בקרוב "קאלי" בישראל? ארה"ב פתחה את השער ליצוא קנאביס

תפרחת קנאביס רפואי שגודלה בקליפורניה ונמכרת בבית מרקחת בישראל נשמעה עד לא מזמן כמו תרחיש בלתי אפשרי. מדינות בארה"ב אמנם הקימו תעשיית קנאביס עצומה, אבל החוק הפדרלי מנע מהמגדלים שלהן להעביר את התוצרת אפילו למדינה שכנה – ובוודאי שלא לגרמניה, לבריטניה או לישראל.

המחסום המשפטי הזה החל להיפתח באפריל 2026. צו סופי של משרד המשפטים האמריקאי, שנכנס לתוקף ב-28 באפריל, העביר קנאביס רפואי שנמצא תחת רישיון מדינתי לדרגה 3 בחוק הפדרלי, ובאותו מהלך יצר מסלול לרישום המגדלים והיצרנים ב-DEA ולהגשת בקשות להיתרי יבוא ויצוא.

זה עדיין אינו סחר חופשי, ועד כה לא ידוע על משלוח מסחרי של תפרחות רפואיות עתירות THC שגודלו בארה"ב ויצאו ממנה. אבל חברות גידול בקליפורניה כבר הגישו בקשות לרישום ב-DEA, נערכות לתקנים הבינלאומיים ומשקיעות כסף כדי להכין את הדרך לשוק העולמי.

הסעיף שהסתתר בצו

בדיווח מאפריל על העברת הקנאביס הרפואי לדרגה 3, ההתמקדות היתה בהכרה הפדרלית בתועלת הרפואית ובהקלה במס הכבד שהוטל על חברות הענף, בתוך ארה"ב. אלא שבצו הופיע שינוי נוסף שעשוי להיות דרמטי לא פחות: קנאביס רפואי ברישיון מדינתי נוסף לרשימת החומרים שניתן לייבא ולייצא מארה"ב בכפוף להיתר.

ההבדל הוא בין איסור כמעט מוחלט למסלול מפוקח. היצואן צריך להיות רשום ב-DEA, לקבל היתר אמריקאי לכל משלוח ולהציג היתר יבוא מהמדינה המקבלת. על הנייר, הכמויות כפופות גם למכסות הבינלאומיות של האו"ם. אבל לראשונה, מגדל רפואי הפועל באחת המדינות יכול לבקש אישור פדרלי להוציא את התוצרת מארה"ב.

המסלול הזה כבר בתוקף ואינו מחכה להכרעה בהליך הרחב שהסתיים בשימוע ב-15 ביולי. ההליך הנוסף עוסק בהעברת יתר הקנאביס, לרבות זה שמיועד לשימוש פנאי, לדרגה 3. עם זאת, שלוש עתירות מאוחדות שהוגשו לבית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון מבקשות לבטל את צו אפריל, ולכן נותרה גם אי-ודאות משפטית.

חברות גידול מקליפורניה כבר נערכות

גלאס האוס (Glass House Brands) מפעילה בקמארילו שבקליפורניה מתחם חממות בשטח של יותר מחצי קמ"ר. במאי היא הגישה בקשות לרישום פעילויות הגידול והעיבוד הרפואיות שלה ב-DEA, ובהמשך דיווחה כי הסבה את רישיונותיה לרפואיים וכי הפעילויות נרשמו ברשות.

במצגת משקיעים שהגישה החברה לרשות ניירות הערך האמריקאית נכתב כי היא כבר ביקשה רישיון יצוא, עובדת עם מדינת קליפורניה על הנהלים ומתקדמת לקראת ביקורת עמידה בתקן הגידול GACP. ביוני היא גם השלימה מכירה בינלאומית ראשונה של ביומסת המפ עשירה ב-CBD לאירופה מאחת החממות בקמארילו.

המשלוח הזה אינו קנאביס רפואי עתיר THC, ולכן אינו מוכיח שמסלול היצוא החדש כבר פועל. הוא כן נותן לגלאס האוס ניסיון בגידול לשוק זר ובשרשרת שילוח בינלאומית. מנכ"ל החברה, קייל קאזן, אמר כי היא מתכוונת להשתמש בניסיון לקראת מכירות קנאביס רפואי לאירופה "בטווח הקרוב".

בסוף יולי שכרה החברה את מאט מרפי, ששירת 26 שנה ב-DEA והיה ראש תחום החקירות הפרמצבטיות שלה. תפקידו הוא לסייע בהקמת מערכות המעקב, האבטחה והציות הנדרשות לסחר בין מדינות וליצוא. בשלב זה זו החברה האמריקאית שהציגה את תוכנית ההיערכות המפורטת ביותר – אבל עדיין לא קיבלה, ככל הידוע, היתר למשלוח תפרחות רפואיות.

היא אינה היחידה. ליף ברנדס (LEEF Brands), שמגדלת בסליסברי קניון בקליפורניה ומפעילה מפעלי מיצוי, הגישה גם היא בקשות רישום ל-DEA ושכרה עורך דין המתמחה ברישוי הרשות. באוגוסט דיווחה החברה כי היא מכינה את הגידול והייצור ל-GACP ולתקני ה-GMP של מדינות היעד, במטרה להגיע למוצר מוכן ליצוא ב-2027. זהו יעד של החברה, לא מועד שאושר בידי הרגולטורים.

האם ארה"ב תחליף את קנדה?

מאמר דעה שפורסם החודש ב"ניו יורק טיימס" הזהיר כי "הקנאביס האמריקאי הופך לגלובלי". הדוגמאות שהציג – רכישות ופעילות אירופית של אורגניגרם, טילריי וקיורליף – מעידות על השתלטות תאגידית צפון-אמריקאית, אך לא על תפרחות שיצאו מארה"ב. אורגניגרם מגדלת בקנדה, ואילו שרשראות האספקה האירופיות של טילריי וקיורליף נשענות בעיקר על קנדה, פורטוגל, גרמניה, ספרד ובריטניה.

הצו האמריקאי עשוי לשנות את זה. קליפורניה היא שוק תחרותי עם מחירי תפרחות סיטונאיים נמוכים, ולמגדלים בה יש מתקנים בהיקפים שיכולים להפוך אותם לספקים משמעותיים. קנדה, שמנצלת כבר שנים חוק פדרלי ורשת מפעלים מוסמכים כדי לשלוט ביצוא העולמי, עשויה לקבל מתחרה גדולה בהרבה.

אבל המעבר לא יהיה מיידי. אירופה דורשת גידול בתקן GACP וייצור בתקן EU-GMP, והסמכת מתקנים אמריקאיים עשויה להימשך שנה ויותר. כל מדינת יעד שולטת גם בהיתר היבוא שלה. אלה עלויות וזמן כניסה לשוק – לא איסור עקרוני.

ומה יגיע לבתי המרקחת בישראל?

גם בישראל אין מניעה מיוחדת ממקור אמריקאי. לפי נוהל 109 של היק"ר, תפרחות מיובאות צריכות לגדול בתקן IMC-GAP או בתקן שקול שאושר בידי משרד הבריאות, ובהם CUMCS או ICANNGAP. נדרשים גם תקן מתאים לטיפול שלאחר הקטיף, בדיקות מעבדה, קרנטינה והיתרי יבוא. אלה אותם שלבים שעברו יצרנים בקנדה, בפורטוגל, באורוגוואי ובאוגנדה.

לכן השאלה אינה אם מותר לייבא קנאביס מארה"ב, אלא מתי יהיה ליצרן אמריקאי משתלם להסמיך מתקן עבור השוק הישראלי וליבואן מקומי להזמין ממנו סחורה. אם זה יקרה, "קאלי" עשוי לקבל כאן משמעות חדשה: לא רק שם לזנים ולמיתוג בסגנון קליפורני, אלא תפרחת שגודלה בקליפורניה עצמה.

עבור המטופלים זו עשויה להיות תוספת למבחר ולתחרות, ועבור היבואנים הישראלים – מקור אספקה גדול נוסף. למגדלים המקומיים, לעומת זאת, זו עלולה להיות תחרות קשה מול חוות אמריקאיות עצומות, שפועלות בשוק רווי ובמחירי סיטונאות נמוכים.

האפשרות הזאת מקבלת משמעות גם על רקע חקירת ההיצף שנפתחה מחדש נגד היבוא מקנדה, בעקבות טענת המגדלים כי התפרחות הזולות מחו"ל פוגעות בענף המקומי. גם היצואנים הישראלים צריכים לעקוב: במחצית הראשונה של 2026 יצאו מישראל כ-6.5 טון קנאביס, לשווקים שבהם עשויים להתחרות בעתיד גם היצרנים האמריקאים.

אין עדיין תאריך למשלוח הראשון, ולא בטוח שישראל תהיה בין היעדים הראשונים. אבל בקשות הרישום והיצוא, התאמת הרישיונות וההיערכות לתקנים מלמדות שהאפשרות כבר אינה רק סעיף נשכח בצו. מגדלים בקליפורניה משקיעים כעת כסף כדי להפוך אותה לעסק.