“קפטגון” – הסם שמתדלק את לוחמי דאע”ש

מלחמת האזרחים בסוריה הביאה לפריחתה של תעשיית ייצור כדורים ממריצים המפרנסת בעיקר את הכוחות המזוינים באזור. על “תרופת הפלא” שכבשה את המזרח התיכון.

מאת: זיו ג’ניסוב

כבר חלפו למעלה מארבע שנים מאז פרוץ מלחמת האזרחים המדממת בסוריה ונראה שככל שעובר הזמן הביצה הסורית הופכת רק ליותר ויותר טובענית, כאשר גם במידה והשלטון של בשאר אל אסד יתמוטט בסופו של דבר, עושה רושם שהסכסוכים הקטלניים בין הפלגים והזרמים השונים ימשיכו לגבות קרבנות בעולם הערבי, יש הטוענים שאף ביתר שאת.

אולם מדהים לגלות כיצד למרות ההשלכות ההרסניות של הקונפליקט בסוריה, במהלכו הגיעה המדינה המתפוררת לשפל חסר תקדים מבחינה צבאית, חברתית וכלכלית, הצליחה תעשייה אחת לשגשג ולהגיע לשיאים חדשים בקנה מידה בלתי נתפס: מדאע”ש ועד חיזבאללה, מג’בהת אל נוסרה ועד צבא סוריה החופשית – כך הפך ה”קפטגון” לסם מספר אחד של הג’יהאדיסטים.

הריטלין של שנות ה-80

כדור ה”קפטגון” הוא תרופה מסונתזת אשר שווקה במשך למעלה מעשרים שנה כאלטרנטיבה מתונה לשימוש בקרב מכורים לאמפטמינים וכטיפול עבור הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.

בדומה לתרופות מרשם רבות לפניה, גם השיווק של ה”קפטגון” הופסק בעקבות דיווחים על נזקים שונים ופוטנציאל התמכרות גבוה, ובדיוק כמו שאר תרופות המרשם שיצאו מהחוק – גם התרופה הזו מצאה עצמה בסופו של דבר פורחת בשוק השחור.

בתחילה יוחס מקור ההפקה המרכזי של הסם למדינות מסוימות במזרח אירופה (בעיקר בבולגריה), אולם מאחר ורובו המוחלט של הביקוש לחומר הגיע דווקא ממדינות ערב, “תעשיית הקפטגון” העתיקה עצמה באופן טבעי למזרח התיכון, כאשר עיקר תפוקת הייצור של הכדורים מתרכזת בלבנון, חלקו הגדול תחת חסותו של מיודענו חסן נסראללה, מזכ”ל חיזבאללה אשר הבין היטב את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בדבר.

אולם בשנים האחרונות נראה כי המגמה משתנה: לבנון מוצאת עצמה מנושלת מהתואר המפוקפק של “יצרנית הקפטגון המובילה בעולם” לטובת שכנתה ממזרח, סוריה, שם מלחמת האזרחים המשתוללת הותירה אזורים נרחבים נטולי אכיפה המהווים קרקע מצוינת לתפקודם של מפעלים מחתרתיים להפקת הסם.

הסמים כמנוע כלכלי אלטרנטיבי

את המעבר הדרסטי של תעשיית הכדורים המזויפים מארץ הארזים אל ה”פאודה” (כאוס) בסוריה, כמו גם את השגשוג האדיר של התעשייה הזו, ניתן לייחס לשלוש סיבות מרכזיות:

חוסר אכיפה – הסיבה הראשונה היא כאמור העובדה שבשאר אל אסד איבד שליטה על קרוב ל-80% מהשטח שהיה בשליטתו עם פתיחתה של מלחמת האזרחים ב-2011, מה שאומר שלמשטרה הסורית אין כל אפשרות לערוך פשיטות על מפעלים המפיקים את הסם בשטחים שאינם בהישג ידם.

הדבר היחיד שעוד נותר לממשל הסורי לעשות בנידון – תוך ניסיון נואש להוכיח שמנגנוני הביטחון הפנימיים במדינה עדיין מתפקדים – הוא לערוך חיפושים באזור מעברי הגבול, כאשר ברור שהחיפושים הללו לא באמת מונעים את זרימת הסמים בגזרה. עם זאת, כל תפיסה מעניקה “נקודות זכות” לממסד הכושל.

צפו בדיווח של הטלוויזיה הסורית על תפיסת רבע מיליון כדורי “קפטגון” בגבול לבנון:

המצב הכלכלי – לאחר כמעט חצי עשור של לחימה המצב הכלכלי בסוריה הוא אולי גרוע מתמיד, וכאשר אין מקורות פרנסה זמינים אבל עדיין צריך לשים לחם על השולחן, סורים רבים מוצאים את עצמם פונים בלית ברירה אל תעשיית הסמים הלא חוקיים. אחרי הכל היא אחת מהתעשיות הבודדות במדינה שעדיין מגייסת עובדים…

בערבית יש פתגם הגורס כי “אילי ענדו פלוסו – בינת אל סולטן ערוסו” – “זה שהכסף אצלו – יזכה להתחתן עם בת הסולטן”, או בתרגום חופשי “בעל המאה הוא בעל הדעה”. הגורמים השונים הנלחמים זה בזה בסוריה מודעים היטב לחשיבות הכבירה של תזרים מזומנים קבוע, ורואים בתעשיית הסמים הסינטטיים כמקור הכנסה חיוני להמשך המאבק.

על עיקר הנתח של מפעלי הייצור של הכדורים השתלטו באופן לא מפתיע המיליציות השונות הנאבקות במשטר העלאווי השולט, אולם ישנם עדויות לכך שגם משטרו של אסד וחברי הקואליציה שלו מתחזקים מפעלים משלהם לייצור והפצה של החומר – כמו למשל הדיווח של רועי קייס, כתב Ynet לענייני ערבים, המספר על כך שארגון החיזבאללה, בן בריתו של אסד, מייצר עשרות טונות של כדורים מזויפים מידי שנה.

אמפטמינים בשירות “אללה”

הסיבה השלישית ואולי המשפיעה ביותר על סצנת הסמים הסינטטיים בסוריה היא המצב התמידי של הלחימה השוחקת באזור: אינספור דיווחים ממקורות שונים מספרים על צריכה מוגברת של כדורים מצידם של הלוחמים בטרם היציאה לקרב ואף במהלכו.

ההשפעות הפיזיולוגיות של הסם כוללות בין היתר אופוריה, ריכוז מוגבר, נמרצות וערנות. יחד עם אלחוש תחושות של כאב ופחד, ההשפעות הללו הפכו את ה”קפטגון” לכדור המבוקש ביותר בקרב הכוחות המזוינים המשתתפים בלחימה.

ישנם חילופי האשמות הדדיים בין הקבוצות השונות הטוענות כי הלוחמים “בצד השני” מצויים באופן קבוע תחת השפעת הכדור, ובמקרים מסוימים אף נטען כי הארגונים הקיצוניים יותר, כדוגמת דאע”ש או ג’בהת אל-נוסרה, נוהגים לחלק את הכדור כ’פק”ל’ קבוע לכל לוחם, שיהיה לעת הצורך.

אם אכן יש אמת בדיווחים הללו, הרי שזאת הוכחה נוספת לצביעות המוחצנת של דאע”ש, מאחר וכידוע באזורים המצויים בשליטתו אוסר הארגון על צריכת אלכוהול (ובמקומות מסוימים גם טבק), בנוסף לפעילות הקבועה כנגד שדות הקנאביס.

בתיעוד הזה של הטלוויזיה הסורית הרשמית ניתן לצפות בלוחם של ג’בהת אל-נוסרה (ארגון מורדים המשויך לאל-קאעידה), אשר נתפס על ידי הכוחות הסורים, אך הוא עדיין מצוי תחת השפעתו הכבדה של הסם ולמעשה איננו מבין כלל מה מתרחש סביבו. למרות העובדה שהוא מוקף בחיילים של בשאר אל אסד, כאשר הכתב שואל אותו: “מה תעשה אם תתפוס חייל סורי,” הוא מיד עונה: “אני אחתוך לו את החזה, אסחט את הדם מהלב שלו ואשתה אותו”:

נראה כי תעשיית הסמים המשגשגת ומלחמת האזרחים המשתוללת בסוריה מצליחות לחיות בסימביוזה מושלמת ולמעשה מזינות זו את זו, וכל זמן שחוסר היציבות עדיין שורר באזור יהיה קשה מאוד לראות כיצד ניתן לנסות ולטפל במגפת הסמים הסינטטיים שעושה שמות בעולם הערבי.

ראו גם:
מגדלי המריחואנה בלבנון מתכוננים להילחם בדאע”ש
תעשיית החשיש בלבנון פורחת – בזכות המלחמה בסוריה
סוריה: חיילי חיזבאללה עסוקים בהגנה על עסקי המריחואנה והחשיש
צפו: מורדים בסוריה מבעירים שדה מריחואנה