יש פתרון לעליית מחירי הקנאביס הרפואי: ביטול בתי המרקחת

הרפורמה בענף הקנאביס הרפואי הביאה, כפי שהזהירו רבים מראש, לעלייה חדה בעלויות למטופלים. מנהל היק"ר יובל לנדשפט הבטיח שהמחיר לא יעלה ל-97% מהמטופלים, אבל המציאות הוכיחה אחרת. יש רק פתרון אחד לסבך הזה: ביטול החלק של בתי המרקחת בשרשרת ההפצה וחזרה לשיווק ישיר.

חלק מהתקלות של רפורמת הקנאביס הרפואי כבר נפתרו בשיח עם בכירי משרד הבריאות, ואחרות עשויות להיפתר בקרוב. אבל יש סוגיה אחת, המהותית ביותר, שלא נראה לה פתרון באופק והיא החמורה, המטרידה והמורכבת מכולן: מחירי הקנאביס הרפואי זינקו בעקבות האסדרה החדשה לשיא של כל הזמנים – בחלק מהמקרים לא רחוק ממחירי השוק השחור, ובכל מקרה עד פי 4 ויותר מכפי ששילמו עד כה.

משרד הבריאות מנסה מזה כמה חודשים לקדם הליך של פיקוח מחירים ממשלתי על מוצרי הקנאביס הרפואי בגלל העלויות הבלתי-אפשריות עקב הוספת בתי המרקחת אל שרשרת האספקה. מ-370 ש”ח ששילמו המטופלים במשך כעשור, הם נאלצים כעת לשלם עד 1,000 ש”ח ויותר. במקרי קיצון, אצל מטופלים עם כמויות נכבדות או ילדים אוטיסטים הצורכים כמויות גדולות של שמן קנאביס, גם אף עד 2,000 ש”ח ויותר.

יובל לנדשפט (צילום: מרים אלסטר, פלאש90)
הבטיח שמחירי הקנאביס הרפואי לא יעלו עבור 97% מהמטופלים, אך טעה. יובל לנדשפט (צילום: מרים אלסטר, פלאש90)

למרבה הצער, למרות שאזהרות על עלייה צפויה זו במחירים ניתנו מראש, שוב ושוב, התעקש יובל לנדשפט, מנהל היק”ר, על כך שהמחירים לא רק שלא צפויים לעלות, אלא אף לרדת. הוא הבטיח שכוחות השוק ו”היד הנעלמה” יעשו את שלהם ושל-97% מהמטופלים העלות תפחת או תישאר כשהיתה. אך הוא טעה. זה לא קרה. תקנים מחמירים שנקבעו לשלבי הגידול והוספת חוליות לשרשרת הייצור, ייקרו את התהליך משמעותית. העלויות “נפלו” לבסוף על צרכן הקצה – המטופל, החולה, הנכה, הנזקק.

על פי המודל של פיקוח מחירים שהציע משרד הבריאות, אמור להיקבע גבול עליון של 180 ש”ח למוצר קנאביס אחד (שקית 10 גרם תפרחות או בקבוקון שמן) ולאחר מכן כל מוצר קנאביס נוסף יימכר בהנחה של 21.2% על הכמות הקודמת. על פי תחשיב זה מטופל הזכאי ל-20 גרם ישלם 322 ש”ח לחודש, מטופל הזכאי ל-50 גרם ישלם 592 ש”ח, וכך הלאה. מחירים אלו בחלקם אמנם גבוהים יותר מהמחיר המקורי של 370 ש”ח, אבל בהחלט עדיין בגדר הסביר.

אבל, ניסיון זה של משרד הבריאות לפיקוח מחירים לא מצליח, ויש אומרים שגם לא יצליח. פיקוח מחירים ממשלתי הוא תהליך הכפוף לאישור ועדת המחירים של משרד האוצר ועלול להימשך זמן רב – ודאי אם ייתקל בהתנגדות מצד חברות הקנאביס שמסרבות לפגיעה כלכלית כזו לאחר שהשקיעו סכומי עתק בבניית חוות ומפעלים בתקנים חדשים וקפדניים. החברות אף מזהירות שאם יוטל פיקוח מחירים הן תפסקנה את הפעילות בישראל ותעבורנה לחפש פעילות חדשה בחו”ל.

חיים הורביץ (תמונה: צילום מסך)
מתנגד לפיקוח מחירים. יו”ר פורום הקנאביס בהתאחדות התעשיינים, חיים הורביץ (תמונה: צילום מסך)

פתרון אלטרנטיבי שהוצע להתמודדות עם עליית המחירים החדה הוא להכניס את הקנאביס לסל התרופות, כך שיסובסד על ידי המדינה. גם ניסיון זה נכשל זה מכבר. ועדת הסל דחתה בקשה רשמית שהוצגה בנושא ולא סביר שהמהלך יצליח גם בדיוני סל הבריאות בשנה הבאה או בשנה שלאחר מכן. קנאביס לא מוגדר רשמית כתרופה ומבחינת משרד הבריאות וועדת הסל יש תרופות חשובות ודחופות יותר לממן.

אז מה כן אפשר לעשות? הפתרון היחידי האפשרי, המוצע כאן לראשונה, הוא ביטול של שתי החוליות האחרונות בשרשרת הייצור שנבנתה במסגרת הרפורמה. בשונה ממודל האסדרה הישנה, של שיווק ישיר מהחברה המייצרת ישירות אל הלקוח המטופל, שרשרת הייצור באסדרה החדשה מורכבת מ-5 חוליות שונות: חוות ריבוי > חוות גידול > מפעל > בית מסחר > בית מרקחת. כל חוליה כזו היא חברה נפרדת (גם אם בבעלות זהה) וכל אחת נוגסת עוד ביס, עוד קופון, מהעלויות לצרכן.

ביטול של 2 החוליות האחרונות בשרשרת כאמור – בהתחשב בכך שהאחרונה מביניהן, בתי המרקחת, גובה לבדה בין 30% עד 40% מסך כל המחיר שמשלם המטופל – יביא לקיצוץ דומה במחיר למטופל. על פי מודל זה, חוות הגידול תוכלנה להמשיך למכור, או להעביר (במקרה של בעלות חופפת), את התוצרת למפעלים, ואלו, במקום להעבירה הלאה אל בתי המסחר ולאחר מכן אל בתי המרקחת, יספקו את הסחורה אל המטופלים בשיווק ישיר, עד הבית, כפי שהיה באסדרה הישנה.

שקיות קנאביס רפואי טבע אדיר (צילום: מגזין קנאביס)
שקיות קנאביס רפואי מהאסדרה החדשה – יקרות בהרבה מאלו של האסדרה הישנה (צילום: מגזין קנאביס)

הבעיה עם פתרון זה הוא עיקרון שנקבע בהחלטת הממשלה משנת 2016 לאישור הרפורמה בענף. מנסחי ההחלטה קבעו כי חלק מהותי באסדרה החדשה יהיה ניתוק הקשר בין היצרן לצרכן. לא ניתן הסבר ברור מדוע זה כה חשוב, אך הודגש שוב ושוב שכפי שחברת תרופות לא מוכרת בעצמה את קפסולות הסמים (“תרופות”) שלהן לחולים, אלא דרך בתי המרקחת, כך צריך להיעשות גם עם הקנאביס הרפואי. לגיטימי? אולי. יעיל? לא בטוח. כך או כך, זהו הגורם המרכזי לעליית המחירים החדה.

למעשה, למרות העיקרון של ניתוק יצרן-צרכן, האסדרה החדשה לא באמת ניתקה את הקשר הנ”ל. על פי הנהלים אמנם מחוייבת כל חוליה בשרשרת להיות רשומה כחברה עצמאית נפרדת, אך אין בפועל שום דבר שמונע מבעל חברה המגדלת קנאביס להחזיק במקביל גם בעלות על חברה שמנהלת מפעל. אין כל מגבלה על חברה כזו להקים גם רשת בתי מרקחת ולמכור דרכם את התוצרת למטופלים. כלומר, מתאפשר גם כיום מצב בו אדם יהיה בעל עסק מייצר וגם יבוא במגע עם המטופלים. אם משרד הבריאות רוצה הוא יכול לחייב הליך אספקה דרך חברות שינוע – שיהיו חוצץ מול המטופלים.

לפיכך, מאחר ואין תירוץ להתנגדות, אם יבוטלו שתי החוליות האחרונות בשרשרת – בתי המסחר ובתי המרקחת – תתאפשר ירידת מחירים. לפי הערכות מדובר בהוזלה שתאפשר למטופל לרכוש גרם קנאביס ב-10 עד 13 ש”ח לכל היותר. כך מי שמקבל 30 גרם יוכל לשלם בין 300 עד 400 ש”ח. מטופל שמקבל 50 גרם ישלם בין 500 ל-600 ש”ח. זה לא 370 ש”ח כפי שהיה, אבל בודאי נמוך בהרבה מהמחירים הנוכחיים בבתי המרקחת, וגם עומד במסגרת שמשרד הבריאות ביקש לקבוע בפיקוח המחירים, ולא כפוף להליכים רגולטוריים מיוחדים ומורכבים.

יעקב ליצמן על רקע בית מרקחת סופר-פארם (צילום: הדס פרוש, פלאש90)
יעקב ליצמן בבית המרקחת “סופר-פארם” ביום השקת רפורמת הקנאביס הרפואי (צילום: הדס פרוש, פלאש90)

גורם מקצועי ותיק בענף טוען שניתן להפחית את העלויות אף יותר, אם לצד ביטול שתי החוליות האחרונות בשרשרת יבחנו מחדש גם את נהלי בדיקות האיכות והניקיון שנקבעו לגידולי הקנאביס. “אוסרים למשל על שימוש בחומרי הדברה לייחורים, למרות שאין לזה שום השפעה על התוצר הסופי, הפרח,” הוא טוען. לדבריו “יש 7 או 8 בדיקות כאלה עד שלב הפרחים ובקלות אפשר להוריד 3 או 4 מתוכן וזה לא ישנה כלום. המפעל עושה את אותן בדיקות שהמגדל עושה וזה מייקר את ההליך ופשוט מיותר.”

לא בטוח שמנהל היק”ר יובל לנדשפט יאהב את הפתרון הזה, שכן הוא רוקח במקצועו, שחלק נכבד מהתכנית שלו כללה את מעורבות בתי המרקחת – כולל של “סופר-פארם” בה היה פעם עובד. אבל אין ברירה אחרת. ואם רוצים לפצות את בתי המרקחת על אובדן ההכנסה, יכול משרד הבריאות לקבוע שרק בתי מרקחת יורשו למכור מוצרי CBD שבקרוב, כמו בארה”ב, קנדה ו-75% ממדינות אירופה, יהיו חוקיים גם בישראל. הרווחים ממכירות מוצרים אלו צפויים להיות מכובדים מאוד.

הפתרון הנ”ל הוא למעשה היחיד הסביר והישים בשלב זה, אלא אם כן משרד הבריאות יתיר למטופלים לגדל קנאביס לעצמם. מנכ”ל משרד הבריאות טען הבוקר (ד’) שהוא לא שולל את האופציה, וגם יש עתירה שדורשת מביהמ”ש להורות על כך, אבל, התנגדות צפויה של המשטרה עלולה לסנדל את היוזמה. המודל המוצע כאן יאפשר להמשיך את הרפורמה, וגם לקבל את ברכת שופטי בג”ץ, שקבעו לאחרונה שהרפורמה אחלה, אבל שהם לא מוכנים לקבל עליית מחירים חדה כזו שמבחינתם מהווה פגיעה במטופלים.


הבמה שלך!

רוצה לפרסם טור דעה?



קנסות קנאביס

(החל מ-1 באפריל 2019)

מבוסס על נתונים רשמיים (פרטים כאן)
חדשות
Close