קנאביס טהור: תופעת ה”דאב” שוטפת את העולם
על ה’דאב’ – שהפך לדבר החם ביותר בתרבות הקנאביס העולמית – אולי שמעתם בתור ‘שעווה’ או ‘וואקס’. אז, מהו החומר שכובש את ארצות הברית?
עם עשרות כינויים כמו “שעווה”, “ווקס”, “חמאה” ועוד, ה’דאב’ (DAB) הוא בהחלט הכוכב העולה בעולם הקנאביס כיום, בעיקר בשווקים החוקיים. אם אתם גרים בחוף המערבי של ארה”ב או בקולורדו, רוב הסיכויים שעישנתם קצת ממנו עם חברים, או שאתם צריכים לצאת יותר החוצה.
מה זה דאב?
אולי יצא לכם להיתקל בסרטונים או בתמונות של חומר שנראה כמו גוש חום ולא ברור ואם שאלתם את עצמכם מה זה, ההסבר הוא די פשוט:
"דאב" – החשיש החזק בעולם
Posted by קנאביס on Monday, February 22, 2016
ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שהצליחה לבודד את החומר הפעיל בקנאביס, הלא הוא ה-THC, שהתגלה ע”י פרופסור רפאל משולם. בידוד החומר הקנה למדע את היכולת לייצר חומר שעשוי כמעט כולו מ-THC טהור, או במילים פשוטות: תמצית קנאביס מרוכזת.
עד כמה מרוכזת? אם בפרחי קנאביס מסוגים שונים תוכלו למצוא בין 5 עד 30 אחוזים מהחומר הפעיל, בגוש דאב איכותי תוכלו למצוא עד 92 אחוזים של טי.אייץ’.סי (!) שייקחו אתכם לגבהים חדשים.
בתחילת דרכו והרבה לפני הלגליזציה המתעוררת בארה”ב, העלה הדאב המוני סימני שאלה בקרב הצרכנים. מראהו הכמעט סינטטי, ביחד עם החשש מעישון חומר חזק ומרוכז מאד, מנעו מרבים להתנסות בו ולהפיץ את השמועה. היום, לאחר שמספר מדינות כבר חצו את הקווים הירוקים ובכלל, עם תרבות הצריכה המודרנית, חזק יותר זה תמיד טוב יותר, וכולם חייבים לנסות.
“עלייה בשימוש בדאב”
לאחרונה התפרסם מאמר במגזין המדעי Pediatrics,שעסק בתופעה החדשה. ג’ון סטוגנר, פרופסור למשפט פלילי וקרימינולוגיה באוניברסיטת צפון קרוליינה והכותב הראשי במאמר, סיכם כי “בשנים האחרונות, ניתן לראות עלייה משמעותית בכמות הצרכנים שמעדיפים את הדאב על הפרחים הוותיקים. חלק גדול משוק הצרכנים פשוט הולכים אחרי מה שחדש ומגניב, אבל במקרה של הדאב, כאשר מדובר בתחושת היי מהירה וחזקה משמעותית, האיכות משאירה את הצרכנים ומגדילה את מספרם”.
למרות העלייה החדה בסף ההשפעה המקסימלי, מסתבר שלא רק אחלה סטלה יצאה לאנושות מכל הסיפור. הידע המדעי ששימש לזיקוק תמצית ה-THC, נוצל על ידי עולם הרפואה לשם ייצור תמצית CBD מרוכזת המשמשת לטיפול בחולים ומתאימה למגוון רחב של טיפולים. ואם כבר בסטלה עסקינן, המדע לא פסח גם על תמצית THC משולבת עם שמן חשיש בוטאן (BHO). למעשה, בדיוק כמו בצמחי הקנאביס, גם בייצור הדאב ניתן ליצור שילובים גנטיים רבים מספור.
איפה משיגים את זה?
למרות שסיפורם התחיל בישראל, את גושי הסטלה האלו כנראה שלא ממש תוכלו למצוא אצל הדילר השכונתי שלכם, אבל בקולורדו וקליפורניה מככבים מוצרים אלו ועוד מיקסים רבים על המדפים בבתי המרקחת. בישראל מחזיקות גם מספר חברות קנאביס רפואי בתמצית CBD בצורת דאב, אך המרשם וההפצה לחולים הנם מוגבלים ביותר. בקיצור, שכחו מכיוון, אלא אם כן תעשו זאת בעצמכם.
חשוב לדעת שתהליך ההכנה עלול להיות מסוכן וברחבי ארה”ב מדווח מדי זמן מה על פיצוץ שנגרם בעקבות נסיון להכין את ה’דאב’. אז אם בכל זאת החלטתם להכין בעצמכם, קחו את הסיכונים בחשבון.
עקב ריכוז ה-THC הגבוה, ברור לחלוטין שהדאב חזק הרבה יותר מכל קנאביס שייקצר מעולם, אך למרות היותו תוצר מעבדה, חשוב לזכור שהוא עשוי כמעט כולו מתוצר טבעי לחלוטין והשפעותיו אינן גורמות לתופעות שונות מאשר אלו הקיימות בצריכת קנאביס.
איך מעשנים את זה?
ואם כבר בצריכה עסקינן: אם במקום הפרחים המתפוררים ומלאי האבקנים יש לנו קריסטלים, איך בכלל צורכים את זה?
שכחו מהג’וינטים, את הדאב היקר והעשיר לא מפוררים לתערובת טבק, אלא צורכים בעיקר באמצעות עישון דרך באנגים מיוחדים אשר הותאמו למטרה, או באידוי באמצעות מקטרת אידוי או סיגריה אלקטרונית. הסיבה העיקרית היא כדי לשמר את איכות ההשפעה ולא “ללכלך” את תחושת ה”היי” הנקי שמביאים אחוזי ה-THC הגבוהים.
עם זאת, מאחר ומכשירים מסוג זה אינם נפוצים בישראל, ואף מוגדרים כבלתי חוקיים, יכול ישראלי ששם ידו על “הזהב הטהור” לפזר כמה טיפות של החומר על סיגריה מגולגלת – זה יעשה את העבודה די טוב גם כך.
הערוץ האלטרנטיבי VICE הפיק בשנה שעברה סרט דוקומנטרי העוסק בתופעת ה’דאבינג’ ומציג את התרבות המעניינת שנוצרה סביב החומר הטהור. שווה צפייה:
