חשש מפני עליית מחירים עקב עצירת הייבוא מחו”ל

הירידה באיכות כבר מורגשת והמחירים צפויים לעלות - כך מעריכים בענף בעקבות עצירת היתרי הייבוא מחו"ל בחצי שנה האחרונה. לדברי אחד היבואנים "מנכ"ל משרד הבריאות אמר שהמטרה היא הגנה על היצרנים הישראלים אבל מה עם הפגיעה במטופלים?". משה"ב בתגובה: "טענות פייק"

לפני כחצי שנה, אוקטובר 2020, החליטו בכירי משרד הבריאות – המנכ”ל פרופ’ חזי לוי, סגן השר ח”כ יואב קיש, ומנהל היחידה לקנאביס רפואי (יק”ר) יובל לנדשפט – לעצור את שטף הייבוא של קנאביס איכותי מחו”ל שלימד את הישראלים – המטופלים והמגדלים – איך אמור להיראות קנאביס באמת. מאז נכנסו אמנם כמה משלוחים אחרונים שההיתרים עבורם ניתנו עוד קודם להחלטה, אך היתרים חדשים לא ניתנו מאז בכלל. המשלוח האחרון נכנס בחודש שעבר ולא צפוי אחד נוסף בקרוב, לפחות, במקרה הטוב, עד חודש יוני 2021.

ההחלטה לעצור את הייבוא באה לאחר כמעט שנה רצופה במהלכה זרמו לישראל יותר מ-14 טון קנאביס, שהגיעו ממתקני חברות הקנאביס המובילות והמקצועיות ביותר בעולם, היו ברמת איכות שהציבה סטנדרט חדש שהשוק הישראלי לא הכיר קודם. “גורילה גלו”, “רפאל”, “מרמלדה” ועוד, הם רק חלק מהשמות שהפכו למבוקשים ביותר בשוק. מצד שני, היקפי הייבוא ואיכות המוצרים גם הביאו למצב בו אין למעשה כל הצדקה כלכלית לפעילות ענפה של גידול קנאביס בשטחי ישראל, לפחות כל עוד רמת המוצר הסופי נמוכה בהרבה מזו המגיעה מקנדה, אורוגוואי ופורטוגל.

אז למה החליטו לעצור את היבוא?

הסיבה “הרשמית” שנתן משרד הבריאות בזמנו לנהלים החדשים שהובילו בפועל לעצירת היבוא, היתה חשש מפני כניסת קנאביס המכיל חומרי הדברה אסורים לארץ. מנהל היק”ר לנדשפט שלח בחודש אוקטובר 2020 עדכון לעוסקים בענף לנוהל הייבוא (PDF) ובו נקבע כי עד הודעה חדשה כל יבוא של קנאביס מחו”ל יידרש לעבור בדיקות נוספות להימצאות חומרי הדברה מכל הסוגים הידועים בעולם, כלומר לא רק 47 החומרים שנדרשו עד אז, אלא מאות חומרים נוספים כולל כאלה שכבר לא נמצאים בשימוש בעולם ושחלקם, לטענת גורמי מקצוע בענף, אף בכלל לא מיוצרים. דרישות אלה הן כנראה המחמירות ביותר בעולם.

די במהרה גילו היבואנים הישראלים שאין בעולם המון מעבדות, אם בכלל, שמבצעות בדיקות שיכולות לאשר ניקיון של כל החומרים כולם, כ-250 בערך, כפי שדורש משרד הבריאות הישראלי. לאחר נסיונות איתור שארכו שבועות ארוכים, הצליחו לבסוף חלק מהיבואנים הישראליים להגיע למעבדה מסויימת בהולנד, בשם TLR international laboratories, שכן מחזיקה ב”קיטים” הנדרשים לביצוע בדיקה של כלל החומרים הנדרשים.

מאות אלפי שקלים, וזמן לא מועט, הושקעו בהעברת סחורה מדגמית לבדיקות “טסטינג” במעבדות TLR, אך לפני כשבועיים, כאשר היבואנים ניגשו עם התוצאות המוצלחות ליק”ר, עידכן אותם מנהל היק”ר בדיעבד כי המעבדה הבודקת TLR חייבת גם להיות בעלת תקן GMP בדרגת “פארמה”, דבר ש-TLR לא מחזיקה בו. לטענת היבואנים בכלל לא ניתן להשיג אישור GMP בדרגת פארמה למעבדות שבודקות חומרי הדברה בצמחים, פשוט מכיוון שבתעשיית התרופות לא מבצעים בדיקות לחומרי הדברה צמחיים כאלה ולכן, למעשה, הם הגיעו למבוי סתום.

האם יש סיבה נסתרת לעצירת הייבוא?

בעקבות ממצאים אלו טוענים חלק מהיבואנים כי הסיבה האמיתית לדרישות התקן החדשות איננה דאגה לבריאות המטופלים וניקיון המוצרים מחומרי הדברה מסוכנים, שכן כאמור, חומרי ההדברה שהם נתבקשו לבדוק כלל לא נמצאים בשימוש. בנוסף הסתבר שהמגדלים הישראליים אינם נדרשים לעמוד באותן בדיקות. לדברי היבואנים, הסיבה האמיתית לנוהל הבדיקות הקפדני החדש היא ניסיון להגן מבחינה כלכלית על היצרנים הישראליים מפני תחרות מול סחורה איכותית מחו”ל בין השאר עקב איומים בנקיטת הליכים משפטיים מצד מגדלים ישראליים שהמפעלים לא מעוניינים בסחורה הפחות-איכותית שהם מציעים. לדבריהם זו הסיבה האמיתית שהובילה את משרד הבריאות להמציא תקן שלכאורה כלל לא ניתן לעמוד בו, רק כדי לעצור את הייבוא וזאת מבלי להגיד באופן רשמי ש”עוצרים את הייבוא”, כדי להימנע מביקורת ציבורית.

גורילה גלו, טילריי, קנדוק
אחד הזנים הפופולריים בישראל אזל מהמלאי ולא חוזר בגלל עצירת הייבוא – גורילה גלו (Gorilla Glue), מתוצרת חברת “טילריי” (Tilray) בקנדה

לטענת אותם גורמים, שעם רבים מהם שוחחנו בחודשים האחרונים במהלך ניסיונם לאתר דרך כלשהי לעמוד בדרישות התקן החדשות, אותו לחץ אגרסיבי שהפעילו עוסקים ישראליים מקומיים, בעיקר בעלי חברות חדשות אך גם ותיקות שאינן עוסקות בייבוא ולא הצליחו להתחרות באיכות הגבוהה של הסחורה מחו”ל, הוא שהוביל למהלך זה. לטענתם, התוצאה בפועל היא הגנה לא מוסברת על העוסקים הישראליים ופגיעה לא הכרחית במטופלים עצמם ובאיכות הסחורה שהם מקבלים.

בנוסף, בעקבות עצירת הייבוא בפועל, מעריכים אותם גורמים כי כבר בשבועות הקרובים יתחילו המטופלים להרגיש ירידה במגוון ובאיכות הקנאביס, לצד עלייה במחירים – לכל הפחות בקטגוריות המוצרים מרמת האיכות הגבוהה. למעשה, מבדיקה ברשימות המוצרים במלאי ניתן לראות שכבר כיום נותרו רק כ-4-5 זני קנאביס איכותיים מחו”ל במלאי מספק, רובם אוזלים במהרה מדי יום מהמדפים וצפויים לאזול לגמרי בשבועות הקרובים, בעוד שרוב מוחלט של הסחורה שנותרה בתפריט היא מתוצרת מקומית.

למה זה קרה ואיך מנסים לפתור את זה?

כזכור, בסוף שנת 2019, בעקבות מחסור חמור בקנאביס איכותי בישראל, בעיקר בקטגוריה המובילה והמבוקשת T20/C4 הנצרכת על פי הערכות על ידי כ-80% מהמטופלים, הוחלט במשרד הבריאות לאשר לראשונה יבוא של קנאביס מחו”ל. בחלוף שבועות ספורים, בינואר 2020, כבר הגיע משלוח ראשון של קנאביס מחו”ל ומאז, תוך כחצי שנה בלבד, הפכה ישראל ליבואנית הקנאביס המובילה בעולם כשעקפה את גרמניה שהובילה את הטבלה עד אז.

לא פחות מ-14 טון קנאביס הובאו במהלך 2020 לישראל מלמעלה מ-20 חברות שונות מ-6 מדינות מקור (קנדה, אורוגוואי, פורטוגל, ספרד, אוגנדה, לסוטו). היבוא הציף את החנויות בסחורה איכותית (ברובה) ברמה שהמטופלים הישראליים לא הכירו קודם, והפך את בעלי החוות המקומיות, הותיקים ובודאי החדשים מביניהם, לחסרי אונים. הסחורה שלהם פשוט לא נמכרה.

כדי לא לפשוט רגל מוקדם מהצפוי ועל מנת להותיר בידיהם הצדקה כלשהי לפעילות עסקית, פנו מנהלי החוות החדשות, בראשם האחים מנור וכפיר גינדי יחד עם עו”ד חגית ויינשטוק, בעלי השליטה בחברת קאנומד (Cannomed), אל משרד הבריאות במכתב אזהרה: צמצמו את היבוא של קנאביס מחו”ל, שמרסק לכאורה את הענף הישראלי, או שננקוט בהליכים משפטיים נגדכם. הטענה המרכזית היתה שחלק מזני הקנאביס המיובאים לישראל מיוצרים במתקני גידול ובמפעלים שלא מחזיקים בתקנים מחמירים כמו אלה הנדרשים בישראל (IMC-GMP) או המקבילים להם (EU-GMP), ולכן מדובר בתחרות לא הוגנת שתביא להרס התעשייה המקומית.

עצרו את הייבוא בלי להודיע על עצירת הייבוא

אך במקום להשוות את תנאי הייצור, ולדרוש שהסחורה מחו”ל תעמוד בתקן דומה לזה הישראלי, הלכו במשרד הבריאות את כל הדרך לקיצון השני, ועידכנו את תנאי הייבוא כך שלא ניתן לכאורה לעמוד בהם, כך לטענת היבואנים. לדברי גורמים בענף, במשרד הבריאות תהו כיצד לעצור את היבוא מבלי להודיע רשמית על עצירת היבוא, דבר שהיה מביא לכעס ציבורי, ולכן החליטו להוסיף סעיפים חדשים לנוהל היבוא שלא ניתן יהיה לעמוד בהם ולפיהם על המעוניין לייבא קנאביס לצרף בדיקות מעבדה שמוכיחות שהקנאביס לא מכיל מאות חומרי הדברה נוספים שלא נדרשו קודם, אף יותר מאלו שנדרשים מהיצרנים המקומיים.

לכאורה לא מדובר בעצירת היבוא, אלא רק בדרישה לעמידה בתקן מחמיר יותר, אך למעשה, עדכון הנוהל הביא לעצירת היבוא כליל. מדוע? מכיוון שרשימת החומרים שמשרד הבריאות דורש כעת לבדוק כוללת כאמור חומרים שאינם נמצאים בשימוש כבר שנים. חלקם, לטענת אותם גורמים, אף כלל לא מיוצרים מזה זמן רב, ולכן אין בנמצא מעבדות רבות שמבצעות בדיקות לאיתורם.

רפאל, קרונוס, פיס נטורלס
כנראה הזן הפופולרי בישראל, רפאל (Raphael), מתוצרת “קרונוס” (Cronos) בקנדה – יגיע בחודש יוני 2021?

במשך כ-4 חודשים, מיום עדכון הנוהל בסוף אוקטובר 2020 ועד סוף חודש פברואר 2021, אמנם כן נכנסו לישראל עוד כמה משלוחי קנאביס מחו”ל שההיתרים עבורם ניתנו טרם עדכון הנוהל, אך היתרים חדשים לא ניתנו עוד במהלך תקופה זו. למעשה, בפברואר 2020 נכנס לישראל המשלוח האחרון על בסיס היתר מוקדם, ומאז נעצרה האספקה לחלוטין כך שמה שנותר בשוק מחו”ל כרגע זה שאריות היבוא האחרונות שנמצאות לקראת סיום.

“הסחורה הישראלית לא איכותית, למה פוגעים במטופלים בשביל להגן על היצרנים?”

לטענת היבואנים, לאחר כחצי שנה של נסיונות למצוא דרך לעמוד בדרישות החדשות ולייבא שוב קנאביס מחו”ל, הם קרובים להרים ידיים. התוצאה לדבריהם תהיה פגיעה במטופלים. “לא אכפת לנו לרכוש קנאביס מיצרנים ישראליים, זה פשוט שהסחורה לא מספיק איכותית, בישראל אין חברה שמצליחה לתת רצף טיפולי באיכות,” אומר אחד מהם בשיחה עם מגזין קנאביס.

לדבריו “אנחנו לא מבינים למה דואגים למגדלים במקום למטופלים. יש גם עניין של חוקי סחר הוגן, הסכמים בילטרליים בין מדינות שקובעים שאסור לדרוש תנאי יבוא ממדינה אחת שלא נדרשים גם בחזרה. למה המגדלים הישראליים לא נדרשים לתקנים החדשים כפי שנדרש בנוהל הייבוא? מה ההבדל? האם משרד הבריאות לא חושש שקנאביס ישראלי שנצרך כאן יכיל את אותם חומרים? האם קנאביס ישראלי שמיוצא לחו”ל ולא עבר את אותן בדיקות לא יפגע במטופלים בחו”ל? למדינות האחרות לא אכפת? משהו כאן מאוד לא ברור ולא הגיוני”.

“בפועל משרד הבריאות מונע מהמטופלים את הרצף הטיפולי וזאת מתוך מטרה לשמור על התעשיינים המקומיים? איזה מן סדר עדיפויות זה? אנחנו מוכנים לקנות מוצר איכותי מתוצרת מקומית אפילו במחיר מופקע, אבל פשוט אין כזה. צריך להראות שיש איכות ויציבות לאורך זמן והחברות הישראליות לא מציעות את זה. זו ממש פגיעה במטופלים”.

לא רצו להפר הנחייה של רה”מ?

בשיחה פנימית בין היבואנים, שתוכנה הגיע למערכת המגזין, טען אחד מהם בפני חבריו: “עשינו כל מה שהם ביקשו ורק בדיעבד נאמר לנו שצריך GMP בדרגת ‘פארמה’, אבל למה זה קורה רק אחרי שכבר עשינו את כל התהליכים? השקענו כספים, זמן… מבקשים מאיתנו פתאום לעשות משהו שאי אפשר לעשות? למה הם לא אומרים פשוט שעוצרים את היבוא וזהו? למה אומרים לנו ‘תעמוד בתנאי כזה ובתנאי כזה’ כשיודעים שלא אפשרי לעמוד בו?”

התשובה לשאלה שהציב אותו יבואן, לטענת גורמים אחרים בענף, היא לא רק הרצון של משרד הבריאות לעצור בפועל את הייבוא מבלי לספוג את הביקורת הציבורית שכרוכה בהחלטה דרמטית כזאת, אלא גם לא להפר הנחיה של ראש הממשלה נתניהו. “בסוף, ההחלטה להתיר ייבוא בינואר 2020 הייתה החלטה של רה”מ,” אומר אחד הבכירים בענף. “משרד הבריאות לא רצה להפר הנחיה של ראש הממשלה, אז מצאו איך לעצור את היבוא בעקיפין בלי לעצור אותו רשמית”.

רוב היבואנים מסכימים שלא מדובר באמת בניסיון להגן על בריאות המטופלים מפני חומרי הדברה בלתי ידועים, שכן אם זו היתה הסיבה היו מציבים את אותן דרישות גם לקנאביס שמיוצר בישראל – דבר שלא קרה. אז מה בכל זאת הסיבה? כאמור, בעקבות הייבוא הוצף שוק הקנאביס הישראלי בסחורה מחו”ל עד כדי כך שנרשם חשש מפני הצפת יתר שתוביל לירידת מחירים, שבהמשך תוביל בהכרח לסגירת פעילות עסקית מקומית בתחום.

“דואגים ליצרנים במקום למטופלים”

“מדובר פשוט בניסיון להגן על תעשיינים ישראליים רבי עוצמה וכח, ותו לא, וזה במקום להגן על המטופלים”, טוען אלי סרוגו, ישראלי הפועל בתחום הקנאביס באפריקה ומנסה לייבא לישראל את מה שלדבריו הוא קנאביס באיכות הגבוהה ביותר. לטענת סרוגו, שהיה היחיד שהסכים להתראיין בשמו לכתבה הזו, את הדברים אמר לו בפירוש מנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ חזי לוי בעצמו, וזאת מבלי לנסות להסתיר או להסוות את הטיעון כהגנה על בריאות המטופלים בישראל.

“פרופ’ לוי אמר לי ‘לא מעניין אותי הייבוא לארץ, אכפת לי מהיצרנים הישראלים, מהחקלאים הישראלים, אני מעודד את החקלאות הישראלית, ואני נתתי את ההוראה למנוע מכם להביא את הסחורה לארץ מתוך כוונה להגן על העוסקים בארץ’. עניתי לו שהוא חוטא לתפקידו מכיוון שהוא אחראי על בריאות הציבור והמטופלים, ולא על עסקי החקלאים, ושהוא צריך לדאוג שהמטופלים יקבלו תרופה איכותית ונקייה מפטריות ועובשים במחיר הוגן, כפי שאנחנו יכולים להביא. התשובה שלו היתה שאנחנו לא מעניינים אותו. הוא אמר שזו הסיבה שהם קבעו את הדרישות ל-250 הבדיקות האלה לחומרים. זה הרי חומרים שחלקם כבר לא קיימים בעולם מבחינת ייצור, כל מיני דברים זרחניים שכבר לא מיוצרים, אז ברור שהדרישה היא סתם. הוא עמד על זה שהוא דואג לחקלאים”.

סרוגו, כמו רבים אחרים בענף שבניגוד אליו העדיפו שלא להיחשף בשמם מחשש לנקמה מצד בכירי משרד הבריאות, לא מקבל את הטיעון הזה. “מבחינת משרד הבריאות המטופלים הם פראיירים שצריכים לשלם. הרי משרד החקלאות מאשר ייבוא של פירות וירקות מטורקיה, מהרשות הפלשתינית, אפילו כשזה תוצרת שמיועדת לצה”ל, אז שם לא צריך לבדוק את החומרים האלה? רק כשזה נוגע לקנאביס? חוץ מזה, אם זו באמת הסיבה, ‘דאגה לבריאות המטופלים’ כביכול, אז למה לא דורשים את אותן הבדיקות בדיוק גם מהמגדלים הישראלים? מה מונע ממגדל ישראלי להשתמש באותם חומרים אסורים אם לא בודקים אותו? מה ההבדל?”

פרח קנאביס מתוצרת חוות הקנאביס של אלי סרוגו.
“מנכ”ל משרד הבריאות אמר לי ‘לא מעניין אותי הייבוא לארץ, אכפת לי מהיצרנים הישראלים’. פרח קנאביס מתוצרת חוות הקנאביס של אלי סרוגו

לדבריו “העניין של משרד הבריאות כאן זה נטו אינטרסים כלכליים. כנראה יש לגורמים מסויימים מספיק כח פוליטי או אחר ללחוץ על קיש (סגן שר הבריאות יואב קיש, מ”ק) והאחרים. הרי ממני ביקשו בזמנו בין 30 ל-50 אלף שקל לפגישה עם הלוביסטים של ליצמן (שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, מ”ק) כדי לקדם את הפעילות שלי בישראל. בגלל זה אגב עברתי לפעול באפריקה”.

לקראת עליית מחירים? “לא יהיה ייבוא חדש לפני יוני 21”

יש לציין שבימים האחרונים, במהלך עבודת ההכנה על הכתבה הזאת ואולי גם בעקבות שאילתה שנשלחה מטעם מגזין קנאביס אל משרד הבריאות לצד פניות מטעמנו הן אל לשכת רה”מ והן אל מנכ”ל משרד הבריאות, נודע כי היק”ר נתנה אישור עקרוני חלקי לאחת היבואניות להתקדם בהליך היבוא, כך שייתכן שתצליח לייבא שוב סחורה, שבחלקה נחשבת לאחת הפופולריות בישראל, אם כי זה עדיין כפוף לאישור סופי של משרד הבריאות. כמו כן, באחת המעבדות הישראליות המובילות בתחום מקווים להצליח להשיג את ה”קיטים” הנדרשים לביצוע הבדיקות לחומרים הנדרשים ואולי גם משם יבוא הפתרון, אם כי גם זה עדיין לא סופי ודרוש אישור משרד הבריאות.

כך או כך, גם אם יצליחו לעמוד בדרישות התקן החדשות, כל היבואנים מסכימים כי סחורה חדשה מחו”ל לא תגיע לישראל בודאות בכל מקרה לפני חודש יוני 2021, ואולי אף הרבה אחרי כן. עד אז, המטופלים הישראלים יאלצו להסתפק בסחורה מקומית שברובה, למעט כמה יוצאי דופן, היא פחות איכותית, ללא רצף טיפולי, ובמחירים שעלולים לעלות.

“כולם זוכרים איך לפני התרת הייבוא חברת בטר (Better) קבעה תג מחיר של 390 ש”ח לזן שהיום היא משווקת במאה שקל פחות,” אומר אחד היבואנים בעניין זה. “זה קרה כשלא היתה לה תחרות מחו”ל וזה יקרה כנראה שוב אם לא יהיה שינוי במהרה, צריך לזכור שקצב מס’ המטופלים עולה בכמעט 3,000 כל חודש, משמע הביקוש הולך וגדל וההיצע של מוצרי איכות הולך ומצטמצם. אלה חוקי השוק”.

“שלא יקרה מה שקרה עם האננס”

“אני לא רוצה להגיד חד משמעית שאין מעבדות מלבד המעבדה ההולנדית שיכולות לבדוק את החומרים הנדרשים, אבל אני כן יכול להגיד שאין מעבדה כזו שאנחנו מצאנו, וחיפשנו לא מעט,” מסביר גורם נוסף. “יש בפורטוגל מעבדה אחת שכמעט יכולה, ובקנדה אחת שכמעט יכולה, וגם בישראל כמעט, אבל אין אחת שיודעת לבדוק הכל כנדרש”.

איך מסבירים לכם את הפער בין הבדיקות שנדרשות מחו”ל לאלו שבארץ?

“יובל (לנדשפט, מנהל היק”ר, מ”ק) אומר שמשרד החקלאות טוען שלא צריך לבדוק את זה גם בישראל כי לא משתמשים בחומרים האלה כאן”.

ואם תביא אישור ממשרד החקלאות הקנדי שאומר אותו דבר?

“גם את זה שאלנו, הוא אמר שצריך שמשרד החקלאות הקנדי יערוב לכך שבאצווה המסויימת הספציפית הזאת אין את החומרים, שלא מספיק אישור עקרוני כללי כמו זה של משרד החקלאות הישראלי שעליו הוא כן סומך”.

מה אם בעל חווה ישראלית ישתמש באחד החומרים האסורים ברשימה?

“הוא אומר שהוא סומך על הרגולטור הישראלי, זה מה יש”.

אולי הוא פשוט פטריוט שרוצה שהתעשייה הישראלית תצליח?

“הוא מכחיש. הוא טוען שזה לא השיקול בכלל”.

אז מה הסיבה?

“בהתחלה כשאישרו את הייבוא היה פער הפוך, כלומר בהתחלה תקני היבוא מחו”ל היו פחות מחמירים מאלו שהיצרנים הישראלים נדרשו להם ולכן הגיעה לישראל סחורה כמעט ללא בקרת איכות, לפעמים באיכות באמת ירודה או ממתקנים שלא מחזיקים בתקן הנדרש ממדינות עולם שלישי וכד’. לגיטימי לדרוש שוויון אבל במקום ‘ליישר קו’ ולהשוות את הדרישות, החמירו את הדרישה מחו”ל באופן משמעותי. אני לא יודע מה הסיבה האמיתית לכך, אבל אם זו אותה סיבה נסתרת של הגנה על היצרנים הישראליים, זה לא שיקול שבכלל אמור להיות בתחום הסמכות של היק”ר בכל מקרה, אז זה אולי משהו מלמעלה”.

למה לדעתך אין מחאה ציבורית?

“כי אין באמת מחסור בשוק, כלומר יש הרבה סחורה גם בקטגוריה T20/C4, לא כמו מה שהיה כשאישרו לראשונה את הייבוא. הסחורה אמנם לא איכותית כמו זו של חו”ל, אבל יש הרבה ממנה, ולכן אין טענה של מחסור, ולכן זה מונע לחץ ציבורי. זה לא כמו באותם ימים שקם קול זעקה מצד המטופלים, היום יש מגוון רחב, יש המון סחורה. אולי בעוד חודש-חודשיים כשלא תהיה סחורה זה יקרה.”

מה הבעיה לקנות סחורה ישראלית? זה לא יותר זול אפילו?

“היינו שמחים גם לקנות סחורה מחוות ישראליות, זה לא שיש איזה תעדוף, אבל הן לא עומדות באיכות ודווקא מעלות מחירים. לכן אני מעריך גם שצפויה עליית מחירים. מאז ששמעו שהיבוא נעצר והבינו שהולך להיות מחסור של סחורה מחו”ל, העלו את המחירים. העלו מ-5.5 עד 6 ש”ח לגרם, ל-6.5 עד 8 ש”ח לגרם, כלומר עלייה של כ-20%. לנו אין ברירה אלא להסכים, אבל זה בסוף יתגלגל לצרכנים, למטופלים. אני מעריך שצפוי מחסור בסחורה של הקטגוריה הגבוהה ומהאיכות הגבוהה, וגם עלייה במחירים בהמשך, אני לא בטוח בזה כי אי אפשר לדעת, אבל זה המסלול הטבעי של הדברים כפי שנראה כרגע”.

המחירים עולים, והאיכות לא משתפרת?

“היום המגדלים הישראלים לא מגיעים לאיכויות כמו בחו”ל, בטח כשזה מגידולי חורף. במתקני אינדור, שם איכותי אולי יותר, המספרים כבר דו ספרתיים, 10 שקלים, 12 שקלים לגרם. זה יביא לעליית מחיר, אין דרך אחרת, אני מדבר על הסחורה האיכותית. היום יותר זול להביא סחורה איכותית מקנדה, שם יש סבסוד של מים למשל, ויש ניסיון רב בגידול איכותי, ולכן היצרנים שם מציעים סחורה איכותית במחירים נמוכים יותר. זו המציאות”.

מה יקרה?

“יש חשש שבסוף יקרה מה שקרה עם האננס. בכל מקום בעולם כמעט אננס עולה יורו או שני יורו. בישראל 50 שקל. למה? כי יש הגדרות יבוא מאוד נוקשות על יבוא של אננס בגלל סוגי כנימות ומזיקים שפעם היו והיום כבר בכלל לא קיימים. לכן האננס המיובא מגיע גם בלי עלים, מאותה סיבה. ולכן זה הפך למאוד יקר. החקלאים הישראלים הבינו שהם יכולים למכור ביוקר, ולך תסביר היום שהכנימה הזאת כבר לא קיימת. גם בממשלה יש שחוששים מהתהליך הזה. אומרים שם שגם אם מדובר בנוהל ‘זמני’, הזמני עלול להפוך לקבוע והיצרנים הישראליים בתחום הקנאביס ‘יתרגלו’ לזה. אחר כך לך תנסה לפתוח שוב את הייבוא, יטענו שאתה פוגע בעובדים ישראלים, במשפחות ישראליות שישארו בלי פרנסה…”

תגובות

מנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ חזי לוי הכחיש בתשובה לפניית מגזין קנאביס את הטענות ואת הציטוטים שיוחסו לו ומסר: “אני לא יודע על מה מדובר, כנראה שזכרונו (של הטוען, מ”ק) מטעה אותו, אבל מילא”.

משרד הבריאות מסר בתגובה לטענות בכתבה כי “אין לנו מושג מיהם אותם ‘גורמים’ עלומים שטענו טענות פייק אלו. יוסבר כי בדיקות לשלילת המצאות גורמים מיקרוביאלים, פטריות, עובשים, מתכות כבדות ושאריות חומרי הדברה הינן חיוניות להבטחת בריאות הציבור ושלילת גורמי סיכון. לפיכך אין מקום לטענות על ‘פגיעה באיכות הטיפול’. הבדיקות נדרשו ונדרשות על פי הנחיות לתהליך אישור בקשות ליבוא סם מסוכן מסוג קנאביס לשימוש רפואי ולמחקר וכמפורט בנוהל. התנאים לאישור יבוא לישראל של קנאביס בתצורת חומר גלם לצורך ייצור מוצרי קנאביס בישראל או בתצורת מוצרי קנאביס מוגמרים הם הצגת ראיות/אישורים להנחת דעת המנהל המראים כי חומרי הגלם או המוצרים אותם החברה מבקשת לייבא לארץ שקולים לחומרי גלם המגודלים בישראל או למוצרים המיוצרים בישראל”.

חדשות