מה קרה לפרויקט שאמור היה להפוך את ההמפ לחוקי בישראל

הפרויקט שאמור היה לאפשר לחברות ישראליות לייצר ולייצא לכל העולם שמן המפ – רכיב תזונתי בריא ובלתי מזיק – לא הצליח עד כה להביא לתוצאות חיוביות כלשהן.

ה'המפ' (Hemp) הוא זן של קנאביס המכיל פחות מ-0.3% מהרכיב הפסיכואקטיבי THC והוא משמש לייצור שמן המפ – מוצר פופולרי מאוד גם בישראל הנמכר במחירי עתק מייבוא מחו"ל.

במסגרת הפרויקט, שתואר כמן "פיילוט" ממשלתי, הוקמו 3 חוות המפ ברחבי ישראל – בצפון, במרכז ובדרום – ובכל אחת נשתלו צמחי המפ.

המטרה היתה לראות היכן ההמפ צומח טוב יותר ואיפה ייצר יותר תפוקה. לבסוף אמורים היו מנהליו לנפק דו"ח מסכם ולהמליץ לממשלה להתחל בגידול המפ לתעשייה.

על הפרויקט הופקד חנן בזק, מנהל שה"מ – שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות – שטען אז כי "נראה שלגידול [המפ] יש התכנות כלכלית חיובית ביותר, אנו מעריכים שזה יהיה מאוד רווחי.”

בחלוף כחצי שנה אכן נשתלו לראשונה צמחי המפ בשלוש חוות בישראל ותוצאות אמורות היו להגיע לאחר מחזור גידול אחד לפחות העומד על כ-100-90 ימים.

אך היום, בחלוף למעלה משנה, ניתן לקבוע כי הפרויקט טרם עמד ביעדיו ולא הצליח להביא לתוצאות חיוביות, לפחות בינתיים.

בזק, שסיים מאז את תפקידו בשה"מ ויצא לפנסיה, מסביר כי במהלך השנה הראשונה לפיילוט נבדקו רק שני זני המפ עקב קשיים רגולטוריים לייבוא זרעי המפ מחו"ל.

זן המפ אחד הביא לתוצרת שהכילה יותר מדי THC (מעל 0.3%) ולכן נפסלה, והזן השני לא הביא למספיק תוצרת בכלל ולכן נפסל אף הוא.

אחת התאוריות שנשמעו לגבי הכישלון הוא שהצמחים נשתלו בשורות וברווחים גדולים ולא נזרעו בתפזורת כפי שזורעים חיטה למשל, ולכן לא הפיקו תוצרת ראויה.

אך בזק טוען כי זו אינה הסיבה כלל וכי דווקא שיטה זו של שתילה במקום זריעה אמורה היתה לאפשר לצמחים לגדול באופן חופשי מבלי להילחם על משאבים ולפיכך להביא לתוצאות טובות יותר.

ענת לוינגרט, מחליפתו של בזק בתפקיד, מבהירה בשיחה עם מגזין קנאביס כי למרות התוצאות המאכזבות בינתיים, המחקר נמשך כרגיל.

לדבריה תוצאות סופיות תהיינה רק בשנת 2021, בחלוף שלוש שנות מחקר – כמעט 80 שנה לאחר שצמחי המפ גדלו באופן חוקי בקיבוץ דפנה עוד בטרם הקמת המדינה.