'לא צריך מקורות, זה אובייס': קמפיין הפסיכיאטרים נגד הקנאביס הרפואי מבוסס על טענות מופרכות

בשבועות האחרונים מתנהל קמפיין תקשורתי של בכירים במשרד הבריאות וגורמים אחרים כנגד הטיפול בקנאביס רפואי לפוסט טראומה, בטענה שהוא גורם ליותר נזק מתועלת ובדרישה להפחית את השימוש בו. הקמפיין מתמקד בטענה שהשימוש בקנאביס אולי עוזר לסובלים מ-PTSD בטווח המיידי הקצר, אך גורם נזק בשימוש ארוך טווח. הקמפיין כולל בין היתר כנסים מקצועיים, ראיונות בתקשורת וכתבות עם כותרות דרמטיות כמו "הקנאביס הרפואי מוביל לסימום" או "קנאביס מרעיל והורג".

במסגרת הקמפיין, נחשף לפני כ-3 שבועות לראשונה במגזין קנאביס, נייר עמדה רשמי שנשלח אל מנכ"ל משרד הבריאות, ובו דרישה לצמצם מתן רישיונות קנאביס לפוסט טראומה. בנייר העמדה, החתום על ידי יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה, פרופ' איל פרוכטר, מובעת התנגדות נחרצת לקנאביס רפואי כטיפול בפוסט טראומה (PTSD), עקב נזקים נטענים משימוש בקנאביס רפואי. בעקבות הקמפיין ונייר העמדה, החליט משרד הבריאות להקים ועדה שתבחן האם יש לצמצם את השימוש בקנאביס רפואי בישראל.

אך מבדיקה מעמיקה שערך מגזין קנאביס עולה תמונה מטרידה של קמפיין המבוסס על טענות מופרכות, שימוש מטעה במחקרים, והסתמכות על "נתונים" שלא ניתן לאמת. פרופ' פרוכטר, כשנדרש להסביר את הסתירות והפערים בטיעוניו, מגיב בהתחמקות ובטענות ש"זה מובן מאליו" ו"לא צריך מקורות", תוך התעלמות מהעובדה שמדובר בסוגיה מדעית ורפואית מורכבת.

מעיון בנייר העמדה ששלח פרופ' פרוכטר למשרד הבריאות, עולה כי המסקנות, והמחקרים עליהם הן מתבססות, לכל הפחות שנויים במחלוקת. למעשה, כאשר בוחנים את הביבליוגרפיה עליה מבסס פרופ' פרוכטר את טענותיו החמורות כלפי הקנאביס הרפואי, מגלים כי רוב המחקרים בהם הוא נוקב כלל אינם רלוונטיים לנושא, או מוצגים באופן מטעה. חלקם אף סותרים לחלוטין את העמדה המובאת בנייר העמדה.

הטענה הראשונה: גם באמריקה מתנגדים

לדוגמה, הטענה הראשונה בנייר העמדה, היא שמסמך המלצות של הרשות לטיפול ביוצאי־צבא במשרד הביטחון האמריקאי מתנגד בחריפות לטיפול ב-PTSD באמצעות קנאביס רפואי. טענה זו אמנם נכונה, אך פרופ' פרוכטר נמנע משום־מה מלציין כי באותו מסמך בדיוק, מופיעה לצד ההתנגדות לטיפול באמצעות קנאביס גם התנגדות נוקבת באותה מידה בדיוק לטיפול ב-PTSD באמצעות בנזודיאזפינים, המהווים כיום אחד הטיפולים הקונבנציונליים הנפוצים ביותר עבור הסובלים מפוסט טראומה.

למעשה, הרוב המוחלט של בעלי רישיונות הקנאביס הרפואי עקב פוסט טראומה בישראל, נדרשים כתנאי לקבלת רישיון הקנאביס הרפואי 'למצות' קודם טיפול בבנזודיאזפינים מסוג זה. כל זאת, למרות שבנזודיאזפינים ידועים כסמים מסוכנים וממכרים במיוחד, המעורבים ב-10,964 מקרי מוות ממנת יתר בארה"ב בשנת 2022 לבדה וכאשר לפי נתוני האו"ם, בישראל צורכים אף יותר בנזודיאזפינים מאשר בארה"ב. לעומת זאת, אין כל עדות למוות ישיר משימוש בקנאביס רפואי.

טענה שנייה: נזק לטווח ארוך

הטענה השנייה בנייר העמדה של פרופ' פרוכטר, כלל אינה מגובה בשום מקור. לפי טענה זו, הטיפול בקנאביס לפוסט טראומה עשוי להועיל בטווח הקצר, אך יזיק בטווח הארוך. הטענה הזו הושמעה גם ע"י ראש מערך בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גלעד בודנהיימר, בכנס בריאות של אתר Ynet, והיא למעשה הטענה המרכזית שעומדת בבסיס הקמפיין המנסה בימים אלה לעצור את הטיפול בפוסט טראומה באמצעות קנאביס.

מעיון בנייר העמדה של פרופ' פרוכטר עולה עם זאת, כי המקור היחידי המשמש אותו כבסיס לטענה זו, הוא מה שהוא מתאר כ"עבודות (מחקר) רבות שהוצגו ביום עיון שנערך בחודש מאי בתל השומר". לצורך עיון באותן "עבודות מחקר רבות", פנה מגזין קנאביס אל פרופ' פרוכטר מספר פעמים בשבועות האחרונים. למרבה הצער, פרופ' פרוכטר לא ידע להציג את מחקרים אלו, אך כן הפנה לד"ר ניצה נקש, שלדבריו ריכזה את אותו יום־עיון. ד"ר נקש מצידה השיבה כי היא כלל לא ריכזה את יום העיון, ולא ידעה לקשר למי שכן ריכז אותו, כך שהנתונים אינם.

טענה שלישית: המחקרים מוכיחים

טענה שלישית שמופיעה בנייר העמדה של פרופ' פרוכטר, היא למעשה 4 מקורות מחקריים שעליהם כביכול הוא מתבסס להסקת המסקנה לפיה הקנאביס הרפואי מזיק ומסוכן לשימוש. מעיון במקורות אלו, עולה כי שני המקורות הראשונים הם מחקרים העוסקים בעלייה בריכוז ה-THC בקנאביס לאורך השנים, ואינם מתייחסים כלל לנושא ה-PTSD. אף לא במילה.

המקור השלישי הוא סקירה ספרותית של מחקרים העוסקים בשימוש בקנאביס רפואי בקרב מטופלי PTSD. על פי הממצאים המופיעים בסקירה זו, שלושה מהמחקרים עוסקים בתחלואה כפולה של PTSD עם (CUD (Cannabis Use Disorder – דהיינו מטופלי PTSD עם התמכרות לקנאביס. אך מכיוון ש-CUD היא מעצם תכליתה אבחנה של שימוש בעייתי בקנאביס, אין זה מפתיע ששלושת המחקרים שעסקו במטופלים עם CUD מצאו תוצאות שליליות.

בנייר העמדה נכתב לגבי שאר המחקרים בסקירה כי "רוב המחקרים בסקירה העלו כי לא היה לקנאביס כל אפקט או שהוא החמיר את התסמינים". אך למעשה, 5 מחקרים בסקירה זו הראו יעילות של קנאביס לטיפול ב-PTSD, עוד 4 הראו יעילות של קנאביס עבור סימפטומים מסויימים של PTSD, ורק 5 מחקרים הראו שלקנאביס לא היה אפקט או שהוא החמיר את התסמינים. כלומר, מדובר במיעוט מהמחקרים בסקירה, ולא ב'רוב' כפי שטען פרופ' פרוכטר בנייר העמדה שפרסם.

המקור הרביעי הוא מחקר שמשום־מה פרופ' פרוכטר בחר להתעלם ממנו בטקסט של נייר העמדה שגיבש, וכלל לא התייחס אליו. סיבה אפשרית לכך היא שמעיון במחקר עצמו ניתן ללמוד כי הוא מביע דווקא תמיכה מובהקת בשימוש בקנאביס לטיפול ב-PTSD, ונוקט בעמדה הסותרת לחלוטין את נייר העמדה של פרוכטר.

בשורה התחתונה, כל 4 מקורות המידע המחקריים שעליהם כביכול מבסס פרופ' פרוכטר את טענותיו החמורות נגד קנאביס בכלל וכסיוע לסובלים מפוסט טראומה בפרט, לא קשורים לנושא, מוטעים או מסולפים. למעשה, הסקירה הספרותית שפרופ' פרוכטר מסתמך עליה מראה בדיוק את ההפך ממה שהוא טוען: רוב המחקרים מצביעים על יעילות הקנאביס בטיפול ב-PTSD או בחלק מהסימפטומים שלו. העובדה שפרופ' פרוכטר בחר להציג את הממצאים באופן מטעה כל כך מעלה שאלות קשות לגבי אמינות הקמפיין כולו.

טענה רביעית: קנאביס הורג

את הטענה הרביעית מספק פרופ' פרוכטר השבוע (ד'), בנפרד מנייר העמדה אך בהקשר אליו, בריאיון לעיתון 'ישראל היום'. במסגרת הראיון טען פרופ' פרוכטר כי "קנאביס הורג" וכי הוא "מוביל להרעלה". לדבריו, "הקנאביס הרפואי הוא גושפנקה לסימום ולהרעלה של דור ישראלים שלם… הקנאביס מסמם והורג… תוצאה של שילוב המדיניות והפרקטיקה במתן הקנאביס הרפואי בארץ… חייבים לבלום את זה…". למרבה הצער, גם במקרה זה לא גובו הטענות בכל מידע מחקרי מובהק.

תגובת פרופ' פרוכטר לממצאים

בשיחה שקיים מגזין קנאביס עם פרופ' פרוכטר בעקבות התבטאויותיו והקמפיין שהוא מוביל, הוא ניסה להשיב לטענות על כך שנייר העמדה הוא לכל הפחות לא מדויק אם לא מפוקפק ונטול בסיס מחקרי. להגנתו אמר כי "נייר העמדה מיועד לרופאים, זה לא מסמך מדעי ומשרד הבריאות בכלל לא היה אמור להפיץ אותו".

לגבי הממצאים לפיהם רוב המחקרים שצוינו בנייר העמדה שלו דווקא מראים שאין פגיעה, הוא השיב כי "אני לא נכנס לזה, אני לא הולך להתווכח איתך, עברו על זה מומחים מהמועצה ואישרו שזה נכון". כאשר הוא התבקש להציג מקורות לטיעונים על הנזקים לכאורה משימוש בקנאביס בקרב פוסט־טראומתיים, השיב כי "יש הרבה מקורות, אני לא צריך לצרף מקורות כי זה 'אובייס' (Obvious, מובן מאליו) עבור מי שכתבתי לו את המכתב, שזה מקבלי החלטות שמכירים את הנתונים".

לגבי טענתו בראיון בעיתון לפיה 'קנאביס הורג', הודה לאחר שנשאל ספציפית בשיחה, כי בפועל הוא אינו מכיר מקרים של מוות כתוצאה מצריכת קנאביס, אך טען בתגובה כי ישנה עלייה בתאונות דרכים תחת השפעת קנאביס במדינות שאישרו לגליזציה.

לגבי המחקר שהוזכר בנייר העמדה, שהראה דווקא תוצאות התומכות בשימוש בקנאביס אך הושמט מהטקסט של נייר העמדה, מסביר פרופ' פרוכטר כי הוא היה מודע לכך שהמחקר הראה את ההפך מכפי שטען, אך החליט לצרף אזכור למחקר זה על מנת להציג גם את העמדה הנגדית ולתת תמונה מלאה על המצב. עם זאת, כאמור, הטקסט בנייר העמדה לא מתייחס כלל למחקר הזה, מתעלם מתוצאותיו ואף טוען את ההפך, כך שאפשר אולי לקחת בערבון מוגבל גם את טענה זו של פרוכטר.

פרופ' פרוכטר כן ביקש להדגיש לבסוף כי המועצה הלאומית לפוסט טראומה, בראשה הוא עומד, אינה מתנגדת באופן גורף לטיפול בפוסט טראומה באמצעות קנאביס רפואי, אלא רק למה שהוא מגדיר כשימוש מוגזם ולא אחראי.

מה יהיו השלכות הקמפיין?

יש לזכור שהמשמעויות של צמצום מתן רישיונות קנאביס רפואי ובפרט עבור פוסט טראומה עלולות להיות דרמטיות, הן למטופלים והן לענף כולו.

ראשית, אם הקמפיין יצליח, ההשלכות עלולות להיות מרחיקות לכת ואף מסוכנות. בעוד שהמטרה המוצהרת היא צמצום השימוש בקנאביס רפואי מפוקח בקרב הסובלים מפוסט טראומה, התוצאה בפועל עלולה להיות הפוכה ומזיקה יותר. במקרה הטוב, מטופלים רבים עלולים לפנות לרכישת קנאביס בשוק השחור, ללא פיקוח רפואי וללא בקרת איכות. במקרה הגרוע יותר, חלק מהמטופלים עלולים לפנות לחומרים מסוכנים יותר, כולל תרופות פסיכיאטריות ואחרות בעלות פוטנציאל נזק חמור יותר, ואף סיכון למוות. זאת בניגוד מוחלט לקנאביס, שכאמור, אין עדות למקרי מוות כתוצאה משימוש ישיר בו. כך, בניסיון למנוע נזק היפותטי, הקמפיין עלול להוביל לנזק ממשי ומיידי לאוכלוסייה פגיעה זו.

שנית, כבר כיום, עוד לפני הקמפיין הנוכחי והוועדה שהוקמה ועלולה להביא להפחתה נוספת, יש רק כ-16,000 מטופלים בעלי רישיון קנאביס רפואי בהתוויית פוסט-טראומה מתוך כ-130,000 מטופלים בסך הכל. מדובר בירידה של כ-15% מהשיא של כ-19,000 מטופלים בנובמבר 2022. צמצום נוסף במספר המטופלים עלול להוות "גזר דין מוות" גם לחלק מהעוסקים בתחום, חברות הייצור והשיווק, שעדיין מחזיקות מעמד, אך מתקשות מאוד.

בשורה התחתונה, לאחר בדיקת נייר העמדה הרשמי, נראה שהקמפיין שמוביל פרופ' פרוכטר מעלה שאלות קשות לגבי האופן שבו מתקבלות החלטות בנושאי בריאות הציבור בישראל. העובדה שטענות כה מרחיקות לכת מוצגות ללא ביסוס מדעי ראוי, תוך עיוות של ממצאי מחקרים קיימים, מדאיגה במיוחד כאשר מדובר בהחלטות העשויות להשפיע על חייהם של אלפי מטופלים. הדרישה לשקיפות ולהצגת נתונים מדויקים אינה רק עניין אקדמי; היא הכרחית להבטחת טיפול נאות ומבוסס ראיות לאלו הזקוקים לו ביותר.

בתגובה לקמפיין הנוכחי, החלו בימים האחרונים להישמע ברשתות החברתיות רמזים לפעולות אקטיביזם שארגוני מטופלים מתכוונים לנקוט, אם כי עד כה לא נעשה דבר מה משמעותי פרט לשיתוף פוסטים בפייסבוק.