“כפתור המריחואנה” של המוח: לראשונה בתלת מימד
סלילים של אושר: הקולטן CB1, האחראי על קליטת ה-THC מהקנאביס ועל השפעת ה’היי’ במוח, נחשף לראשונה כפי שמעולם לא הוצג בעבר. קבוצת החוקרים שגילו את הממצא מאמינים שהמחקר יאפשר פיתוח טיפולים ותרופות חדשות.
במוחם של בני אדם יש קולטן מיוחד בשם CB1, שיחד עם הקולטן CB2 ו’רכיב האושר’ אננדמייד, הוא חלק מן ‘המערכת האנדוקנבינואידית‘. תפקידו של הקולטן הוא כשמו – לקלוט את ה-THC המופק מחימום תפרחת הקנאביס ולתרגמו לתחושת ה’היי’ מוכרת, המכונה “סאטלה”.
מלבד ההשפעה הפסיכואקטיבית משפיע קולטן CB1 גם על מרבית מערכות העצבים בגוף, מערכת העיכול, עמוד השדרה ועוד.
CB1 עצמו הוא כמובן לא גילוי חדש, אך חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה הדרומית מציגים לראשונה את הקולטן הייחודי הזה בתמונת תלת-מימד. איור זה, כך מאמינים החוקרים, יאפשר למחקר מעמיק יותר על התנהגותו של ה-CB1 והשפעתו על המוח וגוף האדם.
במחקר עצמו, שפורסם בירחון המדע המוערך Cell, יצרו החוקרים גרסה קריסטלית של הקולטן בעזרתה בנו את הדגם התלת-מימדי. לאחר יצירת הקולטן הם מצאו שיש בו “מערכת כיסים” הקובעת אילו רכיבים ייקלטו ויגרמו להשפעות על המוח.
קבוצת החוקרים עקבה בעיקר אחר AM6538 – רכיב שנקשר לקולטן CB1 חזק יותר מרכיבים אחרים ונחשב לבעל פוטנציאל לטיפול בהתמכרויות, השמנת יתר, מחלות נפש ועוד. החוקרים מקווים שבעזרת המחקר החדש יתאפשר פיתוח של תרופות המשפיעות בצורה זהה לזו של הקנאביס, אך ללא ה’היי’ שאינו רצוי אצל רבים.
“בזמן שמריחואנה ממשיכה להפוך לנפוצה יותר בחברה, חשוב ביותר להבין כיצד היא פועלת על גוף האדם,” מסרו החוקרים בהודעה לעיתונות.
http://www.xn--4dbcyzi5a.com/wp-content/Documents/CB1-RECEPTOR.pdf
ראו גם:
כך נראים פרחי קנאביס במיקרוסקופ
כך נראים סמים תחת המיקרוסקופ
