מחקר מצא: קנאביס ופסילוסיבין מסייעים לסובלים מהפרעות אכילה יותר מתרופות מרשם
מחקר בינלאומי חדש שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי JAMA, וכלל אלפי משתתפים, מצא כי קנאביס, פסילוסיבין ו-LSD דורגו על ידי הסובלים מהפרעות אכילה (ED) ואנורקסיה (AN) כיעילים ביותר להקלה על תסמיני המחלה, לעיתים אף יותר מתרופות פסיכיאטריות הניתנות במרשם. אלכוהול, ניקוטין וטבק דורגו כמזיקים ביותר
מחקר בינלאומי גדול, שפורסם השבוע בכתב העת הרפואי היוקרתי JAMA Network Open, סקר 7,648 משיבים מרחבי העולם אשר דיווחו על הפרעת אכילה מאובחנת (ED), ושופך אור חדש על האופן שבו הם תופסים את יעילותם של חומרים שונים.
המחקר בחן את חוויותיהם עם מגוון רחב של חומרים, ביניהם תרופות פסיכוטרופיות, קנאביס, פסיכדליה (כמו פסילוסיבין ו-LSD), סטימולנטים, אלכוהול וקפאין. מהממצאים עולה כי קנאביס ופסילוסיבין דורגו על ידי המשתתפים כבעלי ההשפעה החיובית ביותר על תסמיני המחלה, בעוד שאלכוהול וניקוטין דורגו כמזיקים ביותר.
בעוד שעל פי הממצאים אלכוהול הוא החומר השני בשכיחות השימוש לאחר קפאין, שיעור המשתמשים היומיומיים בו נמוך יחסית. לעומת זאת, בקרב צרכני הקנאביס, שהם הקבוצה השלישית בגודלה, חלק גדול מאוד מהם (42.1%) דיווח על שימוש יומיומי.
תובנה מסקרנת נוספת שעולה מהגרפים היא שיותר משתתפים דיווחו על שימוש בניקוטין באמצעות אידוי (vape) מאשר על עישון טבק.
הקלה בתסמינים: הפער בין תרופות מרשם לקנאביס
כאשר מדובר בהשפעה הישירה על תסמיני הפרעות האכילה, נחשף פער משמעותי בין תפיסת המשתמשים את יעילותן של תרופות המרשם לבין חומרים אחרים.
בדירוג הכולל, קנאביס ופסילוסיבין (החומר הפעיל בפטריות קסם) קיבלו את הדירוג הממוצע הגבוה ביותר, בעוד שתרופות פסיכוטרופיות קונבנציונליות דורגו כבעלות השפעה מועטה על תסמיני המחלה עצמם.
עם זאת, תרופות מאושרות כמו ליסדקסאמפטמין ופלואוקסטין כן הראו יעילות גבוהה, אך רק בקרב קבוצות היעד הספציפיות שעבורן אושרו (הפרעת אכילת התקפית ובולימיה). מחוץ לקבוצות אלו, יעילותן נתפסה כנמוכה, ככל הנראה בשל תופעות לוואי כמו דיכוי תיאבון.
הקנאביס עצמו הציג תמונה מורכבת: הוא קיבל ציונים גבוהים במיוחד בקרב הסובלים מאנורקסיה ומהפרעת אכילה נמנעת (ARFID), אך דורג נמוך ואף שלילי בקרב הסובלים מבולימיה והתקפי אכילה, מה שמדגיש את השפעתו מעוררת התיאבון, שיש מי שלא מעוניין בה.
בריאות נפשית, תופעות לוואי ואיכות חיים
אף שתרופות המרשם לא הצטיינו בטיפול בתסמיני הפרעות האכילה, הן כן זכו להערכה רבה על תרומתן לבריאות הנפשית הכללית, שם הובילו בדירוגים.
עם זאת, גם כאן החומרים הפסיכדליים הפגינו עוצמה, כאשר פסילוסיבין קיבל ציון גבוה הדומה לזה של תרופות נוגדות דיכאון פופולריות. קנאביס קיבל דירוג חיובי אמנם אך מתון יותר בקטגוריה זו.
אחד הנתונים הבולטים ביותר לגבי קנאביס ופסילוסיבין הוא הפרופיל הבטיחותי הנתפס שלהם. המשתתפים דירגו את פסילוסיבין וקנאביס כבעלי סבילות טובה מאוד, עם פחות תופעות לוואי לא נעימות מרוב נוגדי הדיכאון הנפוצים.
בקצה השני של הסקאלה, החומרים שבלטו כבעייתיים ביותר מבחינת תופעות לוואי היו אלכוהול, אמפטמינים וטבק.
"אני מקווה שהמחקר הזה נותן קול לאנשים החיים עם הפרעות אכילה, וחושף שההתנסויות שלהם עם סמים, שלעיתים קרובות נתונות לסטיגמה, עשויות למעשה להכיל פוטנציאל טיפולי", אמרה שרה-קתרין רודן, החוקרת הראשית במחקר ודוקטורנטית ביוזמת למברט לחקר קנבינואידים באוניברסיטת סידני.
בעוד שהחוקרים מציינים שלמחקר ישנן מגבלות, כגון הסתמכות על דיווח עצמי והטיה אפשרית של המדגם, ממצאיו מצביעים על כיוון ברור: אנשים עם הפרעות אכילה מוצאים בקנאביס ובפסילוסיבין כלים יעילים ובעלי פרופיל תופעות לוואי נסבל יחסית.
