בין שאכטה לסאטלה: כינויים בערבית בסלנג הקנאביס

"בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה" אמר בצדק המשורר מאיר אריאל ז"ל. ואכן אין זה סוד שהעברית והערבית הן שפות הנושקות זו לזו ולמעשה סביר להניח שהישראלי הממוצע משתמש בכל יום במילים ערביות מבלי לייחס לכך חשיבות יתרה: 'באסה', 'אחלה', 'סבבה' ו'יאללה' הן רק חלק קטן מתוך שפע של דוגמאות.

תרבות הקנאביס הביאה עימה גם היא אוצר מילים שלם של מושגים המתייחסים בעיקר לעולם הגידול והצריכה של הצמח, כאשר רבות מאותן מילים הן לועזיות שהושאלו בעיקר מהשפה האנגלית כגון 'באד', 'גראס', 'גריינדר', 'היי' או 'דאב'.

ראו גם: מריחואנה, גראס או וויד – מה מקור הכינויים של הקנאביס?

אולם אי אפשר שלא להבחין בנוכחות הבולטת של מספר מילות מפתח הלקוחות מן השפה הערבית ושגורות בפיו של כל צרכן קנאביס ישראלי – אז למה 'סאחי' הוא סאחי? מאיפה הגיע המושג 'סאטלה'? ומה זה בעצם 'חשיש'? קורס קצר בערבית סטלנית.

ח'אשאב

בעולם הסטלני המילה 'חאשאב' מהווה מעין כינוי גנאי עבור חומר לא איכותי, בישראל לרוב מדובר בשיפודים של גראס בדואי ברמה ירודה אשר ניתן למצוא בו שפע של זרעים וענפים, ומעט מאוד תפרחת ראויה.

בשפה הערבית פירושה של המילה 'חאשאב' ('חשב' בתעתיק מדויק – خشب) הוא 'עץ', ומכאן ניתן להבין כיצד שיפוד של זרדים וענפים חסרי ריח ומעט מאוד השפעה פסיכואקטיבית יקבל עם השנים את הכינוי 'עץ'.

סאטלה

עבור כל צרכני הקנאביס החברתיים תחושת הסאטלה -ממנה גם שגור המונח "סטלן" – היא הסיבה שלשמה מתכנסים כל פעם מחדש. לרבים מאיתנו, בעיקר צעירים מתחילים ופוחזים, לא מעניין הטעם המעולה של הפרח או הארומה המצוינת הנידפת ממנו, הדבר הכי חשוב הוא ש"ייתן בראש".

המילה 'סטל' (سطل) בערבית פירושה 'דלי', והאדם אשר היה נוהג לשאוב מים מהבאר ולשוב לביתו כשעל גבו מקל ודלי בכל צד היה "מסאטל". כך קרה שאנשים תחת השפעה קנאביס זכו לקבל את הביטוי 'מסטול' – מכיוון שהם מתנדנדים כמו המסאטל הסנג'ר שלנו.

סאחי

כיום ניתן לומר שהמילה 'סאחי' פרצה את גבולות הז'רגון הסטלני והיא יכולה לשמש ככינוי עבור כל אדם יבש ומשעמם. למעשה יש גרסה הטוענת כי המילה בכלל בנויה מראשי התיבות "סתם חבר יבש".

עם זאת השימוש המקורי של המילה הוא לציין מצב תודעתי של צלילות וערנות, ואכן המילה "סאחי" (صاحي) בערבית פירושה אדם ער וצלול – ואם הוא ער וצלול סביר מאוד להניח שהוא איננו מסטול…

דודא

בדיוק כמו המילה 'סאחי' המתאימה גם לסלנג שאינו קשור לעולם הקנאביס, גם ה'דודא' (או 'דודה' בתעתיק מדויק) נמצאת בשימוש עבור כל אדם הנמצא במצב של תשוקה עבור דבר מה מסוים ("יש לי דודא רצינית לשוקולד").

בשפה הערבית המילה 'דודה' (دودة) פירושה 'תולעת', ועל פי הבלשן המדופלם ד"ר רוביק רוזנטל, מילה זו הגיע אל עולם ה"סמים" כתוצאה מדימוי: כשם שהתולעת מכרסמת בתוך התפוח, כך היא (ה-'דודה') מכרסמת בנפשו של האדם המשתוקק למנת סם.

פרשנות נוספת גורסת כי 'דודא' בניב המרוקאי פירושה "חשק עז".

חשיש

כיום המילה חשיש מתייחסת (כמעט) לכל מיצוי המיוצר מצמח הקנאביס, ולמרבה האירוניה נראה שההתקדמות הכבירה שעשתה תרבות הקנאביס במדינות המערב יחד עם שיטות המיצוי החדשות הביאה לכך שדווקא החשיש המגיע מארצות ערב נחשב בימים אלו לנחות יותר ובעל השפעה פסיכואקטיבית חלשה יחסית.

על אף שהמילה 'חשיש' (حشيش) נחשבת לפופולרית מאוד ונמצאת בשימוש נרחב בשפה העברית והערבית כאחד, כדאי לדעת שפירושה המילולי של המילה בערבית איננו קשור בהכרח לקנאביס, ולמעשה ניתן לומר כי היא מהווה את המקבילה למילה האנגלית 'Weed' – 'עשב'. כן, כל עשב…

זולה

אין מקום יותר מוצלח לתפוס סאטלה משאכטה טובה, מאשר בזולה הפרטית שלנו, בלי הפרעות ובלי הטרדות. עבור צרכני קנאביס רבים ה'זולה' (Zoola) היא מקום המפלט האולטימטיבי לתפוס קצת שלוות נפש.

הבלשן ד"ר רוביק רוזנטל מספר כי המילה 'זולה' מקורה ככל הנראה מהמילה הערבית 'זוואל', שפירושה חידלון ואפס מעשה. אין פה רמיזה לכך שצרכני הקנאביס הם בטלנים חלילה, הם רק מתבטלים בזולה שלהם…

יחד עם זאת ייתכן כי המילה נגזרת מן המילה הערבית 'ד'ל' (ظل) כאשר ה-ד' מבוטאת באופן שמזכיר את האות ז'. פירוש המילה הוא 'צל' וברור לכל שעדיף לעשות שאכטה בצל מאשר תחת השמש הקופחת.

קרחנה

המילה "קרחנה" (קאראחאנה) אומצה בהתלהבות על ידי סצנת הטראנס ומסיבות הטבע המקומיות כמעין "אופוריה עילאית", בלגן או סתם תחושת סטלה חזקה.

מקורה של המילה היא ככל הנראה מן השפה הפרסית (כַּרְחָ'אנַה בתעתיק מדויק – كَرَخَانَة) משם היא התגלגלה לטורקיה ולאחר מכן עשתה עליה לארץ הקודש. הפירוש המקורי של המילה בשפה הפרסית והטורקית הינו 'בית חרושת' או 'בית מלאכה', אך ברבות השנים התווספה לה גם משמעות של בית זונות, או "בורדל" – שמשמעותו בסלנג פשוט "בלאגן".

קססה

לא משנה אם יש בידכם פרח ירקרק או חתיכת חשיש, אם חפצה נפשכם בעישון ג'וינט, סביר להניח שתמצאו את עצמכם מבצעים את מלאכת ה"קיסוס" להכנת "קססה" – תערובת לעישון – בטרם השאיפה המיוחלת.

באופן לא מפתיע גם המילים "לקסס" או "קססה" מקורן בשפה הערבית, פשוט מכיוון ש-'קס' (قص) בערבית פירושה לחתוך, ומשם הדרך ללקסיקון הסטלני העברי הייתה קצרה ביותר…

שאכטה

צרכני קנאביס רבים בישראל ממתינים בקוצר רוח ל"שאכטה של סוף היום" (או סוף השבוע? כל אחד וההרגלים שלו). עם זאת מעטים כנראה שהטריחו את עצמם לחשוב על פשר המילה השכיחה הזו.

כאשר מכונית דופקת ברקס ומשאירה סימני קווקוו של צמיגים על הכביש היא "שחטאת", ואם מישהו מצייר קו על דף נייר הוא בעצם עושה "שאכטה".

בקיצור, פירוש המילה שאכטה (شاحطة) בערבית הוא קו. על כן ישנם כאלה המעריכים כי השימוש הראשוני במילה הזו בהקשר של חומרים משני תודעה היה בכלל עבור הקוקאין ("לעשות שורה/קו"), אולם אין ספק שעם הזמן השימוש במילה "שאכטה" עבור שאיפה מג'וינט (או אפילו סיגריה) נעשה הרבה יותר נפוץ.

ברארה

במהלך העשור האחרון רמת האיכות של הקנאביס המקומי עלתה פלאים, ולכן רבים מצרכני הקנאביס נוהגים לגרוס את הפרח במלואו מבלי להפריד בין התפרחת עצמה לענף המחזיק אותה.

אך בשנים עברו היו רגילים לכך שכל "שיפוד" של קנאביס צריך היה לעבור ניקיון קפדני להוצאת הזרעים והענפים – וכל מה שהיה נשאר מחוץ לתערובת העישון (ה-'קססה') זכה לכינוי "ברארה".

בשפה הערבית המילה "ברארה" אמנם איננה מילה "רשמית" אך המושג נפוץ בעיקר בהתייחסות למאכלים, במיוחד עבור ה-"מלוח'יה" (מעין מרק המורכב מנזיד של עלי צמח המלוכיה, מוכרת כ"מאכל לאומי" במצרים) כאשר השאריות שנותרו מחוץ לצלחת מכונים "ברארה".

מקור הסלנג בשפה הערבית הוא ככל הנראה מן המילה "ברה" (برة) שפירושה פשוט "בחוץ".

ראו גם:
מילון מושגי הקנאביס השלם – מא' ועד ת'
מה מקורה של המילה "סמים"
"קפטגון" – הסם שמתדלק את לוחמי דאע"ש