"קנאביס הוריד 40% מהשימוש באופיאטים": דיון בכנסת

דיון שלישי בועדה המיוחדת של חוק הקנאביס הרפואי בראשות ח"כ שרן השכל. הפעם הדיון עסק בעמדות הרופאים

הועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הקנאביס הרפואי עוסקת השבוע באתגרי הרופאים, לאחר שבשבוע שעבר דנה הועדה באתגרי המטופלים. הועדה עוסקת בהכנות להצעת החוק שמבקשת לחוקק לראשונה חוק שימסד את תחום הייצור והטיפול בקנאביס רפואי בניגוד למצב הנוכחי בו ההתנהלות היא על בסיס נהלים ותקנות. שני שינויים מרכזיים בהצעת החוק הם מעבר ממשטר של רישיונות למשטר של מרשמים, שמשמעותו עלייה חדה במספר המטופלים, וביטול הצורך במפעלים ובתי מרקחת במסגרת מכירת הקנאבס כך שניתן יהיה לארוז את הקנאביס במתחמי הגידול ולמוכרו ישירות למטופל ללא מעבר בבית מרקחת, מה שאמור להוזיל את העלויות ללקוח הקצה.

רוב הרופאים בדיון טענו כי הם מתקשים לפעול בתחום הקנאביס בגלל עודף רגולציה ונהלים לא ברורים, כמו גם חוסר במחקר ומידע. לטענת הרופאים אין להם התנגדות להפוך את המודל למודל של מרשמים במקום רישיונות אך חשוב להם שלא כל רופא משפחה יוכל לרשום קנאביס על דעת עצמו וכן שיהיה מערך ביקורת, בין אם ביק"ר או בקופת החולים. נציגי הקופות הזכירו שוב את הבעיה שמונעת בשנתיים האחרונות קבלת רישיונות קנאביס רפואי במסגרת הרפואה הציבורת והיא שבועדת הבריאות לפני כשנתיים נקבע כי הם יוככלו לגבות רק כ-280 ש"ח בשנה על הטיפול. לדבריהם גם היום, זה לא כלכלי.

לדברי הרופאים, ישראל היתה מובילה במחקר קנאביס אבל כעת לוקח יותר משנה לאשר בקשה למחקר קליני, לעומת תרופות אחרות שמאפשרות קבלת אישור תוך חודשיים. לכן גם לטענתם אין מידע קליני מספק לגבי שאלות הנוגעות למינונים הניתנים למטופלים ולא ברור להם מתי עליהם לתת מינון כזה או אחר. כמו כן טענו כי יש לקבוע מועד סוף לטיפול בקנאביס מכיוון שמטופלים חושבים שזה "לתמיד", וכן לפעול להקמת שירות גמילה מקנאביס רפואי למי שרוצה בכך אך לא מעוניין ללכת למכונים של נרקומנים.

בדיון עלתה פעמים רבות ההשוואה בין קנאביס או קנבינואידים לאופיואידים ואופיאטים. לדברי הרופאים יש בחלק מהמקרים להשוות את המודל של האופיואידים לזה של הקנבינואידים, למשל בכל הנוגע למרשמים מקוונים שלא מאפשרים זיוף בתחום הקנאביס לעומת מרשמים ידניים שמאפשרים זיוף בתחום האופיואידים. כמו כן נטען בדיון כי קנאביס על פי מחקרים מפחית בכ-40% את השימוש במשככי כאבים כאלו, אך מנגד היו מי שהזהירו שאחרי מגפת האופיואידים המגפה הבאה, לאור חוסר הבקרה על השימוש, תהיה של קנבינואידים.

הרופאים מחו על נהלים של היק"ר שמחייבים אותם לחתום על מסמך בכל פעם שהם נפקים רישיון לקנאביס רפואי במסגרתו הם לוקחים אחריות לטענתם על דברים שאינם בסמכותם. למשל, הרופא חותם בכל ניפוק רישיון על כך שהסביר למטופל שאסור לו לנהוג ברכב ולדבריהם אין דבר דומה לזה בשום תרופה אחרת. כמו כן טענו חלקם כינרשמים מקרי אלימות ואיומים על רופאים שמסרבים לרשום קנאביס וכן כי השימוש בקנאביס בתצורת עישון היא מזיקה ויש לעבור להשתמש במוצרים חילופיים כמו מאדים, תרסיסים, כדורים וכד'.

בסיכום הודיעה יו"ר הועדה כי בשבוע הבא יערך דיון נוסף שישמש כדיון הכנה להעלאת הצעת החוק לקריאה ראשונה ובו תוצג לראשונה הטיוטה החדשה של הצעת החוק לאחר שינויים שהוטמעו בה בעקבות דברים שעלו בדיונים בועדה. אם וכאשר תאושר הצעת החוק בקריאה ראשונה היא תחזור שוב לועדת שרים לענייני חקיקה מכיוון שכך הובטח לשר הבריאות הורוביץ שהתנגד להצעת החוק וטען כי ניתן ליישם את הדברים בתקנות ונהלים, ואם תאושר גם שם תחזור לדיונים נוספים בועדה ואז לניסוח סעיפי ההצעה ולהצבעה בקריאה שנייה ושלישית לאישור סופי של החוק החדש.

מהלך הדיון

פרופ' רפאל משולם: "אמרו למטופלים 'קחו קנאביס רפואי זה יעזור לכם'. אני לא מכיר רופא שייתן תרופה ולא יקבע כמויות וכיוצ"ב. אנחנו צריכים לנסות להגיע עם קנבינואידים לאותה רמה של מתן תרופה, של היום, ולא של המאה ה-19, לא להגיד סתם 'קח תמצית של צמח ונראה מה יהיה'. לדעתי ואני בטוח שהרופאים יסכימו, יש להגיע למצב של תרופה מודרנית, דבר שהוא כבר מקובל עשרות שנים. לא רק כתמצית של חומר צמחי, אלא כמות, תנאים וכו'."

ד"ר יגאל לוריא-חיון, מנהל הקנאביס ברפואי בבי"ח רמב"ם בחיפה: "כולנו תלמידים של פרופ' משולם בתחום הזה, ואני רוצה לחזק את זווית הראיה שלו. אנחנו חוקרים ב-5 השנים האחרונות את הקנאביס על מנת להבין את מנגנוני הפעילות, כדי להבין כיצד קנאביס משפיע על תאים ומחלות, למשל מלבד אפילפסיה יש דלקות כרוניות קשות, כשנוצרת בגוף אינטראקציה שמייצרת דלקתיות, הקנאביס משבש את הפעילות הדלקתית. אנחנו מזהים את זה, אי אפשר להתעלם מזה, יש לו תכונות ייחודיות, אנחנו צריכים אבל להיות מדויקים כדי לעשות בו שימוש נכון. יש מחקר שהתבצע על ידי ד"ר אילון אייזנברג שעקב אחר 1,000 חולי כאב עם רישיון לקנאביס, מה שמשך את תשומת הלב, מעבר לשיפור באיכות חיים, דיכאן והפרעות שינה, ראינו שחולים שהיה להם רישיון לקנאביס, השימוש באופיאטים ובמורפין ירד באופן סטטיסטי ב-40%. זו תופעה שמושכת את תשומת הלב כי ידוע שבארה"ב יש מגפה של מכורים למשככי כאבים. לגבי שינוי ברגולציה, אני בעד, אבל הוא חייב לבוא בד בבד. יש בעיה שקיימת ואין לנו לה פתרון, אין מספיק ידע לרופא, להבין תגובות בין תרופתיות, כיצד קנאביס משפיע על תרופות אחרות. חולים שמגיעים לקבל קנאביס לרוב מקבלים תרופות אחרות ואין לנו ידע לגבי השפעה של תרופות על הקנאביס ולהפך. זה צריך לבוא מתקציבים של המדינה כי לבצע מחקר. שנדע איזה זנים או קנבינואידים יכולים לבוא בשילוב עם תרופות אחרות."

פרופ' גיל בר סלע, יו"ר האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה: "יש פערים מאוד גדולים, שהכנסת יכולה לעזור בהם לרופאים. יש פער מאוד גדול בין הידע הקליני הקיים לידע הנחוץ לטיפול בחולים. הרופאים תקועים באמצע. באים אליהם הרבה עם דרישות מוצדקות מצד החולים ואין להם את המידע הרפואי הקליני לתת, יש המון מחקר בסיסי בקנאביס אבל חסר מחקר קליני. יש הביטים לכך שקנאביס עוזר לאיכות חיים, אולי בחלק מהמחלות במחלה עצמה, אבל אין ביטוי לאינטראקציות בין תרופתיות, למשל תרופות נוגדות קרישה, זה דבר שצריך עבורו כסף לביצוע מחקרים. בהצעה פרקטית ליק"ר הצעתי שיחזיקו אדם שיוציא עלונים לידיעת הרופאים על כל המידע שמצטבר אחת לחודש. אם היק"ר היה עושה את זה זה היה מאוד עוזר. בנוסף צריך לתת משאבים למחקר קליני, המדינה לא מקצה לזה היום משאבים למרות שהשימוש מאוד רחב. בנוסף נושא המחקרים הקליניים ביק"ר מאוד מסורבל. מחקר שלי תקוע כבר חצי שנה כי אני צריך לנסוע לירושלים במיוחד או להפעיל עו"ד כדי להביא דף אישור. זה עוד מעבר לאישורים הרגילים, לוקח שנה לאשר את זה כשכל מחקר קליני רגיל לוקח חודשיים. נושא נוסף הוא המינונים של THC ו-CBD, אנחנו יודעים שהקנאביס הוא יותר מורכב, הרופאים בשטח לא יודעים אם לתת T3/C15 או T15/C3 ולאיזה בעיות. החולים רוצים את עצתם ואין להם איך לעזור. דברים נוספים הם שצריכה להיות אחות העוסקת בקנאביס בכל מרכז רפואי, יש הרבה חולים, זה דורש מעקב, זו טעות להשאיר את זה בידי חברות התרופות שעל מנת להרוויח יותר מטופלים הן מעניקות את הטיפול הזה. זה לא נכון שחברות הקנאביס יעניקו את השירות הזה. המדינה צריכה לדאוג לזה. נושא נוסף הוא התלות וההתמכרות לקנאביס, אנחנו יודעים שבשימוש יומיומי זה לא מבוטל, יש אנשים שרוצים להפסיק ואין להם דרך לעשות את זה, מסלול מכובד, שולחים אותם לכל מיני מרפאות לנרקומנים והם בצד לא מוכנים ללכת לשם. צריך לראות איך המערך הרפואי, הפסיכיאטרי או אחר, עוזר להם להפסיק עם הקנאביס. יש כאלה שרוצים להפסיק ולא יכולים לעשות את זה. תחום נוסף הוא אנשים שזקוקים לקנאביס בצורה כרונית, נוסעים לחו"ל לחופשות ואין להם דרך להסדיר את השימוש בזמן חופשה בחו"ל וגם את זה צריך להסדיר."

ד"ר ורד חרמוש, יו"ר האגודה הישראלית לרפואה גריאטרית: "הטיפול בקנאביס יכול לעזור בעיקר לאוכלוסיה הקשישה אבל צריך לזכור שיש חשיבות לידע, לזה שרופאים עברו הכשרה. אני בעד לתת CBD דומיננט, אבל חשוב לדעת מה נותנים. לפעמים נותנים יחד עם הטיפול בקנאביס גם תרופות אחרות וזה חייב להיות תחת מעקב מסודר. אם זה יעבור למרשמים זה יכול להקל אבל חייב להיות מסודר. אני מקווה שזה יאושר גם למטופלים עם דמנציה. אני לא חושבת שהרבה רופאים בתחום הגריאטריה עברו את הקורס של היק"ר, יש חוסר ידע וחוסר ביטחון עצמי מבחינת ההשפעה על המטופל. חשוב שיהיו עוד מחקרים."

פרופ' עמוס קורצ'ין, נויורולוג: "הקנאבידיול (CBD), שאין לו השפעה פסיכואקטיבית, אין סיבה שיהיה בקטגורית סמים, הוא צריך להיות מוגדר כתרופה ולא כסם ממקור צמחי. זה חומר בעל השפעה ברורה כאשר הוא לבדו. גם ה-THC לא צריך להיות בפקודת הסמים המסוכנים כי הוא איננו מסוכן כמו חומרים אחרים בפקודת הסמים. מעולם איש לא מת משימוש בקנאביס. לא צריך לחכות למדינות אחרות, אפשר להוביל. על פי הקטגוריות יכול מוצר מסויים להכיל 16% או 24% של חומר פעיל. ההפרש הוא כמעט פי 2 וזה משמעותי. מצד שני קנאביס הוא לא סם מסוכן, כמו בכל תרופה חדשה צריך ללמוד איך להשתמש בו, אבל משרד הבריאות אינו אמון על הוראה. לא ראוי שהוא יעשה כך, אם הר"י רוצים לעשות זאת בבקשה, וגם הנושא של הרישוי של רופאים ביק"ר זה לא נכון. כמו כן צריך לחשוב על פיקוח מחירים כך שלא כל אחד יוכל להעלות מחירים כאוות נפשו".

ד"ר איתי גור-אריה, יו"ר איגוד רופאי הכאב ומנהל מכון הכאב בתל השומר: "מפליא אותי שאף אחד לא העיר שבדיון הראשון את (ח"כ השכל), ניצן הורוביץ ורם שפע אמרתם שמטרתכם לגליזציה אבל שמכיוון שאתם לא יכולים תעשו את זה דרך המדיקליזציה. אבל זה לא הנושא, בישראל יש 120,000 מטופלים, בהולנד יש 5,000, בגרמניה יש 15,000. זה לא נכון שמקרי המוות נגרמים מאופיואידים רפואיים. בישראל אין מגפת אופיואידים. יש עלייה בשימוש, זה תרופות טובות, צריך לעשות ביקורת, אבל באותו אופן צריך לעשות לקנאביס. המגפה הבאה תהיה של קנבינואידים, ברגע שנסיים את מגפת האופיואידים תהיה מגפת קנבינואידים. אני נותן קנאביס, הרבה, ואני מאמין בזה, אבל לא חושב שצריך לפתוח את זה ולתת את זה לכל אחד. מסכים שאפשר לוותר על הרישיון ולעבור למרשם, להוריד את זה לסם בעל תועלת רפואית, אבל להשאיר את זה כרישיון דיגיטלי כי יש תופעה של זיופי מרשמים. בנו מערכת שאי אפשר לזייף מרשמים של קנאביס, זה טוב וצריך לשמר את זה. המשבר של האופיואידים קיים במדינות מסויימות בלבד ולא במדינות אחרות. ההייפ מארה"ב עבר לכולם אבל מאחר ואנו מצויים במספרים, בינתיים שתי המדינות היחידות שבהן יש משבר אופיואידים קשה זה קנדה וארה"ב. לא רואים את זה מסביב לעולם. זה תרופות טובות ולא צריך לזרוק אותן רק כי יש שימוש לא נכון. כנ"ל לגבי קנבינואידים. אחת הסיבות שיש שימוש לא טוב בתרופות אופיואידיות היא שהמרשמים הם לא בצורה ממוחשבת ולכן דווקא צריך להעביר את התרופות האופיואידית לרישום ממוחשב של תרופות ולהימנע מבעיה של מרשמים כפולים, חולים שהולכים למספר בתי מרקחת או מספר רופאים, ואין לנו שום פיקוח על הדבר הזה. היום כל מרשם לקנאביס עובר דרך מערכת מרכזית ויוצא עם ברקוד ייחודי. ברגע שהשתמשו בו אי אפשר שוב, מה שמונע את הזיוף או ההכפלה של המרשמים, מה שבאופיואידים לא קורה לצערי. אנשים צריכים להיות מומחים בשטח בו הם נותנים את התרופה. לא יעלה על הדעת שפתולוג ייתן מרשמים לקנאביס לחולה נוירולוגי. יש לנו מספר תרופות שמוגבלות על ידי מקצוע, כמו ריטלין, גלולות שניתנות רק על ידי גינקולוגים, הבעיה היא שלקנאביס יש שימוש פנאי. אף אחד לא מזייף מרשמים לתרופות ללחץ דם. לכן לנסות להקל על אנשים לקבל קנאביס, ואני בעד, אני כן חושב שצריך לשמור על זה. 120,000 איש בישראל מקבלים מרשמים. במשך השנים היו 160,000 שחלקם הפסיקו לקחת. אם מישהו בא ואומר קיבלתי מכה בברך ומאז אני מעשן קנאביס וזה טוב לי, אני לא חושב שהתפקיד שלי זה לתת לו קנאביס רק כי הוא רוצה וכי זה יאפשר לו להשיג את זה במחיר נמוך יותר מבשוק השחור והוא יהיה מוגן מפני המשטרה. בכל מדינה שבה היתה לגליזצהיה מחירים עלו, וזה מה שיקרה בישראל שהיא קטנה והיווצרות של מונופולים היא בשניות, וזה מה שיקרה ואולי בצדק. CBD נקי צריך להיות OTC, לא צריכה להיות הגבלה בכלל כל עוד מפקחים על כך שזה רק CBD ולא עם חומרים אחרים שיהפכו להיות כמו סמי הפיצוציות. דבר נוסף, תזכרו – כל ג'וינט הוא כמו 4 סיגריות, נכון שהוא לא עושה סרטן, מבחינת הריאות הנזק הריאתי של העשן הוא כמו 4 סיגריות. כמו כן אין התייחסות לנהיגה. מגיע לחולים קנאביס אבל לא צריך להפוך את זה לצינור ללגליזציה. אני מבקש שזה לא ייראה ככה גם אם זו כוונתך".

ד"ר לביה תמיר: "אני מומחית לכירורגיה אורתופדית, מתוקף תפקידי עבדתי במספר בתי חולים. תמיד זכיתי למענה ממשרד הבריאות והתרשמתי שטובת המטופלים היא נר לרגליו, אבל באינטראקציה שלי עם היק"ר הרושם שלי הוא לא כזה. יש שם אכיפה בררנית. מבחינת היקף הפעילות יש לי את כמות המטופלים הרבה ביותר, היק"ר מגביל אותנו במטופלים. אני תמיד רציתי לטפל בכל מטופל ולא לנעול את הדלת ולומר לא שהיק"ר מגביל אותי. היק"ר הגביל אותי, וזו אכיפה בררנית, אנשים חדשים שבאים אליי אני לא יכולה לתת להם רישיונות. כתוצאה מכך המחירים של הרישיונות בשוק עלו והשוק נשלט על ידי כל מיני מתווכים שהביאו לעליית מחירים. כדאי לצמצם את האכיפה שלו ולאפשר לכל רופא עם מטופלים לתת רישיונות ללא הגבלה של קופה לפי כל מי שעומד בקריטריונים".

פרופ' דפנה פרן, יו"ר האיגוד הישראל לראומטולוגיה: "הנושא של קנאביס אצלנו שנוי במחלקות ומאוד טעון. הדעות הן לא אחידות, אז כדי להיות מסודרת אני אדבר בנקודות שאספתי מהאנשים שלנו. מדובר עדיין בתכשיר ולא תרופה, עם חומרים רבים ולא נטול תופעות לוואי. ברשתות החברתיות ובתקשורת, אנחנו נתקלים במטופלים שאומרים 'זה טבעי זה בסדר' אז יש דיסאינפורמציה. אנחנו נותנים קנאביס למי שלדעתנו זקוק לזה, אבל חסר ידע. לפעמים אנחנו נותנים הרכב או מינון שאנחנו לא יודעים לגביו. אין הנחיות ברורות או קריטריונים ברורים, וצריך לבחון את הקריטריונים שנקבעו מחדש. גם כאשר רופאים מרגישים שזה יכול לעזור, הם לא רושמים כי אין מידע. מי שרוצה לעשות מחקר נתקל בקושי ביורוקרטי, מחכים מעל לשנה לקבלת רישיון למחקר קליני. אנחנו לא נרשום אף תרופה כשאין עליה מחקר, מינונים והתוויות ותופעות לוואי ועל קנאביס אנחנו לא יודעים מספיק. לעתים לא רחוקות אנחנו נתקלים במטופלים שמבקשים קנאביס ומאיימים. דורשים רישיון לפי התוויה של פיברומיאלגיה, לפי קריטריונים שמגדירים את הפיברומיאלגיה, זה דברים שהרופא לא יודע אם זה אמיתי. הרופאים ממש מאוימים והעומס על הקופות נגרם גם בגלל המטופלים האלה. אנחנו רוצים לתת קנאביס אבל למי שצריך את זה, לא רוצים להיות מאויימים. מעבר למחקר צריך אפשרות לתת תרופה ולא תכשיר שאנחנו לא יודעים מה הוא מכיל. חשוב שנדע אינטראקציות עם תרופות, לא יודעים על זה מספיק, ולבחון מחדש את הקריטריונים כדי שיהיו אחידים וכדי שכל רופא שירשום קנאביס יעשה זאת באופן דומה. יש רופאים שנותנים את זה קריטריונים גמישים ואחרים לא, צריך לקבוע בבירור."

ד"ר ליאורה שכטר, מנהלת תחום כאב קופת חולים מאוחדת: "כמו עם אופיאטים, אמרו שמדובר בתכשיר טבעי לא מסוכן, והיום 4-5 עשורים אחר כך אנחנו רואים איפה אנחנו עומדים. גם עם הקנאביס אנחנו כבר רואים התמכרויות, תופעות לוואי, השימוש בקנאביס משפיע על החיים שלהם ושל המשפחות שלהם. כם אני תומכת בכך שזו תהיה תרופה לכל דבר, אבל השימוש צריך להיות בצורה מושכלת ואחראית כדי שלא נמצא עצמנו במקום כמו מגפת האופיאטים. דבר נוסף הוא שאלת הדיווח. האם אנחנו צריכים לדווח כאשר מדובר בחולה שמשתמש ברכב כבד, האם צריך לדווח כאשר מדובר במשתמשי קנאביס שהם נהגי אוטובוס, או שוטרים, בעלי רישיון נשק, אתם יודעים כמה אנשים בצבא משתמשים בקנאביס? מאבטחים בקניונים. מי אחראי על האסון שיהיה פה, זה יהיה הרופאים? כרגע ההנחיות לא ברורות. ההחתממה של רופא על תצהיר שהוא לא הגיוני בכלל, 'אני מצהיר שהסברתי למטופל שאושר לו לנהוג', כל מיני הצהרות שדרכן מגלגלים את האחריות לרופאים. זו הסיבה שהרופאים מסרבים. אין אף תרופה נוספת שהרופא נאלץ לחתום וזה לא הגיוני. אני מבינה שהיום הגורם העיקרי לכך שרופאים לא מסכימים להמליץ על קנאביס גם במקרים בהם הם היו רוצים, זה אותו מסמך תמוה בו אנחנו כרופאים חותמים על דברים הזויים שהם לא בתחום אחריותנו ולא צריכים להתגלגל עלינו. נכון לעכשיו ממטופל שאני נתתי לו רישיון, ויהיה מעורב בתאונת דרכים, הרישיון שלי נמצא בסכנה כי אני נתתי לו את הרישיון. אני מבינה לליבם של עמיתיי שלא מוכנים לשים את החותמת שלהם על מסמך שמסכן אותם. דבר נוסף הוא שאלת הדיווח, אף אחד לא באמת יודע על מי צריך לדווח ומתי צריך לדווח. אם אני נותנת רישיון לאדם שאני יודעת שהוא יושב בקניון ונושא נשק והוא משתמש בקנאביס, האם צריך לדעת את זה? שהוא משתמש בקנאביס שזה דבר שיכול לשבש את שיקול הדעת שלו. הנושא של חובת דיווח הוא לא ברור, מי צריך לדווח, על מה ולמי. נותנים רישיונות גם לאופיאטים, גם לקנבינואידים. זה לא כמו תרופות לשפעת, שזה משהו שנעשה לזמן מאוד קצר, ומצפים שהאדם ייקח אחריות על עצמו. כאן מדובר על שימוש ארוך טווח, והאדם הזה לוקח כל יום ילדים באוטובוס, והוא לוקח 20% THC, אני לא יכולה להיות אחראית לנושא הזה, גם כאזרחית וכסבתא לילדים לא הייתי רוצה. שנים אנחנו מבקשים מהיק"ר הנחיות ברורות. עוד דבר הוא, כאשר אנחנו שולחים המלצה ליק"ר והוא זה שחותם ומאשר את היק"ר, למה אני זו שצריכה לקחת את האחריות אם משרד הבריאות הוא זה שנותן את הרישיון בסופו של דבר. קנאביס זה התכשיר הרפואי היחיד שאין לו תאריך סיום טיפול, יודעים מתי מתחילים ולא יודעים עד מתי. באנטיביוטיקה יודעים, פה אם אני אתן קנאביס במקרים של כאב, כמה זמן הוא צריך לקחת? לא עולה על דעתו של המטופל שמישהו יפסיק לו את הטיפול. חולה בא אליי אומר שהוא כבר 10 שנים עושה שימוש בקנאביס כי יש לו פריצת דיסק. אין לזה שום משמעות, השאלה היא האם הכאבים מצדיקים את השימוש בקנאביס. אם משתמשים בזה כתכשיר רפואי צריך שיהיה לזה תאריך תפוגה, אלא אם כן המחלה היא כרונית. כמו כן, הצוות הרפואי לא מכיר את הקנאביס ולא הולך לקורסים האלה מכיוון שחלקם לא רוצים להיות מאוימים אז הם אומרים 'לא עשיתי את הקורס' וזה נותן להם הגנה. הנושא של ההכשרות צריך להיעשות במסגרת העבודה ולא במסגרות חיצוניות, כמו כל הכשרה אחרת. לרופאים צריך להיות מענה וכתובת לדברים שהם צריכים תשובות, כמו תופעות לוואי, אינטראקציות, חולים אונקולוגיים, אי ספיקת כליות, מדללי דם, הרופאים צריכים לפעמים תשובות אחראיות".

פרופ' אליעד דוידסון, יו"ר יוצא של האגודה הישראלית לכאב: "יש מעל 100 אלף רישיונות כשמתוכם מעל 60 אלף ניתנים על ידי רופאי כאב. אנחנו לומדים כל יום על קנאביס. אסור שכסף יהווה גורם מרכזי בנושא של קנאביס ולדעתי זו אחת הבעיות. יש פה בעלי עניין שנכנסו והם טורפים את הקלפים. נתחיל מהרופאים, עמדה פה רופאה אחת אבל לא ייתכן שרופא אחד יחזיק 5,000 רישיונות כאשר הוא מחויב לראות אתה מטופל שלו לפחות פעמיים בשנה, ז"א לפחות 10,000, כלומר הוא צריך לראות 50 מטופלים ביום. ולכן כדי שכסף לא יהווה בעיה, חייב להיות פיקוח של משרד הבריאות בעניין של קנאביס, למשל שאסור לרופא לרשום מעל מספר מסוים, תחליטו 1,000 או 500, לא ייתכן שרופאים הפכו את זה לפרנסה. אני יודע על רופאים שמוציאים רישיונות בלי לראות את המטופלים, יש להם משרד משומן, אנשים משלמים על זה הון של כסף, צריך להגביל את זה. הכסף לא נגמר ברופאים. עובר למגדלים, יש פה ללא ספק, וכל אחד שקורא עיתון יודע כמה כסף קיים בקנאביס, אנחנו עוסקים ברפואה בטיפול, ויש פה בעלי עניין שכסף מהווה מרכיב עיקרי. אני רואה את הסכנה הגדולה בעניין של רישיונות לעומת מרשמים. אני בעד אבל חייב להיות פיקוח של משרד הבריאות. חיוני לשמור על המרשמים הדיגיטליים. אם רוצים שזה ישאר תרופה חייב להישאר פיקוח של משרד הבריאות, גם אם זה מרשמים, שיהיה פיקוח, על הרופאים, על המגדלים. אני שומע מהמטופלים שלי בהדסה, על האיכות של התרופות, הם טוענים שלמרות שאני יושב עם החבר'ה מיק"ר שאומרים שיש פיקוח, אני שומע מטופלים שאומרים איזה איכות הם מקבלים. צריך פיקוח על מה יוצא מהמגדלים. הרגולציה לא מוקפדת. האיכות לא כמו שצריך להיות. אם מדברים על זה כתרופה, צריך לדבר על שמן ולא על פרחים. אם אני נותן למישהו פרח אני לא יודע מה יש שם. יש מתן בגלולות, בתרסיס, ככה אפשר לשמור על זה כתרופה, אבל לא לעודד. רוב הרישיונות ניתנים כפרחים. תארו לכם שאגיד למישהו 'קח שלוק מאקמול', ככה זה עם קנאביס. כשאתה מעשן אין שום דרך, באידוי אפשר, בגלולות. הנושא של המחקר הוזכר כבר אבל אני רוצה לספר, בעבר היו באים אליי מהעולם חוקרים ואומרים אנחנו רוצים לעשות מחקר קנאביס, היום לצערי כשיש לי מחקר אני מנסה להוציא אותם לחו"ל. כשאני עושה מחקר רפואי אני צריך לעבור ועדת הלסינקי של בית החולים ואישור של משרד הבריאות, תוך חודשיים שלושה אני גומר את זה. יש היום מחקרים על קנאביס ששנה ויותר הם לא עוברים, ביק"ר חוסמים את המחקר על קנאביס, אנחנו מפסידים כסף. מחקרים יוצאים לחו"ל. באותו תחום, יש מאגר מידע של מעל 100,000 מטופלים, ולא מצליח לגשת למקור הזה בגלל רגולציה שלא נותנת לי לאסוף מידע. רוצים לעשות מחקר ברמה לאומית, האם יותר או פחות אנשים עם תחלואה נפשית, צריך גישה למאגרי המידע של היק"ר, הם משחררים נתונים יבשים אבל לא מעבר."

פרופ' שלמה וינקר, קופת חולים לאומית: "האתגר היום הוא שאני לא יודע מי מהמטופלים שלי מקבל קנאביס רפואי, הייתי שמח אם המידע הזה יהיה בתיק שלו ויהיה גלוי בתיק שלו, כדי לראות מה הצלחת הטיפול, מה תופעות הלוואי. למעשה מערכת הרישיונות מקבילה למערכת הרפואית של קופות החולים. חד משמעית צריך לעשות הפרדה בין הרופא הממליץ לרופא המאשר. המודל הנוכחי צריך להישאר גם אם עוברים לנושא של מרשמים, אחרת אין שום בקרב, כל רופא יאשר בעצמו. זה מאוד לא מקצועי שיש רופאים שמעלים רישיונות בלי לראות את המטופל. צריך שהאישורים יעשו רק בקופות וביק"ר, לחסום לגמרי אישורים באופן פרטי. אנחנו מתחייבים שזה יהיה מוקד גדול ושלא תהיה בו שום ביורוקרטיה. כמו בתרופות אחרות, לא כל מה שכל רופא בתחום שלו מבקש אנחנו מאשרים. יש לפעמים גם סיג ושיח בין הרופא הממליץ לזה שמאשר במוקד. שזה לא יהיה אישור אוטומטי."

ד"ר דניאל לנדסברגר, מכבי שירותי בריאות: "אני מסכים עם הרופאים הקודמים, אני חושב שהפכנו את התאריך של קנאביס רפואי להיות תהליך ביורוקרטי במקום תהליך רפואי. הרופא המאשר הוא רופא של היק"ר או בכל מקרה לא הרופא המטפל. אין שום מעקב. ברגע שאדם קיבל את הטיפול, והוא רוצה ללשנות, לך תחפש את הרופא שנתן לו את הרישיון. הדרך הנכונה היא דרך הרופא המטפל, עם הקמת מרפאות שמבינים בדבר, מעקב על ידי רופאים, אחיות שעברו הכשרה, אבל צריך תקציב ואנחנו כקופה לא הסכמנו להיות בגירעון. מתן רישיון ב-280 שקל אולי מכסה את הביורוקרטיה אבל לא את הטיפול. צריך שיתנו תקציב. ביקשנו את זה בעבר ולא אישרו. מעבר לנושא התיקצוב שהוא הבעיה המרכזית, יש נושא של ביורוקרטיה, 6 דפים של נוהל 106, הצהרה של רופא שלוקח עליו אחריות לא סבירה, אין תרופה שאני צריך לחתום בגינה על 11 סעיפים. תרופות אופיאטיות יותר מסוכנות ולא נדרש טופס כזה. צריך לקבוע מי עושה את המעקב אחר המטופל, כמה פעמים בשנה זה צריך לקרות, צריך לתת תגמול על זה, ומה עושים עם הבעיות החברתיות שהן לא בחלק הרפואי אבל זה נוגע, מטופלים שרוצים להעלות מינון, יש אלימות שמרתיעה רופאים מלהיכנס לתחום. לא מלמדים קנאביס בבתי ספר לרפואי, רוב הרופאים לא יודעים איך להתמודד עם זה, וזה לא תרופה, זה לא כמו מוקסיפן שידוע המינון, יש כאן מ-10 עד 100 ויש חולים שדורשים יותר. וגם המוצר הוא לא אחיד. יש מוצר שבינואר הוא ככה ובפברואר הוא אחר. לגבי התיקצוב, הרופאים טוענים שה-280 שקל זה לא מספיק. כשאני נותן מרשם לתרופה יש לו השתתפות עצמית, יש תקרה, אם קנאביס עובר למרשם האם התקרה כוללת את הקנאביס? אם חולה מתחיל טיפול וזה עוזר לו אבל זה עולה מאות שקלים בחודש ואין לו כסף, מי לוקח את האחריות, אני כרופא לא יכול להפסיק טיפול לחולה שזה עזר לו, זו שאלה משפטית וגם מוסרית".

ד"ר איתי בסר, ההסתדרות הרפואית לישראל: "אומרים קנאביס רפואי, אבל זה לא קנאביס רפואי זה קנאביס לטיפול רפואי. אמרו כאן ש-THC יכול להיות חומר לא מסוכן וצריך להוציא מפקודת הסמים, אני מזמין אתכם לבוא למרכזים לראות כמה מתוכם, 50% בהערכת חסר, מאושפזים על רקע THC. זה לא חומר שאין לו סכנות. יש סכנות. יש מעל 100 קנבינואידים, אנחנו מסתכלים על THC ו-CBD. אבל לא יודעים מה קורה עם שאר הרכיבים. לא מדובר בתרופה. תיראו מה אנחנו עושים פה, מצד אחד הרופאים אמורים לאשר את זה, להוציא מרשמים, אבל מצד שני זו לא באמת תרופה. אין ספק שישנם מטופלים שיכולים להרוויח מטיפול בקנאביס רפואי, אבל כשמגיעים לעולם ההתמכרויות. תמיד רודפים אחרי התהליכים. קנאביס הוא חומר שיודע למכר. אם מסתכלים על מחקרים, יש סדר גודל של 10% עד 20% ממי שצורך קנאביס לצרכים רפואיים עונה על הקריטריונים של התמכרות. נשאלת השאלה מה היא התמכרות. כמות הרישיונות שהוענקו, יש 110 או 120 אלף רישיונות, זה לא נתפס, תחשבו כמה מתוכם יענו על הקריטריון של התמכרות שיכולה להיות מאוד קשה, זה אנשים שאני רואה. אנשים שאומרים 'אני לא רוצה את הקנאביס הזה אבל פשוט לא יכול להפסיק'. אנחנו רואים בעיה גדולה, מה קורה בעתיד, אין רגולציה. אנחנו הרופאים הפכנו לשומר סף, אנחנו השוטרים, אנחנו המחוקק. אנחנו גורמים למטופלים להיות מכורים. הרגולציה צריכה להיות נכונה, אי אפשר להעניק מרשמים ככה חופשי, צריך שהכל יהיה ממוחשב וצריך מחקר והכשרת רופאים."

ד"ר מיכל שני, יו"ר איגוד רופאי המשפחה: "אנחנו כרופאי משפחה מכירים את הצדדים הפחות טובים של הסיפור הזה, של חולים שהפסיקו את הטיפול, זה לא טיפול קסם. רופאי המשפחה נמצאים בסיטואציה שהם עובדים לבד. אני לא יודעת כמה מכם מכירים את החלק של האלימות והלחץ שמופעלים על רופאי משפחה. אני רופאת משפחה פעילה ויכולה לומר לכם שיותר מפעם אחת הופעל עליי לחץ בעניין של קנאביס. לכן אנו לא יכולים להיות אלה שמספקים את הטיפול. אנחנו עובדים במרפאה בודדת, אין שום אמצעי שמגן עלינו. זה פתח לשטף מטורף של חולים, ואי אפשר להתעלם מהעניין הזה. זאת אומרת כל אחד שכואב לו אני לא יודעת מה רוצה קנאביס רפואי. אין שום קשר בין ההתוויות הרשמיות לבין מי שבאו לבקש קנאביס. כולם ניסו, ידעו להגיד שזה עובד וטוב בשבילם, מניסיון, אז אי אפשר להתעלם מהשימוש לרעה ולכן העובדה שיש קושי היא חלק מהדרך למנוע את זה. רופאי המשפחה לא יכולים להיות הכתובת לזה אלא אם כן אנחנו רוצים להפוך את זה לשער שהדלת תיפתח ולא תיסגר לעולם."

הממשלה הבטיחה "אי הפללה תוך 100 ימים" לפני:

חדשות
שינוי גודל פונט