מגלגל...
x

אינדור, חממה, משולב: 3 סוגים נפוצים של מתקני גידול קנאביס רפואי – וההבדלים ביניהם

מה ההבדלים בין שלושת מתקני הגידול הנמצאים בשימוש בתעשיית הקנאביס וכיצד היתרונות והחסרונות שלהם באים לידי ביטוי החל משלב ההקמה, דרך שלב הגידול ועד קבלת התוצר הסופי

כשענף הקנאביס הרפואי בישראל היה עוד בראשית דרכו, עד הטמעת הרפורמה בשנת 2019, מתקן הגידול היחיד שהיה נפוץ בענף הקנאביס המקומי היה חממה “קלאסית” בלבד – חממה כמו כל חממה אחרת המשמשת לגידול עגבניות למשל.

כיום, לאור התפתחות התעשייה ובעקבות דרישות לעמידה בתקנים מחמירים, אותן חממות קלאסיות עברו שדרוג משמעותי בכל מה שקשור לתפעול, בקרה וניטור, והן משוכללות בהרבה מחממות “רגילות”.

במקביל, לצד החממות המשודרגות הללו, ככל שענף הקנאביס התפתח, קמו יותר ויותר חברות המעדיפות לגדל קנאביס במתקן גידול סגור (“אינדור”) או לחילופין בחממה “משולבת” (המכונה גם “חממה היברידית”).

הבדלים מרכזיים במתקנים לגידול קנאביס רפואי

גידול אינדור/פנים – גידול קנאביס במתקן סגור לגמרי, בתוך חדרים אטומים, המסתמך באופן בלעדי על תאורה ותנאים סביבתיים מלאכותיים. גידול מסוג זה מתאפיין בשימוש נרחב במכשור טכנולוגי וברמות סניטציה ובקרה גבוהות.

גידול חממה – חממה המזכירה את החממות החקלאיות הקלאסיות המוכרות, אך משוכללת בהרבה, מאובזרת בחיישנים, אמצעים טכנולוגיים ותאורה נוספת, ובקרה קפדנית על תנאי הגידול.

גידול משולב/היברידי – מתקן גידול המורכב לרוב מקירות קשיחים ואטומים, כאשר חלקו העליון עשוי מזכוכית או חומרים חלופיים קלים יותר כגון פוליקרבונט, המאפשרים שקיפות לאור השמש, אך במקביל גם שימוש בתאורה מלאכותית. כפי שניתן להבין מהשם, מדובר במתקן שלמעשה משלב בין גידול אינדור לגידול חממה.

היתרונות והחסרונות של כל מתקן גידול

לכל סוג של מתקן גידול יש את היתרונות והחסרונות שלו. מתקן אינדור יהיה הרבה יותר יקר להקמה ותפעול מצד אחד, אך יאפשר יותר מחזורי גידול ושליטה טובה יותר בתנאי הגידול. חממה “רגילה” הרבה יותר זולה להקמה אך גם תלויה בעונות השנה וחשיפה לשמש, וכן לכניסת מזיקים. חממה “היברידית” משלבת יתרונות וחסרונות של שתי השיטות.

מתקן גידול-פנים (אינדור)

מתקן גידול קנאביס אינדור (גידול פנים בחלל סגור)
מתקן גידול קנאביס אינדור (גידול פנים בחלל סגור)

יתרונות

  • הדירות: העובדה שבמתקן גידול סגור ניתן לשלוט באופן כמעט טוטאלי על כלל תנאי הגידול, מאפשרת הפקת תוצרת זהה ככל הניתן באיכותה בכל מחזור גידול, אצווה אחר אצווה, לא משנה באיזה עונה או מה מצב האקלים בחוץ.
  • ניקיון התוצר הסופי: צמחים הגדלים במתקן סגור בצורה מוקפדת ומיטבית לכל אורך תהליך הגידול לא נדרשים לרוב לקבל טיפול באמצעות ריסוס חומרי הדברה שונים.
  • קצב צמיחה / מספר מחזורי גידול בשנה: נקודה זו תלויה לא מעט גם בגנטיקה של זני הקנאביס השונים, אולם באופן כללי מתקני גידול אינדור מסוגלים לייעל את תהליך הגידול ולהגיע להספק של 6 מחזורי גידול בשנה, לעתים אף יותר מכך.

חסרונות

  • זמן ועלות ההקמה והתפעול: עקב העובדה שמדובר במתקן המשלב מגוון מערכות טכנולוגיות, תהליך הקמתו ואבטחת תקינותו עשוי ברוב המקרים לקחת יותר זמן מהנדרש בחממה. בנוסף, מאחר שתהליך הגידול תלוי באספקת תאורה ותנאים מלאכותיים קבועים וציוד היקפי, יש לכך באופן טבעי עלות כספית בלתי מבוטלת, הן עבור הקמת המתקן והן עבור התחזוקה השגרתית שלו. 
  • חותמת סביבתית גבוהה: כידוע, בשנים האחרונות עולה לכותרות הסוגייה הסביבתית, כאשר בדומה לתעשיות רבות אחרות, גם תעשיית הקנאביס “תורמת” את חלקה לבעיה הכלל עולמית הזו. עם זאת, יש לציין כי לאור המודעות ההולכת וגוברת לבעיה הזו, חלק ממתקני הגידול הסגורים מפעילים מנגנונים של חסכון באנרגיה ובמים ושל הפחתת חותמת הפחמן של המתקן והזיהום הסביבתי שהוא מייצר.
  • טיהור מזיק שחדר למתקן: סוגיית הבידוד במתקני גידול אינדור היא למעשה “אליה וקוץ בה” כאשר זה נוגע למזיקים או וירוסים החודרים פנימה, שכן במידה ותרחיש כזה קורה יש קושי רב לנקות את המתקן וכלל המערכות שלו.

“במתקני גידול סגורים אפשר לבצע גידול ללא חומרי הדברה באשר הם, וכך לספק מוצרים בטוחים ונקיים ביותר,” מסביר אסף סלע, מנכ”ל חברת מדוקאן (Medocann) המפעילה מתקן גידול סגור בגבעת ח”ן. “בגידול אינדור ניתן לקבל הדירות על ידי יצירת אטמוספירה שלא תלויה בשעות השמש או בעננות גבוהה,” אומר רונן קריספל, מנהל הגידול במתקן של חברת מדיקן איקס (Medicann X) בטירת הכרמל.

חממה “קלאסית” משודרגת

חממת קנאביס בגידול מסחרי
חממת קנאביס רפואי משודרגת – כבר לא כמו חממות של עגבניות

יתרונות

  • שמש מלאה: אחד היתרונות הברורים של גידול קנאביס בחממה, הוא החשיפה לשמש מלאה שמובילה על פי מחקרים אחרונים לפרופיל כימי רחב יותר מבחינת היקף הקנבינואידים והטרפנים ביבול הסופי.
  • זמן ועלות הקמה ותפעול: מאחר שברוב המקרים מדובר במבנה פשוט יותר עם פחות מכשורים טכנולוגיים ומערכות משולבות, לוקח פחות זמן להקים את החממה ועלות התפעול השוטף שלה נמוכה בהרבה.
  • חיסכון אנרגטי וחותמת סביבתית נמוכה: למרות שגם גידולי חממה מותירים חותמת סביבתית ודורשים שימוש במכשור חשמלי, מדובר לרוב באחוזים נמוכים משמעותית לעומת גידול במתקן סגור.

חסרונות

  • שליטה על תנאי גידול: מאחר שחממה רגילה פחות מבודדת מהסביבה לעומת מתקני גידול סגורים, ישנו קושי רב יותר לשלוט באופן מוחלט על התנאים ועל כלל המדדים בחלל הגידול.
  • אטימות מוגבלת: כפי שניתן לתאר, חממה מטבע הדברים איננה אטומה באותה מידה כמו מתקן גידול סגור ולכן יש קושי מסוים בגידול קנאביס נקי ללא שימוש בשום אמצעי הדברה.

“המחקרים האחרונים מוכיחים כי גידול אינדור עם תאורה מלאכותית משפיע לרעה על התפתחות הטרפנים וחלק מהקנבינואידים, ולכן קנאביס מגידול חממה שמקבל אור שמש טבעי יהיה עשיר יותר מבחינת אפקט הפמליה שלו, ולכן יותר אפקטיבי ביכולתו לשפר את מצב המטופל,” מסביר אלעד שטרן, מנכ”ל חברת פלאנטיס (Plantis), המגדלת קנאביס במתקן במושב קשת ברמת הגולן, אותו היא מכנה “חממת הייטק”, המאובזרת במגוון אמצעי בקרה ומכשור טכנולוגי מתקדם.

חממה משולבת (היברידית)

מתקן גידול היברידי משולב לקנאביס רפואי (תמונה באדיבות Ceres Greenhouse Solutions)
מתקן גידול קנאביס היברידי – קירות אטומים עם גג חשוף לאור השמש (תמונה באדיבות Ceres Greenhouse Solutions)

יתרונות

  • שמש מלאה: כאמור, ישנם מחקרים שמצאו כי גידול קנאביס תחת אור השמש הישירה, מפיק הרכב כימי עשיר יותר, כלומר ספקטרום רחב יותר של רכיבים פעילים בראשם קנבינואידים וטרפנים.
  • יכולות שליטה, בקרה וניטור: בעקבות העובדה שמאפייני המבנה של חממה היברידית קרובים מאוד למתקן גידול סגור, ישנה אפשרות לשלוט באופן הדוק יותר על המדדים השונים ותנאי הגידול של הצמחים.
  • קצב צמיחה / מספר מחזורי גידול בשנה: השליטה הכמעט מלאה על תנאי הגידול בחממה משולבת מאפשרים במקרים רבים לגדל צמחים בקצב מואץ ולהספיק יותר מחזורי גידול בשנה לעומת גידול בחממה קלאסית.

חסרונות

  • זמן ועלות ההקמה והתפעול: מאחר שמדובר באופרציה מורכבת יותר מחממה רגילה, אחת ההשלכות לכך היא משך זמן ועלויות גבוהות יותר.
  • אטימות מוגבלת: על אף שכפי שצוין קודם חממה משולבת מורכבת לרוב מקירות קשיחים ואמצעי בקרה מתקדמים, עדיין מדובר במבנה שאיננו אטום וסגור באופן הרמטי, ולכן יש אתגר משמעותי יותר (לעומת גידול אינדור) בשמירה על תנאים קבועים לאורך השנה לצד הגנה מפני כניסה של מזיקים.

“חממה היברידית הכוללת מערכות החשכה והצללה, מערכות אוורור, קירור, חימום, מערכת תאורה משלימה עם מערכות בקרת אקלים ובקרת אור, נהנית כמעט מכל העולמות, כי מצד אחד יש תאורה מבוססת אור שמש המספקת אור טבעי וחסכוני בחשמל, ומצד שני אקלים מיטבי לגידול בתנאים טובים ביותר הקרובים מאוד למתקני אינדור,” מסביר צור דביר, סמנכ”ל התפעול של קרונוס ישראל (Cronos Israel), בעלת מתקן גידול היברידי בקיבוץ גן שמואל. “מצד שני, לצד סוגיית השמירה על טמפרטורה ולחות קבועות, ישנו גם עניין האיטום ומניעת כניסה של מזיקים אשר עשויה להיות מעט מאתגרת יותר בגידולי חממה לעומת מתקן סגור, אם כי כן קיימות דרכים להתמודד עם הנושא על-ידי התנהלות מונעת”.

טבלת סיכום השוואה בין מתקני הגידול השונים:

פרמטר / תשתית גידולחממה “קלאסית”חממה היברידיתמתקן גידול סגור
שמש מלאה
שליטה על תנאי גידול
ניהול מזיקים (IPM)
מחזורי גידול בשנה
עלות הקמה ותפעול
חותמת סביבתית וחיסכון באנרגיה

המשך קריאה
Back to top button
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר