< script type=”application/ld+json”> { “@context”: “http://schema.org”, “@type”: “WebSite”, “url”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com”, “potentialAction”: { “@type”: “SearchAction”, “target”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com/?s={search_term_string}”, “query-input”: “required name=search_term_string” } } < /script>
דף הבית / כל הכתבות / בריאות ומחקרים / התרופה לסרטן: שמן הקנאביס של ריק סימפסון

התרופה לסרטן: שמן הקנאביס של ריק סימפסון

ריק סימפסון גילה שקנאביס יכול לרפא סרטן. המחקרים מאשרים את ממצאיו, אבל הרשויות עוצמות עין. לפניכם סיפורו המלא של סימפסון, כפי שפורסם במגזין High Times.

מרגע שהיה בן 12, ריק סימפסון רק רצה לעבוד בכדי שיוכל להרוויח קצת כסף. הוא היה חכם מספיק בכדי להסתדר בבית הספר ללא צורך בפתיחת ספרי הלימוד, ולכן חינוך לא היה משהו שהוא התייחס אליו ברצינות רבה. לאחר שנקלע לצרות בכיתה ט׳ מכיוון שנתן למורה שלו ארגז של בירות כמתנה לחג מולד, הוא בחר לנשור מהלימודים ולא להתמודד עם ההשלכות מטעם הנהלת בית הספר. בגיל 16 הוא הלך לעבוד במפעלי הפלדה באונטריו, קנדה. שנתיים לאחר מכן, הוא חזר לעיירת הולדתו בספרינג היל נובה סקוטיה, והתחתן. זמן לא רב לאחר מכן, הוא מצא עבודה בתור מתחזק הדודים עבור בית החולים ״אול סיינטס״ (כל הקדושים). ואז בן הדוד שלו אובחן כחולה בסרטן.

ריק סימפסון

ריק סימפסון

"הם מצאו בליטה קטנה בבית החזה שלו ועשו לו ביופסיה," אומר סימפסון. “הוא ירד ממשקל של 90 קילו עד למשקל של 58 קילו. בשנת 1972 יצאנו לשתות והוא התמוטט ממש מולי. ידעתי טוב מאוד שזה היה ככל הנראה הסרטן שחזר. הם נתנו לו שישה חודשים לחיות והוא החזיק מעמד רק שלושה. אני הייתי אז בן 22 ולא הכרתי אף אחד שמת מסרטן. הוא ירד במשקל עד לכ-22 קילוגרם ביום מותו, ה-18 בנובמבר, 1972. נהגתי לגלח אותו, וזה היה כמו לנסות לגלח שלד."

שנתיים לאחר שבן הדוד שלו מת, סימפסון הקשיב לרדיו בזמן שנהג במכוניתו, כששמע את תוצאותיו של מחקר רפואי באוניברסיטת וירג'יניה שטען כי ה-THC הפחית גידולים במוחם של עכברי מעבדה. "עצרתי את המכונית שלי ופשוט בהיתי ברדיו," סימפסון נזכר. "באותו הזמן, אני לא עישנתי גראס או משהו, למרות שרוב החברים שלי עישנו. הבחור ברדיו צחק כמו אידיוט, כאילו היה מדובר באיזו בדיחה גדולה. מאז לא שמעתי יותר שום דבר על העניין, אז חשבתי שזו חייבת להיות בדיחה."

זו לא הייתה בדיחה, למרות שהסיפור עצמו משעשע: המכללה הרפואית של וירג'יניה זכתה למימון על ידי המכון הלאומי לבריאות (NIH) בכדי למצוא ראיות לכך שהמריחואנה פוגעת במערכת החיסונית של האדם. תארו לעצמכם את הפתעתם כאשר התוצאות שחזרו ציינו את ההפך: במקום להחיש את מותם של עכברים שהושתל בהם סרטן המוח, המריחואנה האטה באופן דרמטי את קצב הצמיחה של הגידולים הללו, והאריכה את חייהם של העכברים. אי לכך, הרשות למלחמה בסמים (DEA) מיהרה לסגור את המחקר המבטיח הזה. לדברי ג'ק הרר, כשנתיים לאחר מכן, הנשיא האמריקאי ג'רלד פורד שם קץ לכל מחקרי הקנאביס הציבוריים והעניק זכויות בלעדיות לחברות התרופות הגדולות על מנת שיוכלו לפתח THC סינתטי. נשמע מקומם, נכון? ובכן רבותיי, זה מקומם עוד יותר לדעת שההיסטוריה המעוותת הזו חוזרת על עצמה כיום, בישראל – שכן זה בדיוק מה ששרת הבריאות יעל גרמן ומנכ״ל משרד הבריאות רוני גמזו עשו השנה, כשהחליטו להעביר את השליטה על תחום הקנאביס הרפואי בישראל לחברת ״שראל״.

יתרה מזאת, שמן הקנאביס של ריק סימפסון יוצר גם בישראל על ידי חברת "תיקון עולם" ואף נמצא כיעיל ביותר בטיפול בחולים ישראליים הסובלים ממגוון מחלות, ביניהן גם מחלת הטורט. משרד הבריאות הישראלי הורה אז לחברה לחדול מייצור השמן ולהפסיק את הטיפול בו. עד היום לא ניתן הסבר להחלטה.

ריק סימפסון

ריק סימפסון והתרופה לסרטן

אבל בואו נחזור לסיפורו של ריק, שממשיך בדצמבר 1997: סימפסון, עובד בבית החולים זה 25 שנה, עסק בלכסות את האסבסט בצינורות הדוד עם סרט דביק. הוא השתמש בתרסיס שאיפשר לסרט הדביק להיצמד לאזבסט. הוא לא הבין, עם זאת, כי התרסיס הזה היה מסוגל לגרום לכיבוי מערכת עצבים באופן זמני במקרה שאדם שאף יותר מדי מן האדים, וזה בדיוק מה שקרה לו. “למזלי, הדודים היו סגורים, או שהייתי כבר נשרף עד עפר", הוא אומר. ״נפלתי אחורה מהסולם וחבטתי את ראשי על טבעת פלדה. כמובן שאני לא זוכר שום דבר מזה. כשחזרתי להכרה, הייתי תלוי על הצינורות בצד של הדוד."

סימפסון מצא את דרכו באיטיות בחזרה למשרדו, וגישש סביב במשך יותר משעה בעודו מנסה לקרוא לעזרה, אך לא יכל אפילו לתפעל את מכשיר הטלפון הנייח. לבסוף מהנדס אחר הגיע למשמרת שלו ולקח את סימפסון לחדר המיון. כשנשאל לשמו, סימפסון לא הגיב. הוא נלקח למרכז הטראומה וחובר לבלון חמצן. "זה הרגיש כאילו שהראש שלי עומד להתפוצץ," הוא אומר. "אני זוכר שזה נראה לי כאילו שאנשים זזו באופן מוזר – הם נעו בחדות כזו, לא טבעית. אמרתי לרופא, והוא פשוט ניענע בראשו."

אחרי שלוש שעות במרכז הטראומה, התחושה התפוגגה וסימפסון נשלח לביתו. הוא לא זוכר הרבה מפרק הזמן הזה, הכולל את נסיעתו הביתה מבית החולים, אבל בדרך נס הוא הגיע בשלום. כאשר הגיע מועד המשמרת הבאה שלו בערב חג המולד, סימפסון התייצב לעבודה למרות שהוא עדיין הרגיש מסוחרר. בסביבות השעה 22:00 באותו הלילה, בזמן שעדיין היה בעבודה, ראשו של סימפסון החל לצלצל. הצלצול הלך והתחזק. בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר הוא חזר שוב לחדר המיון וביקש שיטפלו בו. כאשר האחות בדקה את לחץ הדם שלו, היא כל כך נבהלה שהיא מיד נתנה לו כדור וקראה לרופא. הצלצול בראשו מעולם לא חלף.

"ברמות נמוכות יותר, זה נמצא על 93 דציבלים," הוא אומר, "שזה בערך אותו הדבר כמו מכסחת דשא שפועלת בסלון שלך. נהייתי עצבני מאוד. הם ניסו כל תרופה אפשרית, אבל שום דבר לא עבד. זה הגיע למצב כה גרוע, שאני רציתי לירות בעצמי." בתוך שנה סימפסון התקשה לזכור פרטים, כי הוא לקח 1,000 מיליגרם של טגרטול (תרופה לטיפול בפרכוסים ובבעיות פסיכיאטריות) ביום, בהוראת רופא. קריאה של ספרים לא הייתה באה בחשבון, משום שעד שהוא הגיע לסופו של משפט, הוא כבר שכח את תחילתו.

ואז, יום אחד, הוא ראה פרק בסדרתו של ד״ר דיוויד סוזוקי בשם ״טבעם של דברים״ – הסדרה הדוקומנטרית הוותיקה ביותר בטלוויזיה הקנדית. הפרק סבב סביב היתרון העצום של מריחואנה כתרופה.

"הלכתי מיד לרופא שלי ושאלתי אם מריחואנה תעזור," סימפסון נזכר. "כמובן, הוא אמר לי שזה פוגע בבריאות ושכל התחום עדיין נמצא תחת מחקר. אז יצאתי ורכשתי קצת גראס וניסיתי את זה, וזה עבד יותר טוב מכל דבר שהם נתנו לי. אז חזרתי שוב וביקשתי מרשם, אבל הם עדיין לא היו מוכנים לתת לי אותו."

בשנת 2001 סימפסון הרגיש כמו זומבי מכל התרופות הכימיות שהוא לקח במרשם רופא, אבל הוא עדיין היה נחוש בדעתו לקבל גישה רפואית חוקית למריחואנה, אז הוא שאל את הרופא שלו: "מה היית אומר לו הייתי לוקח את הצמח ומפיק ממנו שמן, ולאחר מכן בולע את השמן במקום לעשן אותו?” – הרופא הסכים שזו תהיה דרך הרבה יותר בריאה, אבל עדיין סירב לכתוב מרשם המאפשר לסימפסון גישה חוקית לצמח. כמה חודשים לאחר מכן, הרופא הודיע לו שהם ניסו כל טיפול אפשרי ושום דבר לא עבד, ולכן לסימפסון לא נותר אלא להתמודד עם הבעיה הבריאותית שלו בכוחות עצמו. הוא החליט להפסיק לקחת את התרופות ולהתחיל להשתמש בשמן קנאביס באופן בלעדי.

"אני לא באמת האמנתי ששמן הקנאביס יוכל להחזיר אותי (למצב בריאותי תקין) כפי שעשה," הוא נזכר. "אבל ברגע שהמערכת ויתרה עליי, אני פשוט המשכתי לייצר שמן ולצרוך אותו על בסיס קבוע. הצלצול בראש שלי עדיין היה שם, אבל עכשיו אני יכול לחיות עם זה. בתוך כמה חודשים, אנשים ראו את ההבדל. השמן עזר לי לשלוט על הכאב, על לחץ הדם שלי, והוא אפשר לי לישון. ירדתי במשקל ונראיתי צעיר יותר מגילי בכ-20 שנה."

קנאביס מרפא סרטן

במשך שנים רבות סימפסון חי עם שלושה כתמים חשודים על העור שלו – שניים על פניו ואחד בחזהו. "כן, זה נראה כמו סרטן העור," אמר הרופא שלו לאחר בחינתם. בחודש ינואר 2003 הרופא הסיר בניתוח את נקודת החן שליד העין של סימפסון ושלח אותה לביופסיה. שבוע לאחר מכן, סימפסון ישב בביתו ונזכר בידיעה ברדיו משנת 1974 על THC והסרטן. "ידעתי שאני אמור לשוב על מנת שיסירו את שתי הנקודות האחרות," אומר סימפסון. "כשהסרתי את התחבושת מהמקום שממנו הסירו את הנקודה הראשונה, שמתי לב שהוא נראה אדום ונגוע, ושיצאה ממנו מוגלה. זה היה הרגע שבו הידיעה ברדיו מלפני 30 שנים קודם לכן הדהדה בראשי. הסתכלתי על שמן הקנאביס וחשבתי לעצמי, טוב, זה מלא ב-THC, וכנראה שיש לי סרטן עור. אז שמתי מעט שמן על שני פלסטרים, וכיסיתי את שתי הבליטות הקטנות. ארבעה ימים לאחר מכן הורדתי את הפלסטרים ושתי הבליטות נעלמו."

שמן הקנאביס של ריק סימפסון

שמן הקנאביס של ריק סימפסון

בתוך כמה שבועות הסרטן שהוסר בניתוח, חזר והופיע. אז סימפסון ניסה את אותו הטיפול וקיבל את אותן תוצאות: ארבעה ימים לאחר שטיפל בעצמו באמצעות שמן הקנאביס, הבליטה האדומה נעלמה והעור נרפא לגמרי. כמובן מאליו, סימפסון היה מאושר מתגלית זו ולא יכול היה לחכות בכדי לחלוק את המידע הזה עם הרופא שלו, אשר התנגד נחרצות במשך זמן רב לטיפול בפציעה בראשו של סימפסון באמצעות מריחואנה. לאחר שבא לאסוף את הדוח הפתולוגי שלו, הוא אמר לפקידת הקבלה (שהייתה גם אשתו של הרופא) שיש לו משהו חשוב עליו הוא מעוניין לדון עם בעלה. "אני מטפל בסרטן העור שלי עם שמן המפ (קנאביס)" – הוא התחיל, אבל בקושי סיים את המילים "שמן המפ" לפני שפקידת הקבלה התעצבנה: "הרופא לא יכנס לזה," היא צעקה. "הרופא לא ירשום את זה!"

"הרגשתי כאילו אני נמצא באזור הדמדומים", סימפסון אומר כיום. "אני רק אמרתי לה שאני ריפאתי הסרטן שלי, ושזה צריך היה לעניין אותה. זה היה מפחיד."

זמן לא רב לאחר מכן סימפסון קפץ לביקור בביתה של אמו. במשך שנים היא סבלה מפסוריאזיס (מחלת עור). הוא הגיש את השמן לעורה הנגוע, ובתוך כמה שבועות הפצעים נרפאו והקשקשים נעלמו.

כך החל מסעו הארוך של ריק סימפסון ותרופת שמן הקנאביס הפלאית שלו. העובדה שסימפסון תמיד נתן את השמן בחינם וללא כל תשלום שיפרה את המעמד האגדי שלו באופן משמעותי. "בהתחלה, הרבה אנשים לא רצו לשים את השמן על העור שלהם," הוא נזכר." בשנה הראשונה טיפלתי בכ-50 עד 60 אנשים עם בעיות עור שונות. בשנה שלאחר מכן טיפלתי באדם עם סרטן עור (מלנומה) על עצם לחיו השמאלית. הסרטן הזה הוסר 5 פעמים שונות. זה היה דבר שנראה מגעיל – יכולת לשים את האצבע שלך ישר לתוך החור בלחי שלו. אמרתי לו שאני יכול לרפא את זה, אבל כמובן שהוא לא האמין לי. שלושה שבועות לאחר מכן, הוא נרפא לחלוטין, ואז הוא הזכיר לי שיש לו גלאוקומה. אמרתי, ‘טוב, קנאביס הוא גם הטיפול הטוב ביותר לגלאוקומה. "הוא היה ראשון שהתחיל לאכול את השמן מלבדיי. באותו זמן, הייתה לו גם דלקת פרקים והוא נאלץ לישון עם כרית בין ברכיו. כשבועיים לאחר שהחל להשתמש בשמן, הוא הפסיק לישון עם כרית, והלחץ בעיניים שלו החל לרדת. כשהתחלתי לתת לו את השמן, הלחץ היה בסביבות ה-31 או 32. בפעם האחרונה שבדקתי, זה היה 13 או 14."

ברגע שסימפסון התחיל לתת לאנשים את השמן בצורה של משחה לבליעה, זה היה רק עניין של זמן לפני שהוא ניסה את זה עם חולי סרטן. סימפסון הפך לבטוח יותר ויותר בתכונות הריפוי של השמן לאחר שהוא נוסה בהצלחה על ידי כמה אנשים עם סרטן פנימי. אפילו חולים עם סרטן סופני שלב 4 – אנשים שקיבלו רק שבועות לחיות – חזרו למצב בריא כבדרך נס. לא רק שהשמן ריפא כיבים סוכרתיים עם יישום מקומי, הוא גם ריפא סוכרת ואיפשר לחלק מהחולים להפסיק את השימוש באינסולין. סימפסון המשיך בטיפול בחולים עד שמצבם השתפר, אבל עד מהרה הוא קבע כי מינון של 60 גרם היה הכרחי למחלות קשות. השמן נאכל במהירות הכי גבוהה שניתן, החל במנות קטנות עד שאנשים למדו להתמודד עימו. אכילת גרם אחד של שמן קנאביס ביום עשויה להיות מטשטשת, אך רבים מסתגלים במהירות להשפעות של התרופה.

לאחר שסימפסון טיפל בהצלחה באישה עם סרטן צוואר הרחם, היא ביקרה בסניף של הלגיון הקנדי המלכותי וחלקה את הסיפור שלה. הלגיון הוא ארגון ותיק אשר סניפיו מתפקדים כאולמי כנסים מוניציפליים שאינם רשמיים באזורים המרוחקים של קנדה. ריק דווייר, הברמן בלגיון, היה כל כך מוקסם מסיפורה של האישה עד כי הוא ביקש ממנה להזמין את סימפסון לבוא לביקור.

"פגשתי את ריק ב-2005," דווייר נזכר. "הוא אמר לי שהוא יכול לרפא את סרטן העור וכיבים סוכרתיים ומחלות עור אחרות. אני לא האמנתי לו, אבל יכולתי לראות שהוא אדם ישר, אז שאלתי אם אני יכול ללכת איתו לבקר אצל כמה מהאנשים שהיו אצלו בטיפול. אז ראיינתי את המטופלים שלו, ומשם לא היה לי יותר שום ספק שיש משהו במה שהוא עושה."

זמן לא רב לאחר מכן החל סימפסון לטפל בחברי הלגיון של דווייר, ושמן החשיש המשיך להראות תוצאות מוצלחות כנגד מגוון רחב של מחלות וזיהומים כרוניים. כנשיא לשעבר של הארגון, דווייר ידע את מטרתו של הלגיון – לשרת את וותיקי הארגון ואת קרוביהם, לקדם את יום הזיכרון, ולפעול בשירותה של קנדה – והוא הרגיש בכל מאודו שכחלק מהאחריות הזו עליו לחלוק את המידע על השמן של סימפסון עם אנשים רבים ככל האפשר. דווייר פנה לרשויות בריאות הציבור המקומיות וביקש מהם לחקור. הוא ערך שיחות טלפון עם נבחרי הציבור.

"אף אחד מהם אפילו לא הגיע בכדי להסתכל על הראיות", אומר דווייר. "אמרתי למפקד האזור: אנשים סובלים, וזה (שמן הקנאביס) עובד. אבל פשוט המשכתי להיתקל בחומה, אחר חומה, אחר חומה." המשטרה הרכובה הקנדית המלכותית (RCMP) כבר פשטה על רכושו של סימפסון ב-2003, לאחר ששמעה דיווחים על כך שהוא מפיץ שמן קנאביס. הם תפסו את כל הצמחים בחצר האחורית שלו והחרימו את השמן שלו, אבל לא הוגשו כתבי אישום כנגדו. בשנת-2005 סימפסון חזר מרצונו למשרדי ה-RCMP על מנת להשאיר להם מידע מדעי התומך בטיפול שלו, כמו גם קלטת וידאו המכילה ראיונות עם מטופלים. הוא הבהיר ל-RCMP כי בכוונתו להמשיך ולעזור לאנשים שלא היה להם שום מקום אחר לפנות אליו לעזרה. הוא המשיך להשיג את צמחי הקנאביס שמהם ייצר את השמן על ידי סגירת עסקאות לפיהן חקלאי מריחואנה מקומיים הביאו לו את הפרחים, וסימפסון חלק עימם את השמן שהפיק מהם. רוב המגדלים משתמשים בעלי צמח הקנאביס על מנת לייצר שמן חשיש, אך סימפסון התעקש כי הפרחים הטובים ביותר הם הכרחיים על מנת להכין את התרופה הטובה ביותר לטיפול בסרטן. הוא סרב ליצור את השמן מעלי הצמח אלא אם כן השמן מיועד ליישום מקומי בלבד. הוא גם אוהב זני אינדיקה דומיננטיים, מה שאומר שלמרות שהוא מעדיף את המונח " שמן המפ" עבור מגוון רחב של סיבות, התרופה שלו מורכבת משמן המופק מתפרחתו של צמח הקנאביס הנשי מזן האינדיקה – כלומר: "שמן חשיש" או "שמן קנאביס" עתיר ב-THC.

זמן קצר לאחר שסימפסון השאיר את קלטת הווידאו שלו עם ה-RCMP, השוטרים חזרו ותפסו 1,620 הצמחים בחצר האחורית שלו. הפעם הוא נעצר והואשם בהחזקה וגידול של מריחואנה למטרות סחר.

ריק סימפסון מגדל קנאביס

ריק סימפסון בחוות גידול קנאביס

בינתיים, אביו של דווייר אושפז בבית החולים עם סרטן ריאות בשלב 4. "היו לו בעיות לב וסוכרת," אומר דווייר. "אני זוכר שאמרתי לו: 'אבא, אל תיקח כימותרפיה – אם אתה לוקח את זה, אתה מת. לך לריק ותיקח ממנו קצת שמן וסיכויי ההישרדות שלך יהיו הרבה יותר טובים'. אני זוכר שאבא שלי הסתכל עליי, ומה הוא חושב? – 'הבן שלי, אין לו רקע רפואי, אז במי הוא נתן את אמונו?'"

"אחרי הטיפול הכימותרפי הראשון שלו הוא התנפח בצורה קשה. רגליו התנפחו, זרועותיו היו מלאות בנוזלים. הוא סבל בצורה איומה. הרופאים אמרו לנו שהוא לא הולך לשרוד. הוא דיבר איתנו ואמר לנו דברים שאב אומר לילדיו כשהוא יודע שהוא הולך למות. אני פשוט כל הזמן חשבתי על השמן. ידעתי שזה טיפל בסרטן העור וכיבים סוכרתיים, אבל לא הייתי בטוח שזה יעבוד באופן פנימי. אז התקשרתי לריק ואמרתי לו שלאבא שלי היו רק 24 שעות לחיות, 48 לכל היותר. ריק לא ידע אם זה לא היה כבר מאוחר מדי לעזור. אני חושב שאבא שלי רצה למות, הוא סבל בצורה איומה. זה היה כאילו הוא נשם מתוך קש. הייתה לי שפופרת של שמן בכיס שלי, ואני זוכר שחשבתי, 'ככל הנראה יעצרו אותי אם אני אתן לו את זה'. ביקשתי מהאחות לתת לו את השמן, אבל היא סירבה. הרופאים לא רצו להיות אחראיים. אז שמתי קצת שמן על קרקר, ואבא שלי אכל אותו. לאחר מכן יצאתי מבית החולים, והאחים שלי נשארו למשמרת המוות."

כאשר דווייר חזר למחרת בבוקר, משהו באמת מופלא התרחש: אביו ישן שינה עמוקה בפעם הראשונה מזה שבועות, והוא המשיך לישון במהלך היום. כשהוא סוף סוף התעורר היה לו חיוך על פניו. "חשבתי לעצמי: 'אלוהים אדירים, יש לו סיכוי, אבל אני חייב להוציא אותו מבית החולים הזה!'," אומר דווייר. אמבולנס לקח את אביו לביתו ושם הוא המשיך לאכול את השמן במשך החודשים שלאחר מכן. "היה לו קל יותר לנשום, והוא לא רצה את החמצן יותר. השמן ריפא שני פצעים ברגליו. הנוזל יצא מזרועותיו ורגליו. אבל מה שבאמת הדהים אותי היה שהערמונית שלו הייתה גמורה, ויום אחד הוא ביקש מהאחות להוציא את הקטטר. היא אמרה שהוא יאלץ לחזור לבית החולים בכדי להחזירו למקום, ושזה היה כרוך בכאבי תופת… ואני הסתכלתי עליו ואמרתי: 'אבא, אתה יכול להשתין לבד?' והוא אמר: 'כן!'. ביקשתי מהאחות להסיר את הקטטר, וראיתי אותו משתין כמו סוס מרוץ." ואז, משהו אפילו יותר יוצא דופן קרה: האחות באה לבדוק את ריאותיו יום אחד, ואמרה: 'צלול כיין'."

"אחרי זה," ממשיך דווייר, "החלטתי לקיים פגישה בלגיון והזמנתי את הפוליטיקאים, המשטרה והתקשורת בכדי שיוכלו לפגוש את האנשים שנרפאו מסרטן ומחלות אחרות. הפגישה התקיימה בכדי שהגורמים הללו יוכלו להסתכל על הראיות, וזאת על מנת שיוכלו להסיק מסקנות משלהם. אבל ביום שהפגישה הייתה אמורה להתקיים, הפיקוד הימי החליף את המנעולים על הדלתות של סניף הלגיון והודיע לדווייר שהזכויות וההרשאות שלו נשללו, ושאולם הלגיון יישאר סגור עד שוועד ניהולי חדש יוקם. שיחת טלפון אנונימית לאשתו של דווייר מסרה בצורה מאיימת: 'תגידי לריק שהוא מסתבך עד מעל הראש שלו.' היא לקחה את השיחה כאיום מוסווה, ונשברה."

דווייר אינו מסוגל לספר את החלק הזה של הסיפור בלי להישבר בעצמו. "אמרתי לו [לריק סימפסון], 'לא חסר לילות שבהם אני מצטער שפגשתי אותך'," הוא אומר בעודו מנגב את הדמעות מעיניו. "הלוואי שמעולם לא הראית לי את מה שהראית לי, כי זה נטל נורא עליי – במיוחד כאשר אני פוגש אנשים עם סרטן. אני מנסה להסביר להם אודות התרופה הזו, אבל אנשים כל כך צרי אופקים. הם מדברים על כך ששפעת חזירים הורגת אנשים? אלוהים, הסרטן והסוכרת הורגים מיליונים ברחבי העולם."

סימפסון עומד למשפט

משפטו של ריק סימפסון בספטמבר 2007 היה פארסה משפטית שבויימה בזהירות, ומבעוד מועד. סימפסון השיג 48 תצהירים מחולים, אבל השופט החליט שלא להרשות עדויות רפואיות. "הבאתי אנשים שנרפאו מסרטן סופני וישבו בבית המשפט ופשוט חיכו להעיד – ולא נתנו להם לעלות על דוכן העדים! הם לא נתנו לי להציג את כל הראיות המדעיות שהבאתי. אני הגנתי על עצמי, וכשאני חקרתי את השוטרים מעל הדוכן בחקירה צולבת, הדבר הראשון שעשיתי היה להחזיק את העותק של הראיון שנתתי לעיתון Spring Hill Record מספטמבר 2004, שנה אחת לפני שהובאו כנגדי ההאשמות. זה היה מאמר שנכתב על פני עמוד שלם המפרט את כל מה שאני עושה. האם פושע מפרסם מאמר על פני עמוד שלם בעיתון המפרט את פעילותו? אחר כך הם הביאו את המומחה שלהם. אז אמרתילו 'אתה המומחה למריחואנה של ה-RCMP, נכון? אז מה אתה יודע אודות המפ?׳ הוא אמר: 'שום דבר, כי המפ ומריחואנה הם צמחים שונים'. אז שלפתי את הספר החוקים וקראתי בקול את החוק משנת 1923, שאינו אומר דבר על 'מריחואנה', אבל מתייחס לצמח בתור 'המפ אינדיאני'. אז קרעתי אותו, שחטתי אותם ללא עוררין, גם ללא העדות הרפואית."

המושבעים נזקקו רק לשלוש שעות בכדי לדון. אבל כאשר סימפסון נקרא בחזרה לאולם בית המשפט למעשמע גזר הדין, הוא הבחין כי התובע המחוזי כבר לא היה בחדר. עד ראיה אמר לו מאוחר יותר שהתובע נצפה בעודו יוצא מחדר המושבעים לפני שחבר המושבעים הובא בחזרה לאולם בית המשפט. הם מצאו את ריק סימפסון אשם בכל סעיפי האישום. "יצרתי קשר עם השופט, אבל הוא לא הסכים לעשות דבר. הוא קרא לי לחדר צדדי לפני הקראת גזר הדין ואמר: ’ריק, האמת הפשוטה היא שהממשלה רוצה שהחוקרים יביאו את העניין לסדר היום'. הסתכלתי עליו ואמרתי: 'אם אחד מהילדים שלך היה מאובחן מחר עם סרטן, מה אתה היית עושה?'. הוא הרכין את ראשו כלפי מטה.

אז אנחנו חוזרים לאולם, והשופט אומר: "בכל 34 שנותיי במערכת המשפטית, אף פעם לא ראיתי מקרה שכזה. לא הייתה שום כוונה פלילית." הוא הודה בכך שקיימות ראיות מדעיות אשר מגבות את מה שאני עושה. עכשיו אני עומד מול 12 שנים בכלא, אבל הוא נתן לי קנס של 2,000 דולר ואפילו לא רשם לי מעצר על תנאי, כי היו לו קצת נקיפות מצפון. פעם הייתי גאה להיות קנדי, כיום למילה הזו אין כל משמעות עבורי."

ריק סימפסון

ריק סימפסון

הודות לסרטון וידאו שהופץ ב-YouTube שכותרתו "לברוח מהתרופה" (Run From The Cure), שצולם על ידי סימפסון יחד עם הקולנוען כריסטיאן לאורט, מאות אלפי אנשים זכו להכיר את הטיפול בשמן הקנאביס. כבר בשלב מוקדם, ג'ק הרר הפך לאחד מהתומכים הגדולים ביותר של סימפסון. "שמעתי על ריק בפעם הראשונה לפני חמש או שש שנים," אומר הרר. "אני לא האמנתי לו, ואני ידעתי על כל מחקרי הסרטן וה-THC שנעשו – חולדות עם כל מיני סוגי סרטן נרפאו ב-100% וחיו לפרק זמן ארוך יותר ב-40% מאשר חולדות בריאות." אבל לאחר שהסתכל על העדויות האנושיות, הרר שינה את דעתו. "נכון לעכשיו ריק טיפל כבר בלמעלה מ-1000 חולים – ויש אחרים כמותו, כמו רון סמית׳ בקנטאקי, המפיצים את שמן הקנאביס לחולי סרטן סופניים, והם מציגים תוצאות דומות. ריק אפילו לא יכול להיכנס לארצות הברית בשל הרשעתו."

למרבה הצער, השמן לא יכול להציל את כולם. בעוד הצלם של HighTimes צילם תמונות עבור הסיפור הזה, סימפסון קיבל הודעה שאחד ממטופליו נפטר לאחר יומיים של טיפול. סימפסון מעריך כי שיעור ההצלחה שלו עם חולי סרטן סופניים הוא כ-70% אחוז. "אלה שלא ניתן להציל הם בדרך כלל אלה שעברו הכי הרבה כימותרפיה והקרנות, או שחיכו יותר מדי זמן בכדי להתחיל את הטיפול," הוא אומר. "הם צריכים להיות מסוגלים להישאר בחיים מספיק זמן בשביל שהשמן יתחיל לעבוד. למעשה, רוב החולים שעוברים כימותרפיה מתים מהטיפול, ולא מהמחלה. אבל בגלל שכימותרפיה היא תעשייה של מיליארדי דולרים שנתמכת ע"י כמה מחברות התרופות הגדולות בעולם, זה לא סביר שהתאגידים הללו יוותרו על זרם הרווח הזה ללא מאבק, ולא משנה כמה גופות יערמו בצידי הכביש."

מחקרים מוכיחים

אבל ההתפתחות המדהימה ביותר בסיפור הזה התרחשה בחודש אפריל, שנת 2009: צוות של ביוכימאים בראשותו של מנואל גוזמן מבית הספר לביולוגיה באוניברסיטת קומפלוטנסה במדריד חקרו את השימוש בקנבינואידים לטיפול בסרטן. למרות חקירות דומות שנערכו על עכברי מעבדה ותרביות רקמה פעמים רבות מאז המחקר המקורי שנערך בוירג׳יניה בשנת 1974, הפעם החוקרים השתמשו בחולי סרטן בפועל וניתחו את התוצאות שלהם עם שיטות המשמשות בכדי לאמוד את ההתקדמות של טיפולי כימותרפיה. ממצאי המחקר פורסמו בגיליון של כתב העת Journal of Clinical Investigation בחודש אפריל 2009, והם זמינים בחינם ברשת.

החוקרים הספרדים בחנו שני חולים הסובלים מגליובלסטומה רב-צורנית החוזרת ונשנית – גרסה של סרטן המוח המתפשטת במהירות. באמצעות שימוש במיקרוסקופ אלקטרונים על מנת לנתח דגימות מרקמת המוח שנלקחה לפני ואחרי טיפול ב-THC שארך כ-30 ימים, החוקרים מצאו כי ה-THC חיסל תאים סרטניים תוך הגנה על התאים הבריאים שמסביב. הרכיב הפסיכואקטיבי במריחואנה קידם את מותם של התאים הסרטניים במוח על ידי כך שגרם להם למעשה "לאכול" את עצמם בתהליך המכונה אוטופאגיה (הרס עצמי).

באופן מוזר ומעלה תהיה, תוצאותיו של מחקר פורץ דרך זה זכו לאזכור מינימלי בחדשות העולם. במקום זאת, התקשורת ממשיכה לפרסם דוחות פופוליסטיים המלאים בתעמולה שקרית ומדע בגרוש על ההשפעות המסרטנות של המריחואנה, למרות שמשתמשים קבועים של מריחואנה ממשיכים להראות שיעורי סרטן נמוכים יותר מאלו שאינם משתמשים.

תוך כדי עבודה על הסיפור הזה, קיבלתי שיחה מפעיל הלגליזציה הוותיק ג'ו ברטון, שסיפק שמן קנאביס בחינם לחולה סרטן הגרון בוודסטוק, ניו יורק. לאחר שברטון מסר לחולה 25 גרם של שמן – כמעט מחצית הטיפול – כוח של צוות מיוחד למלחמה סמים של מחוז אולסטר פשט על ביתו. המשטרה החרימה את כל הצמחים והשמן, במהלך שקטע את הטיפול בטרם עת. שישה חודשים מאוחר יותר, החולה מת. "השמן היה עובד", אומר ברטון. "הגידול בצוואר שלו ירד ,והוא יכל לדבר בצורה נורמלית שוב." כעבריין חוזר בענייני מריחואנה, ברטון עכשיו עומד מול משפט עם גזר דין פוטנציאלי של 20 שנה בכלא.

מאמר זה פורסם במגזין High Times בחודש נובמבר 2013. חודש לאחר מכן, ב-27 בדצמבר 2013, אישרו חוקרים בפעם הראשונה כי אכן שמן הקנאביס של ריק סימפסון מסוגל להילחם בסרטן.

עוד על שמן הקנאביס של ריק סימפסון כאן: שמן הפלא של ריק סימפסון

לדף הפייסבוק 'שמן ריק סימפסון – ישראל' – לחצו כאן

מקור: High Times
תרגום, עריכה ותוספות: רון ריינס

ראו גם: איך להכין שמן קנאביס רפואי
ראו גם: קנאביס מרפא סרטן – 20 מחקרים שמוכיחים זאת
ראו גם: איך קנאביס הורג סרטן – ד"ר כריסטינה סאנצ'ז
ראו גם: חוקרים מוכיחים שוב: קנאביס מרפא סרטן
ראו גם: לראשונה בטלוויזיה: קנאביס מרפא סרטן

העבירו הלאה:

הפורום | העצומה | הזנים | המדריכים | המילון

אוהבים קנאביס? הרשמו:

נצפים עכשיו

תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק
x

מומלץ עכשיו

נסים קריספיל נעצר - 500 שתילי קנאביס על הגג

500 שתילי קנאביס נתפסו על גג ביתו של חוקר צמחים ידוע

נסים קריספיל, חוקר בוטניקה וארץ ישראל מוכר, נעצר בביתו יחד עם 500 ...