קנאביס בניו זילנד: איפה קונים, כמה זה עולה ואיך טסים עם רפואי

ניו-זילנד נחשבת למדינה בעלת חוקים ליברליים במיוחד, המאפשרים בין היתר לזוגות להט”בים להינשא או לתעשיית הזנות המקומית לפעול ללא חשש מסקנציות פליליות. אך בכל מה שקשור למדיניות הקנאביס, לפחות מבחינת “החוק היבש”, היא אינה עומדת בשורה הראשונה עם המדינות המובילות בתחום.

תוכנית הקנאביס הרפואי של ניו זילנד רחוקה מלתת מענה הולם, סצנת ה-CBD דלה למדי ומפגרת מאחורי רוב המדינות בעולם המערבי, וסוגיית הלגליזציה, שעלתה לבחירה ציבורית במשאל עם בשנת 2020, נחלה כישלון, גם אם מצומצם, ושימוש עצמי בקנאביס עדיין נחשב עקרונית לעבירה פלילית.

יחד עם זאת, ניו זילנד היא מדינה שהקנאביס נמצא בה בשפע יחסי, האכיפה היא מקילה יחסית, ויחד עם הנופים הטבעיים עוצרי הנשימה והאוכלוסייה המקומית מסבירת הפנים מדובר ביעד תיירות נהדר גם עבור כל מי שחובב קנאביס.

סטטוס הקנאביס לשימוש פנאי בניו-זילנד: לא חוקי, אי הפללה, קנס כספי על שימוש עצמי

ניסיונות לרפורמה: בשנת 2020 נערך משאל עם במדינה בשאלת הלגליזציה והסדרת שוק הקנאביס במדינה. ההצעה נדחתה ברוב זעום של 50.7% בלבד מהמצביעים אשר התנגדו ללגליזציה, לעומת 48.4% שתמכו במהלך.

העונש בחוק היבש: אדם הנתפס עם כמות קנאביס קטנה לשימוש עצמי (הכמות אינה מוגדרת בחוק אך לרוב מדובר ב-14 גרם) צפוי לעמוד בפני קנס כספי בשווי 500 דולר ניו-זילנדי (1125 ש”ח). גידול קנאביס עלול להוביל לעונש שנע בין קנס כספי של 2,000 דולר ניו-זילנדי (4,500 ש”ח) ועד שבע שנים בכלא (בהתאם לנסיבות שונות). העונש על סחר עלול להגיע עד ל-14 שנה בכלא.

המצב בפועל: ברוב המקרים השוטרים בניו-זילנד לא מוטרדים יתר על המידה מעבירות הקשורות לצריכת קנאביס. עם זאת, כמובן שעישון במרחב הציבורי באופן מוחצן עלול להתפרש כהתרסה ולהביא לכך ששוטר יגיע למקום.

כיצד קונים קנאביס לא חוקי בניו-זילנד, וכמה זה עולה

במידה שיש ברשותכם גישה לאיש קשר מקומי שניתן לסמוך עליו – הוא כנראה יהיה האפשרות הטובה והאמינה ביותר להשיג קנאביס ללא רישיון באיכות סבירה ובמחיר הוגן בניו זילנד.

המחיר של גרם קנאביס בשוק הלא-חוקי בניו-זילנד משתנה בהתאם לאזור, לאיכות הסחורה וכמובן לסוחר עצמו, אך באופן כללי הוא ינוע בין 200 ל-350 דולר ניו-זילנדי (450-800 ש”ח) עבור אונקיה (Ounce, כ-28 גרם).

אם לא מצאתם קונקשן לדילר זמין בניו-זילנד, אלה גם אפשרויות:

אוקלנד

• כיכר איוטרה (Aeotera Square): בערבי שבת וראשון מסתובבים במקום דילרים, בעיקר באזור הסמוך לרחוב המלכה (Queen Street) המחפשים למכור את מרכולתם לעוברים והשבים.
• אוטארה (Otara): פרבר בדרום אוקלנד המאוכלס ברובו המוחלט על-ידי מאורים (האוכלוסייה הילידית של ניו-זילנד) ואוכלוסיות שונות מרחבי האיים באוקיינוס השקט. לא בהכרח תמצאו כאן סוחרי רחוב אבל חלק משמעותי מהמקומיים יוכלו להפנות אתכם לסוחר. בעבר האזור היה מוכה בפשיעה אך במהלך השנים האחרונות חלה ירידה בעקבות תכנית ממשלתית ואכיפה משטרתית קפדנית יותר, אם כי המקום עדיין נחשב לבעל אחוזי פשע גבוהים משאר ניו-זילנד כך שרצוי לנקוט במשנה זהירות.

כרייסטצ’רץ’

• רחוב מנצ’סטר (Manchester Street): הפעילות של סוחרי הרחוב כאן אינה סדירה, ולמעשה האזור הזה יותר מפורסם בעקבות פעילות הזנות המתרחשת במקום (שאיננה פלילית, אגב), אולם ביום טוב אפשר למצוא כאן גם קנאביס.

וולינגטון

• פארק ניו-טאון (Newtown Park): למעשה מדובר באצטדיון ספורט הנמצא בפרבר ניו-טאון שבדרום ולינגטון. גם כאן לא תראו בהכרח דילרים מסתובבים אבל מחוץ לאצטדיון יש נוכחות גבוהה יחסית של אוכלוסייה צעירה שיוכלו ברוב המקרים להפנות אתכם לסוחר מקומי.

מכירת קנאביס ב-Tiny Houses

בשנים האחרונות החלה תופעה בניו-זילנד במסגרתה אנשים הופכים קרוואנים ומבנים יבילים (מכונים “Tiny Houses”) המיועדים במקור למגורים, למעין תחנות לממכר קנאביס וחומרים אחרים. אותם קרוואנים ממוקמים בעיקר בפרברי הערים, בשכונות בעלות רוב מאורי, או באזורי ספר מרוחקים מיישוב אנושי. הסוחרים באותם מבנים מנצלים את העובדה שמדובר במבנים קטנים וניידים שניתן להזיז בקלות יחסית, ולהשמיש אותם כמוקד למכירה (ולעתים גם לגידול) של קנאביס. עם זאת, על פי הערכות של גורמים רשמיים בניו-זילנד, רוב הלקוחות הפוקדים את “תחנות הסמים” הללו מגיעים מהאוכלוסייה המאורית קשת היום, וחלק מאותם מקומות מנוהלים על ידי גורמי פשיעה. לא ידוע לנו על מיקומים מדויקים של אותם קרוואנים, אך ייתכן שחלק מהמקומיים ידעו להפנות אתכם לאחד שכזה (אך כאמור מומלץ לנהוג במשנה זהירות).

סטטוס הקנאביס לשימוש רפואי: מוגבל, באישור המדינה

בשנת 2018 אושרה בניו זילנד תוכנית מעודכנת המאפשרת לרופאים מקומיים לרשום מוצרי קנאביס למטופלים. עם זאת, נשמעות תלונות על קפדנות יתרה במתן המרשמים הרפואיים ובנגישות והזמינות של מוצרי הקנאביס השונים. בסוף שנת 2020 היו במדינה רק 7,918 אנשים עם מרשם לשימוש רפואי בקנאביס (מתוך כ-5 מיליון אזרחים במדינה).

כיצד ניתן לטוס עם קנאביס רפואי מישראל לניו-זילנד

על-פי האתר הרשמי של משרד הבריאות בניו-זילנד, אפשר להיכנס למדינה עם קנאביס רפואי, כל זמן שמתקיימים התנאים הבאים:

• המטופל מחזיק בעותק של הרישיון והמרשם
• המטופל מצהיר על התרופה בטופס ההגעה למדינה
• הקנאביס נמצא סגור באריזה המקורית שלו
• הכמות שהמטופל נושא על עצמו לא תחרוג מהכמות החודשית הכתובה במרשם 

שימו לב: למרות הדברים האמורים, תמיד מומלץ לשלוח בטרם הטיסה מייל לסוכנות הקנאביס הרפואי בניו-זילנד (בכתובת הבאה: [email protected]) ולהצהיר מראש אודות כוונתכם להיכנס למדינה עם קנאביס רפואי. את תגובת הסוכנות יש להדפיס ולהציג לנציגי המכס ורשויות הביטחון המקומיות במידת הצורך.

סטטוס הקנאביס דל-THC ומוצרי CBD: חוקי, במרשם רפואי

בניו-זילנד ניתן להשיג מוצרי CBD חוקיים אך ורק באמצעות מרשם רפואי. קיימות במדינה מספר מאוד קטן של חנויות העושות שימוש במונחים “המפ”, “קנאביס”, או “CBD”, אך נראה שזה בעיקר לצרכי פרסום שכן לא ניתן לרכוש בחנויות אלו מוצרי CBD אמיתיים. לעתים, קצת כמו בישראל, מציגים בניו זילנד את זמן זרעי ההמפ (“שמן המפ”), המיוצר מזרעים ואיננו מכיל קנבינואידים, כשמן קנאביס CBD – דבר שאינו נכון כמובן.

בעקבות הזמינות הנמוכה יחסית של מוצרי CBD בניו-זילנד, מה שקורה בפועל זה שבדומה גם כן למה שקורה בישראל בימים אלה, המוצרים זמינים בחנויות אינטרנטיות המבוססות בעיקר באירופה ומבצעות משלוחים לניו-זילנד, ככל הנראה עם אחוזי הצלחה טובים מבחינת העברת הסחורה בבדיקת המכס המקומית.

סטטוס הקנאביס התעשייתי (המפ): מותר בפיקוח המדינה

בניגוד לרוב המושבות הבריטיות, דווקא בניו-זילנד הממשל המקומי לא עודד את גידול הקנאביס התעשייתי, בעיקר מכיוון שהסתמכו על סוג של פשתן מקומי המכונה Phormium Tenax. בשנת 2006 אישרה הממשלה הניו-זילנדית גידול של קנאביס תעשייתי. 

נכון לשנת 2020 יש בניו-זילנד 20 חקלאים עם רישיון לגידול קנאביס תעשייתי, המפ, ושטח הגידול שלו מתפרס על פני כ-4,600 דונם.

גידול קנאביס: מותר לצרכים רפואיים ותעשייתיים באישור ובפיקוח המדינה

גידול ביתי של קנאביס לצריכה עצמית אסור על פי חוק בניו-זילנד.

גידולים מסחריים לצרכים רפואיים אושרו בחוק בשנת 2020 בכפוף לקבלת אישור מהמדינה. נכון לסוף שנת 2021 הונפקו 37 אישורים לחברות מקומיות לגידול קנאביס לצרכים רפואיים, והן מגדלות את הקנאביס על פני שטח של כ-5,000 דונם.

גידולים מסחריים לצרכים תעשייתיים מותרים כאמור בחוק לאחר קבלת אישור מהמדינה.

זרעי קנאביס: מכירה או החזקה של זרעי קנאביס אסורים על-פי חוק בניו-זילנד. עם זאת, יש הרבה חנויות זרעים באינטרנט המבצעות משלוחים למדינה. בנובמבר 2018 נכנסה לתוקף תקנה המתירה מסחר בזרעי המפ לצרכי מאכל, בכפוף לפיקוח של הרשויות המקומיות, בכדי להבטיח שלא מדובר בזרעים המפיקים צמחים המכילים THC.