“הסתירו עובדות מבעלי המניות ומהרגולטור”: גולן ביטון הפסיד בקרב על מניות יוניבו

כשלוש שנים לאחר שהוגשה התביעה נגדו, קובע בית המשפט כי גולן ביטון, מייסד חברת הקנאביס יוניבו (Univo), הפר את ההסכם שהיה לו עם שותפו לשעבר, גבי גבריאלי, שהורשע בעבר בעבירות סמים ואף ריצה עונש של שנתיים מאסר בכלא, ושהיה מי שהגה את רעיון הקמת החברה. על כן נקבע בפסק הדין השבוע כי ביטון ימסור לגבריאלי מחצית ממניותיו בחברה (כ-11%) וישלם לגבריאלי הוצאות משפט בסך 75,000 ש”ח. עדכון 25.2.24: בית המשפט פסק כי ביטון ישלם 50,000 ש”ח נוספים ובסה”כ 125,000 ש”ח לגבריאלי.

מעבר למניות ולכסף, בפסק הדין קובע השופט דברים שעלולים להיות חמורים, לפיהם ביטון מתוקף תפקידו כמנהל החברה ומי שחתום על דיווחי החברה לבורסה, מסר דיווחים כוזבים לרגולטור, והסתיר ממשרד הבריאות, מהמשטרה ומציבור בעלי המניות של החברה הציבורית, שבשיאה היתה שווה מאות מיליוני שקלים בבורסה, את המידע אודות חלקו בחברה של השותף לשעבר גבריאלי. “ביטון היה שותף מלא להסתרת בעלותו של גבריאלי מהרגולטור ומציבור בעלי המניות, ולאי-החוקיות הכרוכה בכך,” קבע שופט המחוזי בת”א יעקב שרביט.

לרוע מזלו של גבריאלי, מלבד זאת שהשופט קבע כי אשמתו בעניין הסתרת המידע חמורה מזו של ביטון, מאז הוגשה התביעה, יוניבו כבר פשטה רגל ונכסיה כבר נמכרו לחברה פרטית אחרת, כך שכל שנותר ברשותה הוא שלד בורסאי שעתיד גם הוא להימכר לחברה אחרת ללא כל תמורה לבעלי המניות (בהם גם ביטון, שהחזיק כ-27% מהן וכיום מחזיק 22%). כמו כן, יוניבו מעולם לא חילקה דיבידנדים, כלומר גבריאלי לא יקבל כסף גם במקרה זה. תקוותו לקבלת כספים טמונה באופציות שביטון קיבל, אך גם הן לא שוות כיום כמעט כלום כנראה.

כזכור, גבריאלי טען בכתב התביעה כי הוא פנה בשנת 2016 אל ביטון, חברו, והציע לו להקים יחד חברה לגידול וייצור קנאביס רפואי. השניים חתמו על הסכם (“הסכם 2016”) במסגרתו התחייבו לשתף פעולה וקבעו ביניהם כי גבריאלי הוא שהגה את הרעיון אך ביטון יחזיק בכלל מניות החברה “בשלב זה”. הסיבה להחלטת השניים לרשום 100% מהמניות על שם ביטון ולהותיר את גבריאלי “מאחורי הקלעים”, נבעה מחששם, המוצדק, שעברו הפלילי של גבריאלי לא יאפשר כנראה לחברה לקבל היתרים לעיסוק בתחום הקנאביס, לא כל שכן לגייס משקיעים.

לפיכך, השניים סיכמו כי גבריאלי ישקיע 300,000 שקל בהתנעת הפעילות, ובתמורה תישמר לו אופציה לרכישת 50% מהון המניות של ביטון. עוד סוכם כי חלוקת הרווחים ביניהם תהיה שווה וכי כל צד חייב לקבל את הסכמת שותפו בטרם יוכל להעביר את זכויותיו בחברה לאחר. גבריאלי טען כי הוא אכן עמד בהתחייבויותיו כששילם לביטון 150,000 ש”ח במזומן וקנה רכב שנרשם על שמו של ביטון ב-200,000 ש”ח נוספים. ביטון טען מנגד כי כי גבריאלי העביר אליו רק 100,000 ש”ח ולא 150,000 ש”ח כנטען, וכי סכום זה היה בגדר הלוואה ולא כחלק מההסכם ביניהם. לגבי הרכב טען ביטון כי הוא הושאל לו ונרשם על שמו “מטעמי ביטוח בלבד”.

החלק השני של המחלוקת בין הצדדים הוא הסכם נוסף שחתמו ביניהם ביטון וגבריאלי בשנת 2018 (“הסכם 2018”), שעיקרו ויתור של גבריאלי על כל טענה בנוגע לחלקו בחברה. ההסכם נחתם במועד שבין הדיווח לבורסה על מזכר הבנות למיזוג צפוי של החברה עם שלד בורסאי, לבין החתימה על ההסכם הסופי למיזוג והפיכת יוניבו לחברה ציבורית הנסחרת בבורסה. בהקשר להסכם זה טען גבריאלי כי ביטון הבהיר לו כי בהיותה של יוניבו חברה ציבורית אשר חייבת בדיווח לבורסה ונבחנת “בשבע עיניים”, אין מקום ל”שלדים בארון” שעלולים לסכן את המיזוג ואף להוביל לאישומים פליליים. על כן, לדבריו, ביטון ביקש ממנו “להוריד פרופיל”.

“פה זה חברה בורסאית,” הסביר ביטון לגבריאלי בשיחת טלפון שהוקלטה בזמן אמת והוצגה בבית המשפט. “זה לא עיגול פינה, זה הכיווצוץ הכי קטן שאתה חושב, אתה בכלא. אין פה משחק. עושים לך בדיקות. אין שלדים בארון. שלד בארון – אתה בכלא”. כשהשיב לו גבריאלי כי הוא חושש שמא ביטון “ישכח אותו”, השיב ביטון: “אני אוציא איזה משהו ואתן לך ישר. אקח רכב מהחברה ואתן לך ישר. מתי שיש כסף, אני אתן לך, ככה זה יעבוד. מה שעובר לחשבון שלי, נפריש לך פה, נפריש לך שם… כל עוד אתה לא טמע ואני לא טמע, הכל בסדר”.

בשלב זה ביקש ביטון מגבריאלי לחתום על אותו “הסכם 2018”, שיניח את דעתם של המשקיעים כי לגבריאלי אין כל מעורבות בחברה. ביטון אמר לו לדבריו כי חתימה זו לא תשנה את היותם שותפים. גבריאלי הסכים, אך דרש בתמורה שביטון יחתום על מעין נספח סודי שיהיה שמור ביניהם, בו יובהר כי הם אכן שותפים למרות הויתור עליו חתם גבריאלי. לפי גבריאלי, הנספח קבע כי ביטון ירכוש את מניותיו של גבריאלי בתמורה לתשלום מיידי בסך 400,000 ש”ח, תשלומים עתידיים בסך 33% מכל הכנסה של ביטון מזכויותיו בחברה, ומתן התחייבות של ביטון לפעול לכך שגבריאלי יקבל רישיון להפעלת מחצבה או שישלם לו 2.5 מיליון ש”ח. עם זאת, ביטון הצליח לדבריו לשכנע אותו כי אין צורך בנספח, “שכן האמת ידועה לשניהם”. גבריאלי טען בתביעה כי ביטון “ניצל את היחסים הקרובים ואת מצבי הכלכלי, את היותי שקוע בחובות, בכדי להפעיל עליי מכבש לחצים תוך צעקות ואיומים לחתום על מסמך שיבטיח את המיזוג”.

הרגע בו הבין גבריאלי לדבריו כי משהו לא כשורה, היה כאשר באפריל 2019 קרא בעיתון כי רה”מ לשעבר אהוד אולמרט השקיע ביוניבו והפך לבעל מניות בה, על אף שהורשע בעבר בפלילים. בשלב זה הבין לטענתו כי לא היתה לכאורה כל מניעה שהוא יירשם כבעל מחצית ממניותיו של ביטון בחברה. בחלוף זמן לא רב, לאחר שפנה אל ביטון ונדחה, החליט להגיש את התביעה. “בשלב זה גבריאלי התפכח והבין כי עברו הפלילי של גבריאלי שימש את ביטון כתירוץ לאי רישום המניות על שמו,” כתב עורך דינו בתביעה. “משדרש לקבל את המניות, התנער ביטון בבוטות מהתחייבויותיו”.

בפסק הדין קבע השופט שרביט לבסוף: “הסכם 2016, הסכם 2018 וההסכמה הנסתרת כי ביטון יחזיק במניות גבריאלי בעבורו, הם הסכמים לא חוקיים שנועדו להסתיר מהרגולטור את חלקו של גבריאלי בחברה בשל הרשעה בסחר בסמים, והביאו להסתרת מידע מבעלי המניות. משעה שקבעתי שגבריאלי מימש את האופציה שעמדה לו על פי הסכם 2016 והפך לבעל 50% מהמניות, וכי הוא הודה כי הצדדים פעלו כדי להסתיר את בעלותו בחברה, אזי המסקנה היא שאי-דיווח ליק”ר על כך הינו הפרה של תנאי האישור ושל פקודת הסמים המסוכנים, אך גם בשים לב לאי-החוקיות בה היתה נגועה מיסודה ההתקשרות בין הצדדים, מצאתי לנכון לחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות בסך של 75,000 ש”ח. כמו כן ניתן בזה צו למתן חשבונות המורה לביטון למסור לגבריאלי את כל המסמכים והמידע שברשותו הרלוונטיים לגבי הדיבידנדים ששולמו לו, וכן לגבי אופציות שהוקצו לו כבעל מניות. לאחר שיינתנו חשבונות כאמור לעיל יגיש גבריאלי בקשה לגבי התשלומים שעל הנתבע לשלם לו לטענתו”.

גולן ביטון מסר בתגובה: “בית המשפט החליט לסיים את המחלוקת בלהעניק לו חצי מניות שלא שוות כלום למרות שהוא חתם הסכם כאשר הוא מלווה בעורך דין מטעמו וקיבל את תמורתו הכספית לפני המיזוג. החברה הוקמה נוסדה ונוהלה על ידי ועל כך אין עוררין. כרגע נמצא בצו 8 בסיום המלחמה נלמד את פסק הדין ונקבל החלטות להמשך”.