מטופל שנהג בהשפעת קנאביס לא יורשע, בקרוב בדיקות רוק לנהגים
פרקליטות המדינה התקפלה היום מנסיונה להרשיע מטופל קנאביס רפואי שנהג בהשפעת קנאביס, ועדכנה כי בקרוב תוטמע תקנה שתתיר למטופלים לנהוג בכפוף לבדיקות רוק. עד אז, יש המעריכים, מטופלים לא יורשעו בעבירה זו.
פרסום ראשון: פרקליטות המדינה התקפלה, וחזרה בה מהערעור לביהמ”ש העליון על שתי פסיקות, הן של בימ”ש שלום והן של בימ”ש מחוזי, שקבעו כי לא ניתן להרשיע נהג שנתפס עם שרידי רכיבי קנאביס בגופו אם הוא מחזיק ברשיון קנאביס רפואי בתוקף.
הנהג, אילן שכטר, מטופל ברשיון שנתפס בשנת 2015 נוהג בהשפעת קנאביס, לא יורשע, והפעם זה סופי, למרות שבכתב האישום המקורי הוא הואשם בנהיגה בשכרות, לאחר ששוטרים זיהו ריח של קנאביס עולה מרכבו ושלחו אותו לבדיקות שתן שיצאו חיוביות.
המשמעות, כך לדברי גורמים המעורים בתיק, היא שמעתה ועד שהכנסת תאשר תקנות חדשות, לא ניתן יהיה לכאורה להרשיע נהגים שייתפסו עם שרידי קנאביס בגוף במידה והם מחזיקים ברישיון קנאביס רפואי. מצד שני, יש גם מי שמזהירים שזו קביעה פזיזה.
כזכור, למרות כתב אישום מחמיר שהגישה הפרקליטות, בחרה שופטת השלום בחיפה, אסתר טפטה-גרדי, להיענות לבקשת סניגורו של שכטר, עו”ד תומר בן חמו, וביטלה את האישום בטענה שעל המדינה להתקין תקנות שיאפשרו נהיגה למטופלים.
הרקע להחלטת השופטת היא העובדה ששרידי קנאביס נותרים בגוף גם עד מס’ שבועות לאחר השימוש, ואף כאשר אינם משפיעים על יכולת הנהיגה. כלומר, מטופלי קנאביס הופכים לעבריינים בעל כורחם ברגע שעולים על ההגה, למרות שבידיהם היתר שימוש.
על פי החלטת השופטת, מכיוון שלא ניתן לבדוק מתי בוצעה הצריכה ומה כמות שרידי הקנאביס בגוף, לא ניתן להרשיע. רק כאשר יהיה מכשיר שיאפשר בדיקה כזו, ניתן יהיה להאשים גם מטופלים ברשיון, במקרה שכמות השרידים בגופם תהיה גבוהה מהמותר.
בכך פתחה לכאורה השופטת אפשרות לכל מטופלי הקנאביס הרפואי בישראל לנהוג, גם אם בגופם יש שרידי רכיבי קנאביס, מה שהוביל את הפרקליטות להגיש בקשה לערעור לביהמ”ש המחוזי.
להפתעת הפרקליטות גם השופט אברהים בולוס מהמחוזי לא קיבל את טענותיה, ודחה את הערעור. השופט הזכיר כי המדינה עצמה פרסמה נוהל מסודר, תקנה רשמית, שהתירה נהיגה בהשפעת קנאביס רפואי כל עוד בוצעה לפחות 6 שעות לאחר השימוש.
הפרקליטות שוב לא ויתרה, והחליטה להגיש ערעור נוסף – הפעם לבית המשפט העליון. מאז, על רקע דין ודברים בין הצדדים והתפשטות מגפת הקורונה, ביקשה המדינה דחיות חוזרות ונשנות של הדיון, שהיה אמור להיערך מחרתיים (ג’) בביהמ”ש העליון בירושלים.
הבוקר (א’) הפתיעה כאמור הפרקליטות ושיגרה מכתב פנייה מיוחד לשופטי העליון בבקשה לבטל את הדיון הקרוב תוך שהיא חוזרת בה מבקשת הערעור. בכך למעשה נקבע באופן סופי כי המטופל, שכטר, לא יורשע, על אף שנהג בהשפעת קנאביס.
“לאחר שיקול דעת נוסף ובחינה מעמיקה של חומר הראיות ומכלול הנסיבות בתיק זה, על רקע מדיניות האכיפה שהוצהרה ומורכבות הסוגיה בכללותה, החליטה המבקשת שלא לעמוד על בקשת רשות הערעור במקרה הנדון,” נכתב בפתח ההודעה לעליון.
עוד הוסיפו כי “בחודשים האחרונים משרדי הממשלה מגבשים מדיניות אכיפה מתואמת (שטרם הושלמה) הכוללת, בין היתר, שימוש בכלי אכיפה טכנולוגי חדש של בדיקות רוק לצורך אכיפת עבירות נהיגה לאחר שימוש בסמים, לרבות קנאביס”.
לדברי גורמים המעורים בתיק, משמעות אחת היא שכבר בקרוב תתוקנן תקנה שתתיר למטופלים לנהוג, ועד שזה יקרה, מטופלים שיתפסו עם שרידי קנאביס בגופם לא יוכלו להיות מורשעים. לדבריהם, גם יבוטלו כתבי אישום שעומדים נגד מטופלים כאלה.
משמעות נוספת היא שכנראה בקרוב יוטמע השימוש במכשיר יעודי לאיתור שרידי THC בעזרת בדיקת רוק, לפי החלטה שנתקבלה בכנסת בשנת 2018. במגזין קנאביס נחשפו אז פרטי המכשיר וטענות לאי-דיוקים. מאז נעצר הליך ההטמעה, עד, אולי, בקרוב.
עו”ד תומר בן חמו, שייצג מטעם הסניגוריה הציבורית את שכטר, אמר למגזין קנאביס כי “מדובר בבשורה ממשית לחולים המטופלים בקנאביס רפואי שנתקלים לא פעם בחומות בצורות של אכיפה משטרתית ובירוקרטיה שמקשות על תפקודם היום יומי”.
עוד הוסיף עו”ד בן חמו כי “אנו מברכים על החלטת המדינה לחזור בה מבקשת רשות הערעור ושמחים שכעבור שנים רבות של ניהול התיק מבית משפט השלום ועד בית המשפט העליון, אילן יכול להמשיך בשיקום חייו מבלי לדאוג מפסילת רישיון ומאסר”.
מצד שני, יש כאמור גם מי שמזהיר, וקובע כי התקפלות הפרקליטות לא אומרת שלמטופלים מותר מעתה לנהוג. “על כל זיכוי יש 100 הרשעות,” אומר עו”ד גרינולד, שלא ייצג בתיק. “יש להמתין לשינוי חקיקה. אמנם הבקשה לערעור נמחקה, אבל העליון לא קבע שום דבר בצורה פוזיטיבית”.
יש לציין כי בכל מקרה, נהגים שאינם בעלי רישיון קנאביס רפואי ימשיכו בשלב זה להיחשב כמי שנוהגים תחת השפעת קנאביס גם אם אחוז ה-THC בגופם נמוך והצריכה בוצעה לפני זמן רב. עתירה לבג”ץ שהוגשה בעניין זה נדחתה לאור התקנה הצפויה.
