למה קנאביס גורם לשיעול ואיך מתמודדים עם זה

שיעול הוא אמנם מנגנון טבעי של מערכת הנשימה שמסייע בניקוי דרכי האוויר באמצעות סילוק של הפרשות, חלקיקים וגופים זרים שלא אמורים להיות באזורים אלו בגוף האדם, אולם אין ספק שמדובר באחת התופעות הטורדניות והבלתי רצויות שיש בהקשר של צריכת קנאביס.

אפשר להעריך בביטחון שלא קיים צרכן או מטופל קנאביס אחד שהתנסה בעישון (וכן, גם באידוי) של קנאביס, שלא מכיר את התופעה של שיעול וגם חווה אותה על בשרו בעצימות כזו או אחרת.

כשמדובר בצריכת קנאביס במסגרת חברתית, עשויה להתווסף לתחושה הפיזית הלא נעימה גם סוג של מבוכה מסוימת, כי כמובן אף-אחד לא נהנה לשמוע סשן ארוך וקולני של שיעולים ליחתיים.

שיעול אינטנסיבי במהלך עישון קנאביס עלול להיגרם מסיבות הקשורות לפעולת העישון עצמה, לסוג או איכות הקנאביס, וכמובן גם לסיבות בריאותיות אישיות.

הסיבות לשיעול הנובע משאיפת עשן בכלל

תוצרי לוואי של עשן: בעת שאיפת עשן שהוא תוצר בעירה של כל חומר אורגני, נכנסים לריאות רכיבים כגון זפת (עטרן) או פחמן חד-חמצני (Carbon Monoxide – CO). חומרים אלו עלולים לפגוע ביכולת של הדם לשאת חמצן או לחילופין להידבק לריאות ולדפנות כלי הנשימה ולגרום לגירוי שיוביל בסופו של דבר לשיעול.

טמפרטורת העשן: יחד עם החומרים המזיקים הנכנסים לגוף כתוצאה משאיפת עשן, קיים גם ההיבט של טמפרטורת העשן. ככל שטמפרטורת העשן הנשאף גבוהה יותר, קיים סיכוי גדול יותר לגירוי בדרכי האוויר וכתוצאה מכך כמובן גם לשיעול.

כמות העשן: כאשר שואפים כמות גדולה של עשן לריאות בבת אחת, ישנו באופן טבעי סיכוי גבוה יותר להתרחשות מצב של מחסור בחמצן או גירוי בדרכי הנשימה.

החזקת העשן בריאות לאורך זמן: קיימת תפיסה מוטעית בקרב חלק מצרכני הקנאביס, הגורסת כי ככל שמחזיקים יותר זמן את עשן הקנאביס בריאות כך ההשפעה תהיה חזקה יותר. כפי שכבר נמצא בעבר, מדובר בפרקטיקה חסרת תועלת הגורמת בעיקר לנזקים בריאותיים.

הסיבות לשיעול הנובע משאיפת קנאביס ספציפית

עובשים, זיהומים ושאריות חומרי הדברה: תופעה זו נפוצה במיוחד בשוק השחור הלא-מפוקח, אבל לא רק. לעתים, תפרחות קנאביס יכילו גם שאריות של חומרי הדברה או חומרים מזהמים אחרים לצד מתכות כבדות וגורמים זרים כמו אבק או לכלוך אחר שהגיעו לפרח בצורה כזו או אחרת.

קנאביס שלא עבר ייבוש כראוי: תפרחות קנאביס “רטובות” מדי, בעלות אחוזי לחות גבוהים, יקשו על תהליך הבעירה, יגבירו את הסיכוי להתפתחות עובשים ובנוסף יפיקו עשן לא נעים לשאיפה. מנגד, יש לזכור כי גם תפרחות יבשות יתר על המידה עלולות אף הן לגרום לתחושת גירוי מוגברת בדרכי הנשימה.

תפרחות שלא עברו יישון כראוי: תהליך היישון של קנאביס מסייע בפירוק של כלורופיל (הפיגמנט הירוק בצמח) ומאפשר התנדפות איטית ואחידה של הנוזלים בצמח. אנשים הסובלים מאסטמה או אלרגיות מסויימות עלולים להיות רגישים יותר לריכוז גבוה של כלורופיל ובאופן כללי מדובר באחד הגורמים לשיעול-יתר.

פרופיל הטרפנים: השפעת הרכב הטרפנים (Terpenes) בתפרחות הקנאביס על גירוי מערכות הנשימה לא נבדקה באופן מעמיק, אולם מדיווחים אובייקטיביים של מטופלים וצרכנים ניכר כי ייתכן וישנם טרפנים מסוימים שנוכחותם בריכוזים גבוהים יותר בתפרחת עלול לגרום לשיעול. שני טרפנים שהוזכרו בהקשר זה הינם קריופילין (Caryophyllene) שהינו טרפן המפיק ניחוח פלפל שעשוי לעורר גירוי בדרכי האוויר של אנשים בעלי רגישות מסוימת, ופיינין (Pinene) שהינו טרפן המייחסים לו דווקא סגולות של הרחבת כלי הנשימה, מה שבפועל עשוי (שוב, על פי הערכות בלתי מגובות) להוביל לאפקט של שיעול כתוצאה מעודף עשן שנכנס לריאות במהלך השאיפה.

פרופיל הקנבינואידים: קנאביס “חזק יותר”, בעל ריכוזי גבוה יותר של THC, עלול להוביל לשיעול בהסתברות גבוהה יותר לעומת קנאביס המכיל ריכוז נמוך של THC. אמנם טרם נמצא מחקר מדעי המצביע על קשר ישיר בין ריכוז גבוה של THC לשיעול במהלך עישון קנאביס, אך לכל הפחות העובדה שהחומר הפעיל גם גורם ליובש בחלל הפה עשויה בעצמה להביא לגירוי יתר של דרכי האוויר במהלך העישון.

כיצד להימנע משיעול במהלך עישון קנאביס?

לאחר שסקרנו את הסיבות המרכזיות שבגינן אנשים חווים שיעולים כתוצאה מעישון קנאביס, עולה השאלה באילו דרכים ניתן להתמודד עם התופעה ולצמצם את השיעולים עד כמה שניתן – הן מבחינת פרקטיקת העישון והן מבחינת הקנאביס עצמו.

אמצעי “קירור“: קיימים בשוק אמצעים שונים המסייעים בקירור העשן, כגון “פרקולטור” עבור באנגים ומקטרות מים (Bong Percolator), פילטר קירור עבור מקטרות רגילות, במקרה של ג’וינטים – שהינה הדרך הנפוצה ביותר לעישון קנאביס – פילטר קרמי. שיטה נוספת לג’וינטים, במקרה של שימוש בפילטר נייר רגיל, היא גלגול של פילטר ארוך יותר, שירחיק את החלק הבוער מהפה ויעביר את העשן דרך מסלול ארוך יותר שינמיך את החום.

שאיפות קצרות ומדודות: בזמן ששאיפות ארוכות מניבות בעיקר אפקט ויזואלי נחמד של הרבה עשן היוצא במהלך הנשיפה, חשוב לזכור כי שאיפה של יותר מידי עשן והחזקתו לאורך זמן בריאות איננה מובילה בהכרח להשפעה רפואית חזקה יותר ופעמים רבות הנזק העולה מפרטיקה זו גובר על היעילות שלה. מומחים מעריכים כי רוב החומר הפעיל בקנאביס נספג במערכת הדם במהלך השניות הראשונות של השאיפה.

שאיפת אוויר נקי לפני השאכטה: בטרם שאיפת עשן הקנאביס מומלץ לקחת שאיפה עמוקה של אוויר נקי ולנשוף אותו באיטיות החוצה. שיטה נוספת שצרכנים מסוימים ממליצים עליה למניעת שיעול היא להתחיל את השאכטה בשאיפה קצרה של אוויר נקי ורק לאחר מכן להמשיך את השאיפה עם שאיפת עשן הקנאביס (כלומר באותה שאיפה לקחת מעט אוויר נקי דרך האף ואז להמשיך עם השאכטה ועם שאיפת יתר העשן דרך הפה כרגיל). כמובן שניתן לשלב בין שתי השיטות.

צריכת קנאביס ממקור מהימן: כאשר עושים שימוש בקנאביס שעבר בדיקה ופיקוח לאורך תהליך הגידול והשיווק שלו, קיים פחות סיכוי שיהיו בו עובשים, שאריות של חומרי הדברה או מרכיבים מזהמים שונים.

ייבוש ויישון הקנאביס: אם תפרחות הקנאביס שברשותכם מרגישות מעט לחות מידי, מומלץ להעביר אותן תהליך נוסף של ייבוש ויישון. לחילופין, אם הן מרגישות יבשות מידי רצוי להחזיר להן לחות.

התנסות בזנים וגנטיקות שונות: זני קנאביס שונים יכילו באופן טבעי הרכבים שונים של קנבינואידים וטרפנים. כפי שצוין קודם לכן, ייתכן שצרכנים או מטופלים מסוימים יחוו רגישות כזו או אחרת לחלק מהמטבוליטים המשניים הללו, לכן מומלץ לבחון גנטיקות שונות של זני קנאביס שונים, בכדי לגלות אילו זנים אינם מעוררים שיעול.

שטיפת התפרחת (“יישון במים”): ישנה טכניקה מעט מעוררת מחלוקת, במהלכה מטבילים את התפרחות במים (עדיף במים מזוקקים) למשך כשבוע עד שבועיים. שיטה זו ככל הנראה אינה פוגעת בריכוז הקנבינואידים אולם היא כן פוגעת במראה הויזואלי של הפרחים וגם בטעם ובארומה שלהם (מאחר וישנה פגיעה בריכוז הטרפנים). היתרון בשיטה זו בהקשר של שיעול, הוא שעל-ידי שטיפת הפרחים מתבצעת התפרקות של חומר אורגני כמו גם המסה של מלחים וסוכרים המצויים בפרח – מה שמוביל לבעירה חלקה ונעימה יותר.

שתיית מים או נוזל קר: צריכת נוזלים לפני, במהלך ולאחר העישון, תמנע את תחושת ההתייבשות הנפוצה לעתים בצריכת קנאביס ותסייע בניקוי הגרון משאריות של חלקיקים זרים שעשויים להצטבר כתוצאה מהכנסת העשן לגוף.

דבש, טבליות מציצה או מסטיק בחריפות: באופן כללי לא מומלץ לצרוך “לכסניות” או טבליות מציצה על בסיס קבוע, אולם אמצעים אלו בהחלט יכולים להיות יעילים בצורה נקודתית לצמצום תופעות של גירוי דרכי הנשימה ושיעול. לחילופין, מסטיק בחריפות יכול להקל משמעותית על שאיפת העשן ורבים ממליצים באופן ספציפי על דבש.