ועדת הסמים: לוותר על תקן ישראלי לקנאביס רפואי ולאמץ תקן אירופי

קשיי התפתחות יצוא הקנאביס הרפואי מישראל הגיעו היום (שלישי) לוועדת ההתמכרויות והסמים בכנסת. לדברי יו”ר הוועדה, רם שפע (העבודה), ניכרים פערים גדולים בין נציגי הממשלה לבין נציגי השטח, “ויש לדאוג ל-100,000 אלף אזרחים שצריכים לקבל שירות טוב יותר מאתנו. המגדלים והמשווקים ראויים לפיקוח טוב יותר ולכן יש צורך לשנות את המציאות”. שפע קרא למשרד הבריאות לבדוק אפשרות שהתקן החל באירופה – יכול לחול גם פה בארץ.

לפי מיכל נידם-וקסמן מנהלת אגף כלי-סיוע לתעשייה במשרד הכלכלה, “יש חשיבות רבה ופוטנציאל כלכלי לייצוא קנאביס רפואי, ישראל מובילה ביצור, מחקר ופיתוח והתעשייה המקומית צומחת מדי שנה ב-30% עם היקף מכירות של כ-700 מיליוני ש”ח. הפוטנציאל הכלכלי של ישראל בתחום מוערך בלמעלה מ-2 מיליארד ש”ח מדי שנה. המשרד מקדם הסכמים דו-צדדים בינלאומיים לקידום היצוא – תוך הכרה בתקן הישראלי, ואף קידם החלטת ממשלה בעניין”. היא ציינה את האסדרה הכבדה ואת הצורך בהחרגת חלק ממוצרי הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים.

יעל שכטר-סיטמן, רכזת הקנאביס הרפואי בהתאחדות התעשיינים, טענה ל”דו-הערכיות בה נוהג משרד הבריאות ביחס לקנאביס, בנוסף לעודף-אסדרה מעבר לתקן האירופאי המחמיר – כל אלו מקשים על היצואנים”. לטענתה, “יש לאמץ את התקן האירופי ולוותר על תקן ישראלי ייחודי”. עוד היא קראה לאשר צורות-מתן נוספות פרט לשמנים ועישון – כקפסולות, אידוי, משחות וקרמים, לאשר קליטת עובדים חדשים במהירות, ולאפשר מחקר ופיתוח נרחבים בתחום.

יובל לנדשפט, מנהל יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות ומי שלמעשה המציא את התקן הישראלי לקנאביס שאינו מוכר באירופה ולכן מונע ייצוא חופשי של קנאביס מישראל לאירופה, השיב כי חלק מטענות התעשיינים על קשיים – כלל אינם קיימים. לנדשפט ציין את הקושי להכיר במוצרי הקנאביס כתכשיר, ולאשרם כתרופה. על פי נתונים שהציג לנדשפט בדיון במהלך שנת 2021 יובאו לישראל כ-17 טון קנאביס רפואי ויוצאו כ-900 ק”ג.

לפי עו”ד שרונה עבר הדני, היועצת המשפטית של המשרד, “בכל העולם מוצרי הקנאביס אינם מוכרים כתכשיר או תרופה, וכדי להיות מאושרים ככאלו עליהם לעבור – כבכל העולם – תהליך כימי ובטיחותי ארוך, ניסויים קליניים והוכחת יעילות. לכן, ההסכם הבינלאומי לא חל עליהם, ומשרד הכלכלה מציע במקומו הסכם הכרה-הדדי. בין מדינות האיחוד האירופי לבין עצמן – אכן יש הסדרים פנימיים, אך ישראל, היא עדיין איננה חלק מהאיחוד”.

יפעת קריב, סמנכ”לית תיקון עולם, אמרה כי ישראל היא יבואנית הקנאביס הרפואי המובילה בעולם, וכי כ-50% מהמכירות בארץ מקורן ביבוא. “ישראל מאבדת את היתרון היחסי שלה לייצור בכמויות גדולות, ובכל יום שאיננו מייצאים – המדינה נפגעת במיסים, במקומות עבודה ובתעסוקה,” אמרה. “אנו מרגישים שקושרים לנו את הידיים והרגליים בפן הייצור”.

רפ”ק ענת מיכאלי, ראש תחום קנאביס רפואי במשטרה, ציינה כי משרד הבריאות ולא המשטרה הוא המבצע את בדיקות העובדים בתעשייה, והמשטרה היא גורם ממליץ בלבד.

דדי סגל, מנכ”ל פנאקסיה, הסביר כי הם עצמם הצליחו לקבל תקן אירופי – אך שאר המפעלים מתקשים בכך. “גם אנחנו מתקשים לייצא לברזיל, למשל, כי מדינה זו דורשת הכרה דווקא במדינת המקור”.

יוגב שריד, מנכ”ל שיח מדיקל, אמר: “עד היום ביצענו מספר משלוחי ייצוא. אמנם יש נוהל ייצוא אבל הפרקטיקה לא תמיד עובדת. אין באמת אנשי מקצוע שאני עובד מולם בשוטף. בכל משלוח אני צריך להגיע עד ראש היק”ר או סגנו והם בעצמם מגיעים לאשר את המשלוח. זה יוצר עיכובים. הקנדיים מציפים את השוק וכל ייצוא שנתקע יוצר חוסר אמינות כלפי חוץ ופוגע בייצוא. אני דורש בהירות. הבנתי שאמורים להיות פקחי ייצוא יעודיים, ברגע שיהיו כאלה זה יקל עלינו. לגבי עובדים, זה עובדי חקלאות, אם לא נותנים להם אישור הם הולכים לעבוד במקום אחר, בדלק, במסעדה…”

תומר מצא, מיחידת הכלבנים ברשות המיסים, אמר: “אני מבין את הצורך בפתיחת השוק והתייעלות כלכלית אבל אנחנו עוסקים באכיפה של הברחות סמים לישראל. כדי לאפשר ייצוא צריך ליצור הפרדה לוגיסטית כדי שנוכל להפעיל בצורה הטובה ביותר את הכלבים שהם כיום האמצעי בחשוב ביותר של תפיסות הסמים. כלומר צריך לחדד את הנושא של ההפרדה הלוגיסטית בין הייצוא לייבוא, כדי שלא נתחיל להתעסק עם סימוני שווא, כדי להבדיל בין ייצוא חוקי לייבוא שהוא הברחות סם לישראל.”

ירון כהן, מכס: ” אכן מתבצעים היום משלוחי יצוא, אנחנו עושים את המקסימום כדי לעכב את זה כמה שפחות. הכנסנו את כל מוצרי הקנאביס לתוך צו ייבוא חופשי מה שאומר שכל יצוא אמור להיות ברישיון מהיק”ר, ואנחנו גם עומדים על כך שכל ייצוא מקבל פרטנית אישור של היק”ר לכך שניתן לייצא אותו כשאנחנו מבקשים לראות גם אישור ייצוא וגם אישור מהמדינה המייבאת שהיא מאשרת את קבלת המוצר. אם רוצים ללכת לכיוון של יצוא יותר משמעותי צריך לקחת בחשבון את הנושא הלוגיסטי, את הנושא שמשלוחי קנאביס צריכים להיות מבודדים וסטריליים משאר המשלוחים כדי לא ‘להכתים’ את המשלוחים.”

לנדשפט: “ייצוא של סם בתהליך שכפוף לאמנות בינלאומיות זה לא עניין של מה בכך. עד היום לא נעצר משלוח ייצוא אחד. החלטת הממשלה קבעה שהיצוא צריך להתחיל 6 חודשים מיום קבלת המשאבים. המשאבים מבוששים. אנחנו במאמץ משרדי גדול מאוד להעביר ליק”ר את המשאבים הללו. בשורה התחתונה קנאביס מיוצא בישראל, עובדה, כולל למדינות כמו גרמניה, מדינות באירופה, אנגליה, אוסטרליה, והנה טוב להם עם המוצרים מישראל ושום דבר לא נעצר.”

רן גורליק, מנכ”ל קרונוס: “דבר שהתחבא מתחת לרדאר הוא נושא המו”פ, יש לנו קושי לקבל אישור למו”פ. אחד היתרונות הגדולים של התעשייה שלנו זה מו”פ, ואנחנו לא יודעים מתי זה קורה. צריך להתכונן לזה.”