"להציל את הענף" מול "הקוזאק הנגזל": מלחמת הקנאביס המיובא

משרד הכלכלה הודיע רשמית על פתיחתה מחדש של חקירת ההיצף על יבוא קנאביס רפואי מקנדה – בהודעה שפורסמה שעות ספורות לאחר החשיפה הראשונה במגזין קנאביס, ולאחר שבמשרד סירבו תחילה לאשר את קיום המכתב לקנדה. במסגרת ההודעה הרשמית, מתפרסמים כעת לראשונה פרטי התלונה המלאה שבבסיס החקירה, ובה חומרים שלא נראו בסיבוב הקודם: רשימה שמית של 18 חברות ישראליות שקרסו, חזית טיעונים חדשה בנושא סובסידיות ממשלתיות בקנדה, ונתוני יבוא עדכניים המצביעים על זינוק של 42% בשנה אחת.

את התלונה הגישו ב-30 ביולי חברות הגידול טריכום ואברגרין, באמצעות משרד עורכי הדין וייס, פורת ושות' – עו"ד זאב וייס ופרופ' אריה רייך, מהמומחים הבולטים בישראל לדיני סחר בינלאומי. הנוסח הגלוי של התלונה, שהופץ לצדדים המעוניינים, מושחר בחלקו בשל סודות מסחריים, אך גם מה שנותר גלוי משרטט תמונה מפורטת.

הדרישה המרכזית: ערובה זמנית, מיד, במלוא השיעור

כבר בעמוד הראשון של התלונה מופיעה הדרישה שמאשרת את מה שהעריכו גורמים בענף: המתלוננות מבקשות "להטיל בכל ההקדם האפשרי ערובה זמנית לצורך מתן הגנה זמנית לענף היצרני בישראל… לפי מלוא שיעור ההיצף שיימצא בהחלטה המקדמית".

כפי שפורסם במגזין קנאביס, ערובה זמנית – בשונה מהיטל קבוע – מוטלת בהחלטת הממונה על היטלי סחר עצמו, ללא צורך באישור שר האוצר, שהווטו שלו קבר את ההיטל בסיבוב הקודם. על פי לוחות הזמנים שנקבעו בהחלטת הפתיחה, ערובה כזו יכולה להיות מוטלת אף החל מתחילת אוקטובר – מעט לפני הבחירות הקרובות לכנסת.

המתלוננות אף מנסחות זאת כקריאת חירום: "זוהי למעשה ההזדמנות האחרונה להציל ענף יצרני שהוא חשוב לכלכלת ישראל, וחשוב לביטחונה ולרווחת החולים שלה הזקוקים למזור".

רשימת הקריסות: 18 חברות, שם אחרי שם

לראשונה מופיעה בתלונה רשימה שמית ומתוארכת של חברות שהפסיקו פעילות יצרנית מאז החקירה הראשונה, בהן: תיקון עולם, מחלוצות הענף, שסגרה את מפעל הייצור במרץ 2025 ונותרה עם רישיון "ללא מגע" בלבד; בזלת פארמה, שפנתה לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים; דוד וגוליית, שעובדיה פנו בנובמבר 2025 לבית המשפט בבקשה דחופה לפתיחת הליכי חדלות פירעון; טלקאן, שנגדה נפתח תיק חדלות פירעון ב-2025; קאן פארמצבטיקה (מותג בטר), שרישיונות העיסוק שלה בוטלו ב-2024; וכן BOL פארמה, פנאקסיה, פארמוקן, יוניבו, קנאשור, פלאנטיס, אינטליקנה, קנערבה ואחרות.

מתוך התלונה

אלא שבענף היבוא מציגים קריאה שונה לגמרי של אותה רשימה. ראשית, נטען כי חלק מהחברות שברשימה נסגרו כלל לא בגלל הייבוא אלא בשל הפרות רגולטוריות, החלטות משטרה או חשדות פליליים. שנית, חלקן היו בעצמן יבואניות – BOL פארמה, למשל, הייתה מהיבואניות הגדולות בענף. ובמקרה של תיקון עולם נוצר מצב מוזר במיוחד: בתלונה היא מופיעה כדוגמה לקריסת הייצור המקומי, בעוד שבהחלטת הממונה עצמה – שפורסמה באותה חבילת מסמכים – היא מופיעה ברשימת היבואנים הפעילים.

כמו כן, התמונה אינה חד-כיוונית: במקביל לקריסות נפתחו והורחבו בשנים האחרונות מתקני גידול חדשים – מתקן הגידול של פלאנטק הורחב, הוקם מתקן האינדור החדש של גנג'ה-גיק, נפתח מתקן אינדור חדש באזור ים המלח, וגם טריכום עצמה השקיעה בהרחבת המתקן שלה והגדילה את פעילותה.

בטריכום, המתלוננת המרכזית, משיבים לקריאה הזו של הרשימה. "נכון שהיו חברות שנסגרו מסיבות רגולטוריות שונות, אבל רבים מהגורמים בענף נקלעו לקשיים כלכליים משמעותיים על רקע תחרות בלתי הוגנת. זו בדיוק אחת הסוגיות שהחקירה נועדה לבחון", אומר טוני לוי, מנכ"ל טריכום, בשיחה עם מגזין קנאביס. "גם מי שמקים היום מתקן חדש, אחרי השקעה עצומה, מתקשה עם המצב בשוק".

חזית חדשה: הסובסידיות הקנדיות

הטיעון החדש והבולט ביותר בתלונה נוגע לסובסידיות ממשלתיות בקנדה. לטענת המתלוננות, יצרני הקנאביס הקנדיים נהנים מתמיכה ממשלתית – פדרלית, מחוזית ומקומית – בהיקף מצטבר של מאות מיליוני דולרים, כאשר חלק מהתוכניות מיועדות במפורש לעידוד ייצוא.

התלונה נוקבת בדוגמאות מפרסומים רשמיים של ממשלת קנדה: חברת PBG Biopharma קיבלה מענק של 5.39 מיליון דולר קנדי שתוצאתו המצופה היא "הגדלת הייצוא"; חברת אורגניגרם קיבלה כ-793 אלף דולר; טילריי כ-323 אלף דולר. עוד מצוטט דיווח של כתב העת המקצועי MJBizDaily, לפיו מאז 2018 קיבלו חברות הקנאביס הקנדיות כ-32.8 מיליון דולר מתוכניות תמיכה פדרליות, ולמעלה מ-140 מיליון דולר נוספים בתקופת הקורונה. יש לציין בהקשר זה כי אורגניגרם וטילריי, המוזכרות בתלונה, אינן מייצאות עוד לישראל מזה תקופה ארוכה – אורגניגרם כשנה לפחות וטילריי כשנתיים ויותר.

בענף היבוא דוחים גם את חזית הסובסידיות: "אני לא מכיר שיש שם סובסידיות ממשלתיות, וחוץ מזה גם שם נסגרו מתקנים, גם שם יש קשיים בשוק", אומר גורם בכיר בענף שביקש לא להזדהות, מהיבואנים הבולטים, בשיחה עם מגזין קנאביס. עוד נטען כי תהליך היבוא לישראל הוקשח משמעותית לאחרונה: המוצר הקנדי מחויב לעמוד בתקן הגידול הישראלי, כלומר מגודל ייעודית עבור השוק הישראלי – מה שסותר לטענתו את הנרטיב של "עודפים קנדיים המושלכים לישראל", שכן ליצרן הקנדי אין אינטרס להעביר סחורה כזו לשוק המקומי שלו.

המשמעות המשפטית של טיעון הסובסידיות חורגת מהרקע הכללי: המתלוננות דורשות כי בשל "העיוות" שיוצרות הסובסידיות במחירי השוק הקנדי, יחושב "המחיר המקובל" בקנדה לא לפי מחירי השוק בפועל אלא לפי עלויות הייצור בתוספת רווח סביר ("מחיר מובנה") – שיטת חישוב שעשויה להוביל לשיעור היצף גבוה אף יותר מה-125% הנטען כיום.

נתוני היק"ר: זינוק של 42% ביבוא בשנה אחת

התלונה מציגה נתונים מפרסומי היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, לפיהם היבוא זינק מכ-21.5 טון בשנת 2024 לכ-30.5 טון בשנת 2025 – עלייה של כ-42% בשנה אחת, כאשר ברבעון השלישי של 2025 נרשמה קפיצה של 128% לעומת הרבעון המקביל. נתונים אלה עולים בקנה אחד עם נתוני המכס שבהחלטת הממונה, שהראו גידול של 33% בערך היבוא הכספי בין 2023 ל-2025. נתונים עדכניים יותר, עד מאי 2026, מציגים תמונה מעורבת: בחודשים הראשונים של 2026 נרשמה האטה מסוימת ביבוא, אולם במאי 2026 יובאו כ-3.5 טון – מעל לממוצע החודשי של שנת 2025.

את הרקע לטענות המגדלים הישראלים נגד היבוא-בהיצף אפשר למצוא גם על מדפי בתי המרקחת: סדרת מוצרים מקנדה נמכרת כיום לצרכן בכ-90-100 ש"ח בלבד לאריזת 10 גרם, כאשר לפי גורמים בענף הגידול, מחירה לבתי המרקחת עומד על כ-30-40 ש"ח – מה שמותיר ליצרן הקנדי, לטענתם, כשקל אחד לגרם בלבד, מחיר שאינו מכסה אף את עלויות הייצור. יש להדגיש כי מחיר נמוך כשלעצמו אינו מוכיח היצף – המבחן החוקי הוא השוואה בין מחיר היצוא למחיר בשוק הקנדי – וטענות אלו הן בדיוק מה שהחקירה נועדה לברר.

"יחסים מיוחדים": הטענות נגד קרונוס וקנטק

התלונה מעלה טענה נוספת: חלק מהיבוא לישראל מתבצע בין צדדים קשורים, ולכן מחיריו אינם משקפים "מהלך עסקים רגיל". לפי התלונה, קרונוס ישראל מייבאת מוצרים מחברת האם שלה בקנדה, קבוצת Cronos, ולחברת קנטק חוות גידול משלה בקנדה שממנה היא מייבאת לישראל.

בענף היבוא משיבים כי רכישה מחברת אם היא פרקטיקה עסקית לגיטימית, וכי העובדה שחברה קשורה מקבלת מחיר נמוך מזה שהיה משלם רוכש חיצוני אינה מעידה בהכרח על כך שהמחיר נמוך מהמחיר בשוק הקנדי – שהיא ההשוואה הרלוונטית לבחינת קיומו של היצף.

"זעקת הקוזאק הנגזל": בענף היבוא דוחים את התלונה מכל וכל

גורם בכיר בענף היבוא, המעורה בפרטי ההליך, אמר למגזין קנאביס כי השאלה המרכזית היא האם קיים בכלל "כשל שוק" המצדיק התערבות: "המתלוננת המרכזית, טריכום, היא החברה הרווחית ביותר בתחום. המידע גלוי – בעלת השליטה בה היא חברה ציבורית. הם רווחיים שנה אחר שנה והחזירו את ההשקעה. כשהמתלוננת היא החברה הכי רווחית בתחום, זה כבר מוכיח שאין כשל שוק". ואכן, טריכום נחשבת כיום לאחת החברות המצליחות והרווחיות בענף הקנאביס הישראלי – אם כי לפי גורמים בענף, בשנים האחרונות גם רווחיה שלה נמצאים במגמת ירידה, אותה תולים בענף הגידול בין היתר בייבוא.

"גידול ושיווק קנאביס זה מקצוע, תחום עם ידע", הוסיף הגורם. "חברות שנסגרו – אולי הימרו, חלמו חלומות, וראו שזה לא קל. הנה טריכום יודעים לעבוד ומצליחים. אני מוריד בפניהם את הכובע, הם מביאים מספרים יפים. אבל להתחרות בנו ככה זה לא הגון, זה מתחת לחגורה – זעקת הקוזאק הנגזל".

הגורם גם הזכיר כי היבואניות הגדולות אינן רק יבואניות: "אנחנו מייבאים הרבה אבל גם עם חוות גידול בישראל. זה נראה בדיוק הפוך – שמישהו פה מנסה לפגוע בתחרות דווקא, כדי להרוויח יותר. מי שייפגע בסוף זה חברות שאין להן גידול מקומי, וכמובן המטופלים, כי המחיר יעלה – ולא רק של הסחורה מיבוא. גם הגידול המקומי יעלה מחירים וירוויח יותר".

באשר להמשך, הערכתו חד-משמעית: "אני לא מאמין שיוטל היטל קבוע. הממונה הולך בכל הכח על המודל הזמני – את זה הוא יעשה. אבל כשזה יצטרך לעבור מבחנים אובייקטיביים כדי להפוך לקבוע, כמו אגף התקציבים במשרד האוצר, אני מעריך שזה לא יקרה. לא סתם שר האוצר הטיל וטו בפעם הקודמת, ורשות התחרות כבר בדקה את סוגיית כשל השוק לאורך ולרוחב. אני מעריך שהממונה פשוט ימשוך את התהליך שנים ארוכות, במצב 'זמניות', והמחירים יעלו משמעותית למטופלים". להערכתו, גם הפעם יגיע ההליך לעתירה לבית המשפט.

יצוין בהקשר זה כי המבחן הקבוע בחוק לחקירת היצף אינו "כשל שוק", אלא שלושה תנאים מצטברים: קיומו של יבוא בהיצף, נזק ממשי לענף היצרני המקומי וקשר סיבתי ביניהם. שאלת "כשל השוק" הרחבה יותר עמדה במרכז נימוקי הווטו של שר האוצר בסיבוב הקודם – אך היא רלוונטית לשלב ההכרעה הפוליטית על היטל קבוע, לא לחקירה עצמה ולא לסמכות הממונה להטיל ערובה זמנית.

טריכום: "אם אין היצף – שיציגו את הנתונים לממונה"

בטריכום דוחים את יתר הטענות. "הכי חשוב שיהיה ברור שאנחנו לא נגד יבוא ולא נגד תחרות – להפך, אנחנו בעד סחר הוגן וחוקי", אמר לוי למגזין קנאביס. "אם היבואנים סבורים שאין יבוא בהיצף, שיציגו את הנתונים לממונה. בדיוק לשם כך נועד ההליך. הממונה יבחן את הדברים ויקבל החלטה מקצועית לפי החוק. למה צריך בתי משפט, עתירות, לוביסטים וקמפיינים שעולים מיליונים?"

לדבריו, ההיטל – אם יוטל – ממוקד הרבה יותר מכפי שמצטייר: "להבנתי, ככל שיוטל היטל, הוא יחול בהתאם לממצאי החקירה ועל מי שייקבע כי ביצע יבוא בהיצף. לכן הטענה שכל מחירי הקנאביס יעלו באופן גורף לא נכונה". יצוין כי בסיבוב הקודם אכן נקבעו שיעורים דיפרנציאליים לפי חברה (מ-12% ועד 165%), אולם השיעור המרבי הוחל כברירת מחדל על כל חברה קנדית שלא שיתפה פעולה עם החקירה – כך שהיקף התחולה בפועל תלוי במידת שיתוף הפעולה של היצרנים הקנדיים.

לשאלה כיצד חברה רווחית טוענת לנזק מהיצף, השיב לוי: "מה הבעיה עם זה שאנחנו רווחיים? זה מעיד שאנחנו מתנהלים נכון. אבל הדיון הוא לא על חברה כזו או אחרת, אלא על עתיד התעשייה המקומית, על היכולת שלה להמשיך ולהתקיים בישראל ועל היכולת של יצרנים ישראלים להתחרות בתנאי סחר הוגנים. למה צריך להסתמך על תוצרת קנדית, כשקנדה אוסרת לחלוטין כל ייבוא מסחרי של קנאביס לשטחה, לא מישראל ולא משום מקום אחר".

עוד מסר לוי: "הגשנו את התלונה ואנחנו עומדים מאחוריה, כי אנחנו מאמינים שיש חשיבות גדולה בהגנה על התעשייה הישראלית ועל קיום תחרות הוגנת. אבל אנחנו לא לבד – אנחנו חברים בהתאחדות התעשיינים ופועלים כחלק מהמחויבות לחיזוק התעשייה המקומית, לשמירה על תנאי תחרות הוגנים ועל היכולת להבטיח אספקה יציבה למטופלים". לדבריו, בניגוד לטריכום, חברות אחרות בישראל, קטנות יותר, חששו להזדהות עם התלונה בפומבי, משום שחלק מהיבואנים בהיקפים גדולים רוכשים תוצרת גם מאותן חוות מקומיות קטנות – ומי שיזדהה כתומך בתלונה עלול לאבד את חוזי הרכישה שלו.

לוי מצביע גם על חוסר הסימטריה הרגולטורי מול קנדה, האוסרת לחלוטין על יבוא קנאביס מסחרי לשטחה: "חברות קנדיות ניסו בעבר להקים מתקני גידול בקולומביה כדי לגדל בזול ולייבא משם. קנדה ראתה את זה ועצרה את זה, ואותן חברות הפסידו הון. ככה מדינה שומרת על התעשייה שלה. למה בישראל לא?" עוד לדבריו, יצואן ישראלי נדרש להתחייב שהמוצר שהוא מייצא יישאר זמין לשוק המקומי לצד הייצוא, בעוד שיבואן לישראל אינו נדרש להתחייבות מקבילה של רצף אספקה למוצר המיובא – כך שהשוק מוצף בזנים שונים באצוות קטנות וללא רצף טיפולי.

ומה עם המטופלים?

כבכל שלבי הסאגה, השאלה המרכזית עבור כ-140,000 מטופלי הקנאביס בישראל היא שאלת המחיר. היבואנים ומתנגדי ההיטל הזהירו בעבר כי היטל יוביל לעליית מחירים חדה במוצרים המיובאים, וכי התייקרות הקנאביס הקנדי עלולה למשוך כלפי מעלה גם את מחירי התוצרת הישראלית ואת השוק כולו.

מנגד, בסיבוב הקודם הצביע משרד הכלכלה על התחייבות בכתב של היצרנים המקומיים שלא להעלות מחירים אם יוטל היטל, לצד מנגנון מוצע לבקרת מחירים. הממונה דני טל אף העריך אז כי ניצול מלא של כושר הייצור המקומי – הפועל לדבריו כיום על כמחצית מהקיבולת – יוזיל את עלות הייצור לגרם ועשוי לאפשר דווקא הוזלה של התוצרת הישראלית.

עוד יש לזכור כי טווח המחירים בשוק הישראלי כיום רחב מאוד – גם בתוך היבוא עצמו, הנמכר החל מכ-100 ש"ח לאריזה ועד כ-500 ש"ח בקטגוריות הפרימיום – וכולל גם תוצרת ישראלית הנמכרת במחירים נמוכים במיוחד. ההשפעה בפועל על סל הקנייה של המטופל תלויה אפוא בתמהיל המוצרים, בקטגוריה ובמדיניות התמחור של השחקנים – ותתברר רק אם וכאשר יוטלו צעדים בפועל.

לוחות הזמנים: הכל לפני הבחירות?

על פי החלטת הפתיחה, על הצדדים – יצרנים, יבואנים, יצואנים קנדיים ומשרד הבריאות – להגיש את תשובותיהם לשאלונים עד 7.9.26. החלטה מקדמית צפויה בתוך 60 עד 90 יום, כלומר בין תחילת אוקטובר לתחילת נובמבר, כאשר צעדים זמניים אפשריים על פי הדין החל מ-60 יום ממועד הפתיחה. הבחירות הכלליות מתוכננות לסוף אוקטובר.

בהחלטת הפתיחה כלל הממונה גם אזהרה מפורשת: אי-שיתוף פעולה עם החקירה עלול להוביל לקביעת ממצאים על בסיס "המידע המיטבי הזמין" – הכלל שבסיבוב הקודם הוביל לקביעת שיעורי היצף של מאות אחוזים לחברות שלא השיבו לשאלונים.