"להביא לום?": נתפס עם 104 גרם קנאביס – זוכה בגלל חיפוש לא חוקי

בית משפט השלום בתל אביב זיכה היום (10.9) רוכב קטנוע מאשמת החזקת קנאביס שלא לצריכה עצמית, לאחר שפסל את כל הראיות המרכזיות בתיק. השופטת הבכירה יעל פרדלסקי קבעה כי שוטר יס"מ שהורה לרוכב לפתוח את תא האחסון כדי להציג אפוד זוהר ערך בפועל חיפוש בלי סמכות: לא הוכח שהיה לו חשד סביר באותו שלב, והרוכב לא הסכים לחיפוש.

בתא נמצאו 89.32 גרם קנאביס ו-14.61 גרם חשיש, מחולקים לשקיות, וכן 1,240 ש"ח במזומן. אבל בלי החיפוש אין ראיה קבילה להחזקה, ולכן אין הרשעה.

"אז להביא לום?"

האירוע התרחש בסביבות 20:13, במחסום יזום לבדיקת רישיונות ברחוב המרד בתל אביב, בלי מידע מודיעיני. השוטר עצר את הקטנוע, ביקש רישיון ותעודת זהות, הזהיר את הרוכב בזכות השתיקה – אף שלדבריו עדיין לא היה חשוד – ושאל אם יש אפוד זוהר. הרוכב אמר שאין.

למרות זאת דרש השוטר לפתוח את התא. כשהרוכב לא הצליח, נשמע השוטר מציע: "אז להביא לום?" רק אחרי שהתא נפתח אמר שהוא מריח חומר החשוד כקנאביס ושיש לו סמכות לחפש. בית המשפט קבע שהמחסום עצמו ובדיקת הרישיונות היו חוקיים, אבל שההוראה לפתוח את התא כבר הייתה חיפוש.

בעדותו הדגיש השוטר שלא הייתה כאן כפייה: "לא פוקד, הוא לא חייל שלי ואני לא מפקד שלו. הוא יכול לסרב". באותה נשימה אישר שלא טרח לומר זאת לרוכב – "אני לא אמרתי לו מה המשמעות של סירוב" – והוסיף: "במידה והיה מסרב, הייתי ממשיך הלאה". לדבריו הוא מבקש לפתוח תא מטען בכל בדיקה, לא לשם חיפוש אלא כדי לוודא שהציוד הנדרש נמצא ברכב.

הריח שלא הוכח בזמן

התביעה המשטרתית טענה שהשוטר הריח קנאביס כבר במפגש הראשוני, ולכן היה לו חשד סביר שמצדיק חיפוש בלי צו. ריח כזה, כתב בית המשפט, עשוי אכן לבסס חשד – אבל לא הוכח שהריח קדם לפתיחה.

בסרטון מצלמת הגוף הזכיר השוטר את הריח רק אחרי שהתא נפתח, ובניסוח שהסנגורית נאחזה בו: "זוכר שהזהרתי אותך?! אז כרגע יש פה ריח חומר החשוד כסם". הוא עצמו העיד שביקש לפתוח את התא כדי "לבסס" את החשד, ושאינו מפעיל מצלמת גוף בכל מפגש אלא רק כשמתעורר חשד – ואינו זוכר מה קרה לפני שהדליק אותה. שוטרים אחרים לא תיעדו ריח בשלב המוקדם.

"לא אוכל לקבוע ברמה של למעלה מספק סביר, על יסוד עדות יחידה… כי היה לו יסוד סביר בשלב זה", כתבה פרדלסקי, וסיכמה: "לא היתה סמכות חוקית להורות לנאשם לפתוח את תא המטען ללא הסכמת הנאשם".

"כמעט כל אדם שני נושא רישיון לקנאביס"

בחקירה הנגדית התברר שהשוטר מעולם לא שאל את הרוכב את השאלה המתבקשת. "היום במדינת ישראל כמעט כל אדם שני נושא רישיון לקנאביס", אמר בעדותו, וכשהסנגורית ציינה שלא ביקש לראות רישיון כזה השיב: "נכון". מכאן טענה שהחשד לא נבנה על ריח – שאילו אכן הריח קנאביס, היה שואל כדי לשלול מטופל מורשה. השוטר הסביר שלא חשד כלל שהרוכב נוהג תחת השפעה: "הנהג עונה לכל השאלות שלי, משתף פעולה". לכן גם לא ערך בדיקת מאפיינים.

הנימוק שנתן לאי-השאלה שגוי: "כל אדם בעל רישיון לקנאביס, יודע שהוא לא יכול לשנע את הקנאביס במהלך הלילה". השופטת קטעה והקשתה: "האם אדם לא יכול בשעות החשכה לקנות קנאביס כחוק ולשנע אותו?" השוטר תיקן – מותר לשנע, אסור לנהוג תחת השפעה – והוסיף שאילו הרוכב היה אומר שהוא בדרך הביתה ייתכן שהיה מקבל זאת, "אבל הוא אמר שהוא הולך לעבודה". הסנגורית הריצה את הסרטון: בדקה 01:15 השיב הרוכב שהוא נוסע הביתה.

גם ההודעה נפסלה

הסמים נפסלו לפי סעיף 56א לפקודת הראיות, הקובע שבית המשפט רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין אם קבלתה תפגע בהליך הוגן. השופטת קבעה שאין מדובר בהפרה קלה, שהקנאביס נמצא רק בעקבות הפתיחה, ושביחס לסוג העבירה ולכמות – המחיר הציבורי של הפסילה נמוך מהתועלת שבהגנה על הזכות להליך הוגן.

גם הודעת הרוכב במשטרה נפסלה, משום שהשקיות הוצגו לו בחקירה והודאתו נגזרה מהחיפוש. בלי שתי הראיות האלה, כתבה השופטת, אין די ביתר החומר – גם לא בבחירתו שלא להעיד – כדי להרשיע.

לא רק החיפוש נפסל. השופטת קבעה ששוטר שני, שכלל לא הובא להעיד, פעל שלא כדין כשהקליד את מספר תעודת הזהות של הרוכב בטאבלט ותשאל אותו בשלב שבו לא הוכח חשד. זאת לפי בג"ץ טבקה, שקבע כי הסמכות לדרוש תעודת זהות אינה מכשירה מאליה פעולות שיטור נוספות כמו תשאול או בדיקה במסוף המשטרתי. אותו שוטר גם לא הפעיל מצלמת גוף בלי שניתן הסבר, ובכך ראתה פרדלסקי מחדל חקירה. לצד זאת ציינה ליקויים בשרשרת המוצג – השארת השקיות ללא השגחה בחדר החקירות ומזכרים שנכתבו ימים אחרי האירוע – אך לא נדרשה להכריע בכך.

בסיום הורתה להשמיד את הקנאביס. הנאשם יוצג על ידי עו"ד שירה קידר מהסנגוריה הציבורית.