בחירות 2021: איזה מפלגות בעד לגליזציה והאם נתניהו עדיין תומך

הממשלה הידידותית ביותר ללגליזציה שהיתה אי פעם בישראל ושבאופן סמלי אף הוקמה בדיוק ביום הקנאביס הבינלאומי (20.4.20), נפלה דווקא לאחר צעד שביצעו תומכי הלגליזציה ומקדמיה בכנסת רם שפע ושרן השכל. יחד אבי ניסנקורן, אסף זמיר, מיקי חיימוביץ ומיכל שיר, הפתיעו את שאר חברי הכנסת והפילו ברגע האחרון את הצעת החוק שאמורה היתה להאריך את כהונת הממשלה. ארכה כזו היתה כנראה מאפשרת לאשר את הצעת החוק ללגליזציה גם בקריאה ראשונה במליאת הכנסת לאחר שכבר אושרה בועדת שרים לענייני חקיקה ובקריאה טרומית, מה שהיה מחיל עליה “דין רציפות”, כלומר ניתן היה להמשיך מאותה נקודה בממשלה הבאה.

בתשובה לטענות על כך שהובילו להפלת הצעת החוק ללגליזציה שהם עצמם קידמו והתחייבו להביא, טוענים מפילי הממשלה, שחלקם פרשו מפוליטיקה ולא יהיו חברי כנסת בממשלה הבאה, כי העובדה שרה”מ בנימין נתניהו מנע את אישור תקציב המדינה היא שהביאה אותם למקום בו לא יכלו לשתף פעולה והעדיפו לפזר את הממשלה ולהוביל לבחירות. בכך הציגו רם שפע ושרן השכל בעיקר את סדר העדיפויות שלהם – לגליזציה פחות חשובה מדברים אחרים מבחינתם, ועדיף להפיל את היוזמה גם אם ישנה סכנה אמיתית שהממשלה הבאה לא תהיה ידידותית לרעיון הלגליזציה – כפי שלבסוף אכן קורה, לפחות על פי הסקרים. אם היו ממתינים עוד כמה שבועות, ניתן היה לאשר את הצעת החוק גם בקריאה ראשונה, וכך להבטיח את המשכה בממשלה הבאה. זה לא קרה.

לאחר שאמש (חמישי) חלף מועד הגשת הרשימות לבחירות הבאות שיערכו ב-23.3, ניתן להציג את עמדות המפלגות שיתמודדו בסוגיית הסדרת שוק קנאביס חוקי בישראל (“לגליזציה”), ולנסות לקבל החלטה למי כדאי ולא כדאי לצרכני הקנאביס ותומכי הלגליזציה לבחור. אם תוקם לבסוף ממשלה של מתנגדי לגליזציה, יצטרכו תומכי הלגליזציה לסמוך ידם על שופטי בג”ץ. בעוד 9 ימים אמורה המדינה להשיב לעתירה שהוגשה בחודש שעבר (בג”ץ הלגליזציה) בדרישה לקבוע שהפללת צרכני קנאביס אינה מידתית ופוגעת בחופש הפרט. המדינה טוענת כי חוקי ההפללה “מוגנים” מפני שינוי בבג”ץ מכיוון שנחקקו לפני חקיקת חוקי היסוד בשנות ה-90 ולכן לא כפופים להם ולא ניתן לבטלם על בסיסם כפי שדורשת העתירה.

הליכוד בראשות בנימין נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב מספר פעמים לקדם לגליזציה בישראל, למעשה בכל 3 מערכות הבחירות האחרונות באופן כזה או אחר. בממשלה האחרונה נתניהו כבר עשה צעד נוסף ונתן הצהרה חד-משמעית על התחייבות להטמיע לגליזציה במודל קנדה. הוא אף עמד בהבטחה, שיתף פעולה עם מפלגת כחול לבן השותפה לממשלה, ויחדיו אישרו את הצעת החוק ללגליזציה גם בועדת השרים לענייני חקיקה וגם בהצבעה בקריאה טרומית בכנסת, כשכל נציגי המפלגה במליאה מרימים ידם בעד לגליזציה. עם זאת, כאמור, הצעת החוק לא הספיקה לשלב הקריאה הראשונה שהיה מאפשר ‘דין רציפות’ והמשך מאותה נקודה בממשלה הבאה, וכמובן גם לא לשלב האישור הסופי הנדרש בקריאה שנייה ושלישית.

השאלה מי אחראי לנפילת הממשלה ואיתה לנפילת הצעת החוק ללגליזציה נתונה במחלוקת כאמור. מצד אחד טוענים חברי כחול לבן שנתניהו סירב לאשר תקציב ולכן נפלה הממשלה. מצד שני דווקא חברי כחול לבן ובהם תומכי הלגליזציה אבי ניסנקורן, רם שפע, אסף זמיר ומיקי חיימוביץ’, הם כאמור אלו שביצעו ‘תרגיל’ לראש מפלגתם בני גנץ ובחלקם ‘צצו’ בשנייה האחרונה להצבעה שהיתה אמורה להאריך את כהונת הממשלה והצביעו נגד. בכך הובילו לנפילת הממשלה באופן אקטיבי ואיתה גם לנפילת הצעת החוק ללגליזציה. אליהם הצטרפו שרן השכל ומיכל שיר, שנטשו במקביל את הליכוד למפלגה אחרת, ‘תקווה חדשה’ בראשות גדעון סער.

כלומר, נתניהו בהחלט יכול לטעון שהוא קידם ואיפשר את הנושא, ואף הביא להתקדמות מהירה יחסית בהליך החקיקה, ובכל מקרה לא מנע את המהלך. עם זאת, לקראת בחירות 2021 ועל פי המצב כרגע בשלב מוקדם יחסית של קמפיין הבחירות הנוכחי שהחל השבוע ויימשך עד ליום הבחירות ב-23.3, נראה שהליכוד נותר ללא נציגים “אותנטיים” של המאבק ללגליזציה ולא צפוי לשים את האג’נדה הזו כ’דגל’ כפי שעשה ב-3 מערכות הבחירות הקודמות. בתשובה לפניית מגזין קנאביס השבוע נמסר מהליכוד כי מי שאמורה לכאורה לייצג עמדה זו בליכוד מעתה, במקומה של שרן השכל שנטשה, היא המשוריינת החדשה ברשימה, במקום 10, הסופרת גלית דיסטל אטבריאן, שעתידה לדבריהם להצהיר על תמיכה והתחייבות לקידום הנושא. אטבריאן התייחסה לנושא בשנת 2017 בסרטון דעה לערוץ ‘כאן’, בו הביעה תמיכה ברורה בלגליזציה. יחד עם זאת ככל הנראה לא מדובר מבחינתה בנושא שמהווה ‘דגל’ שיהרג ובל יעבור. בנוסף, מכיוון שמדובר בח”כית חדשה, לא סביר שהיא לבדה תצליח או אפילו תרצה לקדם את הנושא הזה מול התנגדות רבתי שתבוא מצד השותפים העתידיים לכאורה של הליכוד בממשלה.

דבר שיקשה על הליכוד לעמוד בהתחייבויות קודמות ללגליזציה הוא אופי הממשלה המסתמנת לקום, לפחות על פי הסקרים, שתהיה ממשלת ימין “על מלא” כפי שמכנה זאת נתניהו. ממשלה כזאת תהיה מורכבת ממפלגות הימין ‘ימינה’ בראשות נפתלי בנט ו’הציונות הדתית’ בראשות בצלאל סמוטריץ’. הראשון, בנט, מתנגד ללגליזציה כנראה מהכרח, שכן הוא מושפע מעמדתה של ד”ר מרים אדלסון, טייקונית ההימורים ובעלת העיתון ‘ישראל היום’ שמהווה הקול החזק ביותר בעולם נגד לגליזציה ונחשבת כ’פטרונה’ של בנט ושותפתו איילת שקד, כמו גם בעלת השפעה על רה”מ נתניהו עצמו. השני, סמוטריץ’, הוא מתנגד הלגליזציה הקולני ביותר בכנסת עד כה. לצידם צפויים לשבת המפלגות החרדיות ‘יהדות התורה’ ו’ש”ס’, גם הן מתנגדות ללגליזציה, ואולי יפעלו בתמיכה או הימנעות של מפלגת רע”מ בראשות מנסור עבאס, שגם הוא מתנגד ללגליזציה.

יש עתיד בראשות יאיר לפיד

אנשי יש עתיד, כולל ראש המפלגה יאיר לפיד שהתנגד ללגליזציה ואפילו לאי-הפללה עד לשנה האחרונה בערך, הצביעו בכנסת האחרונה בקריאה טרומית רובם ככולם בעד הצעות החוק לאי הפללה וללגליזציה. הם עשו זאת למרות שהיו חברי אופוזיציה ולכאורה אמורים להצביע נגד מהלכי הממשלה. בכך הוכיחו חברי המפלגה שהם מחויבים לנושא ותומכים בו. יש לציין שלפיד עצמו לא נשמע אומר בקולו שיקדם הצעת חוק כזו אך לאור העובדה שהצביע בעד ושרוב חברי מפלגתו בעד ללא מתנגד מהותי כלשהו, ניתן לקבוע כי ‘יש עתיד’ בודאי לא תתנגד למהלך הזה וכנראה גם תקדם אותו בכנסת הבאה בין אם מהאופוזיציה או מהקואליציה.

יש עתיד ולפיד, הסובלים מאנטגוניזם אוטומטי כמעט מצד רבים מצרכני הקנאביס ותומכי הלגליזציה לאור ההתנגדות ללגליזציה ולאי-הפללה שהוביל לפיד לאורך שנים כולל הכחשות של העובדה שצרך בעצמו קנאביס בעבר לא פעם לצד טיעונים זכורים כמו “אני נגד לגליזציה כי זה לא חוקי”, יטענו בודאי, כנראה בצדק, שהסיכוי לקידום לגליזציה בממשלת ימין כמו זו שמסתמנת בסקרים כרגע הוא נמוך עד נמוך מאוד – זאת כל עוד בג”ץ לא מתערב ומחייב את הממשלה לבטל את ההפללה. במקרה שבג”ץ יורה לבטל את ההפללה האינטרס להסדיר את התחום, שלא ניתן לאכפו אם תבוטל ההפללה, יהיה של המדינה עצמה שתרצה לפקח בדרך כלשהי על השוק – אם לא באכיפה, אז לפחות במיסוי. מנגד יש מי שיגיד שכמו הקלישאה הידועה “רק ממשלת ימין יכולה להביא שלום” כי אם השמאל יביא אותו הימין יתנגד, אולי ככה גם בעניין הקנאביס – “רק ממשלת ימין יכולה להביא לגליזציה”?

תקווה חדשה בראשות גדעון סער

המפלגה החדשה ‘תקווה חדשה’, בהובלת גדעון סער ושאר פליטי ליכוד כמו זאב אלקין, מיכל שיר, שרן השכל, הצהירה כי תתמוך בלגליזציה ואף התחייבה לכאורה לקדם זאת. חלק מחבריה כמו סער, הנדל (מקום 4) והשכל (מקום 5), אף הצביעו בכנסת האחרונה בעד הצעת החוק ללגליזציה. יחד עם זאת, ברשימת המפלגה חברים גם דמויות כמו יפעת שאשא-ביטון (מקום 2), זאב אלקין (מקום 3) וצבי האוזר (מקום 8) שחלקם הצהירו בפירוש נגד לגליזציה ואחרים התחמקו, סירבו להגיב או בכל מקרה לא הצביעו בעד הצעות החוק כשעלו. לדוגמה, שאשא-ביטון, שאמרה בעבר שהיא לא בעד לגליזציה, הצביעה בכנסת האחרונה בעד הצעת החוק לאי-הפללה, אך התחמקה מהמליאה מיד לאחר מכן בהצבעה להצעה העוקבת ללגליזציה ולא הצביעה בכלל. אלקין, שהיה מחויב לעמדת הליכוד בעד, וגם האוזר, לא באו להצביע בכלל, גם לא בעד אי הפללה.

קמפיין ‘תקווה חדשה’ ללגליזציה כבר החל למעשה ומי שהוצבה בראשו היא כמובן שרן השכל. השכל מציגה עצמה רבות כמי שקידמה לגליזציה “מזה 6 שנים”, אם כי מדובר באמירה שהיא אינה אמת. למעשה, השכל התנגדה ללגליזציה לאורך השנים ותמכה ובהתאם גם קידמה אי-הפללה בלבד. רק באמצע שנת 2019, יחד עם ח”כ יואב קיש, הכריזה לראשונה כי תתמוך ותקדם לגליזציה. בפועל, גם בכנסת האחרונה היא לא רצתה להגיש הצעת חוק ללגליזציה והגישה הצעת חוק לאי-הפללה בלבד. ח”כ רם שפע מכחול לבן הוא שהגיש לבסוף את הצעת החוק ללגליזציה. שתי ההצעות אוחדו לבסוף יחד לכדי הצעת חוק ממשלתית אחת ללגליזציה. בכל מקרה, השכל הוכיחה כי סדר העדיפויות שלה לא שם את הלגליזציה בראש הרשימה ולראייה – היא הובילה לפיזור הממשלה לפני שזו הספיקה לאשר את הצעת החוק ללגליזציה, על אף שידעה שבכך היא מביאה לקריסתה. יש שטוענים שעומד מאחורי זה אינטרס שיאפשר לה להמשיך “להוביל” לכאורה את הקריאה ללגליזציה ולגרוף על ידי כך קולות – מה שלא ניתן היה לעשות אם אכן היתה מאושרת לגליזציה.

ימינה בראשות נפתלי בנט

מפלגת “ימינה” בראשות נפתלי בנט מתנגדת ללגליזציה וחלק מחבריה אף הצביעו נגד לגליזציה בהצבעה שנערכה בכנסת האחרונה על הצעת החוק להסדרת שוק הקנאביס למבוגרים מגילי 21 ומעלה. בהצבעה על שאלת הלגליזציה הצביעו 3 חברי מפלגה נגד ו-0 בעד. עם זאת, בהצעה מקבילה על אי הפללה הצביעו חברי הכנסת מתן כהנא ואיילת שקד בעד, לצד התנגדות של שניים אחרים. בנט עצמו, שאמר בעבר כי הוא לא תומך בלגליזציה בגלל שלדבריו לא הוכח לו שלא מדובר בפגיעה בבני נוער, לא הצביע כלל. מנגד, המצטרף החדש למפלגה, נציג העצמאים אביר קארה, מסר למגזין קנאביס כי הוא תומך בלגליזציה “מלא מלא” לדבריו. בנוסף, במפלגה “נפטרו” ממתנגד הלגליזציה הקולני ביותר בכנסת, בצלאל סמוטריץ’, שהקים מפלגה עצמאית מה שלכאורה מאפשר לימינה להציג חזון ליברלי יותר כולל תמיכה בלגליזציה.

עם זאת, לפחות עד כה, המפלגה מסרבת להתחייב שתתמוך בהצעת חוק ללגליזציה. יש הטוענים שאין שום סיכוי שימינה תתמוך במהלך כזה פשוט מכיוון שהיא פועלת בין השאר תחת חזונה של המיליארדרית מרים אלדסון, איל הקזינו ומו”ל ‘ישראל היום’ ו’מקור ראשון’ – שני העיתונים הגדולים של הימין הישראלי. אדלסון היא כידוע מתנגדת הלגליזציה הבולטת והקולנית ביותר בעולם ומי שתרמה כבר מיליונים רבים נגד הקלה בחוקי הקנאביס ואף מפיצה את משנתה באופן תכוף כאן בישראל. אדלסון היא במובן מסוים פטרוניתו של נפתלי בנט שסביר שלא יעז להמרות את פיה ועמדתה. שאר חברי ימינה, גם אם היו רוצים, לא צפויים להצביע בעד לגליזציה לפיכך.

הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה

חברי הרשימה המשותפת כולם מתנגדים ללגליזציה וברובם הצביעו אפילו נגד ביטול ההפללה של צרכני קנאביס. כלומר, לעמדתם האקטיבית, שימוש עצמי בקנאביס צריך להישאר מוגדר כעבירה פלילית חמורה מסוג פשע, שהעונש עליה הוא עד 3 שנות מאסר. ראש הרשימה עודה בעצמו לא הצביע אמנם נגד לגליזציה, אבל הנציגים האחרים ברשימה, כולל אחמד טיבי למשל, הצביעו נגד.

יהדות התורה בראשות משה גפני

יעקב ליצמן, שהוביל את מפלגת יהדות התורה בעשור האחרון לפחות, הוא מתנגד לגליזציה ידוע ומוצהר ובהתאם כך גם שאר חברי הרשימה הכפופים לעמדת המפלגה. עם זאת, בשתי ההצבעות שנערכו בכנסת האחרונה לאי הפללה ולגליזציה חברי יהדות התורה לא הצביעו נגד אלא בחרו לא להגיע בכלל. מוערך כי ההחלטה לא להגיע, כלומר להימנע, באה בלחץ של ראש הממשלה נתניהו שרצה שהצעת החוק תעבור כפי שהבטיח וכי אם לא היה מתערב היו מגיעים חברי המפלגה להצביע נגד. יש לציין שהחל מהכנסת הבאה ליצמן לא יעמוד עוד בראש יהדות התורה ואת מקומו יתפוס משה גפני הנחשב לדמות מתונה יותר ואולי אפילו ליברלית קצת יותר מליצמן. יחד עם זאת, ברור שהמפלגה כולה כפופה להחלטות שמתקבלות בחדרי רבנים ולא בהכרח על פי היגיון או נתונים. לפיכך סביר שהמפלגה לא תתמוך בלגליזציה, בטח לא אם נתניהו לא ילחץ עליהם בעניין זה.

ש”ס בראשות אריה דרעי

את כל מה שנכתב על יהדות התורה, ניתן לקבוע באותו אופן בדיוק לגבי מפלגת ש”ס. ראש הרשימה אריה דרעי הצהיר פעמים רבות שהוא מתנגד ללגליזציה באופן מוחלט ושאר חברי מפלגתו כמובן לא ימרו את פיו. כמו יהדות התורה גם ש”ס נמנעה מלהגיע להצבעות בכנסת האחרונה על חוקי האי הפללה והלגליזציה בעקבות בקשת נתניהו. הם לא צפויים להצביע בעד לגליזציה בכל אופן בעתיד, ובטח לא לקדם זאת בעצמם.

ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן

לאורך שנים סירבה מפלגת ישראל ביתנו, כמו גם ראש הרשימה אביגדור ליברמן, להביע עמדה כלשהי בנושא הלגליזציה. הם התנגדו זמן רב לכל הקלה בחוק, אך בשנים האחרונות נרשם שינוי מסויים. בשתי ההצבעות על הצעות החוק לאי הפללה וללגליזציה בכנסת האחרונה נתן ליברמן לחבריו לרשימה חופש הצבעה לבחור כראות עיניהם. 4 חברי מפלגה הצביעו גם בעד אי הפללה וגם בעד לגליזציה, ואחד הצביע נגד. ליברמן עצמו לא השתתף בהצבעות ומכיוון שכך, שכן הוא ראש הרשימה והקובע, ניתן להניח שחלק מהמפלגה יתמוך בהצעת חוק עתידית ללגליזציה אך סביר להניח די בודאות שהם עצמם לא יקדמו הצעה כזאת כמפלגה באופ אקטיבי ויזום.

העבודה בראשות מרב מיכאלי

מרב מיכאלי זכתה לאחרונה בהובלת מפלגת העבודה לאחר כשלונם המהדהד של חבריה לשעבר למפלגה עמיר פרץ ואיציק שמולי. מיכאלי תומכת בלגליזציה ולפחות באי הפללה עוד מאז שנכנסה לפוליטיקה. בשתי ההצבעות בנושאים אלה בכנסת האחרונה הצביעה מיכאלי בעד. יש לציין שפרץ ושמולי שפרשו בינתיים מפוליטיקה, בחרו, בדומה למפלגות החרדיות, להיעדר מההצבעות. בכל מקרה בכל שלוש מערכות הבחירות האחרונות ב-2019-2020 התחייבה מפלגת העבודה לתמוך בלגליזציה וניתן להניח בודאות מלאה שגם בקמפיין הבחירות הנוכחי תצהיר המפלגה באופן חד משמעי כי היא תומכת בנושא.

מרצ בראשות ניצן הורוביץ

למעט מפלגת עלה ירוק שאיננה מתמודדת בבחירות הקרובות, מפלגת מרצ היא המפלגה הראשונה בישראל שחבריה שמו את הלגליזציה כדגל וכמטרה. כמעט כל נציגי המפלגה כולל מוביליה בשנים האחרונות הצהירו, הצביעו וקידמו לגליזציה ככל שיכלו ולכן הם מחוייבים ללא ספק לנושא הזה. עם זאת, הפעם האחרונה שמרצ ישבה בקואליציה והשפיעה על מהלך הדברים בממשלה היתה לפני כשלושים שנה, כך שהם כנראה לא ברי השפעה מהותית. אם לבסוף תקום ממשלה שמרצ תהיה חברה בה, ניתן להיות די בטוחים שלגליזציה תקודם.

כחול לבן בראשות בני גנץ

גם ראש הרשימה בני גנץ וגם שאר חברי המפלגה שנותרו מאז התרסקה ל-4 מנדטים בסקרים, תומכים בלגליזציה. בשתי ההצבעות על הצעות החוק לאי הפללה ולגליזציה בכנסת האחרונה הצביעו כל חברי המפלגה שהשתתפו בהן בעד המהלך. אחד מיוזמי הצעת החוק ללגליזציה ומי שלמעשה הגיש אותה היה חבר המפלגה לשעבר רם שפע, אם כי כאמור הוא גם זה שלבסוף הוביל לפיזור הממשלה מוקדם מהצפוי. לאורך שבועות בטרם הפלת הממשלה הועברו לשפע מסרים, כמעט מדי יום, שלא יפיל את הממשלה בטרם הם מספיקים לאשר את הצעת החוק ללגליזציה לפחות בקריאה ראשונה. שפע התעלם ובחר להפיל את הממשלה בטרם אושרה לגליזציה ובכך הציג את סדר העדיפויות שלו – לגליזציה לא במקום הראשון. שפע עצמו נמצא כעת במפלגת העבודה (מקום 7) ולא סביר בשלב זה שייכנס לכנסת הבאה. למעשה מפלגת כחול לבן כולה נמצאת במצב בו רבים מעריכים כי היא לא תעבור את אחוז החסימה ולכאורה “גמרה את הקריירה”. אם כן תיכנס, מדובר במפלגה של תומכי לגליזציה ללא ספק.

הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ’

המפלגה החדשה-ישנה (שנקראה בעבר ‘האיחוד הלאומי’) תלך בבחירות הקרובות בדרך עצמאית ולא יחד עם מפלגת ימינה. מי שעומד בראש המפלגה, בצלאל סמוטריץ’, הוא המתנגד הקולני והאגרסיבי ביותר לכל הקלה בחוקי הקנאביס בישראל, בודאי נגד לגליזציה. בהצבעות במליאה בכנסת האחרונה הוא הצביע לא רק נגד לגליזציה אלא אפילו נגד אי הפללת הצרכנים. איתו ירוץ בבחירות הקרובות גם איתמר בן גביר, ראש מפלגת עוצמה יהודית, שאף הוא מתנגד ללגליזציה וכנראה אפילו לאי הפללה. לדברי בן גביר כפי שמסר לכתב מגזין קנאביס בשבועות האחרונים, מפלגתו תומכת בקנאביס רפואי למטרות שימוש רפואי בלבד. מפלגה נוספת שחברה לסמוטריץ ובן גביר היא ‘נעם’ המתנגדת אף היא ללגליזציה. לפיכך ניתן לקבוע כי זו המפלגה המסוכנת ביותר לצרכני קנאביס.

רע”מ בראשות מנסור עבאס

ראש רע”מ מנסור עבאס, לשעבר חבר ברשימה המשותפת, פרש יחד עם מפלגתו לדרך עצמאית והוא וחבריו ירוצו לבדם. עבאס עצמו הצביע בכנסת האחרונה גם נגד לגליזציה וגם נגד אי הפללה, כלומר מדובר במי שיתנגד בודאות לכל הקלה בחוקי הקנאביס גם בכנסת הבאה.

הכלכלית החדשה בראשות פרופ’ ירון זליכה

זו כנראה המפלגה המפתיעה ביותר – לרעה – בשאלת הלגליזציה. פרופ’ ירון זליכה העומד בראשה הצהיר בשבועות האחרונים כי הוא מתנגד בכל תוקף ללגליזציה ותומך בקנאביס לשימוש רפואי. לפיכך מפלגתו, הכלכלית החדשה, לא צפויה לתמוך במהלך ובודאי לא לקדמו.