בקרוב תשלמו מס על קנאביס רפואי מחו"ל? חקירה העלתה כי הייבוא פוגע בחברות הישראליות

משרד הכלכלה פרסם היום (רביעי, 10.7) את הממצאים הראשוניים של חקירתו בנוגע ליבוא בהיצף של תפרחות קנאביס רפואי מקנדה. החקירה נפתחה לפני כחצי שנה בעקבות תלונות של יצרני קנאביס ישראליים שטענו כי הייבוא מקנדה מתבצע במחירים נמוכים יותר מכפי שהוא נמכר במדינת המקור, מה שנקרא "יבוא בהיצף", ופוגע קשות בפעילותם ואף הוביל להתפרקות של חברות מקומיות.

במסגרת ההחלטה המקדמית (PDF) קובע הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, כי אכן, כפי שהעריך בבדיקתו הראשונית בינואר השנה, יבוא פרחי קנאביס מקנדה "בוצע בשנים האחרונות במחירי היצף אשר גרמו נזק ממשי לתעשיית הקנאביס המקומית".

ממצאיה הסופיים של החקירה צפויים להתפרסם בחודשים הקרובים, אך במידה שלא יהיה שינוי משמעותי בממצאיה המקדמיים של החקירה, צפויים הממצאים הסופיים לכלול המלצה להטיל היטל היצף על יבוא פרחי קנאביס מקנדה, כלומר – לקבוע אחוז מס מסוים שיוטל על כל יבוא קנאביס מקנדה, מה שיעלה את מחירו, גם לצרכן הסופי, ויפגע בכדאיות רכישתו.

לפי משרד הכלכלה, בשנים האחרונות הושקעו בתעשיית הקנאביס הרפואי בישראל מיליארדי שקלים בגידול, ייצור מחקר ופיתוח הענף אשר כלל הקמת מתקנים ומפעלי יצור מתקדמים תוך שימוש בתקינה מתקדמת ומחמירה בתהליכי הגידול, הייצור והשיווק, אך רבות מההשקעות הללו ירדו לטמיון וחברות יצרניות רבות נסגרו בין היתר בגלל הגידול הדרמטי ביבוא. כזכור, מגזין קנאביס חשף כי ישראל הייתה יבואנית הקנאביס המובילה בעולם במשך שנתיים (21-22) אך איבדה את התואר בשנת 2023.

מחירי היצף מתקיימים כאשר היצרן הזר מייצא את הטובין במחירים הנמוכים מעלויות היצור שלהם או ממחירם במדינת המקור. יבוא כזה מוגדר בארגון הסחר העולמי כ'סחר לא הוגן' ולפי אמנת ההיצף של ה-WTO רשאית המדינה לגונן על השוק המקומי שלה במקרים כאלה בדרך של הטלת היטל היצף, המשווה את מחיר היבוא למחיר המשקף תחרות הוגנת.

מכירות במחירי היצף עשויות להיווצר במקרים בהם היצרן הזר סובל מעודף מלאי שלא נמכר בשוק המקומי שלו לצד תוקף מוגבל של הטובין המשפיעה על יכולתו לאחסן עודפי ייצור שלא נמכרו, או במקרים בהם הוא מעוניין לכבוש נתח שוק במדינה המייבאת גם במחיר של פגיעה מתמשכת ברווחיותו מתוך שיקולים ארוכי טווח של חדירה וביסוס פעילותו בשווקים זרים.

יש להדגיש כי הנתון לגבי השורה הרביעית בטבלה, "יתר החברות הקנדיות", אינו מדויק ואף מופרז כנראה, מכיוון שאותן חברות, בניגוד ל-3 הראשונות ברשימה, סירבו לשתף פעולה עם הבדיקה של משרד הכלכלה הישראלי. בהיעדר שיתוף פעולה, כמעין "עונש", החליטו במשרד הכלכלה לבסס את הנתון על הערכות של פער מהרף הגבוה, ככל הנראה גם כדי לנסות לגרום לאותן חברות לשתף פעולה לקראת הדוח הסופי שצפוי להתפרסם בהמשך השנה.

הבדיקה שביצע משרד הכלכלה החלה בעקבות תלונות שהגישו 5 חברות קנאביס ישראליות שבעיקרן הן מהפחות־מצליחות בענף (בזלת, קאן פור לייף, כאן עדן, אברגרין, קנערבה). חברות אלו טענו בין היתר כי נאלצו למכור את הקנאביס במחירים נמוכים בהרבה מכפי שציפו בתחילה וכי הכנסותיהן ירדו בחדות מאז אושר הייבוא של קנאביס מחו"ל.

כזכור, הייבוא מחו"ל אושר לאחר שהחברות הישראליות לא הצליחו בתחילת דרכן (בשנים 19-21) לעמוד בקצב הגידול במספר המטופלים. חלקן, כמו חברת בטר למשל, אף ניצלו את המצב כדי להעלות את מחירי הקנאביס לשיא של כל הזמנים. כיום לעומת זאת, מסוגלות החוות הישראליות לעמוד בקצב הצריכה במלואו, אף אם לא יהיה יבוא קנאביס כלל.

איכות התוצרת הישראלית אף היא השתפרה באופן דרמטי ביותר בשנתיים האחרונות וכיום חלק מהסחורה המקומית לא נופלת מזו הקנדית. אף על פי כן, יש לא מעט מטופלים שמעדיפים את הקנאביס המיובא ומייחסים לו איכות גבוהה יותר. כך גם טענו בין היתר נציגי החברות הקנדיות במענה לפניית משרד הכלכלה הישראלי. לדבריהם, גם בקנדה חברות הקנאביס נפגעו בשנים אלו ונאלצו להתמודד עם ירידה בהכנסות וברווחים.

אחת הטענות הצודקות ביותר של הישראלים היא העובדה שהרגולטור בקנדה לא מאפשר יבוא של קנאביס מחו"ל כלל, גם לא מישראל, וזאת בניגוד להסכמים בי-לטרליים הקובעים כי יבוא ויצוא בין מדינות יהיה הדדי. כך נוצר מצב בו סחורה מקנדה מציפה את השוק הישראלי עם כ-20 טונות בשנה, בעוד שהחברות הישראליות לא יכולות לייצא סחורה באופן דומה לקנדה. במדינות אחרות פרט לקנדה, שווקי הקנאביס אינם מפותחים דיים כך שלמעשה, למרות ציפיות שנשמעו עם הקמת ענף הקנאביס במתכונתו החדשה בשנת 2019, בפועל לא ניתן לייצא קנאביס מישראל בכמויות משמעותיות שיצדיקו פעילות מסחרית ענפה.

מה שעוד מחזק את הטענות של היצרנים בישראל הוא שחלק מהקנאביס הקנדי נמכר בישראל במודל קונסיגנציה. כלומר, יצרן שמעביר את הסחורה שלו לספק שמפיץ אותה ללקוחות ומשלם ליצרן רק עבור מה שנמכר בפועל, לאחר המכירה. זאת כמובן בניגוד לעסקה רגילה בה התשלום מועבר בתמורה לסחורה ללא קשר לשאלה אם נמכרה לבסוף או לא.

לדברי דני טל ממשרד הכלכלה, תופעה זו "מחזקת את החשש כי עודפי מלאי שנצברו מעודף היצע הקנאביס בשוק הקנדי, אשר תוקפו מוגבל במספר חודשים בשל נידוף החומר הפעיל בפרחי הקנאביס, נמכרו לישראל במחירים שאינם משקפים מהלך עסקים רגיל ובמחירי היצף הנמוכים מעלויות הייצור או ממחירם בשוק המקומי של מדינת המקור והצורך להפטר מעודפי ההיצע שחיי המדף שלהם מוגבלים בזמן."

בעת פרסום פתיחת החקירה בינואר, העירו גורמים בענף שהתנגדו להטלת מכסים על יבוא, כי ישנם פערים משמעותיים בממצאי משרד הכלכלה בנוגע לחשד לייבוא בהיצף, בין היתר בכך שישנו חוסר התאמה בין תקופות הבדיקה של המחירים (משנת 23) והייבוא (משנים 21-22), טוענים לאי-דיוקים בהערכת פעילות חברות מרכזיות בשוק, ומצביעים על התעלמות מגורמים חשובים כמו האטה דרמטית בגידול מספר המטופלים ב-2023. אותם גורמים הציעו שייתכן כי המשרד הסתמך על מידע חלקי ולא הבין לעומק את ההבדלים באיכויות ובמחירי תפרחות הקנאביס, מה שעלול להוביל למסקנות שגויות לגבי קיומו של היצף.

בהקשר לטענות אלו ואחרות, מסביר דני טל כי "גם אם היו גורמים נוספים, מלבד יבוא בהיצף, אשר גרמו לנזק לענף היצרני המקומי, הרי שאין בכך כדי לשלול את קיומו של הקשר הסיבתי. לצד הגידול בייבוא, היתר המחירים, דחיקת המחירים ומניעת עליית המחירים, די בכך שייבוא בהיצף גרם לנזק ממשי לענף היצרני המקומי, גם אם היו גורמים נוספים לנזק לענף ואף אם הם היו חמורים יותר, כדי שתתקיים הדרישה לקשר סיבתי".

כאמור, למרות הממצאים על קיומו של יבוא במחירי היצף הגורם לנזק לתעשייה המקומית החליט הממונה בשלב זה להימנע מהטלת ערובה זמנית וימתין עם המלצותיו בעניין לשלב הגשת ממצאי החקירה הסופיים. לצדדים לחקירה נתנה תקופה של 30 יום בכדי להעביר את הערותיהם וטיעונים משלימים בהתאם לממצאי ההחלטה טרם פרסום הממצאים הסופיים. עם פרסום הממצאים הסופיים, ייתכן כי יומלץ להטיל מס על יבוא קנאביס רפואי מקנדה.