פרשת נעמה יששכר: כל הפרטים והתגובות

נשיא המדינה ראובן ריבלין פנה במכתב רשמי אל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בבקשה לחון את נעמה יששכר, הישראלית שנשפטה ל-7.5 שנות מאסר בגלל 9.6 גרם צ'אראס. גורם בכיר רומז שיש מקום לתקווה לשחרורה, אך שהדברים יעשו בשקט. כל הגורמים הפוליטיים הגיבו ביממה האחרונה לגזר הדין התקדימי. ויש גם מי שמצדד בשופטים הרוסיים.

גזר הדין הקשה שהוטל בסוף השבוע על נעמה יששכר – ישראלית בת 26 שנעצרה בשדה התעופה במוסקבה, רוסיה, לפני כחצי שנה (אפריל 2019) עם חתיכת צ’אראס (חשיש הודי) במשקל 9.6 גרם – זיעזע את המדינה. למרות שמדובר בכמות לשימוש עצמי בלבד וכזו שכלל לא נכנס רשמית לגבולות רוסיה, ספגה נעמה עונש של 7.5 שנות מאסר בפועל בכלא הרוסי.

רק שעות לפני מתן גזר הדין נחשף בתקשורת מה שהיה ידוע עד אז לגורמים בכירים בלבד – נעמה נפלה קורבן למשחק אינטרסים בינלאומי בין רוסיה לארה”ב בעניין הסגרתו של אלכסיי בורקוב, האקר רוסי הכלוא בישראל משנת 2015 ומיועד להיות מוסגר לארה”ב בגין עבירות פריצה לחשבונות בנק וגניבת מיליוני דולרים מאזרחים אמריקניים.

הפרשה זכתה הבוקר, ערב החג, למקום הבולט ביותר בשערי כל העיתונים ולשורת תגובות מגורמים מכל הקשת הפוליטית – כולם כאחד זעמו על גזר הדין וקראו או הבטיחו לעשות הכל על מנת להביא לשחרורה בהקדם. בשלב זה, באופן רשמי, תקוותה היחידה של נעמה היא בערעור שיוגש במהלך הימים הקרובים לבית המשפט העליון ברוסיה.

במקביל מדווח בחדשות 12 על גורם ישראלי בכיר שמביע אופטימיות זהירה ואומר היום (א’) כי “יש מה לעשות מול הרוסים במה שקשור לנעמה יששכר, אבל הדברים ייעשו בשקט ובצינורות המקובלים. מתנהלים מגעים מולם, וביתר שאת מאז העונש. לגבי ההאקר הרוסי – 99 אחוז שיוסגר לארה”ב, למרות הבקשה הרוסית שפורסמה באמצעי התקשורת שם”.

‏בערוץ 13 דווח כי ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב אומר בראיון ראשון מהכלא: “אני מחזק את נעמה ומשפחתה, אני ומשפחתי באותו המצב. אני לא מרגל, אין לי שום קשר להתערבות הרוסית בבחירות בארה״ב. הרוסים לעולם לא משאירים רוסים מאחור לכן הם נלחמים עלי”.

הקלטה של נעמה יששכר זמן קצת לאחר שעוכבה בשדה התעופה

אתמול (שבת) נחשפו דבריה של נעמה בפני השופט הרוסי, מתוך פרוטוקול בית המשפט. בטרם ניתן גזר הדין אמרה נעמה לשופט: “אני מודעת לכך שנהגתי בחוסר אחריות לפני הטיסה שלי, שהייתי צריכה להיות מודעת לכל החפצים בכבודה שלי. זאת הסיבה שלקחתי אחריות מלאה על אישום השימוש העצמי במשפט הראשון שלי, ב-10 באפריל. אולם, אני חושבת שאישום ההברחה הוא בלתי סביר ובלתי מוצדק”.

יששכר הוסיפה: “הפעולות שלי מעידות על כך שמעולם לא התכוונתי להיכנס למדינה, ואם המילים שלי הן לא אמינות מספיק, כמו שאמר התובע, הרי שהיו שבע שעות בין שתי הטיסות שלי, ולא ניסיתי לעזוב את אזור טיסות המעבר, או לדרוש את הכבודה שלי. ולראיה, המשטרה לקחה אותי בזמן שכבר ניסיתי לעלות לטיסת ההמשך הביתה. אני מבינה שזהו נושא שנלקח ברצינות רבה בפדרציה הרוסית, אבל אני מתחננת בפניכם להכיר בכך שזו הייתה טעות אחת, של אדם שלא התכוון כלל להיכנס למדינה או להפר שום חוק. אני מאמינה שחצי השנה שבה ישבתי בכלא מספיקה כדי לפצות על הפשע של השימוש העצמי. זה הכול, השופט”.

נעמה עלתה לישראל בגיל 16 על מנת להתגייס לצה”ל. היא שירתה בחיל האיסוף הקרבי (מודיעין שדה לשעבר), סיימה את שירותה בהצטיינות, וכמו המוני צעירים ישראלים נסעה להודו. עוד כמו רבים היא בודאי נהנתה שם משימוש בצ’אראס ההודי, החשיש המשובח ששמו נודע מסביב לעולם. ייתכן גם שהתפתתה לקחת מזכרת ממנו איתה בחזרה לישראל, אם כי בעדותה טענה כי לא ידעה שהחתיכה נמצאת בתיקה.

חבריה מספרים שהיא בסך הכל התנדבה לשמור בתיקה חתיכה שהיא וחבריה רכשו יחד לשימוש עצמי. במהלך הטיול, כשחבריה ביקשו ממנה את הצ’אראס, היא חיפשה בתיקה אך לא מצאה אותו, והסיקה שהוא כבר לא בתיק. ואכן, חתיכה של 9.6 גרם, או “טולה” כפי שנקראת בסלנג, היא לא כמות גדולה כלל, אלא אף הכמות המינימלית שנרכשת בהודו. כמות כזו מספיקה ליומיים או שלושה לכל היותר כאשר מדובר בקבוצת ישראלים המטיילים יחד, או לשבוע עד שבועיים לכל היותר כאשר מטיילים לבד.

שיחה בין נעמה יששכר לחבריה לפני המעצר

מה שהסגיר את הכוונה האמיתית של הרוסים להחזיק בנעמה כקלף מיקוח, ואת העובדה שהעונש שנגזר עליה היה חסר פרופורציות ולא בגדר המקובל, היה שינוי סעיף העבירה בכתב האישום נגדה. בתחילה היא הואשמה בסעיף 228 שמשמעותו העברת סם ללא כוונה לסחור בו, כלומר לשימוש עצמי. במקום סעיף זה, שהעונש עליו הוא בין 200 ל-600 דולר (כ-40 אלף רובל) לצד עד כמה חודשי מעצר וגירוש מהמדינה, הוחלט לאחר מספר ימים במהלכם היא שהתה מעצר, להאשים אותה דווקא בסעיף 228.1 שמשמעותו הברחת סם בכוונה לסחור בו. במקרה כזה העונש הקבוע בחוק הוא גבוה בהרבה ועומד על עד 8 שנות מאסר.

לצד זאת העובדה שבתיקה של נעמה נמצאו פחות מ-10 גרם מהצ’אראס – כמות שבישראל נחשבת כשימוש עצמי בלבד – מרמזת על כך שלא באמת היתה לה כוונת סחר אמיתית, ובוודאי שהשופטים הרוסים מודעים לכך היטב. העובדה שנעמה כלל לא חצתה באופן רשמי את הגבול לתוך רוסיה עם החשיש רק מחזקת עוד יותר את התדהמה מהחלטה להאשים אותה בכוונה לסחור בחשיש בתוך גבולות רוסיה.

למעשה נעמה כלל לא היתה יכולה להכניס את הצ’אראס לרוסיה, לא כל שכן לסחור בו שם, שכן היא עברה בטיסת קונקשן וללא אפשרות פיזית להגיע לתיק בו נמצא הצ’אראס. התיק נשלח ככבודה בבטן המטוס מהודו לישראל ולא היתה לה גישה אליו בעת ששהתה בשדה התעופה במוסקבה. עובדות אלו מחזקות את הטענה כי הסעיף בו הואשמה שגוי, ומחזקות גם את הטענה כי מדובר בענישה שנועדה להשתמש בה כקלף מיקוח וכמנוף לחץ על ממשלת ישראל.

בנוסף ההקשחה בתנאי המאסר של נעמה אירעה לפני כחודשיים, זמן קצר אחרי החלטת בית המשפט העליון בישראל שניתן להסגיר לארצות הברית את ההאקר בורקוב. כמו כן נוסעת ישראלית שהיתה באותה טיסה של נעמה ממוסקבה לישראל דיווחה כי בכניסה לשער העלייה למטוס הוצבה עמדת בידוק סמים, כאשר לטענת הנוסעת בכל הטרמינל אין עמדה דומה.

מה שעוד מחזק את הטענה הוא דוגמאות של מקרים אחרים, כולל רק לאחרונה, בהם נגזרו עונשים קלים בהרבה על עבירות דומות. כך למשל סיפורה של אודרי אליזבת’ לורבר, צעירה אמריקאית, שנעצרה רק לפני מספר שבועות עם 19 גרם קנאביס בתיקה האישי בשדה התעופה בסנט פטרסבורג, ונענשה לבסוף בקנס של 15 אלף רובל בלבד לאחר שישבה כמה חודשים במעצר מנהלי. היא אמנם מחזיקה באישור קנאביס רפואי בארה”ב, אך ברוסיה אין כל הכרה רשמית באישורים מסוג זה. מקרה נוסף שפורסם ברשת הוא של ישראלי, ניר דבורצ’ין, שחשף בעצמו כי בשנת 2013 נעצר בשדה התעופה במוסקבה עם 2.5 גרם צ’אראס בתיק. הוא שהה במעצר במשך 4 ימים ובמשפט נקנס ב-300 דולר והרחקה מרוסיה ל-5 שנים.

נעמה יששכר
נעמה יששכר (תמונה באדיבות המשפחה)

כאמור בכוונת עורכי דינה של נעמה להגיש ערעור על גזר הדין עוד לפני סוף השבוע הבא. בין השאר בכוונתם לטעון נגד העונש החמור שהוטל עליה בגין עבירת הברחת סמים למטרות סחר במקום בגין עבירת החזקת או הברחת סמים לשימוש עצמי. מרבית הפרשנים סבורים שבית המשפט הרוסי לא יחזור בו, אך כאמור במקרה זה מדובר בפרשה שהיא ככל הנראה הרבה מעבר לבית המשפט ונוגעת לעניינים מדיניים בטחוניים ולאינטרסים עלומים במאבק בין רוסיה לארה”ב. נעמה, כך ברור לכל, נפלה קורבן למאבק זה ומשמשת כעת כמן קלף מיקוח או מנוף לחץ על ממשלות ישראל וארה”ב, ולפיכך הקלה על עונשה תוכל כנראה לבוא רק מלחץ מדיני.

נשיא המדינה ראובן ריבלין פנה הבוקר (א’) במכתב אישי רשמי אל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין: “נעמה עשתה עבירה רצינית ביותר והודתה בפשעה, אבל במקרה של אשה צעירה ללא רקע פלילי, העונש החמור שהוטל עליה יהיה בעל השפעה הרסנית על חייה. העם היהודי ומדינת ישראל מודים על רגישותך לחיי אדם ועל נכונותך לסכן את חייהם של חייליך על מנת לאתר ולהשיב את גופתו של חייל צה”ל זכריה באומל ז”ל. בגלל הנסיבות המיוחדות והנקודתיות של המקרה של נעמה יששכר, אני פונה אל חמלתך ורחמנותך ומבקש את התערבותך האישית, לפנים משורת הדין, למען חנינה עבורה”.

הנשיא פוטין עצמו טרם התייחס רשמית לפרשה, אך הוא צפוי להגיע בחודש ינואר הקרוב לביקור בישראל כאורחו של הנשיא ריבלין לציון 75 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי הצבא הרוסי. במקרה כזה יהיה אולי קשה לרוסי להמשיך להתעלם מהתחינות הישראליות, אך מנגד, כך לטענת פרשנים, לרוסיה יש אינטרס עצום בכך שההאקר לא יוסגר לארה”ב. החשש הוא שהמתכנת הרוסי מעורב בפרשות מורכבות יותר מאלו שבהן נחשד והואשם כבר, וכי ארה”ב מעוניינת בפרטים שהוא מחזיק לכאורה אודות התערבות בבחירות האמריקניות מצד גורמים רשמיים ברוסיה.

יש לציין שגם אם תרצה מדינת ישראל לשחרר את בורקוב בחזרה לרוסיה, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לעשות זאת. בג”ץ כבר החליט, בפסק דין חלוט וסופי, כי הוא כשיר להיות מוסגר לארה”ב, זאת לאחר שנעצר בעקבות צו הסגרה בינלאומי של האינטרפול. יש הטוענים כי בסמכות שר המשפטים אמיר אוחנה לקבוע אחרת, ולהורות על שחרורו, אך החלטה כזו בודאי לא תתקבל על דעתו בלבד ובודאי גם תרגיז את האמריקנים. פשרה שאולי תוכל ממשלת ישראל להגיע אליה ,אך לא באמת סביר שתקרה, היא דווקא לא מול הרוסים, אלא מול האמריקאים, שיהיו מוכנים אולי לוותר על בורקוב בתמורה לשחרורה של נעמה, שבנוסף להיותה אזרחית ישראלית גם מחזיקה באזרחות אמריקאית ולפיכך גם הם אחראים לפתרון לעוול החמור שנגרם לה.

רובי ריבלין בנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל, פלאש90)
מנסים לשנות את רוע הגזרה. רובי ריבלין בנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל, פלאש90)

לדברי השר אוחנה, שהוא כאמור בר הסמכות להחליט לכאן או לכאן, “יש פה עונש שהוא כמובן בלי צל של ספק חסר פרופורציה. מדינת ישראל צריכה וגם תעשה את כל המאמצים להחזיר את נעמה הביתה. חלק מהדברים לצערי השתיקה יפה להם, אני לא יכול להרחיב הרבה, אבל הבקשה שמונחת לפתחי לא נוגעת לנעמה, אלא לאותו האקר סובייטי, מי שביהמ”ש המחוזי והעליון קבעו שהוא בר הסגרה לארה”ב. אני אשקול את ההחלטה הזאת ואקבל החלטה בימים הקרובים”. כאמור אם יחליט שר המשפטים להתיר את החזרתו של בורקוב לרוסיה ייתכן שתתאפשר הקלה בעונשה של נעמה ואולי גם שחרורה באופן מיידי בחזרה לישראל. מנגד טוען הבוקר גורם כי ישנו סיכוי להקלה בעונשה של נעמה גם ללא שחרורו וכי בכל מקרה 99% שבורקוב יוסגר לבסוף לארה”ב.

יפה יששכר, אמה של נעמה, מסרה בסוף השבוע: “עשו לבת שלי משפט ראווה. הגיע התובע הראשי של רוסיה. זה בכלל לא קשור למה שעשתה. הם רוצים משהו מהישראלים אחרת אי אפשר להסביר את זה. על העבירה שלה מקבלים בדרך כלל חודש חודשיים במעצר, קנס כספי וגירוש. נעמה היא כלי משחק בידי הרוסים. זה לא הגיוני מה שקורה כאן. אני רוצה את הבת שלי. התקווה שלי רגע היא שנתניהו יפעל מול פוטין. העורך דין שלי יגיש ערעור אבל ברור שהם לא יבואו ויגידו שהשופט טעה וישלחו אותו הביתה. כעת הגיע הזמן להתערבות בדרג הבכיר ביותר”. לגבי דבריו של הנשיא ריבלין ומכתבו לפוטין, אמרה יפה יששכר כי “זה מעודד מאוד. הלוואי וזה מה שיקרה ושהוא יחון אותה, זה מרגש אותי מאוד. זה נותן לי קצת אוויר, אני בכזה דאון והלוואי שזה יקרה, הלוואי שפוטין יענה להם. הוא ממש קשוח אבל אני יכולה רק לקוות”.

ח”כ אביגדור (איווט) ליברמן ומפלגתו “ישראל ביתנו”, המתיימרים לייצג את עולי חבר העמים ובעלי קשרים קרובים לגורמים בכירים ברוסיה, לא התייחסו לפרשה זו כלל עד כה. פניית מגזין קנאביס אל ליברמן, כמו גם אל ח”כ עודד פורר וח”כ אלי אבידר, עושי דברו של ליברמן, נענו בהתעלמות. גם הדוברת, אלינה ברדץ’-יאלוב, התעלמה מהפנייה. השר זאב אלקין, חבר “הליכוד”, גם הוא יוצא חבר העמים ומשמש כיו”ר הועדה הכלילית של ישראל-רוסיה, היה נוקב וקרא לישראלים לשקול שלא לטוס דרך רוסיה. “העונש בלתי סביר ביחס למעשה,” קבע. “ברור שניהול התיק לא הגון. מדובר בהתעמרות בבחורה ממניעים זרים. ממליץ לישראלים לשקול היטב אם לטוס דרך רוסיה”.

משרד החוץ פרסם את תגובתו לגזר הדין ראשון, מיד כשנודע על העונש הקשה שהוטל על נעמה. “ישראל רואה בחומרה את פסק הדין,” נכתב. “מדובר בענישה כבדה וחסרת פרופורציות כלפי צעירה ישראלית ללא עבר פלילי, אשר הייתה בטיסת מעבר בשדה התעופה במוסקבה, בדרכה לישראל. לצערנו, השלטונות הרוסיים לא נענו עד כה להפצרותינו לטפל במקרה בהלימה לנסיבות מעצרה”. שר החוץ ישראל כץ אמר כי “ברור שנעמה יששכר נפלה קורבן. הרוסים לא העלו בשיחות רשמיות דרישות רשמיות לשחרור ההאקר אבל הרקע לדברים ברור.ניסינו לפתור את הנושא בשקט לפני גזר הדין. ברור שעכשיו זה מסובך יותר”.

מי שספג לא מעט ביקורות הוא רה”מ בנימין נתניהו, המציג עצמו לציבור הישראלי כמנהיג ב”ליגה אחרת” וככזה שנמצא בקשר אישי וישיר עם מנהיגי העולם כולל עם נשיא רוסיה פוטין בעצמו. בפועל, למרות שתי שיחות שניהל נתניהו עם פוטין, לא נרשמה כל התקדמות. נתניהו אמר בתגובה רק כי הוא “מעריך מאוד את הנכונות של הנשיא פוטין להקדיש זמן לנושא ומקווה שהמאמץ יישא פרי בהמשך”.

גורמים ישראליים בכירים השתמשו במילים חריפות בהרבה בשיחות עם התקשורת, וקבעו כי היחס שנותנת רוסיה לנעמה דומה לזה שברית המועצות הייתה נוקטת כלפי אסירי ציון. היו שקבעו כי מדובר ממש במקרה של חטיפת בת ערובה ישראלית בידי רוסיה. אחרים אף השוו את חטיפתה של נעמה לחטיפתו של גלעד שליט על ידי החמאס. “אם חמאס היה נוהג כך כבר היינו מזמן אומרים שזה עוד מקרה של גלעד שליט,” אמר אחד הגורמים. “מה שקורה שם מזכיר את הימים האפלים של בית המועצות”.

מרים פרץ, כלת פרס ישראל, התייחסה גם היא לפני שעה קלה למקרה: “אתמול בערב נחשפתי לסיפורה של נעמה יששכר. נעמה הודתה באשמה ונידונה למאסר מוגזם ולא פרופורציונלי בכלא הרוסי. אנחנו צריכים להביע חמלה וערבות הדדית ולדרוש את חזרתה של נעמה הביתה לישראל.”

גל לברטוב, לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, אמר כי “אני רוצה להאמין שהשופט התבלבל וכתב שבע וחצי שנים במקום שבעה וחצי ימים. אם יקשרו בין האירועים של יששכר ובורקוב, זו כניעה לסחיטה”.

ניצן הורוביץ, יו”ר רשימת “המחנה הדמוקרטי” (מרצ), אמר: “נעמה יששכר עברה על החוק. אין על זה מחלוקת. אבל העונש שנגזר עליה ברוסיה הוא חסר פרופורציות לחלוטין. איך אני יודע? כי רק לפני חודש נשפטה ברוסיה צעירה זרה אחרת, אמריקאית, על עבירה כמעט זהה. בחורה בשם אודרי לורבר, סטודנטית מניו יורק, נעצרה בקיץ בשדה התעופה בסנט-פטרסבורג עם 19 גרם מריחואנה. היא הוחזקה חודשיים במעצר, ובמשפט נגזר עליה קנס של 230 דולר ותקופת מאסר שחופפת למעצר שלה. כך שהיא שוחררה מייד ושבה הביתה לניו יורק בחודש שעבר. נעמה, לעומת זאת, החזיקה פחות מחצי מהכמות הזו, היתה עצורה במשך שישה חודשים, ועכשיו נגזרו עליה שבע וחצי שנות מאסר בכלא. זה לא ‘בלתי מידתי’, אלא זו התעמרות אכזרית. ממה שהתפרסם עולה שנעמה (המחזיקה גם באזרחות אמריקאית) נפלה קורבן לפרשה שכלל איננה קשורה בה, והיא למעשה משמשת קלף מיקוח בעניין אחר לגמרי. לכן, המאמץ לשחרורה הוא לא רק ‘הבעיה שלה’ ושל משפחתה וחבריה שמתגייסים לעזרתה, אלא עניין שבין הרשויות של רוסיה, ארה״ב וישראל. ראוי שמערכת המשפט ברוסיה תסיים את הפרשה הזו בשלב הערעור, ועל הממשלות השונות לפעול בעניינה ללא דיחוי. אנחנו נעקוב אחר הטיפול בעניין ונעלה אותו לדיון בכנסת בהקדם האפשרי.”

שרת המשפטים לשעבר, ח”כ איילת שקד, פרסמה גם היא התייחסות, די חסרת משמעות, ורק לאחר שקיבלה עשרות בקשות מחבריה של נעמה: “‏העונש שקיבלה נעמה יששכר לא מידתי ביחס לעבירה. אני מצפה ממערכת המשפט ברוסיה לעשות משפט צדק בשלב העירעור. להבנתי ראש הממשלה פועל לפתרון הבעיה מול הדרגים הגבוהים ביותר ברוסיה. אני מאחלת לנעמה ולמשפחתה שתשוב בשלום ובמהרה הביתה.”

יו”ר רשימת “כחול-לבן”, ח”כ בני גנץ, אמר: “כולנו שמענו על המקרה המצער של נעמה יששכר שנשפטה ל-7.5 שנות מאסר בכלא הרוסי. רב הנסתר על הגלוי בפרשה, אבל העונש החמור שקיבלה על העבירה של אחזקת כמות מינימלית של סם בטיסת מעבר, מדאיג ומעלה חששות. עלינו לאפשר למשרד החוץ ולמערכות השונות למצות את המאמצים להחזרתה מבלי להכניס את הנושא למגרש הפוליטי. כחול לבן בראשותי תיתן גיבוי לכל פעולה סבירה שתסייע בפתרון המצב”.

יש לציין שלמרות שמדובר במקרה מזעזע, ובעונש קשה ביותר על עבירה פעוטה – זאת גם אם לא מדובר בעמדת תומכי לגליזציה – ישנם לא מעט ישראלים שמסרבים להזדעדע ואף תומכים בענישה. לטענתם מי שלוקח עמו קנאביס בין מדינות, מן הראוי שידע כי הוא מסתכן בעונשים קשים. חלק מאותן תגובות מבהירות כי הענישה אכן קשה מדי אך בהחלט עליה להיענש, וחלק אף לא מגנים את העונש החמור של 7 וחצי שנות מאסר על חתיכת חשיש לשימוש עצמי. כך למשל רונית לוי, המכונה “רונית הביביסטית”, כתבה כי “ככה זה כשסוחרים בסמים”. גולש בשם יורם כהן צייץ: “נעמה יששכר משלמת את המחיר על אחזקת סמים. נקודה. אילו הייתה עוברת בסינגפור היה תלוי ועומד נגדה עכשיו עונש מוות. זוהי תרבות הבכיינות העבריינית בארץ”. גולש אחר בשם שמואל אייל צייץ: “כמה מילים ודיבורים בגלל נרקומנית, מה איכפת לציבור מנרקומנית?”.

כמובן שבניגוד אליהם, חלק גדול יותר בציבור הזדעזע למשמע העונש הקשה. המוני ישראלים שיתפו את כעסם והזדהותם עם נעמה ועצומה שנפתחה במגזין קנאביס וקוראת להחרים כל טיסה אל ודרך רוסיה ו/או בעזרת חברות תעופה רוסיות השיגה כבר מעל 2,000 חתימות. כל חתימה על העצומה שולחת פנייה בדוא”ל אל נציגויות רוסיה בישראל ואל משרד המשפטים הישראלי. ניתן להצטרף כאן.

Cannabis Stores and Doctors Lists
חדשות
Close