עמותת “קאנה” התפרקה: פלג פסטיג ויאיר רביב בסכסוך עסקי ומשפטי

טענות חמורות עולות נגד מנהלי רשת "הידרושופ" האחים פלג ואומרי פסטיג בשלושה תיקי בימ"ש שמתנהלים בינם לבין יאיר רביב, מי שעד לאחרונה דווקא היה זכיין של הרשת ושותף צמוד שלהם בייסוד וניהול עמותת "קאנה" שהתפרקה. רביב טוען שהאחים פסטיג מתנהלים באופן פסול במסגרת הידרושופ, שגזלו ממנו זכויות במותג העמותה ושהם חייבים לו תמלוגים מכתיבת ספר. הם טוענים מנגד שהוא חייב להם תשלום על סחורה, ומאיימים בהגשת תביעה גם נגד המגזין

האחים פלג ואומרי פסטיג, מנהלי רשת הידרושופ (Hydroshop) המשווקת מוצרים לגידול קנאביס, מנהלים מזה כחצי שנה מאבק משפטי נוקב דווקא מול יאיר רביב, מי שהיה עד לאחרונה זכיין של הרשת בסניפי אשקלון ובאר שבע, וגם שותף צמוד שלהם בייסוד וניהול עמותת קאנה (Canna). העמותה שימשה מיום הקמתה כאתר מידע וכמעין מקדמת-מכירות של הידרושופ, אך לאחרונה, גם בעקבות הסכסוך העסקי-משפטי וגם אולי בין השאר בעקבות דו”ח של רשם העמותות שקבע (PDF) כי חלק מהתנהלות העמותה היה מנוגד להוראות החוק, העמותה התפרקה ובימים אלה נמצאת בהליכי מחיקה ממאגר רשם העמותות. בשורת תביעות רביב מטיח באחים פסטיג האשמות לגבי התנהלות פסולה במסגרת “הידרושופ”, דורש תמלוגים על מכירות ספר שכתב ופירסם יחד איתם, וכן מבקש להחזיר לעמותה את הבעלות על המותג “קאנה” שלדבריו נרשם על ידי האחים פסטיג כסימן מסחר ללא ידיעתו ולמרות שהוא לדבריו זה שהקים את האתר ובנה את המותג. לטענתו, האחים פסטיג ניצלו לכאורה את העמותה בין השאר למטרות רווח וזאת למרות שהיא היתה אמורה לפעול שלא למטרות רווח.

התפרקות שיתוף הפעולה, שנמשך בין הצדדים מאז 2013 ועד סוף 2020, הביאה את הצדדים לכדי פיצוץ כל כך גדול עד שבימים אלה מתנהלים לפחות שלושה תיקי בית משפט שונים במקביל, בסוגיית הקשרים בין הצדדים. התיק הראשון נוגע לפעילות המשותפת שלהם בעסקי הידרושופ והסכם הזכיינות, שלטענת רביב לא היה חוקי מלכתחילה, התיק השני נוגע לשותפות שלהם בעמותת קאנה ולבעלות על נכסיה הדיגיטליים, והתיק השלישי עוסק בשאלת הבעלות והרווחים ממכירות ספר הדרכה לגידול קנאביס שהפיקו יחדיו. לטענת רביב, הוא לא קיבל את חלקו בשותפות, נפגע מהקשרים העסקיים עם האחים פסטיג, נגזלו ממנו זכויות וממון רב וכן נגזלה ממנו כאמור הבעלות על מותג ואתר האינטרנט של העמותה, ועוד. לטענת הידרושופ מנגד, רביב ניסה לכאורה להתחמק מהתחייבויותיו כזכיין שלהם, לא העביר להם תשלום עבור סחורה, הפר סימני מסחר שלטענתם שייכים דווקא להם, ומנסה לבטל פסק דין שניתן בבימ”ש.

בתיק הראשון טוען רביב, המיוצג על ידי עו”ד בן זיידל, כי האחים פלג ואומרי פסטיג, שותפיו עד לאחרונה, התנהלו מולו ומול זכיינים אחרים של הידרושופ באופן פסול, כולל האשמות שהוא מטיח בהם לגבי שיווק מוצרים פגומים לכאורה, הצגת מצגי שווא, שימוש לא מורשה בסימנים מסחריים ועוד. לטענתו, התנהלות זו היא שהובילה אותו לניתוק הקשר איתם. האחים פסטיג מנגד טוענים כי רביב הוא שהחליט לזנוח את הזכיינות בסניף הרשת שניהל באשקלון ולהתחרות בהם באמצעות חנות גינון שפתח אחיו, טדי רביב, באותו רחוב בבניין ממול, מה שלטענתם מנוגד להסכם הזכיינות ביניהם בו נקבע כי חל איסור על זכיין של הידרושופ לפתוח פעילות דומה באותה עיר במשך 24 חודשים לפחות לאחר ההיפרדות, גם אם מדובר בעסק של בן משפחה.

“יאנוס בעל שתי פנים, ואי-סדרים חמורים”

בכתב התביעה שהגיש רביב הוא דורש בין השאר לבטל פסק דין שניתן בהליך קודם בין הצדדים, בו קבע ביהמ”ש כי לצדדים יינתנו חודשיים “להפריד כוחות”. במהלך החודשיים, כך קבע השופט, הידרושופ היתה אמורה להמשיך לספק לרביב סחורה והוא בתמורה היה אמור להעביר לה תשלומים עבורה, בטרם כל צד יפנה לדרכו. אך לטענת רביב, האחים פסטיג לא מילאו את חלקם כפי שנקבע בפסק הדין ולא מסרו לו סחורה כפי שדרש, ובנוסף ביצעו לכאורה הטעיה בהסכם הזכיינות המקורי שנחתם בין הצדדים בשנת 2013, אותה גילה בדיעבד, מה שמצדיק לטענתו את ביטול פסק הדין. הידרושופ טוענים לעומת זאת כי הזמנת הסחורה נעשתה בכמויות גדולות מדי, כאלה שעוררו אצלם חשד, ולכן סירבו לספקה.

הידרושופ קלישר תל אביב
“יאנוס בעל שתי פנים”? – אחת מחנויות רשת הידרושופ (צילום: דוברות המשטרה)

רביב טוען עוד כי האחים פסטיג “ביצעו מרמה חמורה והטעייה” וכן “יצרו מרובע משפטי” במסגרתו פלג פסטיג, שרשום כבעלים של חברת “א.פ.פ שיווק ישיר בע”מ”, סיפק לכאורה חשבוניות מטעם הידרושופ הפועלת דווקא על בסיס חברה אחרת בשם “י.מ יבוא ישיר בע”מ” הנמצאת בבעלות אחיו אומרי פסטיג. כלומר, כך לטענת התביעה, פלג, שהוא גם הבעלים של חברה נוספת בשם “פ.ק.י יבוא בע”מ”, מציג במקרים מסוימים את “פ.ק.י” כמי שהיא הבעלים בנכסי הידרושופ, ובפעמים אחרות את החברות האחרות “א.פ.פ” או “י.מ” כבעלים בנכסי הידרושופ. לדברי עו”ד זיידל המייצג את רביב “האחים לבית פסטיג, המציגים עצמם כישות אחת, מעין ‘יאנוס’ (אל מהמיתולוגיה בעל שתי פנים, מ”ק), קשרו קשר להטעות ולרמות ודאגו לרשום רכוש ונכסים בעלי ערך על שמה של ישות משפטית אחת, ולהתקשר עם הזכיינים באמצעות ישות משפטית אחרת, מעין ‘הברחת נכסים מראש’.” לדברי עו”ד זיידל התנהלות זו אף גרמה לרביב “להשתתף באי סדרים חמורים במסמכים חשבונאיים הן במישור החוזי והן במישור דיני המיסים”. את אותו “מרובע משפטי” מתאר עו”ד זיידל כ”עירוב תבשילים בטעם מר אשר אינו עומד לא בדיני החוזים, לא בדיני החברות, לכאורה לא בדיני המסים, ואולי אף ימצא את מקומו בדין הפלילי”.

זו לא הפעם הראשונה שמתגלעות מחלוקות בין מנהלי הידרושופ לעובדים מולם, כולל באופן ספציפי בעניין בלבול בשימוש של האחים בשתי חברות רשומות שונות כמייצגות את אותו גוף מסחרי לכאורה. טענה כזו מוצגת גם בתיק משנת 2017 שעודנו מתנהל בבית המשפט שמנהלים השניים מול תושב קיבוץ משמר השבעה בשם אשל פרלשטיין, שהיה המשכיר של נכס בו הפעילה הידרושופ את אחד מסניפיה בעבר. לטענת פרלשטיין, בין השאר, האחים עזבו את הנכס מבלי ששילמו חלק מהחוב ותוך פגיעה פיזית במתחם, שבירת ויטרינה, איומים מצד האח אומרי פסטיג בגינם הוגשה תלונה במשטרה ועוד, וכן – בלבלו באופן כלשהו בין פעילויות של האחים כמייצגים של החברות השונות שבבעלותם. הידרושופ כמובן דוחה את כל ההאשמות והגישה תביעת-נגד נגד פרלשטיין על התנהלותו בפרשה.

“שיווקה מוצרים פגומים, התחרתה בזכיינים”

בנוסף רביב מטיח באחים פסטיג האשמות הנוגעות לאיכות המוצרים הנמכרים ברשת הידרושופ כשבין השאר הוא טוען כי הידרושופ “שיווקו מוצרים פגומים תוך הסתרה של פגמים, פרסמו מוצרים מבוקשים למרות שלא היו במלאי, ולא איפשרו לזכיינים לרכוש מוצרים אלה מגורם אחר”. כך למשל בכתב התביעה הוא טוען שמותגים פרטיים חדשים שהידרושופ משווקת בשנה האחרונה הם לכאורה באיכות ירודה אף עד כדי כך שגרמו נזק ללקוחות. לטענתו הידרושופ שיווקו מספר מותגים בשם תאורת ‘אפלוקס’ (Uplux), אוהלי ‘בטר’ (Better) ודשן ‘ג’וני גרין’ (Johnny Green), “שלמעשה נרכשו כמוצרי ווייט לייבל (White Label) זולים מסין שעליהם הודבקו תוויות והיו באיכות ירודה ביותר”. עוד נטען כי “הלקוחות התרגזו ובצדק, חיפשו אפיקי קנייה אחרים, והמוניטין של התובע ושל המותג נפגעו”.

טענות נוספות נוגעות לכך שהידרושופ התחרתה לדבריו בזכיינים של עצמה באמצעות מה שהוא מכנה “מכירה בסתר” לחנויות שאינן זכייניות שלה ובמחירים נמוכים יותר מאלו שנמכרו לזכיינים שלה, וכן שהיא מכרה לזכיינים שלה לכאורה ציוד גידול במחירים גבוהים שלא מותירים הפרש רווח לזכיינים וכך לא מאפשרים להם להתמודד בשוק, עד כדי כך שהסחורה לא נמכרה. כאמור, הידרושופ שוללת את הטענות וטוענת מנגד כי “מדובר בגורם עסקי אשר רכש סחורה מהרשת במאות אלפי שקלים ולא שילם עבורה, ולאחר שננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, הוא ‘נזכר’ במענה, להעלות טענות בלתי מבוססות על איכות המוצרים”.

תכתובת בקבוצת וואטסאפ של הידרושופ מציגה תהיות על אמינות הצהרות החברה ללקוחות
תכתובת מקבוצת וואטסאפ של זכייני הידרושופ מציגה תהיות אודות אמינות הצהרות החברה ללקוחות

מי הבעלים של המותג “קאנה”?

בהליך משפטי השני, בעניין סימני מסחר על הזכות לשימוש במותג “קאנה” ובדומיין המשוייך למותג זה בכתובת canna.co.il, האחים פסטיג טוענים שלמרות שהבעלים של הדומיין על פי רשם הדומיינים הוא “ככר גולומב בע”מ”, חברה בבעלות אחיו של יאיר, טדי רביב, הדומיין דווקא שייך לכאורה להם, כמו גם שאר הנכסים של עמותת ומותג “קאנה”. לאחר שהעמותה הפסיקה פעילות, הדומיין המקורי מפנה כיום, כנראה בעקבות הסכסוך, לאתר חנות הגינון של האח, אותה חנות שלטענת הידרושופ מתחרה בהם בניגוד להסכם הזכיינות, כשבמקביל האחים פסטיג רכשו דומיין דומה בשם cannna.co.il (עם שלושה n) והעלו אליו את אותו אתר שייצג את העמותה קודם ומכיל את הלוגו ושאר נכסי סימן המסחר.

מעבר להליך המשפטי הגיש לאחרונה רביב גם בקשה לרשם סימני המסחר, למחיקת הבעלות של פסטיג על סימן המסחר “קאנה”. בהליך, שעודנו מתנהל, טוען רביב, יחד עם שני חברי עמותה נוספים, כי סימן המסחר “קאנה” נרשם בשנת 2016 על ידי עו”ד אריאל דובינסקי, עורך דינם של מנהלי הידרושופ, וביוזמת האח אומרי פסטיג, על שמו הבלעדי של פסטיג וזאת ללא ידיעתו או אישורו של רביב או של שאר חברי העמותה. “כגנב בלילה, ללא כל הודעה ליתר חברי העמותה, הגיש אומרי בקשה לרישום הסימן על שם המשיבה באותם התחומים שבהם עוסקת העמותה שלא למטרת רווח כדי לנצל את המוניטין שהפיקה העמותה לרווחיו האישיים, זאת בחוסר תום לב, בניגוד לתקנת הציבור ולכאורה אף תוך עבירה על החוק כאמור,” נכתב. “תלונה הוגשה למשטרת ישראל מיד עם התברר העניין.”

לטענת רביב הוא אף זה ששילם בעצמו עבור הקמת האתר ועיצוב הלוגו של העמותה והאתר. לדבריו הוא גם צירף הצהרות של חברי העמותה האחרים שמצדדים בו. “חברי העמותה מביעים מורת רוחם והתנגדותם לרישום סימן המסחר המהווה גניבת הקניין הרוחני של העמותה, ומצהירים שלא ידעו ובוודאי לא הסכימו לרישומו,” כתבו בפנייה לבית המשפט. בכך רוצה רביב להוכיח לביהמ”ש שאחת מטענות האחים פסטיג, לפיה הוא היחיד מהעמותה שמתלונן, אינה נכונה. “השקעתי ידע זמן וכספים כתרומה לקידום השם ‘קאנה’ ולעומת זאת פסטיג ניצלו שלא כדין את תרומתי כדי לקדם אינטרסים כלכליים שלהם,” כתב. “בניגוד לטענתם לא סיפרו לי דבר על רישום סימן המסחר כסימן מסחרי והדבר נעשה ללא ידיעתי”.

פלג פסטיג עם יאיר רביב (תמונה: באדיבות אתר וואלה!)
פעם שותפים, היום מסוכסכים: פלג פסטיג (מימין) ויאיר רביב (תמונה: באדיבות אתר וואלה!)

האחים פסטיג טוענים מנגד כי רביב היה ער לרישום סימן המסחר של “קאנה” בשנת 2016 על שם החברה בבעלות פסטיג וזאת לאור מה שלטענתם הוא עובדה, לפיה הדבר נטען לכאורה על ידם במסגרת הליך שהתנהל מול חברה בינלאומית בשם CANNA שטענה נגדם בשנת 2016 להפרת סימן המסחר שלה. לדברי פסטיג, בתשובה לטענות החברה הבינלאומית טענה העמותה הישראלית כי היא עמותה ללא מטרות רווח וסימן המסחר שלה רשום כך, ולכן לכאורה השימוש שלה בשם זה אינו פוגע בסימן המסחר של החברה ההולנדית. לדברי רביב כעת, בשום מקום בתיק מול ההולנדים לא נטען שנרשם סימן מסחר, אלא רק שמדובר בשימוש שנעשה במותג לטובת פעילות עמותה ללא מטרות רווח, ושרק בדיעבד התברר לו שהסימן נרשם כסימן מסחר על ידי פסטיג ללא ידיעתו. לפני כארבעה חודשים קיבל רביב פנייה מרשם הדומיינים לגבי תלונה שהגישו האחים פסטיג על הבעלות שלו על הדומיין ולאחר חקירה שביצע הרשם הוא בחר להותיר את המצב על כנו כשהדומיין בידי רביב וקבע כי הסמכות לקבוע למי שייך הדומיין היא של בית המשפט.

לדברי הידרושופ מנגד, הם רק לאחרונה “גילו בתדהמה” כי רביב הוא זה שמחזיק מאז 2014 בבעלות על כתובת הדומיין canna.co.il. כמו כן לטענתם הוא הסיר אותם מניהול עמוד הפייסבוק של העמותה ומנסה שלא ביושרה לבטל את סימן המסחר, בו לטענתם הם השקיעו עד כה 800,000 ש”ח לאורך השנים. בהתאם, הם דורשים ממנו פיצוי בסך 100,000 ש”ח. רביב טוען באופן הפוך לגמרי כי דווקא הם אלה שמחזיקים בניהול דף הפייסבוק שהוא בעצמו הקים בשם “קאנה” וכן באתר הנושא את שם המותג, וכי דווקא הם אלה שחסמו אותו מגישה לנכסים דיגיטליים אלו. נכון להיום דף הפייסבוק מפרסם קישורים לאתר בבעלות האחים פסטיג ולכן סביר להניח שלא רביב הוא המחזיק בהרשאות הניהול שלו. כמו כן הוא טוען שאין שום תיעוד פיננסי להשקעה בסך 800 אלף ש”ח כנטען על ידם וכי “מדובר בסכום מופרך ומוגזם באופן שערורייתי”.

“פסטיג מציג את עצמו כסופר, אבל לא כתב מילה בספר”

אבל זה לא הכל. סכסוך משפטי שלישי שמתנהל במקביל בין הצדדים הוא כאמור על בעלות ורווחי ספר שהפיקו יחדיו בשם “המדריך הישראלי לגידול קנאביס” עליו חתומים כמחברים יאיר רביב ופלג פסטיג. לטענת רביב, הוא נתן לפסטיג את הכבוד ורשם את שמו על כריכת הספר לאור הסיוע בהפקתו, אך עומד על כך שהוא האיש שכתב את הספר במלואו וכי פלג לא כתב ולו אות אחת בו. בכתב תביעה שהגיש לאחרונה הוא דורש פיצוי בסך 433,000 ש”ח, בין השאר בגין תמלוגים על מכירות הספר שלטענתו לא קיבל, וכן מאחר ולדבריו במקרים מסויימים מציגים שני האחים את האח פלג כמי שכתב את הספר לכאורה בעצמו וללא מתן קרדיט ראוי גם עבורו. בנוסף הוא דורש מביהמ”ש להוציא צוי מניעה על המשך שיווק הספר, להורות על תשלום תמלוגים עבורו, לחשוף חשבונות, לשלם פיצויים, למחוק את שמו של פסטיג מכריכת הספר כיוצר, ועוד.

"מציג עצמו כסופר אך לא כתב ולו אות בספר" - פלג פסטיג (צילום מסך פייסבוק)
“מציג עצמו כסופר אך לא כתב ולו אות בספר” – פלג פסטיג (צילום מסך פייסבוק)

“בדיעבד הוברר כי האחים פסטיג התכוונו בכך ליצור מצג שווא ולהתהדר בנוצות כאילו הם ‘מומחים’ בעלי ניסיון והבנה מקצועית,” כתב. “נדהמתי לראות כי בכתבה בעיתון צוין כי האחים פסטיג הם יוצרי הספר ואחראים לתוכנו, ללא ציון שמי. לאחר בדיקה הוברר כי פסטיג מציג עצמו כמחבר בלעדי”. רביב מציין עוד כי לפני השקת הספר נדרש לבצע בו שינויים, “רובם ככולם לצורך התאמת תוכן שיווקי לטובת האינטרס הכלכלי של פסטיג”. לטענתו “פלג פסטיג מציג עצמו ברשת ‘פייסבוק’ כסופר על אף שלא כתב בספר לא משפט, לא מילה ולא אות, וברשת ‘לינקדאין’ כמחברו הבלעדי של הספר”. בתיק זה, שנפתח לפני כחודשיים, פסטיג טרם הגיש כתב הגנה.

הידרושופ תובעים את רביב בסך 585,000 ש”ח

בתגובה לשורת התביעות הגישה הידרושופ כתבי הגנה, וכן גם כתב תביעה משלהם על סך 585,000 ש”ח נגד רביב, בו הם טוענים כי רביב, שהיה זכיין שלהם במשך כ-7 שנים, החליט להודיע להם במחצית השנייה של 2020 כי הוא לא מעוניין להמשיך את הזכיינות בסניף אשקלון אלא אם כן הידרושופ תקבל עליה תנאים חדשים, למשל שתינתן לו האפשרות לרכוש סחורה גם מספקים חיצוניים ולא רק מהידרושופ, לצמצם תשלומי תמלוגים לרשת ולצמצם גם את הפיקוח מצדם על פעילותו. לאחר שהם סירבו לדרישותיו לשינוי סעיפי ההסכם הם שיגרו אליו מכתב התראה מעורך דין בו דרשו ממנו לעצור כל פעילות בסניף. לטענתם, רביב לא עצר את הפעילות כפי שדרשו אלא המשיך באותה פעילות כעסק מתחרה המנוהל על ידי אחיו בחנות צמודה כאמור באותו רחוב ניל”י באשקלון “ואף לא היסס להתבטא בסגנון מזלזל ולפזר איומים בכתב ובעל פה” לדבריהם. עוד הם טוענים כי מאז אותה אי-הסכמה רביב עסוק בהגשת תביעות נגדם. לדברי רביב אין לו קשר לחנות של אחיו ולראיה הוא מציג מסמכי בעלות שונים על החנות בהם שמו אינו מופיע.

האחים פסטיג היו מהראשונים בישראל שזיהו את הצורך בשיווק ציוד יעודי לגידול קנאביס עוד בשנת 2001 כשהקימו את החנות הראשונה שלהם, לה קראו “חנות גינון” כסיפור כיסוי למכירת סחורה לגידול קנאביס, עד שהפכו עם השנים למותג המוכר ביותר בתחום הזה לפחות עד השנים האחרונות, עת נכנסו רשתות גדולות נוספות לפעילות. עוד הם הקימו חנות לממכר אביזרי עישון בשם פאפיז (Puffiz). בשנה האחרונה הם ניסו לעשות צעד מעולם הגידול הביתי אל עולם הקנאביס הרפואי החוקי וביקשו לגייס 2 מיליון דולר להקמת חוות קנאביס רפואי באזור עמק האלה, תחת המותג קנאבייט (Cannavate) שאמור לדבריהם לשמש גם כמעין אקסלרטור למיזמים אם כי כזה שלא משקיע כסף ביזמים אלא רק מספק להם הדרכה. עם זאת, מבדיקת מגזין קנאביס עולה כי בעל הקרקע בחווה בעמק האלה, תום לביא, איתו הם תכננו להקים את הפעילות ומי שהוצג בפרסום בעיתון כשותף למיזם, טוען כיום כי לאחים פסטיג או להידרושופ אין כיום שום קשר לפעילות שלו בחווה זו.

תגובות

בעלי הידרושופ האחים פלג ואומרי פסטיג מסרו בתגובה, דרך עו”ד אריאל דובינסקי, שורת איומים כלפי מגזין קנאביס לפיהם בכוונתם להגיש נגד מגזין קנאביס “תביעת לשון הרע חריפה ובסכומים עצומים” בעקבות פרסום הכתבה. עוד מסרו כי הטענות בכתבה מסולפות, מגמתיות ושקריות, וכן כי מדובר בניסיון לפגוע בשמם הטוב. לטענתם “לא ניתנה כל החלטה שיפוטית נגד הרשת ו/או מי מטעמה אשר קובעת כי הרשת מכרה ‘מוצרים פגומים’, הפעילה ‘חברת קש’, ‘הטעתה את הצרכנים’, חתמה על ‘חוזים אחידים’, הפרה ‘רישום סימני מסחר’ או ננקטו נגדה הליכים פליליים”. כמו כן הם טוענים כי מגזין קנאביס “חובר לגורמים עסקיים מתחרים בהפצת שקרים שאין בינם לבין המציאות דבר וחצי דבר” וכן כי הכתבה “מוזמנת” על ידי גורמים מתחרים תוך רמיזה שמדובר ברביב. “דוגמה אחת לאופן בו רקמו יחדיו גורמים אינטרסנטיים כתבה מוזמנת זו, היא בהסתמכות המגזין על טענות שקריות של גורם עסקי אשר רכש סחורה מהרשת במאות אלפי שקלים ולא שילם עבורה, ולאחר שננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל הוא ‘נזכר’ במענה להעלות טענות בלתי מבוססות על איכות המוצרים”. לגבי סימני המסחר הם טוענים כי “לא זו בלבד שסימני המסחר של הרשת נרשמו ברשם סימני המסחר כבר לפני מספר שנים, אלא שהרשת פועלת להגנה על אותם סימני מסחר מפני אותם גורמים מתחרים שעושים בהם שימוש פסול, העומדים כך מסתבר, מאחורי פרסום כתבה מכפישה זו”. כמו כן לטענתם “הניסיון להזכיר את דו”ח רשם העמותות, לא זו בלבד שאינו רלוונטי לרשת, אלא שלא נקבעו בו אף אחת מאותן ‘מסקנות’ מופרכות הנזכרות בכתבה”. לסיכום הוסיפו כי “בנסיבות הללו, בכוונת הרשת לעמוד על מלוא זכויותיה ועל שמה הטוב ותשקול הגשת תביעה בהתאם, תוך עמידה על כך שתוצאות התביעה יובאו לידיעת הקוראים של המגזין”.

מטעם עורך דינו של יאיר רביב נמסר כי “ראשית אני רוצה להבהיר שלא יאיר יזם את הכתבה הזאת וכאשר הכתב פנה החומר המשפטי כבר היה מצוי בידו. אין מה להתייחס ברצינות לטענות השערורייתיות שהידרושופ מעלים, הם אפילו לא מסתדרות על ציר הזמן שלא לדבר על ציר המציאות. בניגוד לאחרים, אני עוסק בעשייה ולא בהשלכת רפש כדי לחפות על כשלים, בין היתר מכירת מוצרים פגומים שפגעו בלקוחות שלהם תוך הסתרת אחריותם לנזק. רישום שמה של עמותה שהוקמה לתועלת הציבור כסימן מסחרי מדגים יותר מכל את הניצול הציני למטרות בצע כסף של המאבק החשוב ללגליזציה דבר שעלול להוות עבירה פלילית ותלונה הוגשה למשטרה. פעילי לגליזציה שכתבו מאמרים ופעלו ללא תמורה לקידום המותג ‘קאנה’ בהלם לגלות שנעשה שימוש מסחרי בפירות עמלם. הידרושופ הוא גוף מרובה ראשים אך אין לו תרומה או ערך מוסף לקידום נושא הקנאביס אלא להפך. בשנים האחרונות הם עסוקים בעיקר במכירת העתקים זולים באיכות ירודה למוצרים בעלי שם. אפילו השם הידרושופ הוא שם גנרי שנרשם לכאורה שלא כדין וגורמים בענף פועלים כדי שבקרוב גם הסימן המסחרי הזה ימחק. אומרי ופלג פסטיג עשו ניצול ציני באמון חברי שנתתי בהם שבעקבותיו חתמתי על חוזה דרקוני שמבסיסו אינו חוקי. הידרושופ מנסים להתעשר דרך בית המשפט במקום בעבודה, מסחר הוגן ויצירת ערך אמיתי ללקוח. אני בטוח שהצדק יצא לאור ובית המשפט יאמר את דברו.”

חדשות
שינוי גודל פונט
מלאי