מי מגדל את הקנאביס שלכם? זינוק בתופעת הסתרת שם המגדל ממוצרי הקנאביס הרפואי

תופעה הולכת ומתרחבת בשוק הקנאביס הרפואי בישראל: יותר ויותר מוצרי תפרחות נמכרים בבתי המרקחת תוך הסתרת זהות החווה או המתקן שגידלו אותם, ומותירה את המטופלים תחת מעטה של חוסר ודאות.

מדובר במה שכבר הפך לשיטה שבה החברה המשווקת מסתירה, מסיבות שונות, את מקור הסחורה. המגמה הגיעה בחודש האחרון לשיא של כל הזמנים והופכת חלקים נרחבים מהשוק למעין "קופסה שחורה".

התופעה קיבלה תנופה משמעותית בעקבות שינוי רגולטורי שנכנס לתוקף באפריל 2024. במסגרת הרפורמה, הסיר משרד הבריאות את החובה לחשוף את שם המגדל על האריזה.

בעוד שבמודל הקודם החובה לא נאכפה בעקביות, היא עדיין הובילה לכך שרוב החברות סיפקו את המידע. כיום, הסרת החובה מאפשרת לחברות להסתפק ברישום שם מפעל האריזה בלבד, המכונה על המוצר "יצרן", אף שהצמח לא גדל בו אלא רק נארז בו.

מדובר במצב ייחודי לענף הקנאביס, שכן בכל מוצר מזון, תרופה או צריכה אחר בישראל, שם היצרן האמיתי חייב להופיע על האריזה. השינוי הרגולטורי, למעשה, העניק למשווקים לגיטימציה חוקית מלאה להסתיר את זהות המגדל – וכפי שהנתונים מראים, הם מנצלים זאת בהיקפים נרחבים.

כל תפרחת חמישית – ללא שם מגדל

נתונים חדשים מאתר הקנאביס הרפואי המוביל בישראל "קנאביז" חושפים את ממדי התופעה: נכון להיום, כל מוצר תפרחת חמישי בבתי המרקחת (כ-20%) הוא "קנאביס אנונימי" שכזה, זינוק חד והכפלה של ממש לעומת 9.6% בלבד בתקופה המקבילה אשתקד.

הפערים נחשפים במלוא עוצמתם כשבוחנים את סוגי הגידול והמקור: כמעט שליש (31.4%) מתפרחות החממה, הנפוצות יותר, משווקות ללא זהות המגדל, לעומת 10.1% בלבד מתפרחות ה'אינדור'. בדומה, רבע (24%) מהתוצרת הישראלית מגיעה ממקור מוסתר, לעומת 11% בלבד מהתוצרת המיובאת מקנדה.

הנתון המטריד ביותר הוא הקשר ההדוק בין מחיר המוצר לבין הסתרת המקור. ככל שהמוצר זול יותר, כך גובר הסיכוי שזהותו תישאר עלומה: לא פחות מ-51% מהתפרחות שמחירן נמוך מ-150 ש"ח נמכרות כיום ללא שם מגדל.

הקשר הזה מצביע על מניע אפשרי מדאיג: רצון להסתיר את מקורה של סחורה מאיכות פוטנציאלית נמוכה, מבלי שהדבר יכתים את המוניטין של החווה המגדלת ו/או של החברה המשווקת.

במוצרים היקרים יותר, שם התופעה מצומצמת אך עדיין קיימת (8% מהמוצרים במחיר 350 ש"ח ומעלה), גורמים בענף מעריכים כי הסיבה אחרת: רצון של המשווק לשמור על בלעדיות מול המגדל ולמנוע ממתחרים "לגנוב" לו את המקור.

אלה החברות המובילות בהסתרת זהות המגדל

ישנן חברות שהפכו את ההסתרה לשיטת עבודה כמעט גורפת. בראשן "דוד וגוליית", ש-96% ממוצריה מגיעים ממקור לא ידוע, ואחריה "תיקון עולם" עם 92%.

אחריהן החברות הגדולות "שיח מדיקל" (בעיקר עם 'הסדרה הלבנה' ומוצרי ייבוא), "בזלת פארמה" (כמעט כל המוצרים) וגם "קנדוק" (שהצטרפה למגמה בשנה האחרונה בזני 'קוקיז' ו'הסדרה השחורה') – המשווקות בין שליש למחצית מתוצרתן באופן דומה.

מעבר לפגיעה בעיקרון השקיפות הבסיסי, להסתרה יש השלכה ישירה על המטופל. כאשר זהות המגדל אינה ידועה, חברת השיווק יכולה להחליף את ספק הסחורה שלה בכל עת, מבלי שהמטופל ידע על כך. מטופל שרכש זן מסוים והיה מרוצה מאיכותו, עלול לרכוש בפעם הבאה מוצר בעל אותו שם מסחרי, אך כזה שגודל בחווה אחרת לחלוטין ובעל איכות והשפעה שונות לחלוטין. הדבר הופך את רצף הטיפול והאמון במוצר להימור.

כאשר מחברים את כלל הגורמים הבולטים לשכיחות הסתרת מקור הגידול – מחיר נמוך (עד 150 ש"ח), גידול חממה ותוצרת ישראל – התמונה הופכת קודרת עוד יותר. בקטגוריה זו, שיעור המוצרים ממקור לא ידוע נוסק ל-64.7%. לטענת מטופלים, מדובר ב"מסך עשן" שפוגע ביכולת הבחירה המושכלת שלהם ושוחק את האמון בענף כולו.