מחקר: הקנבינואיד החדש CBM עשוי להיות יעיל לטיפול בסוכרת

מחקר חדש גילה כי לקנבינואיד הבלתי מוכר קנאבימובון יש פוטנציאל לטיפול בסוכרת מסוג 2 והפרעות מטבוליות אחרות. החוקרים מקווים שתהיה לו יעילות דומה לזו של תרופה לסוכרת שאושרה בעבר, אך ללא הסכנות שגרמו להפסקת השימוש בה.

כאשר קנאביס נצרך, הקנבינואידים שבו נקשרים אל הרצפטורים הקנבינואידים שקיימים באזורים שונים בגופם של בני אדם ובעלי חיים ומפעילים אותם, וכך גורמים להשפעות הידועות שלהם. הקולטנים הקנבינואידים הם הקולטנים העיקריים שקנבינואידים נקשרים אליהם, אבל הם לא היחידים.

ב-2011 חוקרים באיטליה גילו כי קנאבידיול (CBD) נקשר במידה מסוימת גם לקולטנים שמכונים PPAR, ומחקרים נוספים שפורסמו מאז מצאו שהדבר נכון גם עבור קנבינואידים אחרים כמו THC ו-CBG, כמו גם התצורות החומציות שלהם (THCA, CBDA, ו-CBGA).

רצפטורים המופעלים ע”י פרוליפרטור פרוקסיזום (Peroxisome proliferator-activated receptor או בקיצור PPAR) הם קולטנים שקיימים ברחבי גופם של בני אדם ובעלי חיים שונים, בדומה לקולטנים הקנבינואידים CB1 ו-CB2. הם זוהו לראשונה בצפרדעים בשנות ה-90, ומאז הם נחקרו רבות והתגלו כבעלי תפקיד מרכזי במגוון תהליכים ביולוגיים.

מחקרים גילו כי קולטני ה-PPAR עושים בקרה על הביטוי של גנים מסוימים, בעיקר כאלו שקשורים בפעילות תאית כמו התמיינות תאים, התפתחות של תאים, וחילוף חומרים ׁ(מטבוליזם). התגלית הזאת הביאה לפיתוחן של מגוון תרופות שנקשרות אל קולטני ה-PPAR ומפעילים אותן, במטרה לטפל בבעיות מטבוליות כמו השמנה, לחץ דם גבוה, ורמות גבוהות של סוכר או טריגליצרידים בדם.

מחקרים חדשים יותר העלו טענות נוספות, אם כי עדיין לא מבוססות באותה מידה, שמייחסות לקולטני ה-PPAR גם תפקידים נוספים. המחקרים האלו משערים בהתאם שתרופות שמפעילות את הקולטנים האלו עשויות להיות יעילות גם בטיפול במחלות נשימה כמו אסתמה, מחלות עור כמו אקזמה, מחלות נוירולוגיות כמו מחלת הנטינגטון, טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון, ואפילו בהתמכרות לסמים – שכן גם בתחום הזה נמצאה מעורבות של קולטני PPAR.

הקנבינואיד CBM – תרופה לסוכרת?

קנאבימובון (Cannabimovone או CBM) הוא קנבינואיד שהתגלה לראשונה ב-2010 בזן איטלקי של המפ (קנבוס). כאשר הוא זוהה, היה ניכר כי יש לו מבנה כימי שונה מאוד מזה של THC ו-CBD, אבל עד היום הוא בקושי נחקר וידוע מעט מאוד עליו ועל ההשפעות שלו. מחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Molecules בחן האם CBM מפעיל גם הוא את קולטני ה-PPAR, ואם כן אז באיזו מידה.

החוקרים האיטלקים מצאו שבדומה לקנבינואידים THC, CBD, ו-CBG, גם הקנבינואיד הלא מוכר CBM מפעיל את קולטני ה-PPAR, והוא עושה זאת באופן שעשוי להיות יעיל ובטוח יותר בהשוואה לתרופות מסוימות שפותחו בעבר בשביל להפעיל אותם.

אחת התרופות האלו היא תרופת הסוכרת הנמכרת ביותר בהיסטוריה, רוזיגליטזון, שנמכרה לראשונה ב-1999 ובשנת 2006 הגיעה לרווחי מכירות של 2.5 מיליארד דולר. היא נחשבה לתרופה יעילה לסוכרת מסוג 2, אך מחקרים שהחלו להתפרסם החל מ-2007 מצאו שהיא מגבירה באופן משמעותי את הסיכון להתקפי לב, והגילוי הזה גרם להפסקה כמעט מוחלטת של השימוש בתרופה בשנים שלאחר מכן, וגם לשערורייה גדולה סביב השאלה האם יצרנית התרופה הייתה מודעת לסכנה הזאת או לא.

במחקר הנוכחי נמצא כי CBM מפעיל גם הוא את קולטני ה-PPAR מסוג PPARγ, אותם הקולטנים שאותה מפעילה תרופת הרוזיגליטזון, אך בעוצמה נמוכה יותר – וזה דווקא דבר טוב. ההיקשרות החזקה מדי של רוזיגליטזון לקולטנים האלו היא כנראה הסיבה לתופעות הלוואי החמורות של השימוש בה, ולפי החוקרים ההפעלה המתונה יותר של אותו קולטן על ידי הקנבינואיד CBM עשויה לספק את היתרונות של רוזיגליטזון, כלומר הגברת הרגישות לאינסולין, ללא הסכנות שבה.

בנוסף, הם מציינים כי בניגוד לרוזיגליטזון, CBM “הגביר משמעותית את הביטוי של PPARγ, מה שמראה כי ככל הנראה הקנבינואיד הזה לא רק מפעיל את PPARγ, אלא גם מסוגל ליצור לולאת משוב חיובי שמחזקת ביטוי גנטי”, מה שלדעתם מחזק את ההשערה שהוא “עשוי להוות תרופה יעילה ובטוחה יותר למחלות הקשורות לתנגודת לאינסולין (סוכרת מסוג 2)”.

השוואה של עוצמת ההפעלה של קולטן PPARγ על ידי התרופה רוזיגליטזון, ועל ידי ריכוזים שונים של הקנבינואיד CBM
השוואה של עוצמת ההפעלה של קולטן PPARγ על ידי התרופה רוזיגליטזון, ועל ידי ריכוזים שונים של הקנבינואיד CBM

המחקר מהווה את הצעד הראשון בדרך להבין כיצד פועל הקנבינואיד CBM באופן ספציפי וקנאביס באופן כללי על המערכת הזאת, שכאמור אינה חלק מהמערכת האנדוקנבינואידית, והוא מדגיש את החשיבות של מיקוד המחקר על קנאביס, וגם הטיפול בעזרת קנאביס, לא רק בקנבינואידים העיקריים THC ו-CBD, אלא גם בשאר הרכיבים בצמח.

חולי סוכרת רבים מעידים כי השימוש בקנאביס מקל על הסימפטומים שלהם, אך נכון להיום אין הוכחה מדעית חד-משמעית כי קנאביס עוזר למחלה. אם תשאלו חוקרי קנאביס בכירים כמו פרופסור רפאל משולם, הסיבה לכך היא היעדר מחקר בתחום. “10 שנים אני מחכה לחברת תרופות או גוף גדול אחר לביצוע מחקר קליני לבחינת השפעות CBD על סוכרת,” הוא אמר בראיון ב-2017. “זה חבל כי אנחנו מפספסים כאן משהו, אני מעריך שניתן יהיה לטפל בסוכרת סוג 1 בעזרת CBD ללא תופעות לוואי בכלל.”

סיבה אפשרית נוספת לכך שמעט המחקרים שכן בוצעו בנושא עד היום לא הגיעו לתוצאות חד משמעיות, היא שהרכיבים בקנאביס אשר יעילים עבור סוכרת הם דווקא אלו שנמצאים בו בריכוזים נמוכים, כמו CBM. זני הקנאביס שקיימים היום הושבחו כדי להכיל ריכוזים גבוהים של THC או CBD בלבד, ובהתאם לכך המחקר בקנאביס, כמו גם הטיפול בקנאביס רפואי, עסקו עד כה בשני הקנבינואידים האלו באופן כמעט בלעדי.

ראו גם:
מחקר חדש: קנאביס מפחית הסיכון לסוכרת ומחלות לב

Cannabis Stores and Doctors Lists
Close