בוקר טוש: מסע אל גבעות הצ'אראס של הודו

מטייל ישראלי נסע בעקבות ה"קוטלות" – שדות הגאנג'ה המפורסמים של צפון הודו – ולמד כיצד להפוך כושר שפשוף טוב לצ'אראס איכותי. הוא חזר משם עם תיעוד קצר. צפו:

עמק פרוואטי שבצפון הודו נחשב זה שנים רבות ליעד מועדף עבור מטיילים ישראלים במזרח הרחוק. האזור עשיר בנופים עוצרי נשימה, פסגות הרים מושלגות, שדות מוריקים ושפע של מעיינות חמים ונחלים זורמים.

בעמק עצמו ובהרים המכתרים אותו מצויים כמה כפרים ציוריים שהגישה אל רובם אינה אפשרית בכלי רכב אלא בצעידה רגלית בלבד – מה שמוסיף כמובן לקסם של המקום.

כמו שרבים מכם בוודאי יודעים, לא דווקא הנוף הירוק או זרמי המים השוצפים – גם אם יש להם חלק חשוב בכך – הפכו את עמק פרוואטי ליעד מספר אחת של ישראלים בהודו.

אז מה בעצם גרם לעמק המפורסם להיות מוקד קבוע ב"שביל החומוס"? צ'אראס כמובן, הרבה מאוד צ'אראס…

בירת הגאנג'ה של אינדיה

גידולי פרא של צמח הקנאביס ניתן למצוא כמעט בכל רחבי הודו, אולם גם אם תאספו את כל הגאנג'ה שגדלה בתת היבשת, סביר להניח שלא תתקרבו לכמות צמחי הקנאביס בעמק.

תנאי האקלים המעולים והנגישות הבעייתית בטיפוס הררי שמקשה על גורמי האכיפה המקומיים להגיע לאזור, הפכו את פרוואטי למקור הצ'אראס המוביל בעולם. ואם הזדמן לכם להתנסות בשאכטה של צ'אראס חזק ואיכותי – רוב הסיכויים שהוא צמח והופק בדיוק שם.

עבור הכפרים הקטנים הפזורים בסביבה כמו טוש, ראשול, קאלגה ומלאנה למשל, מדובר בנכס לכל דבר והם רואים בתעשיית גידול הקנאביס והפקת הצ'אראס כמקור פרנסה חשוב ולגיטימי שמחזיק ומאחד את הקהילה.

כשמגיעה העת וצמחי הקנאביס בשלים, מתאספים רבים מבני הכפר, נשים, זקנים וטף, ומתחילים לעבוד בצוותא על הפקת הצ'אראס.

מכינים זהב שחור

שיטת הפקת הצ'אראס בצפון הודו וסביבתה שונה מרוב השיטות המוכרות למיצוי קנאביס. מעבר לעובדה שמדובר בטכניקה מסורתית עתיקת יומין, היא נבדלת משאר השיטות בשני פרמטרים מרכזיים:

המיצוי נעשה כשהצמח טרי: ממש עם קצירת הצמחים, ללא ייבוש או אחסון קודמים לעתים זה נעשה כשהצמח עודנו באדמה – זאת לעומת שיטות אחרות בהן קוצרים את הצמח וברוב המקרים גם מייבשים אותו בטרם המיצוי.

המיצוי נעשה באופן טבעי לגמרי ללא שימוש בחומרים: לבד משיטת הניפוי היבש, כל שאר השיטות להפקת חשיש ומיצויים עושות שימוש בחומר ממס כלשהו להפרדת השרף הנחשק מן הפרחים: גז בוטאן, דימתיל אתר, CO2, אלכוהול, קרח יבש ואפילו מיישר-שיער. אופן הפקת הצ'אראס לא מצריך שימוש בכל חומר חיצוני. כל מה שצריך זה זוג ידיים בריאות.

הצ'אראס מופק באמצעות שפשוף כפות הידיים משני צידיו של הענף עם התפרחת. לאחר מספר שעות שבמהלכן עובדו צמחים רבים, כפות הידיים ישחירו בצורה ניכרת. הצבע השחור הוא כמובן השרף אשר ניתק מהקנאביס ודבק בידיים.

בשלב זה מגרדים בעזרת סכין למשל את השרף מכפות הידיים ואוספים אותו לכדי גוש שחור וצמיגי של כל טוב.

בסרטון שבראש הכתבה ניתן לצפות כיצד מטייל ישראלי הצליח להפיק 2.4 גרם של צ'אראס לאחר שעתיים עבודה בלבד.

ראו גם:
כפרים בהימלאיה מגדלים קנאביס
מה זה ג'אראס ואיך מכינים אותו
רוחות של גאנג'ה