בית / כל הכתבות / תרבות, בידור ופנאי / ראיונות / "הישראלים מוזמנים": מגזין קנאביס בביקור בעיראק

"הישראלים מוזמנים": מגזין קנאביס בביקור בעיראק

כתב המגזין יצא לבדוק את סצנת הקנאביס המקומית בחבל כורדיסטן העיראקית. הוא גילה אוכלוסייה מוסלמית המתנגדת באופן נחרץ ללגליזציה – אך מצד שני מקבלת בזרועות פתוחות תיירים ישראלים. אך האם יימצא משהו לעשן?

מאת: זיו ג'ניסוב

לפני כשלושה חודשים הכריז הצבא העיראקי באופן רשמי על תבוסת כוחות דאע"ש האחרונים במוסול, היא "עיר הבירה" של "המדינה האיסלמית" בעיראק.

החדשות על מפלת דאע"ש בעיראק עוררו את סקרנותי, ולאחר שנים של לבטים וחששות החלטתי לאזור קצת אומץ והרבה אופוטימיות, לקחת את הדרכון הזר ולטוס לשטחה של אחת המדינות הכי פחות יציבות בעולם.

טיסות ישירות מישראל לעיראק אין בנמצא כמובן, אז הזמנתי כרטיס טיסה לטורקיה ומשם טיסת קישור לעיר ארביל, בירת חבל כורדיסטן העיראקית.

מסתבר שהגעתי בנקודת זמן היסטורית – הכורדים בדיוק עורכים 'משאל עם' בו הם יצטרכו להחליט האם ברצונם להמשיך להיות חלק מעיראק – או להתפצל ממנה ולהקים מדינה כורדית עצמאית.

איש הקשר שלי חיכה לי בשדה התעופה, קוראים לו א' והוא יהודי תושב המקום, שמדבר עברית ואף מחזיק בתעודת זהות ישראלית כחולה, אך הוא נולד וגדל בצפון עיראק.

הכביש הפרטי של סדאם חוסיין

לאחר שהגענו למחוז דהוכ, המשכנו בנסיעה צפונה בכדי לראות את אחד האזורים שהיו אהובים ביותר על שליט עיראק לשעבר, סדאם חוסיין – הכפר הציורי 'עמדיה', הניצב על הר בגובה 1,400 מטרים וביום טוב ניתן לראות ממנו גם את טורקיה.

ילדות כורדיות

ילדות כורדיות בכפר 'עמדיה'

בכדי להגיע לכפר נסענו במה שהיה פעם הכביש הפרטי של סדאם חוסיין, ועברנו ליד מספר בתי נופש שהיו שייכים לו, את חלקם הכורדים כבר הספיקו להרוס ולשטח.

בארץ יש כיום לא מעט ישראלים ממוצא כורדי הנושאים את שם המשפחה "עמדי", חלקם מספרים כי הם הגיעו מסביבות הכפר 'עמדיה'.

מחפשים כיוון בכורדיסטן

הטבע והמרחבים המרהיבים של כורדיסטן העיראקית עשו לי דודא לעשן משהו. במהלך ארבעה ימים ניסיתי באופן נואש להתארגן על משהו לשרוף – אולם כל נסיונותיי העלו חרס.

הסבירו לי שאחוז צריכת הקנאביס בכורדיסטן הוא נמוך מאוד, ברמה של אחוזים בודדים, ולמרות שבאזור סביב יש שפע של גידולי קנאביס, עיקר הסחורה שמגיעה לכאן עוברת הלאה למדינות השכנות.

חלקם ציינו האשמות שכבר פורסמו בעבר על כך שיש מליציות כורדיות המכניסות כסף מגידול, מסחר והברחה של סמים שונים במרחב.

כך למשל אחד משלושת נתיבי ההברחה הראשיים של ההרואין מאפגניסטן לאירופה, הנקרא "השביל הבלקני", עובר דרך אזור דרום טורקיה וצפון עיראק, ועל פי ארגוני ביון אמריקאים וטורקים ישנם מליציות כורדיות הלוקחות חלק משמעותי בהברחות הללו.

"מבריחים סמים עם דאע"ש? זה מגוחך"

כשהגעתי למפקדת הפשמרגה, הכוחות הכורדים החמושים בצפון עיראק, נפגשתי עם הילגריט הרמט, קצין בכיר בארגון, שהכחיש מכל תוקף את הקשר של כוחותיו לסחר בסמים וסחורות אסורות.

"הפשמרגה לא משתפים פעולה עם דאע"ש או גורמים ג'יאהדיסטים אחרים בהברחות של סמים וסחורות אחרות באזור," טוען הרמט, "אנחנו נמצאים איתם במלחמה בגזרות שונות בעיראק ובסוריה ככה שהרעיון של העברת סחורות בין הפלגים הוא מגוחך."

קציר בפשמרגה

"לא מבריחים סמים עם דאע"ש" הילגרט הרמיט.

עם זאת הקצין הבכיר כן אישר את הדיווחים על תפיסות של כדורים על לוחמי דאע"ש, אותם לדבריו הם החרימו והשמידו – או העבירו לבדיקות מעבדה, "לא מעט פעמים מצאנו תרופות וכדורים שונים
שלוחמי דאע"ש לוקחים איתם באופן קבוע לקרב, בכדי לשפר את רמת העירנות והריכוז שלהם. לרוב אנחנו מעבירים את הכדורים לבדיקות נוספות במעבדה."

20 שנים בכלא על החזקת קנאביס

לאחר שהבנתי שכיוון טוב אני כנראה שלא אמצא בכורדיסטן, יצאתי לשוק של דהוכ בכדי לשוחח עם העוברים והשבים על סצנת הקנאביס המקומית. התשובות אמנם לא היו אחידות, אבל עושה רושם שהמשטרה הכורדית לוקחת ברצינות את נושא הסמים – המונח "שימוש עצמי" לא תופס אצלם, וגם תפיסה של כמות קטנה עלולה לגרור עיכוב משמעותי במעצר.

"העונש כבד מאוד ויכול להגיע גם לסביבות ה-15 עד 25 שנים בכלא," סיפר אפרן, בעל חנות לכלי בית בשוק. "אבל רוב מי שמוכר סמים כאן מגיע מחוץ כורדיסטן, כי הדרישה כאן נמוכה מאוד." גם דיאקו, הסוחר מהחנות הסמוכה הסכים שלא כדאי למישהו להסתבך עם העבירה הזו בכורדיסטן: "אם יתפסו אותו זה בטוח כלא, אני לא יודע בדיוק כמה זמן אבל זה בהחלט יהיה עונש קשה."

השוק של מחוז דהוכ

השוק המרכזי בעיר דהוכ

עם התנהלות קשוחה שכזו, אין פלא שכששאלתי על אחוז הכורדים שצורכים קנאביס קיבלתי מספרים חד ספרתיים: "לגבי החשיש אין לי מידע על אחוז השימוש בכורדיסטן, אבל לפי דעתי מעט מאוד, אולי באזור ה-2%, 5%, אני לא באמת יודע," אמר מחמוד, מוכר הנעליים. חברו פרהאד, מהבאסטה ליד, תמך בהשערה זו: "תשמע אני לא קשור לעולם הזה בכלל ככה שבאמת אין לי מושג מה לענות, אבל בטוח שכמות המשתמשים בכורדיסטן היא ממש נמוכה, אולי כמה אחוזים בודדים."

בנוגע לשאלת הלגליזציה נראה שיש תמימות דעים: מבחינת הכורדים אין בעיה שהקנאביס ימשיך להיות לא חוקי. "אני לא חושב שחשיש חוקי יכול להתאים לתרבות כאן בכורדיסטן. אנשים עלולים להיפגע מהחוק הזה, יש כאן מוסלמים מזרמים שונים, יזידים, נוצרים," הסביר אפרן. כמוהו גם כל שאר המקומיים שנדרשו לשאלה הזו, שטענו כי כורדיסטן זה לא המקום לקנאביס חוקי. רק למחמוד, ידידנו מחנות הנעליים, עוד היה קמצוץ של אופטימיות: "וואלה אולי בעתיד זה יהיה חוקי כאן כמו בגרמניה או מדינה לא מוסלמית אחרת."

לפחות מותר קצת להרטיב את הגרון

התפיסה השמרנית של הכורדים בנוגע לקנאביס לא מפתיעה כלל, גם האלכוהול הוא לא שוס גדול כאן, ולמרות שמכירת האלכוהול מותרת בחוק עדיין יש מתחים סביב הסוגיה. כך למשל בשנת 2011 פרצו מהומות במחוז דהוכ, כאשר כורדים מוסלמים קיצונים ניפצו שמשות ושרפו חנויות לממכר אלכוהול של אשורים נוצרים.

עם זאת יש לציין כי אירוע זה נחשב לחריג ביותר בקרב הכורדים, הנחשבים לקהילה המוסלמית המתונה ביותר במזרח התיכון.

"אפשר לגשת לנקודות מכירה מסוימות של נוצרים, בהם ניתן לרכוש אלכוהול באופן חוקי," אומר אפרן, ומבהיר כי רצוי לצרוך את הבקבוק בשטח פרטי. "אבל לא נהוג לשתות ככה בפומבי באמצע הרחוב, זה לא מכבד את האנשים," הוסיף.

"אזרחי ישראל הם אחים שלנו"

ישראל כידוע היא המדינה היחידה עד היום שהכריזה תמיכה פומבית בעצמאות הכורדים בצפון עיראק. מידי פעם במהלך הביקור יצא לי לחזות בדגל כחול-לבן מונף בגאון ברחובות כורדיסטן, מה שהביא אותי לשאול את דעתם של הכורדים האם תיירים ישראלים יהיו רצויים כאן.

"זה רעיון יפה ומצוין! אם הישראלים יבואו זה יכול רק להיטיב עם כורדיסטן," עונה לי מחמוד עם עיניים בוהקות. "איזו שאלה, אזרחי ישראל הם האחים שלנו, אנחנו נשמח שיבואו לבקר," אומר חוזן מחנות הבגדים.

"חופשי שיבואו אין בעיה בכלל, הסבים והסבתות שלנו עוד מספרים לנו סיפורים על השכנים היהודים שפעם היו להם, אנחנו נשמח מאוד אם הם יחזרו לכאן," אומר אפרן, ומציין כי בעבר היו מגיעות משלחות מצומצמות של ישראלים. "לפני כמה שנים עוד היו קצת כורדים שהגיעו לפעמים לבקר אותנו מישראל, אני אשמח אם יגיעו לכאן ישראלים, אין בעיה כלל."

ילדה קטנה עם דגל כורדיסטן

נסיכה עם דגל כורדיסטן

שלל המילים החמות ששמעתי על ישראל בכורדיסטן היו לי לנחמה קטנה על כך שלא השכלתי למצוא פרח ירוק אחד, ולמרות שהתאכזבתי שאת כל הנופים המרהיבים של כורדיסטן נאלצתי לראות במצב סאחי לגמרי, עדיין זכיתי להכיר אוכלוסייה מוסלמית יוצאת דופן, שיודעת להכיל קהילות שונות, יודעת לכבד נשים ולאפשר להן להשתלב באופן אינטגרלי בחברה – והחשוב מכל: קהילה מוסלמית המקבלת ישראלים בזרועות פתוחות ועם חיוך רחב.

עם זאת חשוב לציין כי המציאות בשטח השתנתה לא מעט מאז שעזבתי את עיראק: כל הטיסות הבינלאומיות משדה התעופה ארביל בוטלו כך שניתן להיכנס ולצאת רק דרך מעבר הגבול היבשתי מטורקיה, צבא עיראק בסיוע מליציות איראניות כבשו את מחוז 'כרכוכ' ומספר אזורים נוספים תוך כדי שמאות אלפי כורדים בורחים מבתיהם.

האווירה החגיגית אשר שטפה את הרחובות בתקופת ביקורי התחלפה לאווירה קודרת של פחד וחוסר וודאות. נראה כי מבלי לזלזל חלילה בסוגיית הקנאביס – לכורדים בעיראק יש כרגע בעיות הרבה יותר רציניות על הראש…

העבירו הלאה:
תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק