קנה בושם – הקנאביס של תקופת התנ"ך

"ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את-כל-עשב זרע זרע אשר על-פני כל-הארץ ואת-כל-העץ אשר-בו פרי-עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה ולכל-חית הארץ ולכל-עוף השמים ולכל רומש על-הארץ אשר-בו נפש חיה את-כל-ירק עשב לאכלה ויהי-כן"

אף על פי שהמסר בציטוט חד וברור, צמחים רבים נחשבים לבלתי חוקיים בחברה המודרנית של ימינו ואלו מאיתנו שמעיזים לנסות ולהשתמש בחלק מהצמחים הללו, נחשבים מיד לעבריינים ואף עלולים להיכנס לבית הסוהר.

האנשים שיזמו את החקיקה כנגד צמחים מהטבע – ובראשם הקנאביס – הינם חלק מקבוצות נוצריות ימניות אשר חבריהן מעידים על עצמם כי הינם אנשים מאמינים גם בתנ"ך, ביהדות ובאלוהי ישראל. למרבה האירוניה, לפי התנ"ך, עמדתו של אלוהים בעניין זה היא די ברורה כפי שמתואר בציטוט שמעל.

המאמר שלפניכם יפרט כיצד ומדוע הנביאים בתקופת התנ"ך הם בעצם לא אחרים מאשר שמאנים וכן שקנאביס וצמחים נוספים היו בעלי תפקיד חשוב ביותר בתרבות היהודית העתיקה.

מקורותיו של קנה הבושם ביהדות

התייחסות משמעותית ראשונה לכך שבני-ישראל נהגו להשתמש בקנאביס פורסמה לראשונה בשנת 1936 ע"י שולה בנט, חוקרת פולנית מ"המוסד למדעי האנתרופולגיה" בוורשה, בירת פולין.

נהוג לשייך את מקור השם "קנאביס" לעם הסקיתי, אך בנט הראתה שלמושג קנאביס ישנם שורשים עתיקים הרבה יותר בקרב השפות השמיות כמו עברית ושהמושג אף מופיע מספר פעמים בתנ"ך. בנט הסבירה ש"בכתבי התנ"ך המקוריים ישנם מספר אזכורים לשימוש בקנאביס גם כקטורת בטקסי פולחן דתיים וגם כחומר לצריכה למען התעלות רוחנית".

בנט מקשרת את המונח "קנאביס" לביטוי "קנה בושם" שמוזכר גם כ"קנה" או "קנבוס". המילה "קנה בושם" מופיעה כחמש פעמים בתנ"ך; בפרקים שמות, שיר השירים, ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל.

במהלך ההיסטוריה, תורגם המונח קנה בושם ל"קלמוס". מקורה של הטעות – שחזרה בתרגומים שבאו לאחר מכן – הינו בתרגום יווני ישן של התנ"ך מהמאה ה-3 לפנה"ס.

אזכור ראשון לקנה בושם בתנ"ך

מה בין משה רבינו למריחואנה

האזכור הראשון לקנה בושם בתנ"ך מופיע כאשר אלוהים פונה אל משה הצעיר ואומר לו כך:

"[כב] וידבר יהוה, אל-משה לאמור. [כג] ואתה קח-לך, בשמים ראש, מור-דרור חמש מאות, וקינמון-בשם מחציתו חמישים ומאתיים; וקנה-בושם, חמישים ומאתיים. [כד] וקידה, חמש מאות בשקל הקודש; ושמן זית, הין. [כה] ועשית אותו, שמן משחת-קודש–רוקח מרקחת, מעשה רוקח; שמן משחת-קודש, יהיה. [כו] ומשחת בו, את-אוהל מועד, ואת, ארון העדות. [כז] ואת-השולחן, ואת-כל-כליו, ואת-המנורה, ואת-כליה; ואת, מזבח הקטורת. [כח] ואת-מזבח העולה, ואת-כל-כליו; ואת-הכיור, ואת-כנו. [כט] וקידשת אותם, והיו קודש קודשים; כל-הנוגע בהם, יקדש. [ל] ואת-אהרון ואת-בניו, תמשח; וקידשת אותם, לכהן לי. [לא] ואל-בני ישראל, תדבר לאמור: שמן משחת-קודש יהיה זה, לי–לדורותיכם. [לב] על-בשר אדם, לא ייסך, ובמתכונתו, לא תעשו כמוהו; קודש הוא, קודש יהיה לכם. [לג] איש אשר ירקח כמוהו, ואשר ייתן ממנו על-זר–ונכרת, מעמיו.
[לד] ויאמר יהוה אל-משה קח-לך סמים, נטף ושחלת וחלבנה, סמים, ולבונה זכה: בד בבד, יהיה. [לה] ועשית אותה קטורת, רוקח מעשה רוקח, ממולח, טהור קודש. [לו] ושחקת ממנה, הדק, ונתת ממנה לפני העדות באוהל מועד, אשר איוועד לך שמה; קודש קודשים, תהיה לכם. [לז] והקטורת, אשר תעשה–במתכונתה, לא תעשו לכם; קודש תהיה לך, ליהוה. [לח] איש אשר-יעשה כמוה, להריח בה–ונכרת, מעמיו.".

נסיכי הגראס

הציטוט בשורות הקודמות מתאר את קדושת הצמח באופן די ברור.
יחד, משה ונביאים משבט לוי שמרו על קדושת הצמח מכל משמר ואסרו על האנשים הפשוטים מלהשתמש בצמח בעזרת הבטחות לנקמה של אלוהים למי שיעיז להמרות את פיהם.

מעשנים באוהל – ההוט-בוקס התנ"כי

מאחר וטרם הומצאו הג'וינט והבונג, נהגו המשתמשים להיכנס יחדיו לאוהל סגור ולשרוף בתוכו את פרחי הקנאביס בכדי לרכז את כמות החומר הנכנסת לריאות ולזרם הדם (היום אנו קוראים לזה Hot-Box).
ככל הנראה שאלו בני-ישראל את המנהג מבני העם הסקיתי. בהתחשב בכך שבין הסקיתים ובני-ישראל נרקמו יחסי מסחר הדוקים במרוצת הזמן, אין זה מפתיע למצוא אזכורים למנהג העישון באוהלים בכתבים של שני עמים אלו.

"[ז] והקטיר עליו אהרון, קטורת סמים; בבוקר בבוקר, בהיטיבו את-הנרות–יקטירנה. [ח] ובהעלות אהרון את-הנרות בין הערביים, יקטירנה–קטורת תמיד לפני יהוה, לדורותיכם."

אזכור שני לקנה בושם בתנ"ך

אזכור שני לקנאביס בתנ"ך מופיע תחת המושג "קנה" ביחס למלך שלמה. בשיר השירים, אחד מהטקסטים היפים ביותר בתנ"ך, מזכיר שלמה המלך את הקנה:

"נרד וכרכם קנה וקינמון עם כל עצי לבונה".

אזכור שלישי לקנה בושם בתנ"ך

אלוהים רוצה גם

האזכור הבא לקנה בושם בתנ"ך מופיע בספר ישעיהו כאשר אלוהים כועס על בני-ישראל על חטאים שביצעו. אחד החטאים היה שלא סיפקו לאלוהים את הצמח הקדוש.

"[כג] לֹא-הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ, וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי; לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה, וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. [כד] לֹא-קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה, וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי.".

אזכור רביעי לקנה בושם בתנ"ך

קנה מארץ רחוקה…

האזכור הרביעי לקנה בתנ"ך מופיע בספר ירמיה ונראה שהפעם אלוהים לא מעוניין לקבל את הצמח במתנה בדומה לפעם שסירב לקבל מזבח מקין בתמורה למחילה על רציחתו של הבל.

"לָמָּה־זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק עֹלוֹתֵיכֶם לֹא לְרָצוֹן וְזִבְחֵיכֶם לֹא־עָרְבוּ לִי".

אזכור חמישי ואחרון לקנה בושם בתנ"ך

האזכור האחרון בתנ"ך לקנה מופיע בספר יחזקאל כ"ז ביחד לסיפורו של המלך שלמה.

"וְדָן וְיָוָן מְאוּזָּל, בְּעִזְבוֹנַיִךְ נָתָנּוּ; בַּרְזֶל עָשׁוֹת קִדָּה וְקָנֶה, בְּמַעֲרָבֵךְ הָיָה"

המחקר המלא של שולה בנט כפי שפורסם בשנת 1975:

http://www.xn--4dbcyzi5a.com/wp-content/PDF/EARLY-DIFFUSION-AND-FOLK-USES-OF-HEMP-SULA-BENET.pdf

גדי וילצ'רסקי – סמים קשים בתנ"ך:

קיראו עוד: קנאביס חסידיס: על הזיקה העמוקה שבין היהדות והמריחואנה

קיראו עוד על ההיסטוריה של הקנאביס בתמונות.

מקור