קנאביס במצרים העתיקה, המקור לעישון חשיש ע”י בני ישראל?
זה שבני ישראל נהנו מעישון קנאביס זה כנראה כבר לא סוד, אבל מאיפה הגיע אליהם הרעיון הזה? בהחלט ייתכן שממצרים העתיקה, שם הרופאים הטובים בעולם רקחו שמן קנאביס לטיפול במגוון מחלות. אלת הקנאביס המצרית סשת באה בודאי בעזרתם
כמו בכל שנה, גם בפסח הזה ניזכר כולנו ביציאת מצרים ובעשר המכות שקדמו לה, תוך לעיסת חתיכות דיקט מעלות אבק (להלן: מצות), שכן בצקם של אבות אבותינו לא הספיק להחמיץ ביציאתם המהירה מעבדות לחירות. אך למרות היציאה הבהולה ממצרים, האם יכול להיות שבצידתם של בני ישראל נותר מעט מקום גם לצמח מרפא בשם “קנה בושם”, שיש המאמינים שהוא לא אחר מאשר קנאביס? אם לשפוט על פי התנ”ך, יש סיכוי בלתי מבוטל שהתשובה היא כן.
כך, למשל, בפרק ל’ של ספר שמות פונה אלוהים למשה רבנו ומסביר לו כיצד ומאילו רכיבים לרקוח את השמן שאיתו יקדש את אוהל מועד ואת כל הכלים שבו, וכן את אהרן אחיו ואת בניו, שיהיו לכוהנים. בין המרכיבים מונה אלוהים את “קנה הבושם”, שמוזכר אז בתנ”ך בפעם הראשונה ויש הטוענים שמדובר בשמו המקראי של הקנאביס. “שמן משחת-קודש יהיה זה, לי – לדורותיכם”, אומר אלוהים למשה, ואף מורה לו “קח לך סמים”.
לאחרונה מצא מחקר ישראלי שנערך באוניברסיטת ת”א כי כל שלושת הרכיבים העיקריים בקנאביס – THC, CBD, CBN – אותרו בשרידים שנמצאו במבנה באזור תל-ערד ששימש כמקדש לבני ישראל בכנען בתקופת בית ראשון.
מאיפה בני ישראל קיבלו את הרעיון?
על פי עדויות היסטוריות וארכיאולוגיות, וכן לטענת חוקרים לא מעטים, הקנאביס היה בשימוש נרחב יחסית באימפריה המצרית העתיקה, שהתקיימה במשך יותר מ-3,000 שנה, משנת 3,100 לפני הספירה ועד 31 לפני הספירה, אז נכבשה על ידי האימפריה הרומית.
מצרים העתיקה צברה עושר עצום, בעיקר בזכות אדמות החקלאות הפוריות שלה ושפע המינרלים כמו זהב, גרניט וטורקיז. העושר, לצד היציבות הפוליטית שאפיינה את ממלכת הפרעונים, אפשרו לחינוך ולהשכלה לפרוח ומצרים היתה גם לאימפריה של ידע, מדע ורפואה.
הרופאים הטובים בעולם
רופאים מצריים, גברים ונשים, נחשבו לרופאים הטובים בעולם העתיק והיו מבוקשים מאוד על ידי מלכים ומלכות. על פי חוקרי העת העתיקה, הידע הרפואי בעולם של אז זרם מאלכסנדריה המצרית לאימפריות לעתיד כמו יוון ורומא. התרופות המצריות העתיקות הכילו חומרים כמו דבש, חרקים מרוסקים, אופיום – וגם קנאביס. עדויות לכך נמצאו במגילות עתיקות, שבהן מופיעים טיפולים רפואיים הכוללים קנאביס.
אחת העדויות החשובות לשימוש בקנאביס באימפריה המצרית העתיקה היא אבקת קנאביס שנמצאה בשנת 1881 בקבר רעמסס השני, אחד הפרעונים החשובים ביותר בתולדות האימפריה המצרית, ששלט בה בשיאה בשנים 1279 עד 1213 לפנה”ס. האבקה, שנמצאה ממש על גופתו החנוטה של רעמסס, העלתה את השאלה האם מדובר בסוג של “צידה לדרך” לעולם הבא. אולי…
הפפירוסים מעידים
עדות נוספת, עתיקה יותר, היא משנת 2350 לפנה”ס ונמצאה כאשר נחשפו לוחות אבן בתוך פירמידה. על לוחות האבן הללו מופיע הסמל ההירוגליפי “שמשמט”, שמזכיר צמח ממנו עשויים חבלים. הארכיאולוג וו.ר דוסון טען במהדורת 1934 של כתב העת לארכיאולוגיה מצרית שאותו סמל הוא למעשה התייחסות לשימוש בקנאביס כדי לייצר ממנו חבלים ומוצרים דומים.
אולם העדות החשובה ביותר לשימוש בקנאביס במצרים העתיקה היא זו שנמצאה בפפירוס של אברס, מגילה בת 110 עמודים בנושא רפואה וצמחי מרפא שנכתבה בסביבות 1550 לפנה”ס, אך החוקרים משערים כי הועתקה מכתבי יד עתיקים יותר, שהקדום שבהם הוא מ-3400 לפנה”ס.
בפפירוס של אברס מוזכרים שימושים רבים ומגוונים לקנאביס, הן כחומר מרפא והן כבעל השפעה על הנפש. הקנאביס מוזכר כמי שיכול להקל על כאב, חרדה ודיכאון, וכן כתרופה או חלק מחומרי תרופה לעיניים כואבות ולטיפול בקטרקט, כנוגד הקאות וטחורים, כחומר המסייע בהקלה בלידה וכשמן למריחה על פצעים לפני חבישה.
גם בפפירוסים מאוחרים יותר, למשל פפירוס צ’סטר ביטי שמתוארך לסביבות 1200 לפנה”ס, מוזכר הקנאביס כתרופה לכאבי ראש.
סשת – אלת הקנאביס של מצרים העתיקה
מי שהיו אולי מומחיות הקנאביס של מצרים העתיקה הן דווקא הנשים, שנהנו אז מזכויות מלאות על פי החוק ומחירויות רבות יותר מאשר מבנות דורן בארצות שכנות. הנשים החזיקו רכוש, ניהלו עסקים והיו בהן גם עשירות מאוד. בנוסף, רבות מהן, בעיקר מי שנולדו למשפחות עשירות, זכו לחינוך פרטי ואיכותי.
בתחום הרפואי, מקצוע המיילדת היה במידה רבה נחלתן של נשים. במקדשה של אלת הבריאה נית’, שהיה בעיר סיס, פעל בית ספר למיילדות. ההיסטוריונית ברברה ווטרסון כותבת בספרה “נשות מצרים העתיקה” משנת 2013 כי התלמידות באותו בית ספר למדו להשתמש בצמחי מרפא, ללחוש לחשים ולקלל קללות ולייצר קמיעות מיוחדים שנועדו להגנה על אימהות ותינוקות מפני רוחות רעות.
“הרופא המוקדם ביותר היה גם קוסם”, כותבת ווטרסון, “שכן המצרים האמינו כי מחלות נגרמות כתוצאה מכוח רע שנכנס לגוף”. האם האזכור בפירוס של אברס מלמד על כך שהקנאביס היה חלק מהחומרים שבהם השתמשו המיילדות? בהחלט ייתכן.
כמו כל תופעה בעולם העתיק, גם הקנאביס זכה לאלה משלו. אלת הקנאביס של מצרים היא סשת (או ששת), אלת החוכמה והידע ופטרוניתם של הסופרים והרופאים. כיסוי הראש של סשת היה כוכב בן שבע נקודות, שדומה מאוד בצורתו לעלה הקנאביס, וכאשר נבנו מקדשים ונערכו טקסים לכבודה כללו הללו “מתיחת חוט” שלדברי כמה חוקרים היה חבל שיוצר מקנאביס.
מאותם חבלים, דרך אבקה על גופתו של אחד המלכים החשובים ביותר ועד תרופה נגד דיכאון ואפילו משחת עיניים, נראה שהקנאביס לא היה זר כלל וכלל למצרים העתיקים, שעשו בו שימוש נרחב בתחומים שונים. כשנספר על יציאת מצרים, אולי כדאי שנזכור גם את חוכמתם של המצרים העתיקים ונלמד מהם שיעור, כדי שזכה לצאת לחופשי גם בכל הקשור לשימוש בקנאביס. חג חירות שמח!
