"עדיף ציפור אחת ביד": בזלת ניצלת מפירוק – בינתיים

שבעה חודשים אחרי שקבוצת 'בזלת' (Bazelet) קרסה ופנתה לביהמ"ש בבקשה להקפאת הליכים וחדלות פירעון, אישרו השבוע נושי החברה את הסדר החוב שאמור להציל אותה מפירוק. בדו"ח שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה צוין כי כל ארבע האסיפות שהצביעו תמכו בהסדר המוצע, שפרטיו נחשפו לראשונה בחודש שעבר במגזין קנאביס. הדיון לאישור סופי של ההסדר נקבע ליום חמישי, 30 ביולי, וסביר שיאושר.

התוצאות: הבנקים פה אחד, הספקים בקושי

במהלך האסיפה, הנושים המובטחים – בנק הפועלים, מזרחי טפחות, לאומי ומכלול צמיחה – תמכו ב-100%. הנושים בדין קדימה: ‎97% מהמניין. בעלי הערבויות האישיות: ‎75%.

אצל הנושים הכלליים – הספקים – התמונה שונה: ‎61% בלבד מהמניין תמכו, ‎18 נושים הצביעו נגד. מה שהציל את האסיפה היה קולה של אינטרקיור, הנושה הכללית הגדולה ביותר, עם תביעת חוב של ‎28.3 מיליון ש"ח. בלעדיה היה שיעור התמיכה בערך צונח מ-‎87.5% לכ-39% – מתחת לרף ה-75% שהחוק דורש.

מדוע אישרו הספקים הסדר שמחזיר להם פחות מ-15 אגורות על השקל? נושה שהשתתף באסיפה ניסח זאת בפשטות: "אני לא מרוצה מהתוצאה פה, אבל אני הולך להצביע בעד – בגלל שאני הולך להמשיך לעבוד עם בזלת. זה הדבר היחיד שמחזיק אותי, ואם אני אצביע נגד, אז אני לא מבין מה אני עושה בשביל עצמי… עדיף לי ציפור אחת ביד משתיים על העץ".

הערבות שאריאל חתם עליה

פרט מרכזי שנחשף בהסדר הסופי נוגע למייסד והמנכ"ל, מאיר אריאל. מעבר ל"תרומת בעלים" של 4 מיליון ש"ח מכיסו (ו-600 אלף מאהרון מאיר אייל, ה-CSO), חתמו השניים על ערבות אישית להלוואה של 30 מיליון ש"ח – וגם על ערבות אישית לטובת הנושים המובטחים "להבטחת קיומו של הסדר זה ולמילוי כל התחייבויות החברות על-פיו במלואן ובמועדן".

כלומר, אם ההסדר ייכשל, אריאל חשוף אישית לעשרות מיליונים. באסיפה ניסה ב"כ החברות להציג את החשיפה כמוגבלת ל-4.6 מיליון, ואחד מנציגי הבנקים קטע אותו: "ההתחייבות שלנו לא מתמצה בארבע נקודה שש מיליון ש"ח". הבנקים דרשו גם צו איסור דיספוזיציה על נכסיו הפרטיים – ונענו בסירוב: "אני לא אשעבד את כל הנכסים שלי". נציג אחר הסביר את החשש: "אם ההסדר הזה אחרי שנה חלילה זה מתפוצץ – אנחנו לא רוצים לגלות שהבריחו נכסים".

בסופו של דבר נוסף להסדר סעיף: אם יתגלו נכסים שלא הוצהרו, הם יוקנו לקופת ההסדר. במסגרת אותו דיון עלה שחברת ההחזקות של אריאל, 'שמיים פרויקטים', מחזיקה ‎520,460 מניות בחברה הציבורית קאנדו דרונס – ונקבע שכל שווי מעל 11.5 מיליון ש"ח יתחלק חצי-חצי עם הנושים.

הבנקים נכנסים כבעלי מניות

ההסדר מציג מקורות של ‎74.3 מיליון ש"ח מול תביעות חוב של ‎199 מיליון. אלא שרק חלק מהסכום מובטח: ‎20 מיליון מההלוואה של מכלול ולאומי פרטנרס, ועוד ‎10 מיליון שהם ההתחייבות הבלתי חוזרת של חברת ההפצה ס.ל.א (סלומון לוין ואלשטיין, מקבוצת 'טבע').

יתרת ה-27.5 מיליון מס.ל.א אינה מענק אלא מקדמות על חשבון מכירות עתידיות, שיקוזזו מחשבוניות המכירה החודשיות – ולס.ל.א תקרת חשיפה של 10 מיליון ושעבוד צף על המלאי שברשותה. במילים אחרות: אם בזלת לא תמכור, הכסף לא יגיע.

ב"כ החברות לא הסתיר זאת מהנושים: "לצערנו הסכם ההשקעה הוא לא הסכם השקעה. לא נותנים כסף עבור מניות, אלא נותנים הלוואה". ועל כישלון גיוס המשקיעים: "הכוונה שלנו הייתה לקבל שמונים מיליון שקל מלאומי פרטנרס ולהתקדם. לצערנו לא הצלחנו – וגם אחרים שפנינו אליהם, לצערנו לא הצלחנו".

תיקון שנוסף בעקבות המו"מ: הנושים המובטחים יקבלו כ-20% ממניות 'בזלת גרופ' – מתוך חלקם של בעלי המניות – בנוסף ל-27.5% שיקבלו מכלול ולאומי פרטנרס עבור ההלוואה. אריאל ושותפו ייוותרו עם פחות ממחצית החברה שהקימו. ההלוואה נושאת ריבית של 12%, ותקופת ההסדר – שש שנים.

"זה המקסימום. גמרנו"

מנהלי ההסדר, רו"ח עליזה שרון ועו"ד ירון אלכאוי, לא ניסו למכור לנושים סיפור ורוד: "חשבנו וקיווינו להביא שיעורי פירעון יותר גבוהים, אבל זה מה שהצלחנו להביא", אמרו. שרון הוסיפה: "אין הרבה חברות בארץ שהצליחו להשתקם כמו שמאיר השתקם".

גם ב"כ החברות סיכם באותה רוח: "לפעמים צריך להגיד – מה האלטרנטיבה שלי? לאבד את הלקוח ולאבד את המקור, לראות אפס? זה גם לא הגיוני… זה המקסימום. גמרנו. זה בצער רב".

גורם באחת החברות הנושות אמר למגזין קנאביס כי לדעתו הנושים לא אישרו את ההסדר מתוך אמון בשיקום החברה, אלא מתוך הנחה שבפירוק לא יקבלו דבר -הושממילא, לשיטתו, סיכוייה של 'בזלת' להתאושש עדיין נמוכים.

בין המשתתפים היה גם עוסק זעיר, חשמלאי עצמאי, שנותרו חייבים לו ‎112,880 ש"ח על שלושה חודשי עבודה. "אני חשמלאי, אני לא מהתחום הזה של משפט בכלל", אמר, ושאל אם החוב "יכול להיות חוב אבוד". הוא הצביע בעד. לפי ההסדר יקבל כ-16 אלף ש"ח בלבד.

מה עוד על השולחן

פרשת NDN: חברת ההפצה טענה שההסכם עם ס.ל.א מפר הסכם בלעדיות קודם שלה, והגישה בקשה לצו מניעה נגד ההסדר. הפשרה: NDN תמשיך בבלעדיות 12 חודשים ותקבל כ-4 מיליון ש"ח.

בעל הנכס: אריה חכם יוסף, שממנו התחילה הפרשה כשצ'ק שכירות חזר בנובמבר, הגיש בקשה לפנות את המפעל. בתשובתן טוענות החברות שתביעותיו הקודמות נדחו, ושבפסק דין חלוט נקבע כי הוא "מחפש בנרות עילות תביעה נגד החברות ממניעים זרים". הן מציינות שהשקיעו במושכר מעל 40 מיליון ש"ח, ושפינוי יביא לכך ש"שיעור הפירעון לנושים יפחת באופן דרמטי, ואף עלול להתאיין לחלוטין". חכם הצביע נגד ההסדר.