חקירת הקנאביס המיובא נפתחה מחדש – היבואנים טוענים להתעמרות

פרסום ראשון: חקירת ההיצף על יבוא קנאביס רפואי מקנדה, שנסגרה בשבוע שעבר בגלל "טעות אנוש" פרוצדורלית, נפתחת מחדש – וכבר בימים אלה. הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, שיגר בתחילת השבוע מכתב רשמי לממשלת קנדה על כוונתו לפתוח בחקירה חדשה, כך נודע למגזין קנאביס.

המכתב הרשמי ששוגר, המופנה לז'אן-דניס דופור (Jean-Denis Dufour), נציג הסחר בשגרירות קנדה בישראל, הוא בדיוק הצעד הפרוצדורלי שחסרונו הביא לסגירת החקירה בשבוע שעבר: לפי סעיף 5.5 של הסכם ההיצף של ארגון הסחר העולמי (WTO), חלה חובה להודיע לממשלת מדינת היצוא טרם פתיחה פומבית של חקירה. הפעם, טל מקפיד להעביר את ההודעה לקנדה מראש.

אולם בענף מזהים במכתב איתות מהותי הרבה יותר מעצם הפתיחה מחדש: ההערכה היא כי הפעם, בשונה מכל הסיבובים הקודמים, בכוונת הממונה להטיל היטל זמני על היבוא כבר במהלך החקירה – מהלך שנמצא בסמכותו הבלעדית, אינו טעון את אישורו של שר האוצר, ועשוי לצאת לפועל בתוך חודשים ספורים וייתכן אפילו עוד לפני הבחירות הכלליות המתוכננות לסוף אוקטובר.

יממה בין סגירה לתלונה חדשה

הרצף המהיר של האירועים ממחיש את נחישותו של הממונה להמשיך בהליך. ב-29 ביולי נסגרה החקירה החדשה מטעמים פרוצדורליים בלבד. למחרת בדיוק, ב-30 ביולי, כבר התקבלה תלונה חדשה ומתועדת מטעם התעשייה המקומית, ובה נטען כי קנאביס רפואי מקנדה מיובא לישראל במחירי היצף הגורמים נזק ממשי ליצרנים המקומיים. ימים ספורים לאחר מכן יצאה ההודעה לקנדה.

במכתבו לקנדה כותב טל כי בחן את התלונה החדשה ומצא כי היא כוללת "ראיות ראשוניות מספיקות" (prima facie) לקיומם של היצף, נזק ממשי וקשר סיבתי בין יבוא הקנאביס בהיצף מקנדה לבין הנזק לתעשייה המקומית.

ההבדל הגדול: ערובה זמנית – בלי שר האוצר

כדי להבין את משמעות המהלך, יש לחזור לסיבוב הקודם. בחקירה הראשונה, שנפתחה בינואר 2024, בחר טל במפורש שלא להטיל "ערובה זמנית" – מעין מס יבוא זמני הנגבה כבר במהלך החקירה – והעדיף להמתין להחלטה הסופית. המגדלים הישראליים אף עתרו אז לבית המשפט בדרישה לכפות הטלת ערובה זמנית, בטענה שההמתנה מנוצלת לייבוא מאסיבי, אך משכו את עתירתם. בדיעבד, ההמתנה להליך המלא היא שאפשרה את קבורת ההיטל: ההחלטה הסופית נדרשה לאישור שר האוצר בצלאל סמוטריץ' – שהטיל וטו.

אלא שערובה זמנית, בניגוד להיטל קבוע, מוטלת בהחלטת הממונה עצמו – ללא ועדה מייעצת, ללא שר הכלכלה, ללא שר האוצר וללא ועדת הכספים. במכתב לקנדה מציין טל כי הערכת "שיעור ההיטל המקדמי" תיעשה לאחר שהצדדים יקבלו הזדמנות להגיב, וכי צעדים זמניים לא יוטלו לפני שיחלפו 60 יום ממועד הפתיחה הרשמית של החקירה – ניסוח שגורמים בענף מפרשים כאיתות ברור לכך שהפעם הכלי הזה כן יופעל.

ההערכה מתחזקת לנוכח תקדים מהתקופה האחרונה: בחקירת היצף שניהל טל בעניין יבוא פרופילי אלומיניום מסין – חקירה שנפתחה אחרי חקירת הקנאביס הראשונה – הוא הטיל במאי 2025 ערובה זמנית בשיעורים של 61% עד 146%, עוד במהלך החקירה ובטרם התקבלה החלטה סופית. "הם הסיקו מסקנות מהפעם הקודמת", אומר גורם המעורה בפרטים. לדבריו, חברות היבוא כבר נערכות לתרחיש שבו היטל זמני ייכנס לתוקף בתוך חודשים – עוד לפני הבחירות, ועוד בטרם יגיע הנושא לפתחו של שר אוצר כלשהו.

בחקירת ההיצף החדשה נטען לשיעור היצף לכאורה של כ-125% – פער בין מחיר היצוא לישראל (כ-4.43 ש"ח לגרם) לבין המחיר בשוק הקנדי (כ-10 ש"ח לגרם). בסיבוב הקודם, אז דובר בהיטל של עד 165%, העריך טל עצמו כי מוצרי האינדור המיובאים יתייקרו בכ-40%-50%, בעוד היבואנים הזהירו מעליות חדות בהרבה. התייקרות שכזו צפויה להשפיע הן על קטגוריית הפרימיום והן על הסחורה המוזלת הנמכרת כיום.

תקופת החקירה הורחבה – ותכלול גם את 2026

שינוי מהותי נוסף לעומת הסיבוב הקודם: בעוד החקירה החדשה שנסגרה בשבוע שעבר בחנה את תקופת הנזק בשנים 2023–2025, החקירה החדשה תבחן את התקופה 2023–2026 – כלומר שנה נוספת של נתונים. מוצר החקירה נותר זהה: תפרחות קנאביס רפואי המסווגות תחת פרט מכס "צמחים רפואיים".

לפי ההודעה, עם הפתיחה הרשמית, כנראה כבר בימים הקרובים, יישלחו לצדדים המעוניינים – ובכללם יצרנים, יצואנים ויבואנים קנדיים – המסמכים הרלוונטיים, ובהם ההחלטה על פתיחת החקירה, שאלונים וטפסי נתונים. לצדדים יינתנו 30 יום להגיב, עם אפשרות להאריך את המועד בבקשה מנומקת.

עוד מציין הממונה כי בהתאם לכללי ה-WTO, ככל שצד מעוניין יסרב למסור מידע נדרש במועד או יכביד באופן ממשי על החקירה, ניתן יהיה לקבוע ממצאים – מקדמיים וסופיים – על בסיס המידע הטוב ביותר הזמין.

חברות היבוא, המתנגדות למהלך, טוענות כי בחינה אובייקטיבית של הנתונים מעלה כי לא מתקיים כלל יבוא בהיצף. לטענתן, ההליך מונע ממניעים שאינם כנים, והטלת היטל – זמני או קבוע – תוביל להתייקרות ותפגע בציבור המטופלים. טענות אלו, שעמדו במרכז המאבק גם בסיבוב הקודם, זכו גם לגיבוי מצד משרד הבריאות ורשות התחרות.

משרד הכלכלה: "הממונה לא מאשר ששלח הודעה כזו"

בתגובה לפניית מגזין קנאביס נמסר ממשרד הכלכלה: "לא ברור לנו מה מקור המידע. הממונה לא מאשר ששלח לממשלת קנדה הודעה כזו". גם בפנייה ישירה לממונה, סירב טל לאשר את משלוח המכתב: "אני לא מאשר שהוצאתי מכתב לקנדה. לא יודע מה שלחו לך", מסר.

אלא שבדיקת מגזין קנאביס מול מספר מקורות המעורים בפרטים מעלה באופן חד-משמעי: המכתב שוגר. נראה אפוא כי במשרד בחרו בניסוח זהיר – תגובה שנשמעת כהכחשה, אך בפועל נמנעת מלהכחיש. הסבר אפשרי לכך מצוי בהסכם ההיצף של ה-WTO עצמו: סעיף 5.5, מעבר לחובת ההודעה המוקדמת למדינת היצוא, מחייב את רשויות המדינה להימנע מפרסום פומבי של דבר התלונה בטרם התקבלה החלטה רשמית על פתיחת חקירה. אישור רשמי של המכתב בשלב זה עלול היה להתפרש ככשל פרוצדורלי נוסף – מהסוג שכבר הפיל חקירה אחת בפרשה זו.

מתוך המסמך

הסאגה שלא נגמרת

בכך נכנסת לפרק חדש הסאגה שנמשכת מאז ינואר 2024. החקירה הראשונה, שקבעה שיעורי היצף של עד 554% והובילה את שר הכלכלה ניר ברקת להטיל היטל של 165%, נבלמה בזה אחר זה על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ולאחר מכן על ידי היועצת המשפטית לממשלה וגם על ידי בית המשפט המחוזי, שדחה את עתירת המגדלים בדצמבר 2025.

החקירה השנייה נפתחה ביוני 2026, אך כאמור, נסגרה כחודש לאחר מכן בגלל אותה טעות פרוצדורלית – אי-מתן הודעה מוקדמת לקנדה. כעת, לאחר תיקון הליקוי, מבקש כעת טל להתחיל את ההליך מבראשית, הפעם בהתאם לכל הנהלים הבינלאומיים – כדי שלא ניתן יהיה לתקוף אותו שוב על רקע פרוצדורלי.

ואולם, בשונה מהסיבובים הקודמים, הפעם ייתכן שההכרעה המשמעותית כלל לא תמתין לממשלה הבאה: אם אכן יוטל היטל זמני בתוך חודשים, המציאות בשוק תשתנה עוד לפני, או במקביל, לשאלה הפוליטית – מי יהיו שר הכלכלה ושר האוצר הבאים – תוכרע בקלפי.

עדכון (5.8, 17:00): שעות ספורות לאחר פרסום כתבה זו, הודיע משרד הכלכלה רשמית על פתיחת החקירה. ההודעה מאשרת את עיקרי הפרסום: שיעור ההיצף הנטען כ-125%, והחלטה מקדמית צפויה בתוך 60–90 יום – ימים ספורים לפני הבחירות.