עושים עלייה: איך מייצרים בישראל קנאביס רפואי ברמה קנדית?

תוכן מקודם בשיתוף Peace Naturals

חברת "פיס נטורלס" PEACE NATURALS הקנדית חרטה על דגלה את העקביות באיכות הזנים שלה עבור צרכני הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם. שוחחנו עם מנהל המפעל ועם מנהל החממה של שלוחת החברה בישראל כדי להבין איך שומרים על איכות הצמח כאשר תהליך הגידול עושה עלייה לישראל

כבר בפתיחת השיחה נותן לנו אביב זיו, מנהל החממה של פיס נטורלס בישראל הנמצאת בקיבוץ גן שמואל למורדות הכרמל, טעימה מהחוויה של גידול מקומי בסטנדרטים קנדיים גבוהים. "הגעתי מחקלאות לאחר שבמשך שני עשורים גידלתי ירקות ופירות. עם המעבר לעבודה עם פיס נטורלס בישראל גיליתי עולם חדש של חקלאות קנאביס רפואי – עולם שיותר דומה לעבודה בתחומי הביוטק ותעשיית התרופות ופחות לחקלאות שכולנו מדמיינים בשדה ובחממות".

לדבריו, "בתהליך הגידול של קנאביס רפואי יש המון שלבי בקרה ואוטומציה, אפילו בחממה, למשל שליטה על תאורה, בקרת אקלים ועוד, ואף יותר במפעל עצמו בתהליך הסינון והבקרה – הכל כדי לאפשר למטופלים בקנאביס רפואי עקביות בטיפול – כלומר לקבל פעם אחר פעם את אותו הזן עם אותו האפקט הטיפולי". 

איך מייבאים שתילי קנאביס קנדיים לישראל?

מכיוון שחל איסור חוקי על יבוא של צמחים בשלים ומוכנים, החברה החלה לייבא ייחורים (חיתוך ענף מצמח-אם). "כבר בתהליך השילוח מקנדה לישראל ראינו הקפדה יתרה על איכות ושימור הייחורים," אומר זיו ומפרט: "כל ענף מגיע במבחנה אטומה עם צמר לח, כל ארבע מבחנות הגיעו בקופסא מיוחדת עם נורת לד וכל משלוח הייחורים הגיע בשילוח אווירי מיוחד תוך 24 שעות מקנדה. המטרה הברורה היא כמובן לתת לכמה שיותר ייחורים את מירב הסיכויים להיקלט בחממה הישראלית".

לאחר שמגיעים לארץ הייחורים עוברים תהליך השרשה, שבסופו מתקבלים ענפים קטנים עם שורשים. את הענפים האלו אפשר להפוך לשתילים. "היו לא מעט אתגרים בדרך," משחזר זיו, "לא כל הייחורים הקנדיים הצליחו לעשות עלייה ולהצמיח שורשים, חלקם נחלשו מאוד בדרך וחלקם פשוט לא החזיקו מעמד… אבל לבסוף היו מספר ייחורים בודדים ש'תפסו' והוציאו שורשים".

מכאן, הדרך למלא את החממה היתה כבר יותר מהירה. תומר אשכנזי, מנהל המפעל של פיס נטורלס בישראל ומהנדס כימיה בהכשרתו, מסביר: "כאשר אנחנו מייבאים זן מסוים לארץ אנחנו צריכים לעשות התאמות בתנאי הגידול – זה תהליך של מעט ניסוי וטעיה ובעיקר הרבה תהליכי בקרה כדי להגיע לתוצרת ברמת איכות המקבילה למקור".

אשכנזי מוסיף: "לאורך כל השלבים מהגידול ועד הייצור אנחנו מבצעים תהליך קפדני של בקרה. מצד אחד יש שאיפה לייצב את הצמח באופן שיעניק לו את הפריחה המרשימה ביותר ומצד שני יש צורך לעמוד בהגדרות ובקטגוריות של הרכיבים הפעילים לפי הנדרש בשוק הקנאביס הרפואי בישראל כפי שהגדירו במשרד הבריאות."

לדבריו, "חשוב לנו לוודא שבתהליך הגידול אנחנו אכן מגיעים קודם כל לטווחים הנדרשים של משרד הבריאות אבל יותר מכך שאנחנו שומרים על איכות וטווחים אחידים בכל סדרת גידולים. אנחנו בודקים את איכות הצמחים מבחינה כימית גם בחממה וגם במפעל, הכמות הנכונה של החומרים הפעילים (קנבינואידים וטרפנים) נותנת לצמח גם את הטעם והריח הנכונים וגם את ההשפעה הטיפולית המדויקת. אם יש חריגה באחד הערכים של הצמח בשלב הגידול אפשר לנסות לייצב ולעדן אותם, אבל אם הצמח לא עומד ביעד הנדרש, הן מבחינת משרד הבריאות והן מבחינת הסטנדרטים שלנו, לא נשווק אותו".

האתגר: לשחזר את תנאי המקור

בקנדה עיקר הגידולים מתבצעים בשיטת אינדור ולכן אחדש האתגרים של פיס נטורלס עם המעבר של הגידולים לארץ היה הניסיון לשחזר בחממה הישראלית את התנאים הקנדיים. זיו מסביר כי בהתחלה הגידולים היו ניסיוניים. "באמצעות מבדקים גילינו איזה סוג תאורה צריך לתת, כמה לחות ומה המאפיינים שכל צמח צריך כאשר מגדלים אותו בארץ. מתוך הבנה שמה שחשוב בקנאביס הרפואי זה הפרחים – שדורשים שורשים וענפים חזקים – ייצרנו חושך מלאכותי למשך 12 שעות ביום, במקביל לבקרת אקלים אדוקה, כדי לשכנע את הצמחים שעכשיו חורף ויש לפרוח בהתאם".

גם תהליך ההשקיה דרש למידה והתנסות. "דרך בדיקות מעבדה כימיות איתרנו את המתכון הנכון להשקיה שתוביל לתוצר המדויק ביותר, לכל זן יש העדפות משלו גם בתאורה, גם בהשקיה וגם בטמפרטורה ובלחות," מדגיש זיו. 

האתגר השני: להקשיב לצמח

אשכנזי, שהגיע לפיס נטורלס מעולם התרופות, מסביר: "בייצור תרופה אין הבדל בין מפעל למפעל, כל כדורי האקמול אחידים. ניתן ליצור תנאים זהים כי המוצר הוא דומם ואינו מתפתח. הקנאביס הרפואי לעומת זאת הוא צמח אורגני ויש לו לפעמים רצונות משלו. מתוך תהליכי מחקר, בדיקות כימיות והתנסות, למדנו איך כל זן צומח ומה צריך כדי להגיע לתוצאה הרצויה פעם אחר פעם".

"אחד האתגרים המרכזיים שלנו הוא לדעת מתי הזמן הנכון לקצור," מוסיף זיו "בתחום הקנאביס הרפואי חשוב מאוד להתייחס למרכיבים הכימיים בפרח בכל שלב בגדילה שלו. אם הקציר מאוחר מדי, הצמח יתחיל לאבד חלק מאיכויותיו הכימיות. הגידול מתבצע בסביבה מבוקרת מאוד אבל תמיד קיימות נקודות מסויימות בהן הצמח הוא זה שמכתיב ועליהן לפעמים קשה לשלוט".

אז איך מוודאים שמה שמקבלים זה ברמה הקנדית?

"הצמחים עוברים שני סוגים של בקרת איכות," מסביר אשכנזי. "בקרת איכות של הערכים הקנבינואידים ובקרת איכות מיקרוביאלית. הבקרה המיקרוביאלית, בדומה לתהליך שעובר כל גידול חקלאי, בודקת את כמות החיידקים על המוצר ומטרתה לוודא שהכמות אינה חורגת מהנחיות משרד הבריאות. אנחנו שומרים לאורך כל הדרך על כמות נמוכה מאוד של חיידקים כדי לשמור על המוצר כמה שיותר נקי מזיהומים מיקרוביאליים הפוגעים באיכותו".

"מבחינת הבדיקות הקנבינואידיות, הפרחים אצלנו גדלים באצוות, כל קבוצה של פרחים משלב הייחורים ועד שלב האריזה נשארת ביחד כיחידה, אצווה, אשר נדגמת ונבדקת שוב ושוב לאורך כל השלבים. דרך בדיקות מעבדה, שחלקן פנימיות אצלנו וחלקן יוצאות למעבדות חיצוניות, אנחנו מוודאים שריכוז החומרים הפעילים של הזן בעלי נתון תקין ואחיד. אם חלילה אנו רואים חריגה מהטווח, ואנו עדין בשלב הגידול, ניתן לעשות שינויים והתאמות ולאזן הצמחים".

"דרך מחקר מעמיק של שיטות ותנאי גידול, לצד בדיקות מעבדה חוזרות לאורך תהליך הגידול, הגיזום והאריזה, פיס נטורלס מצליחים לייצר גידול ישראלי עם איכות קנדית – פעם אחר פעם," הוא מסכם.

 

אתר זה נועד למטרות מידע בלבד, לא מהווה תחליף לייעוץ רפואי, לאבחנה או לטיפול מקצועי ואינו מחליף אותם. הנתונים באתר אינם תוצאות של מחקרים ו/או ניסויים, ואין להשתמש בהם לכל מטרה שהיא.

כתיבת תגובה