לא רק מאנצ'יז: קנאביס ומערכת העיכול שלך

תוכן בשיתוף פיס נטורלס

אחת הסגולות הקדומות שנתנה לצמח הקנאביס את הנוכחות ההיסטורית בפרקטיקות רפואיות מסביב לעולם, היא השפעתו הפוטנציאלית על מערכת העיכול. מתרופות פרסיות עתיקות ועד לרפואה המערבית המודרנית והחדשנית, אם להתחקות אחר מסעו של צמח הקנאביס בזמן, ניתן לשרטט דיוקן של תפרחת השזורה היטב ברווחת מערכת העיכול האנושית

בעולם המאמץ תפיסות מתפתחות בנוגע לשימושיו הפוטנציאליים של צמח הקנאביס, שאלה מרכזית עדיין מהדהדת במסדרונות רפואיים: האם קנאביס טוב למערכת העיכול? 

מעבר לאובך של טקסים היסטוריים ודיונים מדעיים עדכניים, חקירה זו חושפת מארג מורכב של מסורת רפואית עתיקה, מחקרים חדשניים ומשחק הגומלין העדין בין קנבינואידים למערכת העיכול. 

מנקודת מבט היסטורית

אם להתחקות אחר פרקטיקות רפואה מסורתיות מכל העולם ואפילו כאן מהמזרח התיכון – קנאביס מתגלה כבעל ברית מכובד לכל הפחות. מחקרים על כתבי יד עתיקים (Gorji and Ghadiri 2002) מאירים מארג עשיר של שיטות טיפול רפואיות בהן קנאביס זכה להכרה מיוחדת בזכות סגולות הריפוי שלו. זאת אומרת, הפוטנציאל הטיפולי של הצמח מוטבע עוד בחוכמה הרפואית של תקופות עברו.

ההדים על השימוש ההיסטורי בקנאביס מהדהדים לאורך זמן, ומוצאים תהודה גם במאמצי מחקר עכשוויים – ולא רק במדינות המערב. בעודנו מתקדמים קדימה אל ימינו, קנאביס תובע מחדש את מיקומו באור הזרקורים, לא רק כחומר פנאי אלא כנושא של חקר מדעי קפדני. מחקרים כמו זה של Mehrpour וחב' מתעמקים בלב התחייה הזו דרך Majoon Birjandi, תערובת מרפא פרסית למאכל בה קנאביס ממלא תפקיד מרכזי. 

תערובת ייחודית זו, הנטועה עמוק בהקשרים תרבותיים והיסטוריים, הופכת למוקד להבנת היחסים הניואנסים בין קנאביס לפרקטיקות רפואיות. חקירת התערובת הייחודית הזו מספקת גשר עכשווי לנרטיב ההיסטורי, תוך שימת דגש על הרלוונטיות המתמשכת של קנאביס בנוף המתפתח של שירותי הבריאות.

הנוף הנוכחי

ענפיו הסבוכים של צמח הקנאביס השתלבו גם בשיח הרפואי המודרני, וכבשו את תשומת הלב של החוקרים והעוסקים כאחד עם הבטחה לפוטנציאל טיפולי מעניין. גם במחקרים עדכניים (2019 Coyle) קנאביס מתגלה כבעל השפעה עמוקה על הפחתת בחילות והקאות כרוניות. גילוי זה דוחף את הקנאביס לתחום הרפואה הגסטרואנטרולוגית, ומרמז על תפקיד רב-גוני מעבר לאסוציאציות המסורתיות שלו.

למעשה, לפני כמעט עשור קבוצת חוקרים רפואיים בתחום הגסטרואנטרולוגיה (2015 .Gerich et al) העלו את השאלה הנוקבת: האם הגיע הזמן לרשום קנאביס רפואי להפרעות עיכול? המחקר לא רק מאתגר דעות מוקדמות אלא גם מזמין הערכה מחדש של הארסנל הטיפולי הזמין לטיפול בבעיות עיכול.

העבודה של קבוצת החוקרים הזו עומדת כעדות לשינויים בעמדות סביב קנאביס בחוגים רפואיים, ואנחנו רואים את זה גם בישראל. האפשרות לרשום קנאביס רפואית להפרעות עיכול כמו קרוהן וקוליטיס מחדיר לשיח תחושת דחיפות, מה שמעורר בחינה ביקורתית של היתרונות הפוטנציאליים הנוספים של הצמח. 

בכך, מעמדו של צמח הקנאביס מונע בימים אלה על ידי חקירה מדעית, בעוד חוקרים עוסקים בהבנתו ומיצובו כמועמד ליישום טיפולי רחב יותר בתחום בריאות מערכת העיכול.

ממערכת העיכול למערכת האנדוקנבינואידית 

הנרטיב של השפעת הקנאביס על גוף האדם קיבל תפנית מרכזית עם המחקר פורץ הדרך של רפאל משולם ויחיאל גאוני, בו בודדו לראשונה THC ו-CBD, הקנבינואידים הדומיננטיים בצמח הקנאביס. רגע מכונן זה בשנות השישים של המאה הקודמת לא רק חשף את הסוד הכימי של הקנאביס אלא גם הניח את הבסיס לחקר המערכת האנדוקנבינואידית (ECS), רשת מורכבת של קולטנים ומולקולות איתות המווסתת מגוון פעילויות בגוף שלנו.

מחקרים מאוחרים יותר (Hornby and Prouty 2004) מאירים עוד על המערכת המורכבת הזו, תוך שימת דגש על הקשר בין קנבינואידים ותנועתיות המעיים. המערכת האנדוקנבינואידית (ECS) מתגלה כשחקן מרכזי בוויסות תהליכים פיזיולוגיים שונים, עם רלוונטיות מיוחדת לריקוד המורכב שמנהלת מערכת העיכול.

ככל שהקהילה המדעית מעמיקה לתוך ה-ECS, מתגלה פנורמה מרתקת של אינטראקציות בין קנבינואידים ותנועתיות המעיים. החוקרים מתארים את ה-ECS בעזרת דימוי של להקה שמנגנת באמצעות התווים שהם הקנבינואידים, מנגינות שונות המשפיעות על ההתכווצויות הקצביות של מערכת העיכול. מחקר זה לא רק מספק עדשה מולקולרית שדרכה אנו יכולים להבין את ההשפעות של קנאביס על תפקוד המעיים, אלא גם מדגיש את הפוטנציאל להתערבויות ממוקדות בהפרעות במערכת העיכול.

קנאביס ומחלות מעי דלקתיות (IBD)

גם חקר מחלות המעי הדלקתיות (IBD) עובר שינוי, כאשר קנאביס מתגלה כמוקד מחקר וכלי טיפולי פוטנציאלי. החוקרים נפתלי ואח' (2011, 2013) ובני דורם עומדים בחזית, ועורכים מחקרים שמאירים את התפקיד המבטיח של קנאביס בטיפול במורכבויות שמעלות IBD, במיוחד תוך התמקדות בהשפעתו על מחלת קרוהן.

נפתלי ואח' (2011) יוזמים את המסע על ידי מתן מחקר תצפיתי השופך אור על הטיפול במחלת קרוהן באמצעות קנאביס. המחקר מסמן צומת מכריע שבו עדויות אנקדוטיות ותוצאות מדווחות על ידי מטופלים משתלבות בבדיקה מדעית. בנוסף, המחקר לא רק משמש כמאמץ חלוצי בחקירת ההשפעות של קנאביס על מחלת קרוהן, אלא גם מכין את הבמה למחקרים הבאים להעמיק במנגנונים הפועלים.

ניתן לראות כי יחסי הגומלין המורכבים בין קנבינואידים למעי, שהודגשו על ידי חקירת המערכת האנדוקנבינואידית של משולם וגאוני, מוצאת הקשר מעשי בתחום ה-IBD. ככל שהחוקרים מנווטים בנופים של המערכת האנדוקנבינואידית, גוברת ההבנה שקנאביס, עם מגוון הקנבינואידים שלו, עשוי להחזיק את המפתח לוויסות התהליכים הדלקתיים הטמונים במצבים כמו מחלת קרוהן.

למעשה, המחקרים בראשות נפתלי ועמיתיהם פותחים צוהר לתחום שבו התפיסות ההיסטוריות של קנאביס כחומר פנאי בלבד מתפתחות לגורם טיפולי ממוקד. ההשלכות הפוטנציאליות על אנשים הנאבקים ב-IBD, המתמודדים עם הסימפטומים והאתגרים המתישים, מספקות מגדלור של תקווה בחיפוש המתמשך להתערבויות יעילות ואיכות חיים משופרת. 

ככל שהדיאלוג סביב קנאביס ו-IBD מתקדם, הוא קורא לחוקרים ולרופאים כאחד לפרום את השטיח המורכב של הקנבינואידים והשפעתם על הסביבה הדלקתית של מערכת העיכול.

מעבר להקלה בתסמינים

חשוב להבין שהטיפול בקנאביס בהקשר של בריאות מערכת העיכול מתעלה על הקלת סימפטומים, ומגיע לוויסות המנגנונים הבסיסיים של מערכת העיכול. השפעתם של הרכיבים הפעילים בצמח הקנאביס משתרעת גם מתחת לפני השטח, כפי שהודגש על ידי מחקרים (Russo and 2006,2011,2017Taming, Massa and Monory, Couch et al).

המחקרים מתעמקים בתכונות האנטי-דלקתיות הניכרות שמפגינים קנבינואידים במעי הגס. חקירה זו מוסיפה שכבה של תחכום לפרקטיקות ולידע רפואי המקובל סביב קנאביס, והופכת אותו ממקל רק על סימפטומים למווסת פוטנציאלי של התהליכים הדלקתיים הבסיסיים במערכת העיכול.

המחקרים חושפים הקשרים ברורים בין האיתות המולקולרי שנושאים קנבינואידים ואפילו טרפנים לבין ויסות דלקתיות במעיים. הקשר הזה משמש כאבן יסוד בהבנה כיצד קנאביס, על מגוון הקנבינואידים שלו, עשוי לפעול ככוח מייצב ולמתן תגובות דלקתיות הגורמות להפרעות במערכת העיכול.

המחקרים האלה גם מדגישים את הצורך בהבנה הוליסטית של התרכובות האלו בהקשר של בריאות מערכת העיכול. השפעות אפקט הפמליה, כפי שהציע רוסו, שופכות אור על יחסי הגומלין בין קנבינואידים ומולקולות אחרות שמקורן בצמחים, מה שמרמז על גישה מקיפה לביסוס פרקטיקות טיפוליות.

המחקר של Couch וחב' ב-2017 מתעמק בהשפעותיו האנטי-דלקתיות של קנבידיול (CBD) על רכיב מגופנו בשם פלמיתוילאת׳נולמיד (Palmitoylethanolamide), או בקצרה PEA. הרכיב שוכן במעי הגס האנושי ומחקרים מראים כי הוא יכול להחריף את הדלקתיות בו בצורה חריפה. 

למעשה, מחקרים מכניסטיים אלו משמשים עדות לנרטיב המתפתח של קנאביס בתחום רפואת הגסטרואנטרולוגיה. קנאביס, לא מוגבל עוד לניהול סימפטומים, אלא מתגלה כשחקן רב-גוני בסימפוניה המורכבת של מערכת העיכול, כאשר הקנבינואידים שלו מתזמרים אמצעים אנטי דלקתיים המבטיחים גבול חדש בהתערבויות טיפוליות.

אתגרים ומחלוקות

העלייה של צמח הקנאביס להיבטים טיפוליים לא מגיעה בלי אתגרים ומחלוקות. בתוך העניין הגובר בפוטנציאל הרפואי שלו, מופיעה תזכורת נוקבת לקשר המורכב בין קנאביס לגוף האדם, ובין היתר למערכת העיכול. דוגמה טובה לכך תהיה למשל תסמונת היפרמזיס קנבינואידית (CHS), או קנאביס היפרמזיס. 

תסמונת זו המתועדת במחקר המדעי (Sorensen et al, Galli et al 2011,2017), עומדת כסיפור אזהרה, הדוחק בגישה ניואנסית בניווט בנוף של התערבויות מבוססות קנאביס. במקום להיות תרופת פלא לבחילות והקאות, מתגלה פרדוקס מעניין שבו שימוש כרוני בקנאביס (גם במסגרת טיפולית) עצמו הופך לטריגר לתסמינים אלו. משחק הגומלין הפרדוקסלי הזה מעורר דאגה קריטית, ומאתגר את הנרטיב לפיו קנאביס יכול לשמש באופן אוניברסלי כתרופה למצוקות במערכת העיכול.

על ידי ניתוח מדוקדק של הספרות הקיימת, החוקרים מביאים לקדמת הבמה את האתגרים באבחון וניהול CHS, תוך שימת דגש על הצורך של מטפלים, רופאים ורוקחים להיות מודעים לקיומה. המחקר המתקדם בתחום פועל כמצפן המנווט בין המחלוקות סביב השימוש בקנאביס, במיוחד בטריטוריה הפרדוקסלית של עידוד תסמינים שהטיפול שואף להקל.

לסיכום

משורשיו העתיקים ברפואה המסורתית ועד לחזית המחקר העכשווי, קנאביס טווה נראטיב של פוטנציאל ומורכבות ביחסיו עם מערכת העיכול. אמנם ניכרות דרכים מבטיחות להקלה על תסמינים של מצבים שונים, כולל IBD, אתגרים כמו CHS עדיין מדגישים את הצורך בגישה ניואנסית. בעוד הקהילה המדעית ממשיכה לחשוף את התעלומות שמסתתרות בתפרחת הקנאביס, מערכת העיכול נותרת זירה מרתקת למחקר וגילוי.