התפתחות הטיפול בקנאביס רפואי מימי קדם ועד היום

תוכן מקודם בשיתוף Peace Naturals

החומרים הפעילים בצמח הקנאביס והשפעתם המיטיבה על גופנו נחקרו לעומק לאורך העשורים האחרונים, וכיום אנו מבינים יותר את המכניזם שבאמצעותו החומרים הפעילים מעוררי תיאבון, מפחיתים כאב ומסייעים במצבי דחק שונים. 

עוד לפני אלפי שנים זיהו מומחי הרפואה המקומיים בסין את הפוטנציאל העצום שיש לצמח זה. למשל, בשנת 2900 לפני הספירה הקיסר הסיני המליץ על קנאביס כתרופה מהותית המשלימה את העקרונות של יין ויאנג, והקיסר שן נונג המליץ על קנאביס כתרופה למחלות מעיים ולראומטיזם בשנת 2727 לפני הספירה.

הקנאביס ברפואה הסינית

מקורות ספרותיים שונים ממחישים את השימוש של המרפאים הסינים בזנים שונים לטיפול במצבים רפואיים כקוצר נשימה, אפילפסיה, כאבים והתקפים שונים. במאה הראשונה נמצאה פרמקופיאה (מדריך תרופות בכתב) שציין כי קנאביס מסייע לטיפול בבעיות רבייה בקרב נשים, מלריה, עצירות והקלה בכאבים, זרעי קנאביס שימשו גם לטיפול חיצוני באקזמה ופסוריאזיס. במאה ה-15 התרחב הטיפול באמצעות קנאביס גם לטיפול בנגעים כתוצאה מטפילים, להפסקת שטפי דם, לטיפול במקרים של עקרות ואף טיפול בצרעת. במאה הראשונה לספירה המנתח הסיני הואה טואו השתמש באבקה של צמח הקנאביס לפני ביצוע ניתוח לצורך הרדמה. 

הקנאביס במצרים העתיקה

גם במצרים נעשה שימוש עוד מהמאה ה-16 לפני הספירה בקנאביס, לטיפולים בתחלואים שונים כגון טחורים, בעיות עיניים, הקאות, הקלה בלידה ואפילו כשמן לחבישה. הנשים המצריות היו משתמשות בו כדי להקל על דיכאון.

קנאביס בהודו

גם כתבים שונים מהודו מעידים על הצמח כבעל סגולות רפואיות. נכתב בכתבי סושרוטה (רופא הודי ידוע) כי הוא מסייע לרפא שלשולים, מרדים, מעורר תאבון, מסייע לטיפול בכאבי שיניים, כאבי ראש וכן חוסר שקט.

התפשטות הצמח ברחבי העולם

לאורך השנים צמח הקנאביס התפשט ברחבי העולם כתרופה המאפשרת לרפא חוליים רבים. בניגוד לעידן של היום שבו המסחר קל ונוח, ומאפשר לנייד צמחים ותרופות תוך ימים ספורים מקצה אחד לקצה שני של העולם, את הקנאביס בעת העתיקה היו מניידים למוקדי התרבות העיקריים. הוא הגיע לפרס ורומא (כתרופה לנפיחות ודלקת לפי כתבי דיוסקורידס משנת 100 לפני הספירה) והגיע לצפון אירופה על ידי הסקיתים בשנת 500 לספירה לערך.

 

כיצד הקנאביס החל להוות חלק מהטיפול ברפואה המערבית המודרנית?

במאה ה-19 הקנאביס החל לחלחל כחומר מרפא ברפואה המודרנית כאשר חברות התרופות השתמשו בו כמרכיב סודי בתרופות בעלות פטנט (שלא חייב את היצרנים לדווח על המרכיבים). בשנות ה-30 של המאה שעברה רופא אירי בשם ויליאם ברוק אושינסקי החל לערוך ניסויים שונים כדי להבין את היכולות הרפואיות של הקנאביס.

בתחילה, הוא ערך ניסויים על בעלי חיים, ולאחר מכן נסה לתת אותו לחולים שסבלו מפרכוסים ואפילו טיפל בתינוק באמצעות תרופות שרקח מהצמח. ההבנה כי לקנאביס יש תכונות רפואיות החלה כאשר בחן את השימוש בצמח בהודו. הוא ניסה לגלות אילו מחלות ניתן לרפא באמצעות הקנאביס, וגילה כי אמנם לא הצליח לרפא טטנוס, אך הצליח להקל משמעותית על הכאבים של הלוקים במחלה זו. 

בעקבותיו רופאים נוספים החלו לנסות להקל על מטופליהם באמצעות קנאביס. באותה תקופה הפסיכיאטר הצרפתי זא'ק-ז'וזף מורו בחר את השפעתן של תרופות שונות על מערכת העצבים המרכזית, ואף חקר את הקשר בין מצבים נפשיים שונים לחלומות. הוא חיפש את החומרים שיכולים להשפיע על מחלות נפש שונות וגילה את השפעת צמח הקנאביס להקלה על בעיות נפשיות. הוא החל לטפל בחולים הסובלים ממלנכוליה באמצעות התרופות שרקח מקנאביס. יש הרואים בו את אחד האבות של הטיפולים הרפואיים לבעיות נפשיות באמצעים תרופתיים.

המשך הגילויים על השפעות הקנאביס בוצעו בשיטה של ניסוי וטעייה. 

במהלך המאה ה-20 הופיעו מחקרים המעידים על יכולתו של הקנאביס להפחית לחץ תוך־עיני ומחלות עיניים. לימים, ה-CBD נוצל ברפואה המודרנית לפתרון הסימפטומים של גלאוקומה, אך היו חוקרים שסתרו אותם. בשנת 1973 הוצת הוויכוח מחדש כאשר רופא בשם טוד מקוריה פרסם מחקרים על פוטנציאל התרופה להפחית את הלחץ התוך־עיני בקרב חולי גלאוקומה והציע שניתן למנוע כך את הידרדרות המחלה עד לעיוורון.

חוקרים נוספים מאוניברסיטת פאלאקי בצ'כיה של היום, גילו את ההשפעות האנטי־בקטריאליות של הצמח, ומאז ועד היום מופיעים מחקרים אמפיריים שונים, שמקשרים בין הקלה על סימפטומים של מחלות שונות לצריכה של קנאביס. 

כיצד משתמשים כיום בקנאביס רפואי?

לאור ההצלחה העצומה שהייתה ברחבי העולם למוצרים המופקים מקנאביס רפואי, מדינות רבות בארה"ב, וברחבי העולם החלו לאשר את השימוש בתפרחת לצרכים שונים. ניסיונות להפיק תרופות אפקטיביות עדיין לא צלחו לחלוטין (בצורה של קפסולה או כדור) ולכן הצריכה של קנאביס הצטמצמה לעישון גליליות וצריכת שמנים בבליעה או באידוי. שיטות אלה מאפשרות לחומרים הפעילים בקנאביס (הקנבינואידים) להיות פעילים בגוף.

הקנאביס משמש ברפואה המודרנית בשני תחומים עיקריים: טיפולים בבעיות ומחלות פיזיות וטיפולים במחלות נפשיות ורגשיות.

מחלות פיזיות שבהן ניתן לטפל באמצעות קנאביס

• מחלות אונקולוגיות

סוגים שונים של מחלת הסרטן פוגעים באופן ניכר בתאבון של המטופל וגורמים לכאב רב. הקנאביס מסייע הן בשלבי הטיפול השונים (כמו כימותרפיה והקרנות) והן לאחר ההחלמה אם הופיעו תסמינים של חרדה כתוצאה מהמחלה. זוהי גם אחת המחלות שבהם ההתוויה ניתנת גם לילדים. 

• מחלות סופניות שונות

רופאים רבים שמזהים מטופל הסובל פיזית ממחלות סופניות שונות (הן סרטן והן מחלות אחרות) ימליץ על טיפול בקנאביס רפואי להקלה משולבת על הכאב ועל המצב הנפשי הנלווה למחלה הפיזית.

• מחלות עוויתיות

קיימות מחלות שונות הגורמות לעוויתות לא נשלטות. קנאביס מסייע לאזן את הגוף ומונע חלק מהעוויתות האלו, כמו גם את הכאב שנלווה אליהן. בין המחלות הללו ניתן למנות: אפילפסיה, טרשת נפוצה, פרקינסון, פגיעות בעמוד השדרה ועוד.

בחילות

בחילות חזקות יכולות להיות תוצאה של בעיות עיכול או טיפולים כימותרפיים וטיפולי הקרנות. הם גם תופעות לוואי של טיפוליים תרופתיים חזקים במחלה כמו איידס. לכן, במקרים רבים הרופא המטפל ימליץ על קנאביס רפואי להפחתת בחילה.

מחלות מעי

טיפול באמצעות קנאביס רפואי מסייע להקלה על כאבי מעיים הנובעים כתוצאה ממחלת קרוהן וקוליטיס כיבית. התכונות נוגדות הדלקת והיכולת של הצמח, לצד יכולתו להקל על הכאב, הפכו את הקנאביס לטיפול נפוץ במחלות אלה.

כאבים כרוניים

כאבים כרוניים ממקור עצבי, פגיעה לאחר תאונה או פיברומיאלגיה (הגורמת לכאבים בחלקים שונים בגוף) מהווים אף הם סיבה נפוצה למתן מרשם לקנאביס רפואי.

איידס

אמנם קנאביס אינו מסייע לטיפול באיידס, אך בזכות היכולת לעורר את התיאבון לחלק מחולי האיידס שאיבדו משקל ניכר, הרופא המטפל ממליץ על קנאביס רפואי.

מחלות נפש וליקויים רגשיים בהם מטפלים באמצעות קנאביס

נדודי שינה

קנאביס רפואי מסוגל לטפל בבעיות שינה חריפות הפוגעות באורח החיים של המטופל. חשוב לציין כי בישראל בעיות שינה שאינן תופעת לוואי של מחלה אחרת (נפשית או פיזית) בדרך כלל לא יאפשרו לקבל אישור לקבלת מרשם לקנאביס רפואי.

תסמונת פוסט טראומטית – PTSD

חיילים שחזרו מקרבות שונים ברחבי העולם ומטופלים אחרים הלוקים בתסמונת פוסט טראומטית, מטופלים כיום באמצעות קנאביס רפואי בזכות השפעתו המרגיעה. יש לציין כי כדי לקבל מרשם לקנאביס רפואי בארץ מדובר במטופלים בעלי דרגת נכות של 30% נכות, שניסו דרכי טיפול אחרות למשך שנתיים והתערבויות פסיכולוגיות ומצבם לא השתפר משמעותית בתקופה זו.

לאילו מטופלים הרפואה המודרנית לא תמליץ להשתמש בקנאביס?

כפי שהרפואה המודרנית זיהתה את הפוטנציאל של קנאביס לסייע לרבים, ניתן היה לזהות גם את החומר הפעיל העשוי לגרום להחמרה של מצבים מנטליים מסוימים (פסיכוזה). ה-THC שבחלק מהזנים עשוי להחמיר מצבים של הפרעות חרדתיות קשות, ויש הטוענים כי הוא מחמיר מצבים של הפרעה דו־קוטבית. לכן, למטופלים אלה לא מומלץ להשתמש בתפרחות המכילות THC ויש רופאים שלא ימליצו כלל להתוות כל סוג של קנאביס רפואי לחולים אלה. 

לסיכום, קנאביס רפואי זוהה עוד בתקופה העתיקה בסין, מצריים, הודו, רומא ומדינות נוספות כתרופה המסוגלת לסייע לחוליים רבים, לרפא מכאובים ואפילו להקל על הנפש. רופאים שהעזו לחקור את ההשפעות הללו בתקופה המודרנית סייעו להחדרת הקנאביס הרפואי לרפואה המערבית. אנו עדים כיום ליכולת של הקנאביס לסייע לאין־ ספור חולים ברחבי העולם, וסביר להניח שהתחום הזה רק יתפתח יותר ויותר.