‘LSD: האופרה’ – סיפורו של הסם במופע מרהיב

ה-LSD התגלה לראשונה בשנת 1943 ומאז שינה את העולם ונתן השראה לאמנים וליוצרים מכל התחומים. מלחינה בשם אן לברון (Anne LeBaron) הרימה הפקה ראשונה מסוגה המספרת את סיפורו של ה-LSD ושל תרבות-הנגד במופע אופרה מרהיב ומיוחד.

כתב: גיא קרלינסקי

‘LSD: האופרה’ הוא מופע אופרה חדש וראוותני העוקב אחר האירועים ההיסטוריים המשמעותיים שהתרחשו לקראת ובעקבות גילוי ה-LSD (חומצה ליסרגית דיאתילאמידית) על ידי אלברט הופמן ב-1943.

האופרה מראה את השפעתו העמוקה של הסם על העולם מבחינה תרבותית, פוליטית ורוחנית ובנוסף לדמויות ההיסטוריות הקשורות ל-LSD, כמו אלברט הופמן, טימותי לירי ואלדוס האקסלי, ב-‘LSD: האופרה’ מככב ה-LSD עצמו, המגולם על ידי שלישיית זמרות סופרנו.

ראשי התיבות LSD – המייצגים במציאות את ראשי התיבות של שמה של החומצה – מתייחסים באופרה לשלושת הנושאים החשובים ביותר בחיי האדם: אהבה, סקס ומוות (Love, Sex, Death).

עלילת ‘LSD: האופרה’ מתחילה כאמור עם גילויו, על ידי הופמן במעבדות ‘סנדוז’ בשוויץ. הופמן, שלא ידע על עוצמת החומר שגילה, לקח מינון גבוה במיוחד, שהוביל לתחושות מוזרות ולחשש שמא הורעל.

לאחר שהחל להרגיש לא בטוב, הוא יצא לרכוב לביתו על אופניים – אירוע המצויין עד היום כ-‘יום האופניים’ ב-19 לאפריל.

סופרים כמו האפרי אוסמונד ואלדוס האקסלי מוצגים באופרה כמי ששינו את ,זהותו, של הסם והפכו אותו, יחד עם פסיכדלים אחרים, מחומרים מחקריים במעבדה, למרחיבי תודעה רוחניים.

גם צדדים יותר אפלים בהיסטוריה של ה-LSD מוצגים באופרה: ‘פרוייקט MK-Ultra‘ היה שם הקוד שניתן לניסויים שחשאיים שערך ה-CIA בחיילים במטרה לנסות לרתום את השפעת ה-LSD לצרכים צבאיים.

באחד מרגעי השיא של האופרה נראית מארי מאייר, פלגשו של הנשיא ג’ון פ’ קנדי ודמות מוכרת בסצינת הסמים של שנות ה-60, כשהיא משיגה כמות של הסם מטימותי לירי במטרה לתת לקנדי ולבכירים אחרים בוושינגטון – במטרה להביא שלום עולמי.

את המילים לאופרה כתב ג’רד שטיין (Gerd Stein) בן ה-86. סטיין הוא משורר ואמן אמריקני הפעיל עוד מתחילת שנות ה-60 ומי שהכיר באופן אישי רבות מהדמויות באופרה ואפילו נכח באירועים המוצגים בה, כמו למשל בחתונה של טימותי לירי, בה המשקאות הקלים “חוזקו” בכמה טיפות.

מלחינת האופרה, אן לבארון (Anne LeBaron), בחרה להשתמש בכלי הארי פארץ’ (Harry Partch’s instruments), המחלקים את האוקטבה ל-43 טונים, במקום ל-12 כמו בחלוקה המקובלת. השימוש בכלים המיוחדים נבחר כדי לתת לאופרה צליל “הזייתי”, השונה ממוזיקה שאנחנו רגילים לשמוע ובכך לדמות את ההרגשה של טריפ אמיתי. “הכלים הללו מרחיבים את עולם הסאונד” הסבירה, “בדומה לאיך שה-LSD מרחיב את התודעה.”

ראו עוד:
מיקרו דוזינג: מנות קטנות של LSD יכולות לעשות לך טוב
מכסחי המיתוסים: 4 שקרים נפוצים על LSD
קנאביס וסמים אחרים: מה מותר לערבב – ומה עדיף שלא
האם LSD נשאר בחוט השדרה לנצח?
דייויד נאט: “אקסטזי, קנאביס ו-LSD צריכים להיות חוקיים, לפחות למטרות מחקר”