ספר הקנאביס שפרופ’ משולם ממליץ שכל צרכן יקרא

במשך למעלה מעשור מדלג חבר המערכת זיו ג’ניסוב בין גזרות שונות בעולם הקנאביס: לצד סיקור ועדות בכנסת ואירועים עסקיים מלאים באנשי חליפות הוא הקפיד להגיע גם להפגנות ואירועי מחאה של צרכנים ומטופלים שהשמיעו את קול זעקתם.

אך הוא לא הסתפק בסיקור מאבקי הלגליזציה. במהלך השנים הוא תיעד עשרות גידולי קנאביס ביתיים (חלקם פורסמו במסגרת פינתנו המיתולוגית “פרח השכונות“) כמו גם חממות קנאביס מוסדרות מטעם המדינה.

בנוסף הוא סיפק לישראלים הצצה נדירה ובלעדית למתרחש באזורים שמעט מאוד ישראלים הגיעו אליהם, אם בכלל, כשדיווח ממקומות כמו רמאללה, סוריה, עיראק, סודאן, שדות הקנאביס בצפון מרוקו ועוד.

בימים אלו הוא משתף פעולה עם הביולוג ומומחה הקנאביס, יואב גלעדי, בכדי להוציא לאור את הספר המקצועי והמקיף ביותר בנושא שאי פעם יצא בשפה העברית.

זרעי המהפכה

“הרומן שלי עם צמח הקנאביס התחיל ימים ספורים לפני הגיוס לצה”ל, במהלך הטיול הראשון שעשיתי באמסטרדם,” מספר זיו, שבאותם ימים היה בחור צעיר שנהג לשתות לא מעט אלכוהול במפגשים חברתיים. “זו הייתה הפעם הראשונה שלקחתי כמה שאיפות מג’וינט חשיש, פתאום גיליתי שהמפלצת לא כל-כך מפחידה, ולמעשה בניגוד לאלכוהול שהפך אותי לקולני ומוחצן, לעתים עד רמה די מביכה, ההשפעה של החשיש הייתה מבחינתי עדינה ומרוסנת.”

שם, באמסטרדם, זיו רכש את הזרעים שלימים יהפכו לגידול הקנאביס הראשון שלו: “זה היה נורא ואיום. חזרנו מהולנד עם זרעים במזוודה והרגשנו כמו ילדים קטנים שדפקו את המערכת. הבעיה שלא היה לי מושג איך לגדל קנאביס, ומתוך עשרה זרעים שנבטו בהצלחה, רק אחד שרד – וכמובן שהוא התפתח להיות זכר.”

הניסיון הכושל שלו לגדל קנאביס רק דחף אותו להתעמק עוד יותר בנושא, “הבנתי שאם אני רוצה לגדל, אני צריך להבין היטב את השיטה, להכיר את הצרכים של הצמח והתנאים שיאפשרו לו לשגשג – אז שקעתי בקריאת ספרי קנאביס באנגלית, ופשוט נדהמתי מתרבות הקנאביס האדירה שכבר קיימת שנים רבות מעבר לים: פסטיבלים, כנסים, ספרים, סרטים, מגזינים מודפסים בעשרות עמודי צבע עם תמונות מרהיבות. שאלתי את עצמי – למה לא בישראל?”

אקטיביזם והפצת מידע

לאחר השחרור מצה”ל והטיול במזרח, זיו חזר ארצה, נרשם ללימודי תקשורת במכללת “תל-חי”, ומשם המשיך בתחביב גידול הקנאביס שלו, כאשר בשלב מסוים הוא חובר לאורן ליבוביץ בהקמת מגזין קנאביס, בו אתם קוראים כעת. לימים הפך מגזין קנאביס לפלטפורמות התקשורת המשפיעה ביותר במאבק ללגליזציה ובסיקור תחום הקנאביס בארץ ואף למשפיע בעולם.

“אני זוכר שהלכנו יחד, אורן ואני, חמושים במצלמה ומיקרופון לאירוע של מפלגת העבודה. בתור סטודנט צעיר וחסר ניסיון הייתי כל-כך מובך בהתחלה לגשת לאנשים ‘חשובים’ שכמותם ולהטריח אותם בסוגיה זניחה לכאורה כמו קנאביס – אבל מהר מאוד המבוכה נעלמה: עברנו בין כל חברי הכנסת ושאר המועמדים שהצלחנו לתפוס ושאלנו אותם שאלות על לגליזציה ועל מדיניות הפללת צרכני הקנאביס – חלקם היו בהלם. זה היה ב-2012, ובאותם ימים כמעט שלא הפנו שאלות בנושא הזה לחברי כנסת. מבלי להיכנס לשמות, היו כמה שממש התעצבנו על עצם זה שאנחנו בכלל שואלים אותם על דבר כזה כולל אחד שהוא נשיא המדינה היום.”

מאז ועד היום זיו פרסם כאמור אינספור מאמרים, כתבות וסיקורי וידאו במטרה להעלות את המודעות לנושא הלגליזציה בישראל “נחשפתי לכל-כך הרבה מקרי עוול, כל-כך הרבה תרחישים לא הגיוניים של אנשים טובים שנפגעו באופן קשה מהמשטרה ומערכת המשפט על כלום ושום דבר.”

“חשוב לי לומר שאני מודע לכך שיש גם צדדים מאוד בעייתיים עם שימוש לא נכון בקנאביס, בדיוק כמו עם הרבה חומרים אחרים – אבל המצב הזה שבו הנזק של העונש הפלילי עלול להיות חמור בהרבה מהנזק הפוטנציאלי של צריכת החומר עצמו, זה פשוט מגוחך.”

קנאביס בעולם הערבי

במקביל להתעניינות בתחום הקנאביס, זיו ביקש לחקור את העולם הערבי. “אני חושב שהסיבה שנמשכתי לכל התחום המזרח-תיכוני היא כמעט זהה לסיבה שנמשכתי לקנאביס – סקרנות עזה להכיר עולם שלא הכרתי” הוא מספר, “תמיד הייתי צופה בסיקורים של כלי תקשורת ישראלים שמדווחים על המתרחש בגזרות השונות במרחב שלנו – אבל היה לי ברור שיש עוד הרבה מעבר, והיה לי דחף חזק מאוד להגיע למקומות הללו, להריח את הריחות, לדבר עם האוכלסיה המקומית בעצמי, עין מול עין, בשפת אמם ובמגרש הביתי שלהם.”

כאמור במסגרת המסע שלו במזרח התיכון, אחר שלמד ערבית, זיו הגיע לאזורים רגישים ולא יציבים במיוחד. כך למשל הוא היה העיתונאי הישראלי הראשון שמדווח מעיר הבירה (המשוחררת) של דאע”ש בסוריה, א-רקה. “במשך שנים עקבתי אחרי עלייתו ונפילתו של ארגון דאע”ש, ורק חיכיתי להזדמנות הראשונה שאצליח להיכנס לסוריה באופן בטוח יחסית, ולשמוע ממקור ראשון על החוויות של האנשים האומללים שחיו תחת שלטון הח’ליפות האסלאמית האכזרית – הכרתי אנשים קטועי גפיים, וילדים בני 11 שהתגייסו לדאע”ש ואף נלחמו במספר קרבות, זה היה לא פשוט.”

כמובן שגם במהלך מסעותיו במזרח התיכון, זיו תמיד חיפש את נקודת המבט ה”קנאביסטית”: “לדעתי אין כמעט מקום במזרח התיכון שאין בו קנאביס וחשיש – השאלה היא כמה זה נפוץ, והאם זה נמצא מעל או מתחת לפני השטח,” הוא אומר. “מצד אחד יש לך מדינות כמו עיראק וסוריה, שבהן ההסתכלות על סוגיית הקנאביס היא מאוד אנטי, ומצד שני אתה מגיע לאזורים כמו סודאן או סיני, שם השימוש בצמח הוא עניין כמעט שבשגרה. כמובן אי אפשר שלא לציין את מרוקו, בירת החשיש של אפריקה, שם יש תעשייה משגשגת כבר מאות בשנים.”

ספר הקנאביס המקיף ביותר בעולם

בימים אלה זיו עומל על הוצאה לאור של פרויקט מושקע וייחודי – “האנציקלופדיה לקנאביס“. ספר עב כרס המכיל 420 עמודים המגובים במקורות ומעוטרים בצילומים ואיורים צבעוניים, הנוגעים כמעט לכל תחום בעולם הקנאביס, אותו הוא כתב יחד עם יואב גלעדי במהלך השנים האחרונות.

“מבחינתי הספר הוא סוג של שיר אהבה לצמח הזה,” אומר זיו. “יואב ואני היינו נפגשים בעשרות מקומות שונים – בצפון או בדרום, בבתים פרטיים ובבתי קפה, עברנו ימים שלמים של הרבה קפה וריטלין (לפעמים גם כמה שאכטות) בשקידה בלתי נדלית על הטקסטים”.

זיו גאה לספר על עשרות החוקרים ואנשי המקצוע השונים שהתנדבו לתרום מזמנם, מהידע והניסיון הרב שלהם, בכדי לדייק ולשפר את הספר. “כשפגשתי את יואב שמחתי כל-כך לגלות מישהו עם תשוקה חזקה לקנאביס כמוני – אולם במשך השנים, הצטרפו לפרויקט הזה עוד ועוד אנשים טובים, וגיליתי קבוצה גדולה של חברות וחברים, מומחים מהמעלה הראשונה שפשוט לא די להם, והם רוצים לגלות ולחקור עוד על הצמח המופלא הזה.”

“מעבר לעובדה שפרופסור רפאל משולם בעצמו קרא את טיוטת הפרק ופירגן בצורה בלתי רגילה”, אומר זיו, “שיתפנו פעולה גם עם פרופסור דדי מאירי, מומחה עולמי לקנאביס, ד”ר לומיר האנוש – מגלה ה’אננדמיד’ (יחד עם צוות נוסף כמובן), אגרונומים כמו ניצן לוינסון ודרור אביטל, בעלי ניסיון תאורטי ומעשי בגידול קנאביס בארץ ובחו”ל, והרשימה עוד ארוכה…”

לסיום, זיו מבקש את תמיכת קוראי המגזין בתקווה שהם יסייעו לספר לצאת לאור: “אין לי ספק שכל מי שמתעניין בקנאביס – לא משנה אם הוא מגדל, מטופל או צרכן פנאי, ימצא בספר הזה שפע של מידע חיוני מרתק ומעשיר. אני ממש אעריך אם קוראי המגזין יכנסו לדף ההדסטארט כדי לתמוך בפרויקט החשוב הזה, וכמובן יפיצו הלאה את הבשורה לחברות, חברים או קרובי משפחה שעשויים למצוא עניין בספר”.

כנסו ורכשו עותק כאן.