10 גרם ב-99 שקלים: כך עוררה עליה קרונוס את חקירת הייבוא בהיצף?

בבתי המרקחת בישראל אפשר למצוא כיום אריזה של 10 גרם תפרחת LIT המיובאת מקנדה בפחות מ-100 שקלים. מחירו הקטלוגי הוא הנמוך ביותר מבין מותגי התפרחת הקנדיים בישראל, והוא מהזולים בשוק כולו. מאחוריו עומדת קבוצת קרונוס (Cronos Group) הקנדית, אחת מחברות הקנאביס הגדולות בעולם – ובדיוק החברה שהממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה מיקם במרכז חקירת ההיצף על היבוא מקנדה.

בשבוע שעבר פרסמה קרונוס את תוצאות הרבעון השני של 2026, ומהן עולה עד כמה השוק הישראלי הפך מרכזי עבורה: ההכנסות בישראל הסתכמו בכ-15 מיליון דולר, גידול של כ-60% לעומת הרבעון המקביל, וכ-28% מכלל הכנסות הקבוצה. זה הרבעון העשירי ברציפות שבו מדווחת החברה על שיא הכנסות בישראל. כל זאת, בזמן שקרונוס ניצבת במוקד חקירת ההיצף המתחדשת – ותוצאות הרבעון, לצד נתוני המדף בישראל, מציבות אותה בעין הסערה.

עוד רבעון שיא

על פני השטח, הדוח מרשים: הכנסות הקבוצה זינקו לכ-53 מיליון דולר, המרווח הגולמי התרחב מ-43% ל-54%, והחברה עברה מהפסד תפעולי של 5.3 מיליון דולר אשתקד לרווח תפעולי של 7.4 מיליון דולר. קרונוס גם דיווחה על רווח נקי של 35.7 מיליון דולר – אך כאן נדרשת זהירות. יותר ממחצית מהסכום, כ-20.2 מיליון דולר, מקורו ברווחי מטבע חוץ, בעיקר התחזקות הדולר האמריקני מול הדולר הקנדי על קופת המזומנים הגדולה של החברה בקנדה – ולא בפעילות מכירת קנאביס. הרווח התפעולי (7.4 מיליון דולר) וה-EBITDA המתואם – שהגיע לשיא של 13.1 מיליון דולר – משקפים נאמנה יותר את השיפור העסקי.

צמיחה בשוק שלא גדל

מה שהופך את הצמיחה בישראל למעניינת במיוחד הוא ההקשר. גם בנטרול השפעת שער החליפין, ההכנסות בישראל צמחו בכ-32% – וזאת בשוק שבשנתיים האחרונות אינו מצוי בבום. מספר מטופלי הקנאביס בישראל הגיע לשיא של כ-140,500 בתחילת 2024, ירד לכ-130 אלף בתחילת 2025 על רקע רפורמת הקופות, והתייצב מאז סביב 130–135 אלף. רק בחודשים האחרונים החל להראות ניצנים של צמיחה שוב, אך לא בקצב דרמטי. במילים אחרות, קרונוס גדלה בקצב דו-ספרתי גבוה בשוק שמספר מטופליו אינו מתרחב – נתון שעשוי להעיד על עלייה בנתח השוק שלה, בהוצאה הממוצעת למטופל או בשניהם.

מהפרימיום ועד הרצפה

בדיקת מגזין קנאביס בנתוני האינדקס של קנאביז (נכון ל-16.8.26) מגלה כיצד בנויה נוכחות קרונוס על מדפי בתי המרקחת. החברה משווקת שלושה מותגי תפרחת המכסים את כל טווח המחירים. בממוצע מחירי המינימום שהוצגו לכל מוצר באינדקס, לורד ג'ונס עמד על כ-274 שקלים, פיס נטורלס על כ-223 שקלים ו-LIT על כ-114 שקלים. ההצעות למוצרי LIT נעו לרוב בין 95 ל-109 שקלים לאריזה.

LIT אינו רק "סתם זול" – מחירו הקטלוגי (139–149 ש"ח) הוא הנמוך ביותר מבין כל המותגים הקנדיים בישראל, כשהמותג הבא במחירון עומד על כ-149–169 ש"ח והממוצע הענפי גבוה בהרבה. מוצרים קנדיים אחרים אמנם מגיעים לעיתים למדף ב-79–99 ש"ח, אך לרוב מדובר בהנחות ממחירון גבוה בהרבה, ובחלק מהמקרים במבצעי חיסול של מלאי שתאריך תפוגתו מתקרב – בעוד המחיר הקטלוגי של LIT עצמו עומד על 139–149 ש"ח. לדברי קרונוס, LIT אחראי לכ-10% בלבד ממכירותיה בישראל.

כאן נדרש איזון, שכן התמונה הרחבה מורכבת יותר. בממוצע, דווקא התפרחת הקנדית בישראל יקרה מהתוצרת המקומית – כ-321 שקלים לעומת כ-250 שקלים בקטלוג – ורצפת המחירים בשוק כולו מוחזקת בידי מותגים ישראליים, שחלקם נמכרים בפועל אף בפחות מ-75 שקלים לאריזה. כלומר קרונוס אינה "מציפה" שוק בזול באופן גורף; היא מחזיקה את מותג התפרחת הקנדי בעל המחיר הקטלוגי הנמוך ביותר בישראל, לצד היצרנים המקומיים הזולים.

האם קרונוס עוררה את החקירה?

פרט נוסף בולט בנתונים: מוצרי LIT הראשונים נכנסו לשוק הישראלי בסוף דצמבר 2023 – שבועות ספורים לפני פתיחת חקירת ההיצף הראשונה, בינואר 2024. לורד ג'ונס הצטרף בפברואר 2026, ופיס נטורלס נוכח בשוק הישראלי עוד מ-2020.

התשובה מורכבת. החקירה לא נפתחה נגד קרונוס לבדה, אלא בעקבות תלונת מגדלים ישראלים נגד היבוא מקנדה ככלל, וחפיפה בזמן אינה קשר סיבתי. מנגד, הממונה עצמו מיקם את החברה במרכז התמונה: בריאיון למגזין קנאביס באפריל 2025 אמר דני טל כי קרונוס לבדה אחראית ליותר מ-75% מיבוא הקנאביס הקנדי לישראל, וכינה אותה "מקור ההיצף העיקרי". במילים אחרות, גם אם ייטען שלא היא הדליקה את הגפרור, היא החברה שסביבה נסובה החקירה בפועל.

קרונוס: "פופקורן מול גרעיני תירס"

בתגובה לפניית מגזין קנאביס דחתה קרונוס את הטענות מכל וכל. "קרונוס אינה מבצעת היצף", מסר בסוף השבוע יו"ר ומנכ"ל החברה מייק גורנשטיין (Mike Gorenstein). לדבריו, בחקירה הקודמת מסרה החברה לממונה "נתוני תמחור ועלות מקיפים, כולל עסקאות להשוואה מול צדדים בלתי קשורים, שהוכיחו כי התמחור שלנו בשוק הישראלי לא היה נמוך מהתמחור שלנו בקנדה".

בלב קו ההגנה של קרונוס עומדת טענה מתודולוגית עקרונית. לדבריה, הנתונים שמסרה השוו את מחיר תפרחת הקנאביס בתפזורת (bulk) – הפורמט שבו מיוצאת התוצרת לישראל – ואילו הממונה "התעלם מהעברות דומות אלה, והתבסס בעיקר על השוואה בין מחירי יבוא בתפזורת לישראל לבין מחירי מכירה קמעונאיים של קנאביס בקנדה". גורנשטיין מדמה זאת לכשל בסיסי: "ניתוח הממונה היה כמו לנתח את מחיר הקמעונאי של שקיות פופקורן חטיף הנמכרות בקנדה, כהשוואה לייבוא גרעיני תירס בתפזורת לישראל". החברה מזכירה כי בסיבוב הקודם קבע לה הממונה שיעור היצף מקדמי של 369% וסופי מוצע של 175%.

קרונוס גם הדגישה את מחויבותה לשוק הישראלי: היא מחזיקה ברישיונות מסחריים מאז 2017, מעסיקה כ-80 עובדים, והשקיעה מעל 100 מיליון שקלים בחממה, במפעל ובמעבדת מחקר ופיתוח בישראל. לטענתה, היטל עונשי "יסלק מהשוק ספק מרכזי ומהימן של תרופה, יעלה את העלויות ויצמצם את מגוון המוצרים שמטופלי הקנאביס בישראל תלויים בו". עם זאת, החברה סירבה לפרט כמה מהכנסותיה בישראל מקורן בגידול מקומי, כמה ברכש מצדדים שלישיים וכמה ביבוא ממתקן GrowCo שלה בקנדה, וכן נמנעה מלמסור את היקפי היבוא בטונות או פילוח של הצמיחה בין כמות, מחיר ומותגים חדשים. "איננו מפרסמים פילוח לפי מקור", מסרה.

משרד הכלכלה: הטענות כבר נדחו

טענת הפופקורן של קרונוס אינה חדשה למשרד הכלכלה. בתגובה לפניית מגזין קנאביס מסר המשרד כי "נתוני החקירה, ההחלטות ובדיקתן נעשות על ידי הממונה באופן מקצועי ונטול פניות, ומבוקרות על ידי ועדה מייעצת מקצועית חיצונית ובלתי תלויה" – הגוף שבוחן את קביעות הממונה לפני ההכרעה, ושאישר בסיבוב הקודם את ההיטל שהוצע, בטרם נבלם בווטו של שר האוצר.

מעבר לכך, מסר המשרד כי טענותיה המתודולוגיות של קרונוס כבר עמדו למבחן: "מאחר שמדובר בחקירה מתנהלת, אין בידי המשרד להשיב לגופן של טענות, אולם נבקש לציין שטענות אלה של קרונוס הועלו בעבר בפני הוועדה בדלתיים סגורות, וזו החליטה, לאחר ששמעה את טיעוני החברה ונחשפה לכלל הנתונים, לדחות את הטענות האמורות ולאמץ את קביעות הממונה בנושאים אלה". יוער כי הדחייה מתייחסת לסיבוב הקודם; החקירה הנוכחית פתוחה, והצדדים אמורים להגיש את תשובותיהם לשאלוני הממונה עד 7 בספטמבר.

מה עומד על הפרק

בחקירה החדשה שנפתחה נטען שיעור היצף לכאורה של כ-125% – פער בין מחיר היצוא לישראל (כ-4.43 שקלים לגרם) לבין המחיר בשוק הקנדי (כ-10 שקלים לגרם) – וקרונוס חולקת בדיוק על אופן חישוב הפער הזה. עבור קרונוס, ההימור גבוה: השוק הישראלי הוא כבר השני בגודלו עבורה ומגלגל כ-28% מהכנסותיה, וריכוז כזה הופך כל היטל – בוודאי "ערובה זמנית" שהממונה רשאי להטיל בסמכותו בלבד כבר בתחילת אוקטובר – לסיכון עסקי ממשי. החברה עצמה מגדירה בדוחותיה תרחיש שבו "לא נוכל לייצר, לייבא או למכור את מוצרינו בישראל" כגורם סיכון מהותי.

בין אם מחירי הרצפה של LIT עומדים בהגדרה המשפטית של היצף – הנמדדת במחיר היבוא ולא במחיר לצרכן – ובין אם לאו, נתוני הרבעון מציירים תמונה ברורה: בשוק ישראלי שנמצא בקיפאון כבר שנתיים, חברת קנאביס קנדית אחת רושמת שיאים חוזרים ונשנים, מחזיקה את מותג התפרחת הקנדי בעל המחיר הקטלוגי הנמוך ביותר בישראל, והפכה את ישראל למנוע צמיחה מרכזי – בדיוק בזמן שהמדינה מנסה, בפעם השלישית, לבלום את היבוא מקנדה.

הבהרה (20.8.26): הכתבה עודכנה בעקבות פניית קרונוס בנוגע להגדרת הרווח כשיא, מועד השקת לורד ג'ונס, חלקו של LIT במכירות החברה והשוואת המחירים בשוק.