הנשיא שלא פחד להגיד “לגליזציה” – חוסה מוחיקה חוגג 78 קייצים

לנשיא אורוגוואי אין גרוש על התחת והוא בסדר גמור עם זה. אם תשאלו אותו האנושות מזמן איבדה את הדרך – בין רכישת מכונית חדשה ושדרוג האייפון הישן שכחנו את הייעוד העיקרי בשבילו באנו לעולם: “להיות שמחים”.

לפני קצת יותר משנה, בבוקר של השביעי לפבואר 2012. התכנסה ועדת הכנסת לדון בעניין חשוב ביותר – כיצד ניתן לשפר את מצבם הכלכלי העגום של חברי הכנסת בישראל?

נכון לאותו יום חבר כנסת במדינת ישראל אסף לביתו בכל עשירי לחודש תלוש משכורת חביב עם חמש ספרות: 36,000 ₪ ברוטו. כל חודש. בלי עיכובים ובלי דחיות. 36,000 שקל ברוטו – גם אם נחליט “לגלח” חצי מהסכום עדיין נקבל משכורת ש-90% מקוראי שורות אלו אפילו לא מתקרבים אליה. מה גם שבניגוד לחברי כנסת 90% מקוראי שורות אלו כן משלמים על חשבון הטלפון שלהם, כן קנו במיטב כספם את הרכב שיושב בחניה, ומנגד אינם מקבלים אלפי שקלים בשנה על “הוצאות ביגוד” וכדומה. רשימת הצ’יפנוקים עוד ארוכה אבל הבנתם את הרעיון.

ההצעה שעלתה עוסקת בהעלאת המשכורת של חברי הכנסת מ-36,000 ל- 38,300. שמונה חכי”ם הצביעו בעד:
זאב אלקין, ציון פיניאן, אורי אורבך, אברהם מיכאלי, דוד רותם, רוברט אילטוב, ניסים זאב יריב לוין.

לא היו מתנגדים להצעה…

וכך קרה שבבוקר חורפי אחד הצליחו שמונה חכי”ם אמיצים שטובת הציבור תמיד לנגד עיניהם – לסדר לעצמם ולחבריהם למשכן תוספת שכר בסכום שלא מעט פלחים באוכלוסייה רואים בו משכורת חודשית בפני עצמה.

גם זה בטח יעניין אותך

למעלה מ-10,000 ק”מ מזרחה בקו אווירי מישראל שוכנת מדינה דרום אמריקאית קטנה וחביבה בשם “אורוגוואי”.

סיכוי טוב שלא שמעתם עליה יותר מידי – היא כמעט ולא נמצאת במסלול הקבוע של עשרות אלפי התרמילאים הישראלים הפוקדים את דרום-אמריקה מידי שנה, ומבחינת המצב המדיני/כלכל/בטחוני המדינה נחשבת ליציבה למדי כך שלתקשורת הפופולארית אין יותר מידי כותרות לדלות מהמקום.

חוסר העניין במדינת החוף הסימפטית הזו שאוכלוסייתה מונה פחות מ3.5 מיליון תושבים הגיע לסיומו בתאריך הראשון למרץ 2010 – התאריך בו נבחר חוסה מוחיקה לנשיא המדינה. מאז מאות עיתנואים ואנשי תקשורת עלו לרגל כדי לתהות על קנקנו של דמותו מעוררת ההשראה. אחרי הכל, לא בכל יום פוגשים את “הנשיא העני בעולם”.

איזה קנאביס אתה?

ראו עוד: בליז מצטרפת לגל הלגליזציה ששוטף את דרום אמריקה

מהבידוד בצינוק אל “כס הנשיאות”

כמו כל סיפור סינדרלה טוב גם הסיפור של האיש מספר אחת באורוגוואי מתחיל במציאות של עוני ומחסור – חוסה מוחיקה נולד ב-20 למאי 1935 לאמא ממוצא איטלקי ולאבא ממוצא בסקי. אביו היה חקלאי זעיר שפשט את הרגל כמה שנים לפני מותו כשמוחיקה היה בן 6.

חוסה מוחיקה
חוסה מוחיקה
במהלך שנות השישים המוקדמות הצטרף מוחיקה לארגון הגרילה האורוגוואי “Tupamaros” – ארגון מחתרתי שיצא נגד הדיקטטורה הצבאית ששלטה במדינה באותה תקופה. בתחילת דרכו דגל הארגון בקווים ברורים המתנגדים לאלימות אך במשך השנים הוא כנראה איבד את הסבלנות והארגון התחיל לעבור לפסים אלימים. ה”Tupamaros” – נהגו לבצע פעולות של ביזה ושוד מזוין של בנקים וחנויות ולפזר את כל השלל בקרב עניי האזור. בשלב מאוחר יותר הארגון אף החריף את צעדיו כשהחל לחטוף פוליטקאים ואישי ציבור בעמדות מפתח למטרות של משא ומתן עם השלטון.

בשנת 72′ יצא סרטו של הבמאי היווני State of Siege” – Costa Gavras” המתאר את חטיפתו של סוכן אמריקאי לקשרים בינלאומיים ע”י המחתרת האורוגוואית. חוסה מוחיקה נהג לקחת חלק פעיל בפעולות אלו, הוא נתפס ונכלא ע”י השלטונות בארבעה מקרים שונים והעביר 14 שנים מהחיים שלו מאחורי סורג ובריח, שנתיים מתוכן בבידוד מוחלט. ב-1985, כשאורוגוואי חזרה להיות דמוקרטיה – מוחיקה שוחרר בפעם האחרונה בהחלט.

ראו עוד: חוף לבן, ים כחול והרבה מאוד ירוק – נח פלטניק מדווח מנגריל, ג’מייקה

שואב מים מהבאר, מגדל חמוציות ונוסע על חיפושית בת 25 שנה

ב-1994 נכנס לראשונה למערכת הפוליטית באורוגוואי יחד עם מפלגת ה-MPP. קריאתו הנחרצת לפוליטקאים בבקשה “לחשוב מחוץ לקופסא” יחד עם סגנון הדיבור העממי והצנוע של מוחיקה הגבירו את אהדתו בקרב הציבור, המפלגה קיבלה יותר קולות ובראשון למרץ 2005 הוא מונה להיות “שר החקלאות, המרעה והדגה”. חמש שנים מאוחר יותר ומוחיקה נבחר לתפקיד נשיא אורוגוואי.

כבוד הנשיא מסתפר ולוגם קצת "מאטה"
כבוד הנשיא מסתפר ולוגם קצת “מאטה”
כבר בימים הראשונים לבחירתו הבינו באורוגוואי שמוחיקה לא עומד להיות כמו כל נשיא אחר בעבר – הוא סרב להיכנס לגור ב”ארמון הנשיאותי” – משכנו הרשמי והמרווח של נשיא המדינה ובמקום התעקש להמשיך לגור ב”גן העדן” הפרטי שלו – חווה צנועה ויחסית די מבודדת, שם הוא חי יחד עם בת זוגתו לוסיה טופלנסקי המכהנת בתור סנאטורית. למרות בקשותיו של מוחיקה להסרת האבטחה מעליו המדינה התעקשה ובסופו של דבר סוכם על שתי מאבטחים בלבד הממקומים בכניסה לחווה. לזוג אין ילדים אבל הם נהנים מנוכחותה של “מנואלה” הכלבה בת שלוש רגליים.

אורח החיים הצנוע של הזוג מעורר השראה: את הכביסה הם תולים בחוץ, את המים הם שואבים מבאר סמוכה. בזמן שחבר כנסת בישראל יכול לבחור בין חמישה דגמי רכב יוקרתיים (כולם כמובן שנת 2012/2013) נשיא אורוגוואי מגיע לישיבות הממשלה ולפגישות עם מנהיגי העולם עם החיפושית שלו מודל 87′. המכונית הזו היא גם כל רכושו המוכרז בהצהרת ההון האחרונה שלו, הבית בחווה שייך לאשתו, ומתוך המשכורת המכובדת של 12 אלף דולר בחודש הוא תורם כמעט 90% ממנה לצדקה ומשאיר לעצמו רק 1200 דולר: “אני מצליח להסתדר עם סכום כזה, אני מסתדר מכיוון שרבים מאזרחי אורוגוואי חיים מסכום נמוך יותר”. הזוג הנשיאותי משלים הכנסה מגידול חמוציות ומכירתם בשוק המקומי. הוא לא אוכל בשר, לא מאמין באלוהים, ולא מחזיק בחשבון בנק.

החיפושית המיתולוגית של נשיא אורוגוואי
החיפושית המיתולוגית של נשיא אורוגוואי

בכלל, חוסה מוחיקה ידוע בעמדותיו הנחרצות כנגד תרבות הצריכה המערבית ונוהג להצהיר לא פעם שאורח חיים שכזה הוא בזבזני ולא יעיל: “יש כאלה שמכנים אותי ‘הנשיא העני’ – אבל אני לא עני” מספר מוחיקה. “האנשים העניים באמת הם אלה שתמיד רוצים עוד ועוד, אלו שלעולם אין להם מספיק. אלו הם העניים, משום שהם לכודים בתוך מעגל קסמים ולעולם לא יהיה להם מספיק זמן לעצמם. אני בוחר באורח חיים צנוע זה ובוחר לא לצבור יותר מידי רכוש, כדי שיהיה לי זמן לחיות את חיי כפי שאני רוצה. זה עניין של חירות. אם אין לך הרבה רכוש אז אתה לא צריך לעבוד כל חייך כמו עבד כדי לממן אותם, ולכן יש לך יותר זמן לעצמך”.

ראו עוד: ג’ודי ניר מוזס: מריחואנה ממכרת יותר מאלכוהול – ההסברה לא עובדת – אני מאמינה בהפחדה

מקדם חוקים ליברלים – ומשלם את המחיר

אבל לא הכל ורוד בעולמו של מוחיקה, למרות התנהלותו העממית יוצאת הדופן שבאה לידי ביטוי גם בגל החום האחרון שפקד את המדינה כאשר הורה לפתוח את שערי “הארמון הנשיאותי” , לפרוס מזרנים ולהזמין את כל חסרי הבית באזור ליהנות מתנומה צוננת במזגן – עדיין נשמעות לעברו לא מעט ביקורות בעיקר מחוגים שמרניים במדינה אשר מביעים את התנגדותם לשתי הצעות חוק שקיבלו את תמיכתו – הראשונה מעניקה לנשים באורוגוואי את האפשרות לבצע הפלה עד 12 שבועות בתוך ההריון, והצעת החוק השנייה עוסקת בלגליזציה והסדרת שוק הקנאביס המקומי.

בעקבות ההתנגדות הנחרצת של אותם חוגים שמרניים רבים ציפו שנשיא אורוגוואי יחזור בו מהתמיכה בשתי החוקים הליברלים הללו אך הוא התעקש: “צרכני הקנאביס אינם הבעיה של החברה שלנו” אומר מוחיקה “זו התעשייה הלא חוקית שמשגשגת מתחת לאף שלנו ומעניקה כח לעבריינים וארגוני פשע – זו הבעיה האמיתית בעניין”.
אבל מוחיקה משלם מחיר כבד על הדבקות בדרכו וסקרים אחרונים באורוגוואי הראו ירידה משמעותית בתמיכה הכללית של הציבור.

ראו עוד: נשיא אורוגוואי: לגליזציה כן, תיירות סמים לא

“לא באנו לעולם כדי לפתח את עצמינו במונחים כלליים – קיבלנו את מתנת החיים כדי להיות שמחים”

בכנס שנערך באו”ם שנה שעברה בנושא איכות הסביבה נשא מוחיקה נאום מרגש שנגע ללב של רבים וזכה מיד לתרגומים במספר שפות ועשרות אלפי צפיות ביוטיוב. בנאומו מתייחס מוחיקה לא רק בעניין איכות הסביבה ושמירה על כדור הארץ – הוא התייחס בנאומו לגלובליזציה המתרחשת לנגד עינינו, לתרבות הצריכה הקלוקלת שלנו, ולמהות החיים בכלל כפי שהוא רואה את הדברים:

“כל היום דיברנו כאן על כלכלה בריאה והגיונית, על הוצאת מיליוני בני אדם ממעגל העוני. אבל כשאני מביט על התבנית הקיימת של ייצור וצריכה במדינות המפותחות אני חייב לשאול את עצמי: אם ההודים היו מחזיקים בכמות המכוניות פר משפחה כמו שיש לגרמנים – כמה חמצן כבר היה נותר לנו לנשום? האם לכדור הארץ יש מספיק משאבים כדי לספק את אוכלוסיית העולם כולו באותה רמת צריכה שבה המדינות העשירות צורכות? כי על זה אנחנו חייבים לדון.”

“איך אנחנו יכולים לדבר על סולידריות כשיש לנו מראש כלכלה המבוססת על תחרות לא הוגנת…”

“לא באנו לעולם כדי לפתח את עצמינו במונחים כלליים – קיבלנו את מתנת החיים כדי להיות שמחים. מכיוון שהחיים חולפים מהר, הם מאוד קצרים…”

“אחיי העובדים נהגו לעבוד 8 שעות ביום, הורידו את זה לשש שעות עבודה ביום – אבל אז הם מוצאים את עצמם עובדים בעבודה נוספת ועובדים למעשה יותר שעות מאשר מה שהם עבדו מלכתחילה מכיוון שהמשכורת מעבודה אחת לא מספיקה לממן את כל המוצרים שהם קנו – לשלם על הרכב, על האופנוע, ותשלומים נוספים – ורק כשהוא סיים עם כל אלו הוא שם לב שהוא זקן שגרוני כמוני, והחיים שלו כבר גמורים…”

“לכן חייבים לשאול: האם זה גורל האנושות? הדברים שאני אומר עכשיו הם מאוד בסיסיים: ההתפתחות איננה יכולה לבוא כנגד השמחה, היא צריכה לשחק לטובת השמחה האנושית, לטובת אהבת כדור הארץ, יחסי אנוש, הדאגה לילדים, לחברים, וכיסוי הצרכים הבסיסיים שלנו. מכיוון שזהו האוצר היקר ביותר שיש לנו: שמחה. כשאנו נאבקים למען הסביבה חייבים לזכור שהאלמנט החיוני ביותר בסביבה הוא האדם עצמו”.

לסיכום חשוב לציין שכמו כל פוליטקאי גם על חוסה מוחיקה יש לא מעט ביקורות, אבל אי אפשר להישאר אדיש נוכח העובדה שנציגי ציבור בדמותו הם
נוף נדיר מאוד במחוזותינו. ותמיד תזכרו שבאתם לכאן כדי להעביר 80 שנה בכיף, הכל הולך בסוף…

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר