מועדון ה-24.4: האם נתוני ה-THC בקנאביס אמינים?

בנוף הדינמי של שוק הקנאביס הרפואי בישראל יש נתון אחד שחוזר על עצמו: 24.4% THC. תופעה מסקרנת זו מסתמנת כמבטיחה למטופלים יציבות ואיכות, אך גם מעלה שאלות: ראשית לגבי אמינות הנתונים, שנית בנוגע לגיוון ולצרכים האישיים של כל מטופל, ובסופו של דבר גם לתפקיד הרגולציה. ברוכים הבאים למועדון ה-24.4!

תוכן בשיתוף חברת פיס נטורלס

ענף הקנאביס הרפואי בישראל תרם כמה גנטיקות CBD מצליחות לעולם, אבל תמיד החזיק במשיכה לזנים עתירי THC. יתרה מכך, הפופולריות של הקנבינואיד THC הגיעה לשיאים חדשים כיום, כשזנים בריכוז של 24.4% THC מילאו את התפריטים עד שכל השאר מתחילים להידחק החוצה. 

מגמה זו מעוררת שאלות לגבי התועלות של אותו ריכוז מסתורי – 24.4% THC. ראשית, מהימנות הנתונים נתונה לשאלה, היות ורוב היצרנים בוחרים בשיטת בדיקה המאפשרת מניפולציה די פשוטה. שנית, הדומיננטיות של ריכוז ה-THC הספציפי הזה יכול לסמל למטופלים מסוימים אמינות, אך הוא פוגע במנעד המוצרים המוצע, מעוור את המטופל לצרכיו האישיים ומותיר בסימן שאלה את התפקיד הכולל של הפיקוח הרגולטורי בהבטחת בחירות רפואיות בטוחות ויעילות.

אבל לפני הכל – למה THC כל כך פופולרי?

השורשים ההיסטוריים של THC

השורשים ההיסטוריים של הפופולריות של THC נמשכים אלפי שנים אחורה, היות וקנאביס הוא אחד הצמחים המתורבתים המוקדמים ביותר בהיסטוריה האנושית. תרבויות עתיקות, כמו הסיניות הקדומות, השתמשו בקנאביס למטרות רפואיות, עם תיעודים המתוארכים כבר בשנת 2700 לפני הספירה. קנאביס שיחק תפקיד מרכזי בטקסים דתיים ובשיטות ריפוי בקרב המצרים, שהשתמשו בו לטיפול במחלות החל מגלאוקומה ועד דלקות, וחלק מהפוטנציאל הרפואי בצמח מיוחס כמובן גם ל-THC.

גורמים תרבותיים וחברתיים המשיכו לתרום בעקביות לפופולריות של THC. במאה ה-19, תמיסות קנאביס נרשמו באופן נרחב בארצות הברית עבור טיפול במספר עצום של מחלות. יתרה מכך, תנועת "תרבות הנגד" (קיץ האהבה) של שנות ה-60 טיפחה עניין מחודש בקנאביס למטרות פנאי ורוחניות, והעצימה עוד יותר את כוח המשיכה של הקנבינואיד שבדיוק נחשפה השפעתו הפסיכואקטיבית על גוף האדם.

פיתוח זנים עתירי THC כסטנדרט

שיטות גידול סלקטיביות השפיעו באופן משמעותי על רמות ה-THC בקנאביס. חברת פיס נטורלס – Peace Naturals מספרת כי הבטחת ריכוז אפקטיבי של מגוון קנבינואידים יציבים הוא בין הקריטריונים החשובים ביותר בתהליך פיתוח הזנים הממושך שנשמר בפרויקט הזנים שלהם בקנדה. אבל, האם THC לבדו מספיק? התשובה היא לא, והוא אפילו לא הכי חשוב. 

כידוע, אחת משיטות הגידול ופיתוח הזנים היא הכלאה. מדובר בטכניקת רבייה נפוצה שהייתה מכרעת במגמת העלייה של ריכוזי ה-THC הממוצעים בזנים מאז שנות ה-80. מדובר בשילוב של שני זנים בעלי תכונות נחשקות בניסיון לייצר צאצא שמציג את ביטוי התכונה אפילו חזק יותר. במקרה של קנאביס, רוב ההכלאות שנעשו בשנות ה-80 ועד תחילת שנות האלפיים היו במטרה ליצור זנים עם רמות THC גבוהות באמצעות הכלאות. נשמע טוב לא? אבל יש לזה מחיר.

רבייה משפיעה לא רק על תכולת ה-THC אלא גם על קנבינואידים וטרפנים אחרים. לצמח הקנאביס יש פוטנציאל מוגבל לייצור קנבינואידים, מה שאומר שככל שריכוז ה-THC יהיה גבוה יותר – כך יהיה גם פחות מקום לקנבינואידים אחרים שמספקים כל אחד בתורו פוטנציאל טיפולי מיוחד במינו. 

"אם הייתי מוציא הכל מתפרחת הקנאביס ומשאיר שם רק את ה-THC, לא היית רוצה אותה – נכון? THC זה לא הדבר הכי חשוב בצמח הקנאביס. הוא חשוב, אבל הוא לא הכי חשוב," מספר מייק גורנשטיין, מנכ״ל קבוצת קרונוס הקנדית, בעלת פיס נטורלס. אבל לצערנו, התובנה הבסיסית והכמעט אינטואיטיבית הזו עדיין לא נמצאת בסט השיקולים של רוב היצרנים שמשווקים זנים בישראל, וכנראה גם לא של הצרכנים.

חשוב לציין שגישות גידול מסוימות יכולות להוביל לשינויים ביחסים של קנבינואידים וטרפנים, מה שעשוי ליצור זנים בעלי פרופילים טיפוליים ייחודיים, אפילו ללא רמות THC גבוהות במיוחד. ההבנות המתקדמות הללו משקפות את האופי הדינמי והמתפתח של צמח הקנאביס והוא קריטי בעת הזו, כשהוא מסתגל לצרכים המגוונים של מטופלים מסביב לעולם.

עלייתו של THC בשוק הקנאביס הרפואי

תכנית הקנאביס הרפואי של מדינת ישראל איפשרה לראשונה למטופלים גישה למגוון מוצרים, אבל כבר מהתחלה ניכרה העדפה לזנים עתירי THC שנחשב לקריטריון מרכזי בתקופה ההיא. לראייה, מחקר משמעותי שנערך על ידי ד"ר דבורה קנול וד"ר סיימון וולפסון, שכותרתו "השפעת הקנאביס הרפואי על חווית הטיפול בחולים בישראל", הבהיר את הלך הרוח המתפתח בקרב מטופלים שהחלו לפנות לזנים עתירי THC. 

במקביל, גם השוק השחור, שמהווה מקור השראה ליצרנים מסוימים, ממשיך להנציח את הדומיננטיות של זני THC גבוהים. הרשת המחתרתית הזו מנצלת את הביקוש לקנאביס חזק, ומציעה מוצרים לא מפוקחים, לא בדוקים ולפעמים לא בטוחים. ואכן, הדו"ח השנתי של משטרת ישראל מצביע על סחר לא חוקי בעיקר בקנאביס עתיר THC.

במה THC טוב?

יש הרבה דברים טובים להגיד על THC, ובמיוחד על הפוטנציאל הטיפולי שלו. הערכה אובייקטיבית של הפוטנציאל הטיפולי של THC חושפת את יעילותו בטיפול במצבים רפואיים שונים. מחקרים שפורסמו על ידי גופים רפואיים מרכזיים, למשל המחקר "Cannabinoids for Medical Use: A Systematic Review and Meta-analysis" שפורסם ב-JAMA Internal Medicine, הדגימו את יעילותו של THC בהקלה על תסמינים של כאב כרוני וכאב נוירופתי. אישושים מחקריים דומים בנוגע לתפקודו של THC קיימים גם בנוגע להפחתת בחילות והקאות הנגרמות על ידי כימותרפיה וניהול דלקתיות בשרירים במצבים כמו טרשת נפוצה.

בחזית הפנאי, זנים עתירי THC מוערכים בזכות ההשפעות הפסיכואקטיביות שלהם, מה שהופך אותם לפופולריים בקרב משתמשים שלא מגיעים לקנאביס מזווית רפואית. בהתאם, זיקה זו מעלה שאלות לגבי הרלוונטיות של זנים אלו בענף הרפואי. חלק מהמומחים טוענים כי האופי המשכר של זנים עתירי THC לא תמיד מתיישב עם המטרות הטיפוליות של מטופלים מסוימים, מה שמעורר שיקול דעת של זני THC/CBD מאוזנים שיכולים לספק יתרונות טיפוליים תוך מזעור השפעות פסיכואקטיביות.

הצד האפל של THC

בעוד ש-THC מציע יתרונות רבים שלא ניתן לשלול, הוא אולי לא חף מסיכונים וחסרונות פוטנציאליים משלו. מחקרים כמו "The Health Effects of Cannabis and Cannabinoids" של האקדמיה הלאומית למדעים, הנדסה ורפואה בארה״ב, מדגישים את החששות. 

ראשית, צריכת THC עלולה על פי חלק מאותם מחקרים להוביל להתמכרות. מחקרים ברפואה פנימית של JAMA מצביעים על כך שכ-9% ממשתמשי הקנאביס מפתחים תלות, כאשר בריאות הנפש היא תחום נוסף של דאגה. מחקר ב-JAMA Psychiatry שכותרתו "Cannabis Use and Risk of Psychiatric Disorders" מדגיש את הקשר בין צריכה לא מותאמת של THC לבין סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות, ביניהן חרדה, דיכאון ופסיכוזה.

בנוגע ל-THC, אין מנוס מכך ששימוש אחראי ומושכל הוא קריטריון מכריע ביעילות הטיפולית שלו על כל אדם ואדם. כל מטופל ומטופלת נדרשים להיות מצוידים במודעות אמיתית לחסרונות הפוטנציאליים של THC כדי לעשות את הבחירות המושכלות לטיפול שלהם. אבל, לפעמים קיימים גורמים חיצוניים שיכולים להפריע למטופלים לעשות את הבחירות האלה – לדוגמה, בדיקות מעבדה לא מהימנות.

מהימנות ריכוזי ה-THC

שיטת הניתוח הנקראת Loss On Drying – LOD הנפוצה בבדיקות המעבדה של מוצרי הקנאביס הרפואי בישראל, מודדת את תכולת הלחות בתפרחת הקנאביס שנבדקת בעקיפין על ידי שקילת המדגם לפני ואחרי ייבוש. למרות שנעשה בטכניקה זו שימוש נרחב, חוסר הדיוק שלה יכול להוות סיבה לדאגה. חסרון בולט אחד בהשוואה לשיטה מקבילה ומדויקת יותר שנקראת קארל פישר, הוא ש-LOD רגישה לגורמים כמו אובדן נדיף של טרפנים שעלול להוביל להערכת יתר של תכולת THC.

דוגמה ספציפית שמדגישה את המגבלות של LOD היא המחקר שפורסם ב"Journal of Liquid Chromatography & Related Technologies" שכותרתו "Evaluation of Loss on Drying Techniques in Cannabis". מחקר זה הדגיש את השונות והמגבלות של ניתוח LOD, והצביע על כך שגורמים כמו טמפרטורה וזמן יכולים להשפיע באופן משמעותי על התוצאות. למעשה, גם במדריכי ההפעלה של מכונות הבדיקה (PDF) עובדה זו מוצגת בבירור.

למרבה הצער, מעבדות מסוימות עלולות "לתמרן" את רמות הלחות בתפרחת הקנאביס כדי לנפח את רמות ה-THC במהלך בדיקת LOD באופן מלאכותי. כך למשל, כתבה קודמת במגזין קנאביס התייחסה לנושא הזה, וללפער בריכוזי ה-THC שנמצא בתפרחת לבין זה הכתוב על האריזה במוצרים רבים בשוק. הפרקטיקה הזו מעלה שאלות לגבי דיוק הנתונים ושלמות שיטות הבדיקה בתעשיית הקנאביס. 

איך עושים THC נכון: טווחים וחלופות

ככל הנראה כדי לצמצם את הסיכונים הכרוכים בזני THC גבוהים, חלופות כגון זנים עם ריכוזי THC ו-CBD מאוזנים הפכו למוצר הראשוני שניתן למטופלים חדשים. זנים אלו מציעים יתרונות טיפוליים עם פחות מההשפעות הפסיכואקטיביות שיש למוצרים עתירי THC. בנוסף, הקונצנזוס המחקרי מצביע על כך שדווקא שילוב של קנבינואידים וטרפנים שונים יכול לשפר את הערך הטיפולי הכולל של מוצרי קנאביס, ולא התמקדות ומקסום של קנבינואיד בודד.

מטופלים צריכים לשקול את הצרכים הספציפיים שלהם, הסובלנות וההשפעות הרצויות שלהם בעת בחירת מוצרי קנאביס רפואי. גורמים כמו טווחי קנבינואידים לעומת ריכוז מדויק, פרופילי טרפנים מועדפים ושיטות צריכה מגוונות ממלאות תפקיד מכריע בהתאמת הטיפול בקנאביס רפואי לצרכיהם. בחירות מושכלות אלו חיוניות כדי להבטיח שאנשים יקבלו את היתרונות המלאים שיש לקנאביס רפואי להציע תוך צמצום החסרונות הפוטנציאליים.

סיכום

השכיחות המדאיגה והפופולריות של תפרחות 24.4% THC בשוק הקנאביס הרפואי בישראל עוררה כמה חששות. החל מהחסרונות בהסתמכות יתרה על קנבינואיד בודד, דרך הזנחת הפוטנציאל הטיפולי של תרכובות אחרות ועד הגבלת הגיוון בזנים המוגשים לצרכן ובמידע שמציגות הבדיקות – מה שמפריע לצרכן לעשות בחירות מושכלות. 

בנוסף, קיים סיכון להשפעות פסיכואקטיביות מוגברות ולתגובות שליליות, אשר עשויות שלא להתאים לכל החולים. מגמה זו עלולה לקעקע בלי משים את השאיפה לתוצאות מאוזנות ומותאמות טיפול למטופלים שבוחרים בקנאביס רפואי באופציה לשיפור חייהם.

כתיבת תגובה