הכי קרוב להודו שאפשר: חוזרים לחופים של סיני

האם סיני באמת הפכה לבסיס ענק של דאע”ש, או שיכול להיות שההפחדות וההתראות היו מעט מוגזמות? מגזין קנאביס הדרים לארץ הנילוס בשביל לבדוק ממקור ראשון מה באמת מתרחש בימים אלו בסיני

שנים לא פשוטות עוברות על חצי האי סיני, המקום שעד לא מזמן העלה לכולנו אסוציאציות של חופים קסומים, שלווה ורוגע, הפך כבר תקופה ארוכה לשם נרדף לדאעש. הרבה בזכות העובדה שהדיווחים היחידים שמגיעים מהתקשורת הישראלית המרכזית מספרים על כאוס מוחלט ואבדן שליטה של הצבא המצרי באזור.

אבל בתקשורת שוכחים לציין שחצי האי סיני הוא שטח גאוגרפי עצום ממדים (61,000 קמ”ר, כמעט פי שלוש משטחה של מדינת ישראל), כך שבמקביל לדיווחים על הפיגועים והלחימה בין כוחות “אנסאר בית אל-מקדס” (המשויכים לדאעש) לבין צבא מצרים, אירועים המתרחשים בעיקר בחלקו הצפוני של סיני – נראה כי ברצועת החוף הדרומית של חצי האי החיים ממשיכים כרגיל.

אבל “אין טוב ממראה עיניים”, ולכן לאחר כמעט חמש שנים של היעדרות מהמקום החלטתי לרדת לסיני מצויד במצלמה בכדי לתעד את חלקת גן-העדן שרוב הישראלים כבר הספיקו לשכוח.

“השיבה לסיני”

לאחר מעבר זריז בטאבה הגענו לצידו השני של הגבול שם חיכה לנו הנהג שלנו, אבו-עטייה, שלקח אותנו אל תוך השטח המצרי, בממלכת הבדואים של מדבר סיני.

כעבור כשעה של נסיעה הגענו ליעד – חוף “ראס א-שטן”: כמיטב מסורת האירוח של סיני, לא חלפו 10 דקות מהרגע שנחתנו בחוף ועד לרגע שחיכו לנו בחושה אצבע חשיש ומעט ירק עטוף בנייר עיתון מקומי.

צילום: אירית רזניק
החושות המפורסמות של סיני. צילום: אירית רזניק

בתום התרעננות קלה יצאנו לבחון את הנוכחות בחוף, והופתענו לראות לא מעט ישראלים, רובם כבר ביקרו בסיני מספר פעמים, אולם גם הם נמנעו מלהגיע הנה במהלך השנים האחרונות: “הייתי פה מלא פעמים, אבל באמת בשלוש שנים האחרונות לא היינו פה” מספרת מטיילת ישראלית על החוף שהגיעה לנפוש במקום יחד עם ביתה בת ה-15 “זה היה נראה מפחיד”.

“אתה שומע בחדשות ואתה קורא באינטרנט שזה כאילו מסוכן, כולם אומרים לך לא לנסוע כל הזמן ואף אחד לא באמת יודע” מספר מטייל ישראלי אחר “ואז אתה מגיע לפה ואתה מגלה שהכל זה כזה חארטה, כי זה המקום הכי רגוע בעולם. קודם כל אם אתה קורא את הכותרות אז תמיד יהיה רשום ‘פיגוע בסיני – כך וכך אנשים נהרגו, כך וכך פיצוצים’, אבל אם אתה נכנס לכתבה אתה קורא שזה בכלל בצפון ליד רפיח, ונראה לי שבקו אווירי זה יותר קרוב לתל אביב מאשר לפה לא?”

איזה קנאביס אתה?

צילום: אירית רזניק
החופים של סיני. צילום: אירית רזניק

גם רוני, ישראלי בשנות הארבעים לחייו שביקר בחצי האי סיני כבר עשרות פעמים, הדגיש את עניין המרחב הגאוגרפי: “כמו שישראל מצטיירת כמדינה מאוד מסוכנת בחלק מארה”ב, ובאירופה. אז אותו הדבר סיני מצטיירת לישראלים כמסוכנת – כי רוב הישראלים לא מבינים את ההבדל בין צפון סיני לבין אזור החוף שזה שני דברים שונים לחלוטין”.

“אחלה מן אחלה”

מעודדים מההסברים המרגיעים החלטנו לצאת מעט מהחוף לטיול בהרים המדבריים של סיני. כעבור כשעתיים של הליכה וטבילה במים, התיישבנו ללגום מעט תה בדואי, לעשן קצת חשיש ולהנות משלוות עולמים שאפשר למצוא רק במקומות כמו סיני.

צילום: אירית רזניק
הבדואים השליטים העיקריים באזור. צילום: אירית רזניק

בדיוק כמו שבהודו כל בעל מקצוע שני עושה השלמת הכנסה ממכירת צ’אראס לתיירים, כך גם בסיני: אבו-נידאל, המלווה שלנו, הציג בפני את הסחורה שלו ואפילו נתן לי טעימה לבדוק את האיכות בעצמי: “רק אני אגיד לך איך זה” הוא אומר לי בעברית צחה, תוך כדי שהוא חושף בפני פיסת חשיש נדיבה “זה לבנוני אסלי זה, הבנת? זה לא כמו משהו מהמגרב (מרוקו)…יא אחי, זה אחלה מן אחלה”.

בדרך חזרה לחוף זכה אחד החברים לקבל מאבו-נידאל הצעה אחרת, אבל לא פחות אטרקטיבית: “אני נשוי” סיפר לו הבחור הישראלי “מי זאת אשתך?” שאל אותו אבו-נידאל “הזו מקדימה? אחלה מן אחלה, מברוק!” האישה לא יכלה להתאפק, וביקשה לקבל מידידנו הבדואי תשובה לשאלה שמטרידה כל בת ישראל “כמה גמלים
אני שווה”? אבו-נידאל לא התבלבל וענה מיד “אלפיין (אלפיים) גמל”.

אין ספק שבמחירי הגמלים של היום בהחלט מדובר בהצעה שקשה לדחות על הסף…

“המקום הכי טוב בעולם”

באותו הערב הגיעו אל החוף קבוצות של צעירים מצרים מקהיר ואלכסנדריה, הם שלפו מתיקיהם כלי נגינה ופתחו בסשן ג’ימג’ומים מרומם רוח.

צילום: אירית רזניק
גם הנוף האנושי בסיני שובה את העין. צילום: אירית רזניק

אני יושב שם עם עצמי, שוקע בצלילי הדרבוקה והסקסופון, בוהה באופק שממול על החופים של ערב הסעודית ומנסה להבין מדוע רובם המוחלט של הישראלים ממאנים להגיע למקום כל כך קסום, כל כך זול, וכל כך קרוב – חלק מהמטיילים העלו תאוריה מעניינת בנוגע לאחראים על התדמית הרעה של סיני בישראל: “אני יכול לנחש, כמו שאתה יכול לנחש, או כמו שכל אזרח יכול לנחש שאולי המלונאים באילת מעדיפים שהתיירים יישארו בצד הזה של הגבול, אולי מדינת ישראל מעדיפה שהתיירות תישאר בצד של ישראל?”.

בין אם התאוריה הזו נכונה או לא, נראה שעולם כמנהגו נוהג: במשרד החוץ ימשיכו להתריע מפני ירידה לסיני ורובו המוחלט של הציבור יציית בהתאם. אבל אם תשאלו את הישראלים שדווקא כן הגיעו לכאן, הביקור הבא שלהם בסיני הוא רק שאלה של זמן: “זה המקום הכי טוב בעולם” טוענת אחת הישראליות על החוף “באמת שזה אחד המקומות הכי כיפים בעולם, והייתי במלא מקומות בעולם”, “סיני היא פנינה” אומר מטייל ישראלי אחר “אחד המקומות היפים בעולם, המעניינים בעולם, המיוחדים בעולם בעיניי”, צעיר ישראלי נוסף הצטרף לסופרלטיבים: “הנוף המדהים הזה, והשנורקלים, זול פה, יש כאן אוכל טוב, חשיש”…

ראו גם:
15 סיבות טובות לרדת לסיני
הסכם השלום עם מצרים – בזכות חתיכת חשיש?

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר