אורורה משווקת בישראל זנים “ללא הקרנה” שכן עוברים הקרנה

"זה סגול גבר, זה לא מוקרן, תיגע בזה" - כך משווקת את מוצריה החדשים חברת קנטק (Cantek), הזכיינית בישראל של תאגיד הקנאביס הקנדי הענק אורורה (Aurora), תוך טענה כי בניגוד לשאר המוצרים בשוק, שלה לא עברו תהליך הקרנה. מבדיקת מגזין קנאביס עולה כי מדובר בהטעיית צרכנים. "מתנצלים אם נוצרה אי הבנה," מסרו.

התרגיל השיווקי של חברת קנטק (Cantek), המשווקת בישראל את מוצרי חברת הקנאביס הקנדית הגדולה אורורה (Aurora), הצליח כנראה בקידום המכירות, אבל הצליח גם לעצבן כמה מטופלים שפנו למגזין קנאביס בבקשה לבדוק את טענות החברה על כך ש-4 הזנים שהיא משווקת מתוצרת קנדה הם “ללא הקרנה”.

“זה סגול גבר, זה לא מוקרן”

בברושורים שהיא מפיצה לבתי המרקחת ולמטופלים כותבת קנטק בפירוש כי “הזנים אינם עוברים הקרנת בטא”. כך גם טוענים אתרי מסחר, דפי פייסבוק וערוצי טלגרם קיקיוניים רבים העוסקים בשיווק זנים ומציגים אונליין קטלוגים של מוצרי הקנאביס הרפואי, מבלי לבדוק את הפרטים לעומקם.

כך למשל, בביקורת-זנים שאמורה להיות אובייקטיבית אך עוסקת בזנים שהם בעצמם מפיצים, חברי קנטק – בחור בשם אורן דולפין, בעלה של פליטת הריאליטי המפורסמת ובעלת חדרי כושר אירה דולפין, יחד עם שותפו לעסק, פעיל הלגליזציה שלומי סנדק, מהללים את המוצר וחוזרים על טענתם כי הזן “לא מוקרן” ולכן לכאורה טוב יותר.

איך הם “מוכיחים” שאכן הזן כביכול לא עבר הקרנה? פשוט כותבים בתגובות למטופלים שה”הוכחה” לכך היא הצבע שלו. “זו לא דעה, זו עובדה, זה לא עבר הקרנה, תראה את הצבע…”. לאחר מכן הוסיפו, מטעם העמוד העסקי, כי “זה טבע אמיתי, וזה מורגש בצריכה, זה סגול גבר, זה לא מוקרן בגמא ובטא”.

אורן דולפין (ציילום מסך: פייסבוק)
“זה סגול גבר, זה לא מוקרן” – אורן דולפין, בעלה של פליטת הריאליטי אירה דולפין, מנציגי החברה המטעה קנטק הזכיינית של אורורה בישראל (ציילום מסך: פייסבוק)

אבל רגע לפני שנבין מה זה בכלל קרינת גמא או בטא, השאלה היא האם נכונות טענות החברה כי המוצרים שלה לא עוברים הקרנה וכי הם מיוחדים ושונים באופן כלשהו מאחרים? ובכן, חד משמעית – לא. מדובר בהטעיית צרכנים שמטרתה קידום מכירות. החברה גם מודה בכך בעצמה בתשובה לפניית מגזין קנאביס.

אכן, כמו כל מוצרי הקנאביס הרפואי האחרים בישראל, של כל החברות, גם הזנים שהביאה קנטק מחברת אורורה הקנדית לא עוברים תהליך של הקרנת גמא, שהינה ארוכה יותר וגורמת לחימום קל שעלול לשנות את הרכיבים בקנאביס, אך הם כן בהחלט עוברים דרך תהליך של קרינת בטא שנקרא גם “פיסטור קר”.

למטופלים שהתעניינו בהצהרות הבומבסטיות ופנו לחברה כדי לשאול לפשר הדברים, בנסיון להבין כיצד היא מצליחה לשמור על רמות ניקיון בלתי אפשריות לכאורה מבקטריות בקנאביס, ומבלי להידרש להקרנת בטא כמו כולם, השיבו נציגי החברה כי מדובר בשיטה בשם “הקרנה אלקטרונית” שלטענתם היא אינה קרינת בטא.

“הקרנה אלקטרונית”?

אבל מה זה בכלל “הקרנה אלקטרונית”, הרי ברשימת הסימונים החדשה לחיטוי אריזות קנאביס אין כלל אופציה של “הקרנה אלקטרונית”. יש “הקרנת בטא”, יש “פלזמה קרה” ויש “אוזון”. אז מה זה הקרנה אלקטרונית? ובכן, אין דבר כזה. זה שם מומצא לקרינת בטא, שנעשית באמצעות מה שנקרא “E-Beam”.

למעשה, לאחר בדיקה, עולה כי בניגוד להצהרות החברה אין שום הבדל בין תהליך החיטוי שעברו מוצרי אורורה בישראל לבין מה שעוברים כל מוצרי החברות האחרות. אותו תהליך בדיוק, שנקרא “קרינת בטא” ונעשה בעזרת קרן אלקטרונית (E-Beam), רק שקנטק בחרה להשתמש בשם אחר שנשמע פחות “מפחיד”.

מוצר קנאביס של אורורה בישראל, בשייבוא של חברת קנטק - לכאורה "לא מוקרן", בפועל כן מוקרן.
שיווק מוצר עם חותמת “ללא הקרנה” גורם למטופלים לחשוב שמדובר אולי במוצר איכותי שלא זקוק להקרנה בגלל שהוא נקי יותר. בפועל מוצר זה כמו כולם עובר את אותו תהליך הקרנת בטא. בתמונה: אחד מזני הקנאביס של אורורה בישראל, מייבוא של חברת קנטק, לכאורה “לא מוקרן”, בפועל כן מוקרן (תמונה: פורום קנאביס בפייסבוק)

אך חמור מכך – החברה לא רק מנסה להסתיר את העובדה שהיא משתמשת בקרינת בטא על ידי המצאת מושגים חדשים, היא אף קובעת בפרסומיה חד משמעית שמדובר במוצר “ללא הקרנה”. מוצר “שלא מוקרן” כביכול. זו כבר ממש הטעיה שמטרתה ליצור רושם שמדובר במוצר איכותי יותר על אף שלא כך הדבר.

לא פחות חמור, החברה גם מורידה מערכן של חברות אחרות כשהיא טוענת שמוצריהן של האחרות עוברים דרך קרינה רדיואקטיבית, זאת למרות שקרינת בטא שמבוצעת בישראל על מוצרי הקנאביס הרפואי כלל אינה מגיעה לרף רדיואקטיבי. בניגוד לטענות החברה, כל הקנאביס בישראל עובר בדיוק אותו תהליך E-Beam.

קרינת גמא אמנם כן נחשבת רדיואקטיבית, אך בקנאביס הישראלי משתמשים היום ברוב מוחלט אם לא בכל המקרים בקרינת בטא בלבד, שאינה נחשבת רדיואקטיבית כל עוד לא חוצה את רף 10 MeV (מיליון וולט אלקטרוני), ואכן בקרינת בטא בקנאביס משתמשים לרוב ב-5 MeV בלבד ולכן היא לא רדיואקטיבית.

“מתנצלים אם נוצרה אי הבנה”

מדוע החברה עושה זאת? מדובר כנראה בקידום מכירות כאמור ובניסיון להציג את מוצרי החברה כדבר חדשני ואיכותי. יש גם מי שטוען שמדובר בניצול ממש של חוסר-הבנה מצד המטופלים, וכן ניצול החשש של רבים מהם מפני מוצרים מוקרנים. מטופלים אלה מאמצים בלב שלם המלצות ממי שעד לא מזמן היה “בצד שלהם”.

האם כדי לנסות להיפטר מהמונח “קרינת בטא” היה הוגן ומקצועי מצד החברה להשתמש במונח “הליך הורדת עומס מיקרוביאלי” או “פיסטור קר”? אולי כן. האם הוגן מצד החברה להמציא מונח “קרינה אלקטרונית” ולשווקו כמשהו חדשני? כנראה שלא. האם הוגן לשווק את הקנאביס כאילו הוא “ללא הקרנה”? כמובן שלא.

בתשובה לפניית מגזין קנאביס מסרה חברת קנטק כי היא “מתנצלת אם המידע שפורסם יצר אי הבנה בקרב מישהו”. בתגובה לטענות על כך שמדובר בהטעיית צרכנים התעקשה החברה כי היא היחידה שמשתמשת בשיטת E-Beam, מה שאינו נכון כאמור לפי בדיקתנו. בכל מקרה, מדובר בתהליך שנקרא “קרינת בטא”.

רגע לפני פרסום הידיעה ולאחר בדיקה נוספת ביקשה החברה לעדכן כי אכן מדובר בקרינת בטא ואכן טענות נציגיה ופרסומים שיצאו מטעמה על כך שמדובר בזנים “ללא הקרנה”, וכן הטענות על כך שחברות אחרות משתמשות בהקרנה רדיואקטיבית, הן אינן נכונות והיא מבקשת לחזור בה מהדברים.

האם קרינת בטא זה מסוכן?

לפני סיום נחזור לשאלה: האם הליך הקרנה בקרינת בטא או בקרינת גמא, הוא מסוכן? ואם לא – האם הוא פוגע באיכות המוצר הסופי? ובכן, זה לא מסוכן לבריאות. מוצרים רבים שקונים במכולת עוברים תהליך כזה ואף “גרוע” מזה, כך שאין מה לחשוש מבחינה בריאותית ואף להפך – הקרינה קוטלת בקטריות מסוכנות.

איך זה משפיע על המוצר הסופי? על הקנאביס עצמו? כאן הדעות חלוקות. יש מי שטוען שמדובר בפגיעה מורגשת בפרח, בריחו, בטעמו ובהשפעתו, אם כי המדע בינתיים לא מצא לכך הוכחה חד משמעית למעט פגיעה קטנה בכמויות הטרפנים, הרכיבים האחראים לטעים והריחות בצמחים, ואולי רק מעט בקנבינואידים עצמם.

יש לציין שחברת קנטק היא לא הראשונה שמנסה “לרכוב” על חשש המטופלים מפני מוצרים מוקרנים. חברה אחרת השיקה לאחרונה מוצר שגם הוא הוצג כאילו הוא ללא קרינה, אך במקרה זה ייתכן, אולי, שהיה שימוש בשיטת עיקור אחרת, למשל פלזמה קרה או אוזון. בפועל המוצר היה אכזבה גדולה וכמעט כבר לא נמכר.

פנייה לחברת אורורה למתן תגובה לידיעה טרם נענתה ותצורף כאן אם וכאשר תימסר.

חדשות