אדולן

אדולן, מתאדון (methadone) – סם נרקוטי מלאכותי החוסם השפעות של סמים אחרים. משמש לעתים בטיפול בהתמכרות להרואין. בניגוד להירואין שנצרך בדרך כלל בהזרקה לווריד והשפעתו קצרה, המתאדון ניטל דרך הפה בבליעה והשפעתו ממושכת. באמצעות אופן צריכה זה מושג דיוק במינון הנצרך וכן צריכה בפרקי זמן ארוכים. עם זאת יוצר המתאדון תלות (כמו בתלות במורפיום) והגמילה ממנו טראומטית כגמילה מכל נגזרות האופיאטים האחרות.

המתאדון פותח ב-1937 בגרמניה על ידי מדענים של אי גה פארבן. אחד השמות המסחריים של מתאדון הוא אדולן, מקור השם הוא בשורש הלטיני Dolor שפירושו כאב.

אגדה אורבנית שמקורה בישראל של שנות ה-90, ולפיה החשיש בארץ מדולל עם אופייאטים, וספציפית אדולן (מת’אדון נוזלי), על מנת לגרום למשתמשים להתמכר לסמים קשים. ניתן למצוא גרסאות מעט שונות של מיתוס ה”סמים קלים שמדוללים עם סמים קשים” גם במדינות אחרות. כמו לכל אגדה אורבנית, גם למיתוס הזה יש המון גרסאות שונות. בוריאציה אחת, החשיש לא מדולל עם אדולן, אלא עם תוצרי לוואי אורגניים של

מדי פעם ניתן למצוא ביטוי לאגדה האורבנית הזאת בתקשורת. בשנת 2005 נשלחה לשר הבריאות דני נווה בקשה לבדוק האם החשיש שמגיע לישראל מכיל אדולן. הבקשה, שהוגשה על ידי עוזרו של ח”כ רומן ברונפמן, דן גולדנבלט, הועלתה בעקבות כתבה קצרה והזויה שהופיעה באתר NRG, שבה התראיין “סטלן” שטען כי מסתובב בשוק “חומר אפגני חזק במיוחד”, שגרם לכמה צעירים להתעלף ולסבול מתופעות לוואי קשות, רעידות בגוף ו”אובדן שליטה מלא”. לתופעות אלו יש, כמובן, סיבה: “לפי השמועות”, אמר המרואיין, “החשיש הזה מעורבב עם אדולן כדי לגרום למעשנים התמכרות לסמים קשים”.

נכון להיום אין אפילו ראיה מוצקת אחת שמאמתת את המיתוס הנ”ל – מעט מאוד בדיקות מעבדה משטרתיות של חשיש התפרסמו בארץ, אך אף אחת מהן מעולם לא מצאה בו אדולן או אופייאטים אחרים. למעשה, מעולם לא נמצאו בחשיש בארץ סמים פסיכואקטיביים אחרים. בנוסף, ישנה העובדה הקטנה שאי אפשר בכלל לעשן מת’אדון. הזמינות הביולוגית (Bioavailabillity) שלו בצריכה דרך הריאות היא נמוכה מדי. בכל זאת, העובדות לא מנעו מהמיתוס הזה לתפוס, והיום “אדולן” היא מילת סלנג יחסית פופולארית לחשיש (בדרך כלל מרוקאי) מדולל באיכות גרועה.