הסיבה למחסור? וירוס חדש תוקף את צמחי הקנאביס בישראל

מחקר חדש חושף כי למעלה ממחצית מחוות הקנאביס הרפואיות בישראל היו נגועות בשנים האחרונות בוירוס שפגע בתפוקה ובאיכות היבול. מה מקור הוירוס? האם הוא מסוכן לחולים? והאם גם למגדלים הביתיים יש ממה לחשוש?

בחודשים האחרונים דווח רבות אודות מחדלי רפורמת הקנאביס הרפואי בישראל, בראשן מחסור חמור באספקה עד כדי הותרת מטופלים ללא טיפול במשך חודשים ארוכים.

מחקר ישראלי חדש עשוי לשפוך אור על מה שהוא אולי אחד הגורמים למחסור. לפי ממצאי המחקר היו בשנתיים האחרונות לפחות ארבע חוות קנאביס רפואי שנמצאו כנגועות בוירוס מסוג חדש שכמותו טרם נראה בצמחי קנאביס.

הקנאביס נדבק מהחסה

במחקר, שנערך על ידי החוקרת ליאור חדד במעבדתו של ד”ר אביב דומברובסקי ממכון וולקני, בשיתוף הפקולטה לחקלאות והאוניברסיטה העברית בירושלים, נבדקו חוות לגידול קנאביס רפואי שפעלו בישראל בשנתיים האחרונות (2017-2019).

בארבע מהחוות שנבדקו זוהו תסמיני מחלה המזכירים מחסור בהזנה של הצמח, כגון כלורוזה (איבוד הצבע הירוק), התייבשות, ולעתים גם כתמי נמק בעלוות הצמח. הסממן החיצוני הבולט ביותר הוא הצהבה של הצמח ובעיקר של עלי המניפה.

עלי קנאביס צהובים וירוס LCV
צמחי קנאביס שהצהיבו בגלל הידבקות בוירוס LCV

צמחים שהציגו תסמיני מחלה אלו נאספו מהחוות השונות לצורך המשך מחקר. במכון וולקני ערכו החוקרים בדיקה של מיצוי RNA (חומצת גרעין, דומה ל-DNA) וגילו דמיון בין רצף ה-RNA של הוירוס המצוי בקנאביס, לבין רצף ה-RNA המצוי בוירוס המוכר בעולם החקלאי מגידולי חסה.

בנוסף, בוצע ריצוף גנטי עמוק (Next Generation Sequencing – NGS) ולאחר עבודה ביואינפורמטית והשוואת הרצפים שהתקבלו עם מאגרי מידע, נמצאה זהות גנטית של 89-90% לוירוס הפוגע בגידולי החסה ושמו (Lettuce Chlorosis Virus – LCV). גנום הוירוס שנמצא בצמחי הקנאביס רוצף במלואו והופקד במאגר מידע ביולוגי עולמי (National Center for Biotechnology Information – NCBI) תחת השם LCV-Can.

אין פרוטוקול לטיפול בוירוס

בהמשך ביקשו החוקרים להוכיח כי הוירוס LCV-Can שנמצא בצמחי הקנאביס הוא אכן הגורם למחלת ההצהבה של צמחי הקנאביס. לשם כך הם נעזרו בכנימת עש הטבק, אשר ידועה ככזו שמהווה וקטור (גורם המעביר את המחלה) להעברה של הוירוס בחסה.  

לצורך הבדיקה נלקחו ענפים מצמחי קנאביס נגועים ב-LCV-Can, הענפים הושרו במיכל מים והוכנסו אל קופסאות גידול לצמחים המכוסות ברשת חרקים. אל קופסאות הגידול הוכנסו כנימות עש הטבק (נקיות מהוירוס – גדלו על צמחי כותנה) אשר ניזונו מהצמחים הנגועים במשך 24 שעות רצופות (הזנת רכישה).

וירוס LCV קנאביס
עלי קנאביס נגועים בוירוס LCV (משמאל) מול עלי קנאביס בריאים (מימין)

כעבור יממה הועברו כנימות העש לחלל גידול חדש המכיל צמחי קנאביס בריאים שהיו נקיים מהוירוס, ונחשפו לכנימות העש למשך 24 שעות (הזנת הדבקה). בתום הזנת ההדבקה רוססו הכנימות בקוטל חרקים והצמחים גודלו במתקן הגידול של המחלקה תוך מעקב אחר התפתחות הסימפטומים.

לאחר כשלושה שבועות מאירוע ההדבקה, נצפתה בעלים בוגרים של הצמחים המודבקים כלורוזה עדינה בשולי העלים. לאחר חודש וחצי מאירוע ההדבקה נצפו הצהבות בין-עורקיות מאסיביות ואיבוד האלסטיות של העלה. לאחר חודשיים התקבלה הצהבה מלאה של העלה ונשירת עלים מרובה. לאחר מכן נבדקו צמחי הקנאביס המודבקים ונתגלתה בהם נוכחות של הוירוס החדש – מה שהיווה הוכחה מספקת לכך שהוירוס LCV-Can  הוא הגורם למחלת ההצהבה ושכנימת עש הטבק אחראית להפצת המחלה מצמח לצמח.

מאחר ותהליך הריבוי של הקנאביס בחוות הגידול בישראל נעשה בשיטת ריבוי וגטטיבי של ייחורים מצמחי אם, בוצע ניסוי נוסף של המחקר שמטרתו לבדוק את פוטנציאל הנזק הנגרם מהוירוס בשיטת ריבוי זו.

צמח קנאביס נגוע בוירוס LCV - מחקר
צמח קנאביס נגוע בוירוס LCV (משמאל) ליד צמח קנאביס בריא (מימין)

נלקחו חמישה ייחורים מצמח אם נקי, וחמישה ייחורים נוספים מצמח אם נגוע. כל הייחורים גדלו באותו חלל ובאותם תנאים למשך שמונה שבועות ובסופם נערכה בדיקת מעבדה אשר תוצאותיה הצביעו על קורלציה הדוקה בין נוכחות הוירוס לבין סימפטומי מחלת ההצהבה. עוד נמצא כי הסימפטומים של המחלה חמורים יותר במעבר הוירוס בייחורים בהשוואה למעבר הוירוס באמצעות כנימת עש הטבק. בבדיקה נוספת שנערכה על זרעים שנלקחו מצמחים הנגועים בוירוס, התגלה כי הזרעים אינם נגועים, כלומר שהמחלה איננה מועברת בזרעים.

בסיכום המחקר ציינו החוקרים כי נדרשים מחקרים נוספים בכדי להבין טוב יותר את הסוגיה. החוקרים הזכירו כי נכון להיום אין פרוטוקול לטיפול יעיל בצמח הנגוע בוירוס זה, והמליצו להתחיל לאמץ פרקטיקה של בדיקות עומק למקור חומר הריבוי (צמחי אם או תרבית רקמה) מפני נוכחות הוירוס עוד בטרם ההתחלה של מחזור גידול חדש. בנוסף, הוצע לחקלאים להשמיד צמחים נגועים במחלה במטרה למגר את התפשטותה.

אין חשש לפגיעה במטופלים

“למרות ההאצה המסחררת בענף הקנאביס הרפואי הישראלי והעולמי, גידול מסחרי של קנאביס הוא עדיין ענף חקלאי חדש בארץ ובמרבית מדינות העולם,” מסבירה עורכת המחקר ליאור חדד. “קיים פער מידע משמעותי בכל הנוגע לתחום של הגנת הצומח בנושאי מחלות, מזיקים ואמצעי הדברה יעילים בגידול רגיש זה.

בשיחה עם מגזין קנאביס מספרת חדד עוד כיצד עברה בין מעבדות שונות עד שהגיעה אל ד”ר אביב דומברובסקי, חוקר נגיפי צמחים בעל מוניטין בינלאומי, שמצא אף הוא עניין בתחום. “בחוות גידול הקנאביס הרפואי המורשות ברחבי הארץ, המספקות את התרופה לעשרות אלפי מטופלים מידי חודש, נעשית התמודדות עם מגוון בעיות בתחומי הגנת הצומח כמעט ללא תמיכה מדעית. הדיווחים הקיימים כיום בספרות הינם בעלי אופי תיאורי של המחלות, שאינו תואם את הסטנדרטים המקובלים כיום לאימות פתוגניות של מחלות באמצעות מבחנים מולקולריים וביולוגיים. בנוסף, היות וצמח זה משמש כטיפול הניתן לחולים, אשר בינהם כאלה בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, ישנה חשיבות רבה בשימוש בתוצרת נקייה ככל הניתן משאריות של תכשירי הדברה. לפיכך ישנו צורך לזהות את גורמי המחלות באופן מדויק, כבסיס לפיתוח של ממשק הדברה מושכל ושימוש בתכשירים שאינם פוגעים בבריאות האדם, במינון מופחת ככל האפשר.

שאלנו את חדד האם לדעתה יש קשר בין המחסור החמור בקנאביס רפואי בימים אלו בארץ, אך היא נזהרה בדבריה ואמרה רק כי “קשה לומר בוודאות, סביר להניח שהמחלה הויראלית הזו מהווה חלק מהקטסטרופה הכללית בעולם הקנאביס כרגע. אני חושבת שלא יהיה נכון לומר שהוירוס הוא הסיבה העיקרית למחסור בקנאביס  בארץ. ישנה גם השפעה מכרעת למועד ההדבקה – אם החווה נדבקה לפני כמה שנים אז סביר להניח שתפוקתה הושפעה מכך בשנים האחרונות, אבל אם החווה נדבקה בוירוס רק לאחרונה, לא בטוח שהפגיעה ביבול הייתה משמעותית.”

על אף שהתמונות מהחוות הנגועות נראות קשות, חשוב לה להדגיש כי אין סכנה למטופל שצורך קנאביס הנגוע בוירוס: “הוירוס פוגע בצמח, לא בבני אדם. כך שאין שום סיכון. אנחנו אוכלים וירוסים צמחיים, אנחנו חיים עם וירוסים צמחיים כל הזמן.”

לדבריה גם מגדלי הקנאביס הביתיים לא צריכים להיכנס להיסטריה מחשש שהצמחים בחדר הגידול שלהם יידבקו מהוירוס: “הוירוס לא מועבר באמצעות זרעים, ולמיטב הבנתי המגדלים הביתיים בדרך כלל מגדלים מזרעים, לכן הסיכוי שהם יידבקו בוירוס הוא קטן ויתרחש רק אם תצוץ כנימת עש הנושאת את הוירוס. אני מניחה שיש סיכוי שזה יקרה, אבל הוא מינורי לעומת חוות שמגדלות כמויות אדירות של צמחים.”

“הייתי רוצה להודות לכל המגדלים ששיתפו איתנו פעולה,” ביקשה חדד לסכם. “לד”ר אביב דוברובסקי שפתח את המעבדה שלו למחקר הרפתקני ולא ידוע, לצוות המעבדה שתמך בי לאורך כל הדרך, למדען הראשי שמימן. עבודה זו מוקדשת לענף הקנאביס הרפואי, מגדלים, יזמים, מטופלים, חוקרים וכל מי שלוקח חלק במאמץ להסדרת שוק הקנאביס בארץ ובעולם לצורכי רפואה, תעשייה ופנאי”.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר