מה זה DHO ו-BHO

שמן חשיש המופק מפרחי קנאביס בעזרת גז ‘דימתיל אתר’, או בכינויו המקוצר והקליט DHO, הוא אחד מסוגי המיצויים החדשים המבוקשים ביותר בשוק הקנאביס העולמי, ונחשב לעשיר יותר בטרפנים וקנבינואידים לעומת ה-BHO הקלאסי. לכן גם מתאים יותר גם לטיפול בחולים. מלך חדש בעלייה?

מאת: מתן וענונו, סמנכ”ל BOL-Pharma ומומחה לטיפול בקנאביס רפואי

בשנה האחרונה הולך וגובר בארה”ב הביקוש למיצוי קנאביס מסוג חדש הנקרא DHO, שהיה עד לאחרונה מוצר קצה לאניני טעם וכעת הופך לאחד השמות החמים בקרב חובבי המיצויים.

בדומה לקרוב משפחתו המוכר יותר BHO, גם ה-DHO הוא למעשה שמן חשיש המופק באמצעות מיצוי החומרים הפעילים מתוך פרחי הקנאביס – הקנבינואידים והטרפנים – תוך שימוש בחומר ממס המצוי במצב צבירה גזי.

ההבדל בין שני המיצויים הללו טמון בסוג הגז המשמש בתהליך הכנתם. בעוד BHO מופק מתפרחת הקנאביס באמצעות גז בוטאן, DHO מופק ממנה באמצעות גז הנקרא ‘דימתיל אתר‘ (Dimethyl ether) שבעצמו מוכר יותר בשם DME.

DHO נוזלי לפני זיקוק
DHO נוזלי לפני זיקוק

גז ה-DME הנו גז נדיף במיוחד הדומה במבנהו ובתכונותיו הכימיות לגז הבוטאן ומשמש בעיקר בתעשיות המזון (קירור), הרפואה (משאפים) וכן במחקר (PDF) לתעשיות נוספות בהן שואפים לרתום את תכונותיו הייחודיות כתחליף דלק להפקת אנרגיה.

גם זה בטח יעניין אותך

בנוסף לשימושיו הרבים בתעשיות הכבדות, משמש ה-DME כחומר להפקת תמציות צמחים ותערובות ארומתרפיות אחרות, ובין היתר מתאים במיוחד למיצוי העדין שדרוש כדי לנצל את מלוא החומרים הפעילים בפרחי הקנאביס.

מיצוי קנאביס בעזרת גז דימתיל אתר
מיצוי קנאביס בעזרת גז דימתיל אתר

המיצוי האורגני שיוצר ה-DME מבוסס על קשרים קוולנטיים בין אטומי פחמן חופשיים, המסייעים לערעור יציבותם ושינוי מצב צבירתם של חומרים אחרים הבאים איתם במגע, כמו למשל הקנבינואידים והטרפנים המצויים בטריכומות הפזורות על פרחי הקנאביס.

בעת תהליך המיצוי והחשיפה לגז, החומרים הצמחיים שמומסים מתלכדים לכדי תמיסה נוזלית בעלת צבע חום-ירקרק, שלאחר זיקוק וחימום תהפוך לתמצית חומר פעיל בריכוז גבוה.

המיצוי הנעשה בהכנת DHO אמור להיות יעיל יותר לעומת מיצוי “גס” המתבצע בתמיסה אלכוהולית, כמו למשל זה הנעשה בעת הכנת שמן RSO, ועל פי הצהרות החברה המשווקת, התוצרת המתקבלת בסיומו עשירה יותר הן בטעמה ובריחה והן בהשפעתה על הצרכן.

מה ההבדל בין DHO ל-BHO?

כשמדובר על ההבדלים בין BHO ל-DHO, השאלה הראשונה שנשאלת, בעיקר בקרב צרכנים ביתיים שדואגים להרוויח את המקסימום מתוצרת שעולה 100 ₪ לגרם, היא מדוע בכלל לבחור מלכתחילה בגז לא מוכר שמיוצר בשוויץ במקום לגשת לפיצוציה הקרובה ולקנות מיכל של גז מצתים סטנדרטי?

זיקוק DHO בעזרת חימום
זיקוק DHO בעזרת חימום

התשובה העיקרית לשאלה זו היא שאיכות המיצוי והשמירה על שלמותם של החומרים הפעילים – הן של הקנבינואידים האחראים להשפעה והן של הטרפנים האחראים על הריח והטעם – גבוהה יותר בעת מיצוי ב-DME לעומת מיצוי בבוטאן, זאת בזכות משקלו האטומי הנמוך יותר ומחוסר הקוטביות (Non-Polarity) של ה-DME שהופכים אותו לממס אידיאלי שאינו פוגע במרבית החומרים הקיימים בצמח.

לפי המדד הקובע את איכותו של חומר ממס, הנקרא ‘פוטנציאל מיצוי’ (Extraction Capacity) ומחושב לפי מאפיינים מולקולריים ומבניים שונים, גז ה’דימתיל אתר’ נחשב לבעל יכולת שיא גבוהה יותר משל כל הגזים האחרים המשמשים למיצוי ביתי של צמחים, ולפיכך ה-DHO המופק באמצעותו אמור להוות לצרכן הביתי את האופציה הבטוחה ביותר להשגת תוצרת איכותית.

תוצאה זו ניתן לראות בעיקר לפי צבעה העשיר של התערובת, כפי שנראה בהשוואה הנערכת בסיום סרטון זה:

מלבד ההבדל באיכות התוצרת הסופית, אין הבדל משמעותי בין שני הגזים השונים, אך ישנו חסרון אחד עיקרי לשימוש ב-DME, שלעומת ה’בוטאן’ הנו ריאקטיבי ומסוגל לעכל לחלוטין פלסטיק, ולכן אסור לשימוש במכלים שאינם עשויים זכוכית או חומר תעשייתי קשיח.

לעומת זאת ישנם 2 יתרונות נוספים הטמונים בשימוש בגז ה-DME והם רמת הנפיצות הנמוכה שלו וריחו החזק והייחודי, שיחדיו הופכים אותו לגז בטוח הרבה יותר לשימוש לעומת הבוטאן הנפיץ. רמת הבטיחות בשימוש בגז אמנם אינה משפיעה על איכות התוצרת הסופית, אך היא בהחלט צריכה להיחשב כשיקול עבור צרכנים המעוניינים להפיק את המיצוי בעצמם.

יתרון אחרון שניתן למנות לשימוש ב-DME לעומת בוטאן, הוא עצם היותו גז מתחדש הניתן להפקה ממקורות מתכלים כמו פסולת ביולוגית. בשונה מגזים אחרים הוא אינו נשאב ונגרע ממשאבי כדור הארץ המתכלים.

DHO מוצק לאחר זיקוק
DHO מוצק לאחר זיקוק

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר