6 דברים שלא ידעתם על חשיש
חשיש הוא אחד מתוצרי הקנאביס המפורסמים ביותר, ובמשך מאות שנים הוא היה החומר המועדף על מלחינים, אמנים ומוזיקאים מפורסמים רבים. הוא מאוד נפוץ בישראל, אך באיכות נמוכה יחסית. הנה 6 דברים שלא ידעתם על חשיש.
מדינת ישראל אמנם מלאה בחשיש, בין אם הוא מגיע מארגוני הטרור, מהפליטים בלבנון או ממגדלים ביתיים, אך האיכות שלו כאן נחשבת לנמוכה ביותר לעומת שאר המדינות בעולם וההיכרות של הצרכן הישראלי עם החומר היא לרוב בסיסית בלבד.
אז לכבוד הוידאו החדש על הכנת חשיש, שצבר כבר מיליוני צפיות ברשת, הנה 6 דברים שלא ידעתם על חשיש:
1. יש לו היסטוריה ארוכה מאד
החשיש מופיע בספר הסיפורים הערביים “אלף לילה ולילה”, שנכתב במאה העשירית בין השנים 1000-1200, אך אלו אפילו לא קצות שורשיו ההיסטוריים. השימוש בתוצרי צמח הקנאביס בכלל, והחשיש ביניהם, מתוארך אחורה לפחות עד שנת 2600-2700 לפנה”ס, בימיו של הקיסר הסיני שנונג (Shennong).
2. מקור השם ‘חשיש’ הוא כנראה בצבא של מתנקשים
ישנו מיתוס נפוץ שטרם הוכח או הופרך באופן מוחלט, לפיו מקור המילה Assassin (מחסל) הוא חשיש (Hashashin). המיתוס עוסק במתנקש פרסי בשם אל-חסן איבן-אל סבח (al-Hassan ibn-al-Sabbah) שהיה צרכן חשיש מפורסם שחי בעת העתיקה והקים לעצמו צבא פרטי של מתנקשים. ישנם חוקרים הסבורים כי מכאן אכן הגיע השם. הארי אנסלינגר, צאר הסמים הראשון של ארה”ב והאיש שהוביל את המאבק נגד הצמח, הזכיר נתון זה בקונגרס האמריקני בעת נאום שנשא בקריאה להוצאתו של הקנאביס מהחוק בשנות ה-30 של המאה הקודמת.
3. ישנם סוגי חשיש שונים
הכנת חשיש מתבססת על איסוף הטריכומות (קריסטלי השרף הקיימים על פרחי הקנאביס), חימומם ודחיסתם לגוש אחיד – תוצאה שניתן להגיע אליה במספר דרכים שונות:
חשיש בועות – ‘חשיש גורמה’ המופק משאריות הצמחים באמצעות שקיות מיוחדות למיצוי.
חשיש בוטן (BHO) – חשיש שמופק על ידי העברה של גז בוטן על תפרחת יבשה.
‘קיף’ (kief) – ‘אבקת הקסמים‘, המיוצר על ידי ניפוי יבש של חומר הגלם באמצעות רשת או אביזר אחר שישמש כמסננת.
שמן חשיש רפואי – חשיש המופק מייבוש תמצית אלכוהולית של קנאביס.
4. החומר המועדף על סופרים ומשוררים
סופרים ומשוררים מפורסמים רבים במהלך ההיסטוריה, מסמואל טיילור (‘שירת יורד הים הישיש’) אלכסנדר דומא (‘שלושת המוסקטרים’), ויקטור הוגו (‘עלובי החיים’), לואיס קרול (‘אליסה בארץ הפלאות’) תומאס דה קווינסי (וידויו של מכור’) ועוד רבים אחרים, היו ידועים בתור חובבי חשיש.
בשנת 1860 כתב תומך הקנאביס הנלהב פיץ יו לאדלו (Fitz Hugh Ludlow) את הספר “אוכל החשיש“, בו הוא התייחס לאכילת חשיש כאל חוויה קסומה ורוחנית, אבל הזהיר בצורה חמורה מצריכת יתר.
אפילו המשורר החובב זאב ז’בוטינסקי, לימים ראש בית”ר וממנהיגי הציונות, אהב ככל הנראה את צריכת החשיש, כך לפחות על פי שיר שהוא עצמו כתב וכותרתו “חשיש”, ובו הוא פירט את חוויית ה”סוטול” כפי שטרם תוארה בעברית מאז.
5. תרופה עתיקה
סביב שנת 2600 לפנה”ס היו תוצרי צמח הקנאביס ידועים כתרופה, אותה הילל רבות הקיסר הסיני שנונג, שנחשב היום לאבי החקלאות ורפואת הצמחים הסינית. בהיסטוריה המודרנית יותר בארה”ב, חשיש ומריחואנה היו התרופות הנמכרות ביותר ללמעלה מ-100 מחלות שונות, עד שאספירין תפס את מקומן ב1901.
6. סוכריות חשיש היו פעם ממתק פופולרי
בשנת 1860 חברת ‘גונג’ה וואלא’ (Gunjah Wallah) ייצרה סוכריות מייפל סוכר וחשיש ששווקו בתור ממתק טעים עם פוטנציאל רפואי.
על פי פרסומות ששיווקה החברה בעיתון, לסוכריות החשיש היה פוטנציאל לטיפול בדיכאון, חרדה וחולשה: “ממריץ מהנה ביותר וללא תופעות לוואי שליליות, מרפא עצבנות, חולשה ועצבות,” נכתב גם על עטיפת הממתק.
ראו עוד:
איך לבדוק אם החשיש איכותי
125 ק”ג חשיש עלו באש בהברחה שסוכלה בגבול מצרים
רוסיה מאיימת לחסום את ויקיפדיה – בגלל דף מידע על חשיש
