5 משרות מעניינות בתעשיית הקנאביס החוקית

שוק העבודה הופך בכל שנה למקום קשה יותר ויותר עבור צעירים בני דור ה-Y וה-Z; מקומות עבודה יצרניים נעלמים, ומנגד לא נוצרות די משרות חדשות. נדמה כי שוק העבודה כיום מציע לצעירים פחות או יותר שתי אפשרויות: לכו להייטק או לכו קיבינימאט. צעירים רבים חשים שאם הם לא נכנסים להייטק (או הייטקס אם אתם סאחים), אז בעצם כמעט לא משנה איזו בחירה הם יעשו, ואפילו כמעט לא משנה אם יש להם תואר אקדמי, בכל מקרה יהיה להם קשה לסגור את החודש.

אולם לחיים בעולם דינמי ומשתנה יש לפעמים גם יתרונות: בשנים האחרונות, עם הפריחה של תחום הקנאביס החוקי, נישות חדשות נוצרו והתפתחו; כתוצאה מכך, נוצרה דרישה לעובדים במגוון מקצועות ותפקידים שבעבר לא יכולנו לדמיין. כיום אפשר ממש לעסוק בקנאביס בתור מקצוע, ואפילו אמא תהיה מרוצה. ליקטנו עבורכם כמה מקצועות ותפקידים ששכרם בצידם, שיכולים להוות אחלה אפשרות לקריירה ארוכת-טווח. 

פוסט-הרווסט

בשרשרת הגידול והייצור של קנאביס רפואי הגדל בקנה מידה מסחרי, אחד מהשלבים מכונה פוסט-הרווסט (Post Harvest), כלומר השלב שלאחר הקציר של הפרחים. שוחחנו עם ליאור רוט מחברת שיח מדיקל גרופ בע”מ, חברה בורסאית העוסקת בגידול, ריבוי, ייצור ושיווק מוצרי קנאביס רפואי.

מבחינת ההתמצאות בשרשרת הייצור, ליאור נכנס לתמונה לאחר שהצוות שלו קוטף את פרחי הקנאביס (אגב, מעניין לציין כי בניגוד לתחומי חקלאות אחרים, בקנאביס עובדים זרים אינם מורשים לעבוד בקטיף; משום כך, גם קטיף קנאביס יכולה להיות אופציה תעסוקתית עבור רבים, ואף מוכרת בתור עבודה מועדפת). 

ליאור: “לאחר שהצוות קוטף את הפרחים, הם יוצאים לחים ורטובים. פוסט-הרווסט הוא שלב העיבוד של הפרחים בעוד הם רטובים. לאחר הקטיף, אנחנו מעבדים אותם (גיזום, טרימינג, Trimming), ומייבשים אותם במשך שבוע עד עשרה ימים. לאחר מכן, אנו מבצעים תהליך המכונה קיורינג (Curing), שזה מעין יישון של קנאביס, תהליך שמזכיר במשהו את התהליך שעובר וויסקי למשל: מניחים את הפרחים בתוך מארז אטום, מה שמעורר מיני תהליכים ביולוגיים רצויים בצמח. למשל, בזמן הקיורינג הצמח מוציא כלורופיל; כלורופיל גורם לשיעול, ולכן הקיורינג הופך את הקנאביס לנעים יותר לצריכה”.

איך הפכת למנהל פוסט הרווסט? 

ליאור: “יש לי ניסיון בחקלאות; גרתי בערבה מספר שנים, ועבדתי שם בחקלאות פלפלים וניהול בית אריזה. למעשה, האופרציה מאוד דומה: בגדול, גידול קנאביס הוא תחום חקלאי. במסגרת עבודתי, פיתחתי אהבה לפרח, למדתי עליו והפכתי מיומן בנושא. מלאכת הקטיף והגיזום כרוכה בביצוע פעולות מונוטוניות יחסית, שלא דורשת מקצועיות מיוחדת. בסופו של דבר, להוציא עלים מפרח, היא לא פעולה שדורשת השכלה מיוחדת או מיומנות. עם זאת, לקיורינג עצמו נדרשת מעט יותר מקצועיות ומיומנות, לדעת לזהות ריחות וצבעים נכונים בשלבים שונים וכדומה”.

רוקח עם התמחות בקנאביס

קנאביס רפואי, כפי שאתם יודעים, נמכר כיום ביותר מ-200 בתי מרקחת ברחבי הארץ, המורשים למכור ליותר מ-110,000 בעלי רישיונות לקנאביס רפואי בישראל. עם זאת, לא כל רוקח יכול למכור קנאביס רפואי; שוחחנו מעט עם אחמד נמארנה, רוקח עם התמחות בקנאביס רפואי בחברת רוזן האיי וואי בע”מ, בית המסחר של חברת איי.אמ.סי (IMC) הנסחרת בקנדה ובנאסד”ק. 

אחמד: “לימודי רוקחות נמשכים חמש שנים. כדי שרוקח יוכל לעסוק בקנאביס, עליו להשלים תחילה התמחות מיוחדת בתחום. בעבר היה מדובר בלימודי של חצי שנה של בערך שנה ושבוע, ובסופם מבחן. עם זאת, בגלל הקורונה, עשו גרסה מקוצרת ומתומצתת יותר, של פחות משבוע, עם עשר שעות לימודים כל יום, בהם לומדים את כל החומר במרוכז”.

משתלם להיות רוקח קנאביס?

אחמד: “רוקח עם התמחות בקנאביס מרוויח שכר גבוה יותר מרוקח; בערך 30% יותר. הסיבה היא שרק רוקח קנאביס יכול לנפק קנאביס לצרכנים; גם אם הוא לא זה שמוסר פיזית את הקנאביס ללקוח, הוא חייב להיות נוכח במקום. לכן יש בתי מרקחת שבשעות מסוימות לא יכולים לספק קנאביס רפואי, כי כנראה בשעות האלה אין רוקח מורשה קנאביס במקום”.

מה אתה בעצם עושה בעבודה שלך?

אחמד: “אחרי שמנהל בית המסחר מקבל הזמנה מהסוכנים בשטח, אני מכין רשימת ליקוט בהתאם להזמנה. המלקט הולך למחסן המתאים, אם זה מחסן של פנאקסיה, IMC וכדומה, מכין את ההזמנה, ואני צריך לוודא שהכל מסופק בהתאם למה שהוזמן, ושהכל עומד בסטנדרטים המתאימים. האחריות היא עלי: סחורה לא יכול לצאת מבלי שרוקח מוסמך אישר זאת”.  

אגרונום

קנאביס הוא צמח; כמו מרבית הצמחים, אפשר לגדל אותם בקטנה בתוך עציץ במרפסת שלכם, ואפשר לגדל בצורה מקצועית, שיטתית ומודרנית. שוחחנו עם נועם שוקרון, אגרונום בחברת בול פארמה (BOL Pharma, לשעבר “שאיפה לחיים”), אחת החברות הגדולות ביותר בתחום הקנאביס הרפואי בישראל, ולה מאות עובדים.

איך הגעת לתפקיד שלך?

נועם: “למדתי אגרונומיה בפקולטה לחקלאות ברחובות, ולקחתי הרחבה של כמה קורסים בגנטיקה במסגרת התואר. בתחילת דרכי עבדתי בטיפוח והשבחה של זני עגבניות; לפני כמה שנים, בתקופה שבה היה המון באזז סביב הקנאביס הרפואי, זיהיתי את האתגר העצום שתחום הקנאביס מציע, ובחרתי לנסות את האתגר הזה”.

איך נראה התפקיד?

נועם:” אני אחראי על תחום הגנטיקה והטיפוח בחברה, משלב הזרע ועד לשלב המסחריות, מהייחוריה ועד השיווק. מלבד תפקידי הנהלה, אני בין הבודדים בחברה שיש לו נגיעה עם כל המחלקות הקיימות בבול פארמה. מבחינת סביבת העבודה שלי, אני עובד גם במעבדה, גם בחממות, גם בחדרי אינדור; העבודה היא מאוד מגוונת”.

כיצד בעצם אתה משפיע?

נועם: “עבודת האגרונום היא למפות היטב את התנאים הקיימים, למשל איזה אקלים קיים, מה התנאים שהצמח דורש, מה שוק הצרכנים בצמח אוהב וכדומה, ולנסות להביא לשיפורים ככל האפשר. למשל, איך מגבירים את קצב הפריחה, מה שמביא לחיסכון עלויות רבות בהשקייה, דישונים, מעלה את קצב הייצור של החברה וכדומה. יש המון שיפורים שאפשר לעשות: כיום יש זנים שהם עמידים לפיתוח עובש, ובקרוב ישווקו מסחרית זנים שהם עמידים למזיקים, וכך לא נצטרך לרסס אותם כלל. כל הדברים הללו היא עבודתם של האגרונומים; היות ותחום הקנאביס הוא תחום שנמצא בתקופה של התפתחות אגרונומית, יש המון דברים לגלות, וזה לגמרי מעניין ומרתק”.

מכירות

קנאביס, כמו כל תרופה או תכשיר רפואי, הוא טובין הנמכר בשוק המוצרים והסחורות. עם זאת, מכירה של קנאביס היא פרקטיקה מסובכת יותר ממכירה של מוצרים אחרים, ואפילו מתרופות אחרות. שוחחנו בעניין עם עומרי מדר, מנהל מכירות בחברת שיח מדיקל (Seach Medical).

“כל חיי עבדתי במכירות”, אומר עומרי. “אחרי כמה שנים שעבדתי בתחום הפארמה, הגעתי לתחום של מכירות קנאביס. אני נמצא בתחום שנה ו-3 חודשים; לפני חצי שנה בערך הפכתי למנהל מכירות וסחר בשיח מדיקל; במסגרת התפקיד, אני בא במגע עם לקוחות אסטרטגיים, וכן מנהל את סוכני המכירות תחתי”.

איך נראה שוק הקנאביס?

עומרי: “בעיני זה השוק הכי קשה; הוא מזכיר במובן מסוים את שוק החלב, היות וחיי המדף בקנאביס הם קצרים מאוד, מכירות שהן ממש מהרגע להרגע. בנוסף, כל אצווה שונה מעט מהאצווה הקודמת, רמת ה-THC משתנה מעט וכדומה. לכן נדרשת המון גמישות ויכולת הסתגלות מהירה. כמו כן, יש המון כללים רגולטוריים שצריך להכיר ולעמוד בהם: לבתי מרקחת יש מגבלות על הכמויות אותן הם יכולים להחזיק, הם נדרשים להחזיק את הסחורה בכספת תקנית ועוד; יש המון אתגרים בתהליך המכירה ועד שהמוצר מגיע לצרכן הסופי”.

מה עוד מקשה?

עומרי: “התחום הוא מאוד דינמי. בניגוד לתרופות למשל, בקנאביס ברוב המקרים אין מחקר רפואי שמהווה אסמכתא לתועלת שלו בנוגע להתוויה מסוימת. לכן כשאני מציג את הזן לקניינים של בתי המרקחת, אני לא יכול להגיד שהזן הזה עושה כך וכך, כי אין לי מחקר מדעי שקבע זאת, וצריך לשים לב שאנחנו עומדים בכל הכללים הרגולטוריים. מה שכן יש לי הוא אינדיקציות מהמון מטופלים שצרכו את הזן ודיווחו על ההשפעות שלו. כרגע השוק מכוון את עצמו לפי רמות ה-THC, ולא מחפש מחקרים קליניים לכל זן, אולם המציאות היא דינמית כאמור”.

עובד במתקן ייבוש

כאמור, אחד השלבים בשרשרת הוא ייבוש הצמח. שוחחנו עם שאולי אברהם, אחראי מתקן ייבוש בבול פארמה. 

איך הגעת לעיסוק?

שאולי: “הגעתי עם איזו זיקה לחקלאות, אבל לא משהו קונקרטי. התחלתי בחממות; עובד חממות משתתף בדישון, השקייה, קטיף וטיפולים שונים בצמח. לאחר מכן, עברתי לפוסט הרווסט, ועבדתי שם שנה; לאחר מכן, התקדמתי למתקן ייבוש, אותו מנהל כרגע. במתקן הייבוש מקבלים תפרחות, שוקלים אותן, מבצעים אחסנה של 5–7 ימים, עושים טרימינג מכאני, איזון לחויות, אריזה והקרנות (הקרנות נועדו להוריד עומס מיקרוביאלי על הצמח בהתאם לדרישת המחוקק). לאחר מכן, הצמח מועבר לשלב הקיורינג, שנעשה בחביות פלסטיק גדולות וכחולות”.

לסיכומם של הדברים, המקצועות לעיל מייצגים את עבודתם של כמה בודדים מתוך אלפי האנשים בישראל אשר עובדים בתעשיית הקנאביס הרפואי. בסופו של יום, ניתן להיכנס לתעשיית הקנאביס בתפקידים רבים, חלקם עם חסמי כניסה מאתגרים יחסית (כגון תואר בכימיה, רוקחות, אגרונומיה וכדומה), ולחלקם ניתן להיכנס אפילו בתור עבודה מועדפת מיד לאחר השירות הצבאי. מדובר בתעשייה בצמיחה, ואולי מה שיציל את החקלאות הישראלית.

לחיפוש משרות פנויות בתחום, ניתן להיכנס ללוח הדרושים באתר קנאג’ובס.