5 בעיות בהצעת החוק לאי הפללה שאמורה לעלות מחר (ד’) להצבעה

מחר (ד') בשעות הצהריים אמורה לעלות הצעת החוק לביטול הפללת צרכני הקנאביס להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, למרות שבאופוזיציה יש שטוענים שזה כלל לא יקרה. כך או כך, נוסח ההצעה הנוכחי, שעוד עתיד להשתנות בדיונים בועדה בכנסת, מעלה כמה שאלות ובעיות אפשריות

מחר בשעות הבוקר או הצהריים אמורה לעלות להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת הצעת החוק לאי הפללת צרכני קנאביס שהגישה ח”כ שרן השכל (תקווה חדשה), זאת לאחר האישור שנתנה בתחילת השבוע ועדת שרים לענייני חקיקה. הצעת החוק מבקשת לשנות את פקודת הסמים כך שייקבע שמי שייתפס מחזיק קנאביס בכמות לשימוש עצמי (עד 50 ג’) לא יואשם בפלילים, להחריג באופן מפורש את המולקולה CBD מפקודת הסמים ולאפשר למי שנושא רישום פלילי בגין שימוש עצמי מן העבר להגיש בקשה למחיקתו.

מדובר בנוסח בסיסי וראשוני כמובן, שאמור כמו כל הצעת חוק שנמצאת בשלבים התחלתיים להשתנות ולהתעדכן במהלך דיונים שיערכו בועדה בכנסת – ככל הנראה בועדת הסמים בראשות ח”כ רם שפע או בועדה יעודית שתקום במיוחד עבור חוק זה בראשות ח”כ השכל. לאחר תום הדיונים בועדה תעלה הצעת החוק בנוסחה המעודכן לאישור שני של ועדת שרים לענייני חקיקה ואז להצבעה בקריאה ראשונה במליאה, דיונים אחרונים ותיקוני סעיפים בועדה ואז לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית.

נכון להיום, ישנן כמה נקודות או אפילו בעיות שטמונות בהצעת החוק כפי שהוגשה:

1. הצעת החוק לא מסדירה ייצור ושיווק קנאביס תחת בקרת איכות, לא מתירה גידול ביתי, ומחזקת לכאורה את השוק השחור

חשוב ודחוף כמובן לבטל את הפללת צרכני הקנאביס לאלתר, אבל יש מי שחושש שחוק כמו זה שהוגש, לאי-הפללה בלבד וללא הסדרה של שוק חוקי כולל ייצור ומכירה תחת רגולציה ובקרת איכות, מה שנקרא “לגליזציה מלאה”, או לכל הפחות התרה של גידול ביתי לצרכנים לשימוש עצמי, עלול מצד אחד למנוע התקדמות נוספת לכיוון לגליזציה, וכן לעודד “הפקרות” מכיוון שהשוק משתחרר לגמרי מאכיפה אך לא מונע המשך הפצת קנאביס שעלול להכיל חומרים מזיקים על ידי גורמים עברייניים. כזכור, לפני כחצי שנה, בתום 5 חודשי מחקר ודיונים, קבעו חברי “ועדת מררי” – צוות מומחים בינמשרדי שמונה לחקור את הסוגיה – כי יש לאמץ את מודל קנדה. כלומר, לא לאשר אי הפללה בטרם מסדירים את השוק גם לייצור ומכירה. “אי-הפללה שאינה מלווה באסדרה של השוק לאורך כל שרשרת הגידול והאספקה, לא תבטיח טיוב של המוצר ומניעת סיכונים בריאותיים שנובעים מהיעדר פיקוח על המוצר ושיווקו, וכן תחזק את השוק השחור ולא תמנע ממשקים של צרכנים עם גורמים עברייניים,” נכתב בדו”ח הסיכום של הועדה. כלומר, גם לטענת הועדה המרוויחים הגדולים ביותר מבחינה כלכלית ממודל של אי הפללה ללא הסדרה הם בעיקר המגדלים והסוחרים הלא-חוקיים. החזקים והמשמעותיים מביניהם כיום הם המגדלים הבדואים בדרום, המנהלים מערכת מסועפת של שדות גידול מוסווים בשטחי אש של צה”ל בנגב. יחד עם פעילות ענפה של הברחת קנאביס מהגבול הם מהווים ככל הנראה את המקור מס’ 1 של קנאביס בשוק הישראלי. התוצאה של חוק כזה היא שהחקלאים והיצרנים הישראלים החוקיים לא מרוויחים ממכירות, והמדינה והציבור לא מרוויחים ממיסוי השוק שמגלגל על פי הערכות למעלה מ-5 מיליארד ש”ח בשנה.

2. הצעת החוק לא מאפשרת שיווק מוצרי CBD פול ספקטרום

על פי הנוסח הנוכחי של הצעת החוק “בתוספת הראשונה לפקודה, בהגדרה ‘קנבוס’, אחרי ‘המופק מזרעיו’ יבוא ‘ולמעט קנאבידול’ (CBD)”. כלומר – ההצעה מחריגה את הרכיב CBD ואותו בלבד מפקודת הסמים. המשמעות היא שכל שאר הרכיבים בקנאביס, הקנבינואידים, נותרים בלתי חוקיים. כלומר – המוצרים שניתן יהיה לשווק הם אך ורק מוצרים המכילים CBD טהור ולא מוצרי “פול ספקטרום” (Full Spectrum) המכילים את כל הרכיבים בקנאביס שיחדיו הם בעלי השפעה ייחודית שנקראת “אפקט הפמליה“. בפועל, רוב מוחלט של המוצרים האיכותיים בשוק מוצרי ה-CBD כן מכילים גם רכיבים אחרים מהקנאביס, כך שמגוון המוצרים יהיה לכאורה מצומצם ומוגבל מאוד. הנוסח שהיה צריך לקדם, בדומה לזה שקידם משרד הבריאות בממשלה הקודמת ואולי עוד יקודם על ידי משרד הבריאות בממשלה הנוכחית, הוא כזה שמחריג מפקודת הסמים כל מוצר קנאביס המכיל פחות מ-0.3% THC, כמו שנקבע ברוב המדינות שהתירו זאת (או אף פחות מ-1% THC כמו בשווייץ), ולא רק את המולקולה CBD בפני עצמה. CBD טהור אמנם יעיל להקלה על תסמינים של אוטיזם ואף הוכר כתרופה על ידי ה-FDA לסוגים קשים של אפילפסיה, אבל במחקרים נמצא ששמן פול ספקטרום יעיל יותר משמן CBD טהור.

3. הצעת החוק לא כוללת “כדורי הרגעה” למתנגדים

אחד השרים אומר השבוע בשיחה עם מגזין קנאביס כי אחת הבעיות בחוק מבחינתו היא שאין שום התייחסות לפן הטיפולי והחינוכי. “בכל הועדות שדנו בנושא הזה, כולל בועדת מררי שהמליצה על לגליזציה, הכניסו סעיפים שדיברו על הצורך בהסברה, טיפול ועוד, וזה מאוד חשוב. בחוק הנוכחי אין מילה אחת לגבי זה,” אמר. אכן, כדי להעביר חקיקה הנוגעת לקנאביס שללא ספק יש לה משמעויות לגבי זמינות השימוש בו, יש צורך במתן התייחסות לנושא של שימוש מזיק למשל, תכניות חינוך לבני נוער, טיפול ברמה גבוהה למעוניינים בכך (ולא בהכרח ב”מכוני גמילה” שנכון להיום מתייחסים לצרכני קנאביס כאל נרקומנים) ועוד. גם ועדת מררי המליצה, על בסיס מודל קנדה, שתכניות החינוך וההסברה יושלמו לפני כל הקלה בחוק. ברוב המדינות שאישרו לגליזציה בארה”ב למשל “נצבע” חלק לא קטן מהכסף שמגיע ממיסוי השוק לטובת תכניות מסוג זה. בהצעת החוק הנוכחית אין שום התייחסות לנושא הזה, מה שעלול לעורר התנגדות ואף להוביל לכך שלא יהיה רוב לגביו בהצבעות במליאה.

4. הצעת החוק לא מוחקת אוטומטית רישומים פליליים על שימוש עצמי בקנאביס מהעבר

על פי נוסח החוק ישנה כאמור כוונה לאפשר למי שנושא עמו רישום פלילי בגין שימוש עצמי בקנאביס מן העבר להגיש בקשה ליועמ”ש לצורך מחיקת הרישום מהתיק האישי. מדובר כמובן בצעד חשוב, אבל ראשית היה נכון לקבוע שהרישומים ימחקו באופן אוטומטי ולא רק לאחר הגשת בקשה. חלק נכבד מאלו שנושאים עמם רישום פלילי לא מודעים ולא תמיד אף יכולים לנהל הליך ביורוקרטי מול המדינה לצורך מחיקת הרישום הפלילי. בנוסף, הצעת החוק מתייחסת למחיקת רישומים פליליים בגין עבירות שימוש עצמי בלבד, מה שמעלה את השאלה מדוע לא למחוק גם רישום פלילי למי שנתפס מגדל כמה עציצים או כמות הגבוהה מ-15 גרם והואשם בהחזקה שלא לשימוש עצמי? אפשר גם למחוק עבירות סחר קטנות כמובן אבל גם אם לא, לכל הפחות למחוק את הרישום למי שאין הוכחה שהתכוון לסחור, כלומר כאלה שהואשמו בהחזקת קנאביס שלא למטרות סחר.

5. הצעת החוק עלולה להיתקל בהתנגדות מצד גורמים בקואליציה, אולי עד כדי סיכולה

כפי שנחשף במגזין קנאביס שלשום (א’), חברת הקואליציה מפלגת רע”מ בראשות ח”כ מנסור עבאס עדיין לא החליטה האם היא תומכת בהצעת החוק. “עוד בודקים את הנוסח,” מסר ח”כ עבאס לכתב המגזין. גורמים באופוזיציה, בראשם ח”כ מיקי זוהר מהליכוד, טוענים שרע”מ לא יתמכו בחוק הזה ויתרה מכך – אף יובילו לכאורה להפלת הממשלה אם חוק כזה אכן יקודם. לטענת ח”כ זוהר ח”כ עבאס אף אמר לו זאת בעצמו. אמנם ייתכן שהצעת החוק תצליח לקבל רוב בהצבעה במליאה בקריאה טרומית גם אם רע”מ לא תצביע בעד ובתנאי שחברי מפלגת הליכוד לא יצביעו נגדה, אבל כלל לא בטוח שזה מה שיקרה. כמו כן, גם אם ההצעה תקבל את אישור המליאה בקריאה טרומית, אין כמובן התחייבות לכך שהיא תעבור גם את ההצבעות הקובעות בקריאה שנייה ושלישית. בכל מקרה, גם אם ההצעה תקבל את כל התמיכה ותעבור את כל השלבים בהצלחה, כלל לא בטוח שזה יקרה כמו שהבטיחה יוזמת החוק ח”כ השכל “בתוך 3 חודשים מיום הקמת הממשלה” (כלומר עד אמצע ספטמבר 2021). אם ההליך יתעכב בכמה חודשים, הוא אף עלול להתנגש עם תום התוקף של הוראת השעה הנוכחית (“חוק הקנסות” של ארדן) שתפוג ב-1 באפריל 2022 ותצטרך להיות מחודשת בהצבעה במליאה עוד קודם.

הממשלה הבטיחה "אי הפללה תוך 100 ימים" לפני:

חדשות
שינוי גודל פונט