5 חוקי הסמים המצחיקים ביותר עולם

איזו מדינה תכניס אתכם ל-4 שנים בכלא על פירור פרג מלחמניה ואיפה גידול פטרוזיליה הוא מסוכן ואסור? הנה 5 חוקי הסמים המגוחכים ביותר בעולם.

חוקי הסמים בעולם משתנים משמעותית ממדינה למדינה, ואיסורים הנחשבים כברורים מאליהם במדינה אחת, עשויים להיראות הזויים במדינה אחרת.

בישראל לדוגמא, הקונספט של חנויות קנאביס חוקיות עדיין נשמע לנו זר, אך אנו נוטים לשכוח שחנות הפיצוחים השכונתית שלנו מחזיקה באופן קבוע כמות של גת שהייתה מכניסה את הבעלים שלה למאסר עולם בארה”ב.

אך מעבר להבדלים המקומיים האלו בתפיסת המסוכנות של סמים שונים, ישנן מדינות שלקחו את המלחמה שלהן בסמים אל מחוזות חדשים של אבסורד, עם חוקים שפשוט סותרים כל היגיון בריא.

1. ארה”ב: חובת תשלום מס על סמים בלתי חוקיים

בתחילת שנות ה-80 מדינות בדרום ארה”ב מצאו דרך חדשה ויצירתית להחריף את המלחמה בסמים – הן החלו להטיל מיסים על קנאביס וסמים בלתי חוקיים אחרים.

ההיגיון מאחורי החוקים החדשים, שנחקקו בסופו של דבר ב-24 מדינות בארה”ב, העובדה שסמים הם מוצר בלתי חוקי אינה פוטרת את הבעלים שלהם מתשלום מס רכישה עליהם. כך לדוגמא במדינת אילינוי המס על גרם של קנאביס עמד על 5$, ובטקסס הוא עמד על 3.5$.

החוק קובע כי כל מי שמחזיק בסמים לא חוקיים חייב לרכוש ממס הכנסה ‘בול מס’ בהתאם לסוג הסם והכמות. הבול הוא מעין מדבקה שמהווה קבלה על תשלום המס, והיא אמורה להיות מודבקת על אריזת הסמים.

על הבולים הופיעו לרוב משפטים נגד סמים ברוח התקופה כמו “פשוט אמרו לא” (Just Say No), ולפעמים גם ציורים של גולגלות או של מלאך המוות, לצד סוג וכמות הסם ומחיר המס ששולם.

בולי מס על קנאביס לא חוקי ממדינות שונות בארה"ב
בולי מס על קנאביס לא חוקי ממדינות שונות בארה”ב

בפועל מעולם לא דווח על שום מקרה של סוחר שנתפס עם בולי מס על הסמים שלו, וככל הנראה האנשים היחידים שרכשו אותם הם אספני בולים. באינטרנט ניתן למצוא אתרים של אספנים המציגים את אוסף בולי הסמים שלהם ממדינות שונות.

היתרון של חוקים אלו מבחינת הרשויות הוא שבהיעדר ראיות לסחר בסמים, הם מאפשרים להאשים לחילופין את הסוחרים בעבירות מס. העונש על אי-תשלום מס הסמים משתנה ממדינה למדינה, כאשר המדינות המחמירות יותר כמו מינסוטה מטילות קנס של עד 14 אלף דולר ועד 7 שנים בכלא.

חלק מהמדינות כבר ביטלו את מיסי הסמים שלהן, כמו טקסס שעשתה זאת ב-2016, ובחלק מהמדינות החוקים האלו כבר לא נאכפים.

ובכל זאת, לפי ארגון NORML, ב-20 מדינות בארה”ב עדיין יש חוק שמחייב תשלום מס על קנאביס בלתי חוקי – בין אם הוא נאכף או לא.

2. רוסיה: פטרוזיליה היא סם מסוכן

ביוני 2011, ‘השירות הפדרלי לפיקוח על תחום הגנת זכויות הצרכן’ (Роспотребнадзор) ברוסיה החליט להוסיף את הפטרוזיליה לרשימת הצמחים שמהם ניתן להפיק סמים מסוכנים או חומרים רעילים.

הפטרוזיליה עצמה עדיין חוקית, אך אסור לגדל אותה או למכור זרעים שלה ללא אישור, ועל פי דיווחים מסויימים העונש הוא קנס של 1000-4000 רובל (כ-50 עד 250 ש”ח).

שמן זרעי הפטרוזיליה מכיל מיריסטיצין, מה שהופך אותם לסם מסוכן ברוסיה
שמן זרעי הפטרוזיליה מכיל מיריסטיצין, מה שהופך אותם לסם מסוכן ברוסיה

הסיבה? השמן שמופק מזרעי הפטרוזיליה מכיל מיריסטיצין (Myristicin), אותו החומר הפעיל שאחראי להשפעה הפסיכואקטיבית של אגוז מוסקט.

זרעי הפטרוזיליה מכילים כ-6% שמן וריכוז המיריסטיצין בשמן משתנה בין זנים שונים של פטרוזיליה, כך שקשה להעריך כמה ממנו צריך לצרוך עבור השפעה פסיכואקטיבית – אך ככל הנראה מדובר בכמויות מאוד גדולות.

כך או כך, יש לציין כי ההשפעות הפסיכואקטיביות של מיריסטיצין מלוות בתופעות לוואי מאוד לא נעימות שעשויות להימשך עד 3 ימים, והרבה מתיעודי החוויות של אנשים שצרכו אותו נגמרים בחדרי מיון.

3. הולנד: מותר למכור קנאביס אך לא לגדל אותו

בהולנד כידוע מותר למכור קנאביס ב’קופישופס’, כל עוד לא מוכרים יותר מ-5 גרם בעסקה ולא מחזיקים יותר מ-500 גרם בחנות.

אבל מאיפה מגיע כל הקנאביס שנמכר בקופישופס אם החוק בהולנד אוסר על אדם לגדל יותר מ-5 צמחי קנאביס? התשובה פשוטה – הקנאביס מגיע ממגדלים בשוק השחור, כמו בכל מדינה אחרת.

בשנת 2008 הרשויות בהולנד העריכו כי מגדלי הקנאביס הבלתי חוקיים במדינה מרוויחים כ-2 מיליון אירו בשנה. ב-2009 פשיטה משטרתית על הקופישופ הגדול ביותר בהולנד, ה-Checkpoint Cafe, הובילה לתפיסה של 200 קילו של קנאביס – הרבה מעבר למגבלת ה-500 גרם המותרת לחנויות קנאביס.

המתחם הנטוש של Checkpoint Cafe - לשעבר הקופישופ הכי גדול בהולנד
המתחם הנטוש של Checkpoint Cafe – לשעבר הקופישופ הכי גדול בהולנד

בעל הקופישופ הורשע ב’ניהול ארגון פשיעה’ ונגזר עליו קנס של מיליוני אירו ועונש מאסר בפועל, וזאת למרות שמכר קנאביס באופן חוקי ב’קופישופ’ מוכר. הוא הגיש עירעור, ואחרי הליך משפטי שנמשך כמעט עשור עונשו בוטל בסופו של דבר – אך ההרשעה נותרה.

בית המשפט בעיר דן בוס קבע כי למרות שאין ספק שהקנאביס של ה-Checkpoint Cafe הגיע מגורמים פליליים, הרי שאין זה מתקבל על הדעת לצפות מחנות קופישופ בסדר גודל כזה תוכל לפעול מבלי להפר את חוקי הקנאביס.

בפסיקתו בחר נשיא בית המשפט להדגיש את האבסורד שבחוקי הקנאביס ההולנדים, אשר אינם מאפשרים לחנויות לפעול מבלי להפר את החוק, וקבע כי “כאן יש משימה עבור המחוקק”.

ב-2017 דווח כי הממשלה ההולנדית החדשה תקדם תוכנית פיילוט שבמסגרתה יינתנו רישיונות גידול למספר מצומצם של מגדלי קנאביס לתקופת ניסיון על מנת שאלו יוכלו לספק באופן חוקי קנאביס ל’קופישופס’.

אחרי עיכובים רבים, בתחילת החודש (9.5) דווח כי הממשלה מתכוונת להתחיל את הפיילוט בינואר 2020 – אך יש המעריכים כי היא עשויה לדחות אותו עד הבחירות הבאות ב-2021 על מנת ‘להפיל’ את האחריות על הממשלה הבאה.

4. ישראל: גת חוקי, אלא אם כן מעורבב עם מיץ לימון בבלנדר

האם מסחטת מיץ שקולה למעבדה להפקת סמים מסוכנים? בכל הנוגע לגת בישראל, התשובה היא כן.

רוב העולם מגדיר את צמח הגת כסם מסוכן ואוסר עליו. ישראל חולקת על ההגדרה הזאת, אך היא כן מגדירה את החומר הפעיל בגת, קאתינון, כסם מסוכן. איך הסתירה הזאת נוצרה?

בתחילת שנות ה-2000 הפיצוציות בישראל החלו למכור מוצר חדש – ‘חגיגת’. הרעיון היה פשוט, למצות את הקאתינון מהגת לאבקה, להכניס אותה לקפסולות, ולמכור בתור סם ממריץ חוקי לבליעה, הסנפה או הזרקה.

אחד הצעדים החוקיים הראשונים שנקטה מדינת ישראל כנגד תופעת השימוש ב’חגיגת’ הייתה הכנסת הקאתינון לפקודת הסמים המסוכנים בשנת 2004. זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שבה החומר הפעיל בצמח כלשהו הוסף לפקודת הסמים במקביל להחרגת הצמח עצמו מאותה הפקודה.

הצעד הזה לא פגע כלל ביצרני ה’חגיגת’, שפשוט החליפו את הקאתינון הטבעי בנגזרות סינטתיות ומסוכנות הרבה יותר שלו כמו מפדרון ו-MDPV, מה שפגע רק בצרכנים.

קרב החתול והעכבר בין יצרני ה’חגיגת’ למחוקק הישראלי נמשך לפחות עד יולי 2010, אז נחקק תיקון לפקודת הסמים המכונה “חוק הנגזרות” שהצליח לצמצם את התופעה במידה מסויימת.

האיסור על קאתינון כפי שהוא מופיע בפקודת הסמים - מחריג את עלי הגת ואת התרופה נוגדת הדיכאון בופרופיון, נגזרת של קאתינון
האיסור על קאתינון כפי שהוא מופיע בפקודת הסמים – מחריג את עלי הגת ואת התרופה נוגדת הדיכאון בופרופיון, נגזרת של קאתינון

בתחילת העשור הנוכחי החל טרנד חדש לכבוש את הארץ – מיץ גת. שתיית מיץ גת היא דרך מהירה ויעילה יותר לצרוך קאתינון בהשוואה ללעיסת עלי גת, מה שהפך אותה לפופולארית במיוחד גם למטרות בילוי וגם בתור מדכא תאבון.

ביוני 2012 מדינת ישראל שברה שיאים חדשים של אבסורד, והחליטה לאסור גם על מיץ גת.

מבחינה טכנית לא מדובר באיסור חדש, שכן האיסור על כל צורה של קאתינון למעט עלי גת קיים בפקודת הסמים עוד מ-2004. עם זאת, האיסור הזה לא נאכף כלפי מיץ גת עד שנת 2012, ומדובר ככל הנראה בתקדים המשפטי הראשון בעולם שקובע כי צמח מסויים חוקי – עד שמכניסים אותו לבלנדר.

5. איחוד האמירויות: 4 שנים בכלא על זרע פרג מלחמניה

לאיחוד האמירויות הערביות (UAE) יש מדיניות סמים מהקשוחות בעולם, עם עונש מינימום של 4 שנים מאסר על החזקת כל כמות של כל סם.

בשדה התעופה בדובאי, שמהווה קונקשן עבור תיירים רבים בדרכם למדינות אחרות, יש טכנולוגיה לזיהוי שאריות מיקרוסקופיות של סמים שגובלת במדע בדיוני.

בשנת 2008, התייר הבריטי קית’ בראון נחת לקונקשן בשדה התעופה של דובאי בדרכו לאתיופיה. סוכני המכס ערכו עליו חיפוש ומצאו 0.003 גרם של קנאביס דבוקים לנעל שלו.

מכונות שיקוף מתקדמות בשדה התעופה של דובאי, מסוגלות לזהות גם כמויות מזעריות של סמים
מכונות שיקוף מתקדמות בשדה התעופה של דובאי, מסוגלות לזהות גם כמויות מזעריות של סמים

מדובר בכמות ששוקלת פחות מגרגיר סוכר, ולא ניתן כלל לראות אותה בעין בלתי מזויינת, אך כאמור הטכנולוגיה בשדה התעופה של דובאי מזהה גם שאריות מיקרוסקופיות של סמים. קית’, אב לשלושה, נעצר ונשפט ל-4 שנים בכלא.

אם זה לא מספיק מגוחך, בדיווח של רשת BBC מסופר גם על מקרה של אזרח שוויצרי שטס משדה התעופה הית’רו בלונדון, שם הוא קנה לחמניה עם זרעי פרג, לשדה התעופה של דובאי.

כאשר נחת שם, הוא נעצר משום שעל החולצה שלו נמצאו 3 זרעים של פרג שנפלו מהלחמניה, והחוק באמירויות אוסר על זרעי פרג מכל סוג. גם הוא קיבל את העונש המינימלי של 4 שנים בכלא.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר