המדינה ערערה לעליון נגד מטופל נכה בן 61 שנתפס נוהג בהשפעת קנאביס וזוכה
למרות פסיקה חד משמעית של שתי ערכאות משפט, המדינה לא מוותרת על דרישתה להרשיע מטופל קנאביס רפואי, נכה בן 61, שנתפס נוהג בהשפעת קנאביס ושוחרר על ידי בתי המשפט השלום והמחוזי. בקשה לערעור הוגשה לבית המשפט העליון וייתכן שבקרוב יערך דיון נוסף בפני 3 שופטים בסוגיה.
הפרקליטות הגישה בקשת ערעור לבית המשפט העליון בדרישה להפליל מטופל קנאביס רפואי שנתפס נוהג בהשפעת קנאביס – זאת למרות שגם בית משפט השלום וגם בית משפט מחוזי שחררו אותו לחופשי.
מדובר בפרשה שנמשכת כמעט שנתיים במסגרתה נעצר תושב עכו, אילן שכטר, בן 61 הסובל מנכות ומחזיק ברישיון קנאביס רפואי. הוא נמצא כמי שנהג תחת השפעת קנאביס והואשם למרות שהשימוש בקנאביס נעשה בהיתר.
בית משפט השלום בעכו קבע כי אין להעניש את שכטר לאור העובדה כי הוא מטופל בקנאביס ברישיון. בבית המשפט השופטת אסתר טפטה-גרדי התחשבה בעובדה שהמדינה טרם תיקננה נהלים מסודרים שיאפשרו למטופלי קנאביס רפואי לנהוג והחליטה לבטל את כתב האישום.
השופטת אף נזפה במדינה וקבעה – תוך שהיא מבינה שמדובר בפסיקה שעשויה להשפיע על כלל המטופלים – כי על פי המצב המשפטי הנהוג כיום יש לבטל את האישום. “אני ערה כי החלטתי משפיעה למעשה על כלל משתמשי הקנאביס הרפואי,” כתבה. “אולם אם סבורה המדינה אחרת, כל שצריכה הוא לשנות את החקיקה.”
המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי בחיפה, שמצידו גיבה את החלטת השלום וקבע אף הוא כי אין להרשיע את המטופל. השופט אברהים בולוס נזף בתקיפות במדינה על כך שלא הסדירה את נושא הנהיגה בהשפעת קנאביס למטופלי קנאביס רפואי, אימץ את החלטת שופטת השלום והורה לבטל את כתב האישום שהוגש נגד המטופל.
לדברי השופט בולוס, שתיאר את הנושא כ”מחדל מתמשך” לדבריו, “המדינה העמידה את המשתמשים בקנאביס רפואי במציאות קשה ואף בלתי אפשרית. ציבור זה [של מטופלים] נזקק לטיפול בקנאביס בשל מחלות או נכויות קשות, וטיפול זה הוא חיוני ואף הכרחי. מנגד, ציבור זה בשל אותן מחלות ונכויות, מוגבל בניידותו ותלוי במידה רבה ברישיון נהיגתו. הבחירה בין הפסקת השימוש בקנאביס לבין ההימנעות מנהיגה מעמידה ציבור זה בפני ברירה בלתי אפשרית”.
כעת כאמור עתרה המדינה לבימ”ש העליון בבקשה לערער על החלטות שתי הערכאות הקודמות ובדרישה להרשיע את שכטר בכך שנהג בהשפעת סמים בניגוד לחוקי התעבורה.
בנימוקי הבקשה כותבת המדינה כי כל עוד החוק היבש קובע כי חל איסור על נהיגה בהשפעת קנאביס, אין להקל על מי שעובר עליו גם כאשר מדובר במטופל ברישיון: “לא היה מקום לבטל את האישום שכן הרישיון לצריכת קנאביס מטעם משרד הבריאות אינו גובר על הדין הפלילי ואינו מקנה למשיב חסינות מהעמדה לדין בגין נהיגה ב’שכרות’ על פי ההגדרה בדין הפלילי-תעבורתי”.
לטענת המדינה אם ברכב נוהג אדם שבדמו תוצרי חילוף חומרים של קנאביס, “חזקה עליו כי נהיגתו יוצרת סכנה ליתר משתמשי הדרך”. עוד הוסיפו כי “חרף הצעות כאלו ואחרות לשקול מחדש או לצמצם את ההגדרה של ‘שיכור’ בפקודת התעבורה, המחוקק לא ביטל ולא צמצם את האיסור לנהוג ברכב בשעה שנמצאים בדמו של הנהג תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן. זהו הדין – ויש לקיימו, וזאת במקום לעקפו באמצעות דוקטרינת ההגנה מן הצדק.”
המדינה טענה עוד כי החלטת ביהמ”ש המחוזי, שיצרה תקשים משפטי שלמעשה “שיחרר” את מטופלי הקנאביס הרפואי מאימת עבירת נהיגה בהשפעת קנאביס, היא פסולה מתוקף כך שהיא פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות וכי מדובר בהחלטה שצריכה להתבצע על ידי המחוקק ולא על ידי בית המשפט.
“אין להשלים עם פסיקתן של שתי הערכאות הקודמות, לפיה הוּצאה [הוחרגה] קבוצה שלמה מתוך האוכלוסיה מתחולת האיסור הפלילי שנקבע במפורש בדין, כך שמֵעתה יינתן ‘היתר’ שיפוטי גורף לנהיגה בשכרות לכלל משתמשי הקנאביס הרפואי בארץ, חרף הימצאות סם או תוצרי חילוף חומרים של הסם בדם,” כתבו.
לסיכום כתבו כי “לאור כל האמור מתבקש בית המשפט הנכבד לבטל את קביעת שתי הערכאות הקודמות כי יש לבטל את סעיף האישום בגין נהיגה בשכרות מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק, להרשיע את המשיב בנהיגה בשכרות, ולהחזיר את הדיון לבית משפט השלום לתעבורה בעכו לשם גזירת דינו”.
